המנהלים רוצים שתחזרו למשרד, וזה לא ממש הולך להם

לאחרונה הודיע טים קוק לעובדי אפל כי עליהם לחזור למשרד, ונתקל בהתנגדות חריפה • והוא לא לבד: מעסיקים בכל העולם וגם בישראל מתקשים להחזיר את העובדים מהבית או לגייס עובדים חדשים למשרד • הצצה לנקודת הרתיחה החדשה של שוק העבודה

מעסיקים מתקשים להחזיר את העובדים / אילוסטרציה: Shutterstock
מעסיקים מתקשים להחזיר את העובדים / אילוסטרציה: Shutterstock

אם לפני כשלוש שנים האפשרות לעבוד יום בשבוע מהבית, נחשבה להטבה ייחודית, היום, בעידן הפוסט-קורונה, מדובר בתנאי עבודה נפוץ שלא כולם אוהבים. בחודשים האחרונים עלו לכותרות מספר ניסיונות של ענקיות הטק העולמיות לקרוא לעובדים לחזור למשרדים בהתאם לתנאי המודל ההיברידי, אולם אלה נתקלו בהתנגדויות ובמחאה חריפה. באוגוסט הכריז טים קוק, מנכ"ל אפל, על חזרה לשלושה ימים במשרדים, ונתקל בעצומה ובהתארגנות קבוצה נגד המדיניות. הטענה המרכזית במחאה הייתה כי השנתיים וחצי האחרונות הוכיחו שהעבודה מרחוק יעילה וכל דרישה לחייב הגעה למשרדים, גם אם חלקית - היא מיותרת. בחברת אפל לא הגיבו לדברים.

לרוב החברות קשה לגייס בלי עבודה היברידית

אפל לא לבד. גם ענקיות טק אחרות בהן גוגל, אמזון ומטא, התחילו כבר לפני כחצי שנה לבקש מהעובדים לשוב למשרדים כשלוש פעמים בשבוע, זאת אחרי שבמהלך המגפה, הן דווקא התגאו ביכולתן לעבוד מרחוק. "בארה"ב יש התנגדות גדולה לחזרה למשרדים", אומרת נעמה זלצמן, יועצת בחברת Rom Business Psychology ומלווה סטארט־אפים בשלבי צמיחה בישראל ובארה"ב. "בני דור ה-Y וה-X מעדיפים לעבוד מהבית. כולם מחפשים גמישות, ובקרב דור ה-Z בולט במיוחד האינגייג'מנט בלינקדאין, למשרות שמופיעה בהן המילה flexibility (גמישות). עם זאת, זה דור שדווקא חשוב לו להגיע למשרד מדי פעם. חלקם נכנסו לשוק העבודה במהלך הקורונה, ומשום כך הם דווקא לא רוצים להיות מנותקים לגמרי". מילות המפתח הן כנראה - גמישות ובחירה. גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להגיע מדי פעם למשרד ולעבוד באופן היברידי, הם לא רוצים שזו תהיה חובה. 

סקר שערך מכון גלופ בארה"ב מגלה כי נכון ליוני 2022, 5 מתוך 10 מועסקים בארה"ב עובדים עבודה היברידית, 3 מתוך 10 עובדים לגמרי מרחוק, ו־2 מתוך 10 מגיעים באופן מלא למשרד.

ומה קורה בארץ? האם הקיצוצים האחרונים והפיטורים בענף ההייטק מקלים על חברות להשיב את העובדים למשרדים? "עדיין יש תחרות על עובדים טכנולוגיים, ולכן הם יכולים לבחור את המקום שמציע להם תנאי עבודה נוחים יותר", אומרת אודליה (שם בדוי) מנהלת חווית עובד בחברת הייטק. "אני רואה חברות שמנסות להחזיר את העובדים למשרדים במודל היברידי של מספר ימים בשבוע, אבל ברוב המקומות, לא באמת אוכפים זאת בפועל.

"יש התנגדויות, אבל לא מדובר במחאה מאורגנת כמו שרואים באפל בארה"ב. זה פשוט באווירה ובשיח. מעבר לכך, יש חברות שגייסו עובדים שגרים רחוק - למשל בקריית שמונה. הם לא יכולים עכשיו להפלות אותם".

את הניסיונות להחזיר את העובדים למשרדים רואים כמובן גם במקומות אחרים במשק, כאלה שלא בהכרח נהנו לפני הקורונה מתנאי העבודה שאפיינו את ההייטק. "בסקר שערכנו ברבעון האחרון של 2021 תמונת המצב הייתה ש־56% מהעסקים במשק עבדו במודל היברידי, ו־44% עבדו באופן מלא מהמשרד", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi. הסקר כלל רק חברות שיכולות לעבוד מרחוק. "היום כבר רואים עלייה מסוימת באחוז העסקים שעובדים רק מהמשרד. בתחילת המחצית השנייה של 22' רואים ירידה באחוז העסקים שעובדים היברידית ל־48%".

ינאי מזהה ניסיונות להגביר את החזרה למשרדים. "זה קשה מאוד", היא מתארת. "זה אולי לא בלתי אפשרי, אך מכל 10 חברות שנדבר איתן, 9 יגידו שללא האפשרות של עבודה היברידית יהיה להן קשה לגייס עובדים. לכן חלקן עשו בחוכמה ובחרו בהדרגתיות - אם בקורונה אפשרו שלושה ימים בבית, עכשיו הן צמצמו ליום או יומיים בבית".

"בישראל אין התקוממות אבל יש קושי להחזיר את העובדים", מסכימה גם מלי אלקובי, מרצה ומייעצת לארגונים בתחום של איזון פנאי עבודה. "בהרבה מקומות קובעים מדיניות אבל היא לא מתקיימת. אנחנו יותר רואים מקרים שבהם רשמית מבקשים מהעובדים להגיע פעמיים בשבוע, ובפועל הם נשארים בבית. הם מרגישים שככה הם עומדים ביעדים".

למה ארגונים לא מצליחים להחזיר את העובדים? "מנהלים בסדנאות שלי אומרים: 'חזרנו למשרד, אבל עובד מסוים לא היה פה שלושה חודשים'. אני מסבירה להם מדוע זה קורה - 'קבעתם מדיניות חדשה וחד־צדדית, לא בדקתם פרסונלית אם כולם באמת יכולים היום לעמוד בזה'. לפעמים יש עובדים ששווה להתגמש איתם".

נקודת הרתיחה בתחום הפיננסים

תחום שלדברי ינאי בולט בנטייה לצמצם את המודל ההיברידי ובמאמץ להשיב את העובדים, הוא הפיננסים והביטוח. ינאי מסבירה זאת באתגרי המודל ובהם תחושת חוסר השליטה, קושי במדידת התפוקות ופערים ברמת האמון.

"יש חברות שמנסות להחזיר בצורה מלאה לעבודה מהמשרד כל השבוע", אומר גורם בענף בשיחה עם גלובס. "אלה מנהלים עם ראש 'אייטיז'. כאלה שלא מאמינים שבאמת עובדים בבית. אפילו אם זה רק יום אחד שהם לא במשרד, הם ספקנים בנוגע ליעילות". לדברי אותו גורם, נושא אבטחת המידע אינו שיקול, היות שענפים שונים למדו לעמוד גם באתגר זה. "כל העולם עבד ועובד מהבית", הוא אומר.

יש עובדים שהתפטרו בגלל שביקשו מהם לחזור?
"בטח. ברגע שנותנים סוכריה קשה לקחת אותה. שוק העבודה כולו עובר מהפכה. העובדים מכתיבים מה הם רוצים".

לעומת המצב אותו מתאר הגורם, יש בענף גם מי שמנסה למצוא פשרה. ליאת שטראוס, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת שירות, משאבי אנוש ותפעול בכלל ביטוח ופיננסים, מספרת כי העבודה מהבית החלה עוד לפני הקורונה "ערכנו פיילוט מוצלח, כך שעם פרוץ המגפה היינו ערוכים". לדברי שטראוס, התגובות מגוונות, גם בקרב המנהלים: "יש כאלה שהבינו שהעבודה מהבית משרתת אותם, אבל אחרים צריכים את השליטה מקרוב". יום עבודה אחד מהבית גם מעוגן בכלל בהסכם הקיבוצי. "אצלנו אין התקוממות 'סטייל אפל'", היא מסכמת.

"לא יכולים לחזור למודל של לפני הקורונה"

אם בחברות מסוימות בוחרים פשוט להודיע על עדכון המדיניות, באחרות משתדלים לעשות זאת בצורה מעודנת. "מול טאלנטים לעיתים נכנעים", מספרת תהילה ינאי. "מאפשרים הטבה או תגמול כספי על הזמן בפקקים. אבל זה לא באמת פותר את הבעיה. אם חשוב לעובד להמשיך לקחת את הילד לחוג או לקבל אותו בצוהריים, ברגע שתגיע הצעת עבודה אחרת, גמישה יותר, הוא יעזוב". לצד זאת ינאי סבורה שככל שיימשכו הקיצוצים בהייטק, עובדים יחששו יותר למקום עבודתם ויסכימו לתנאים החדשים.

זווית ייחודית אחרת מציגה דפנה קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש בביטוח ישיר, שאומרת כי היא מתנגדת לקיצונית של עבודה רק מהבית או רק מהמשרד. לטענתה, מעט מאוד עובדים היו רוצים לעבוד רק מהבית, ובדרך כלל מדובר בכאלה שגרים בפריפריה. בקיץ האחרון העניקה ביטוח ישיר לעובדים הטבת יום אחד מקוצר בשם "חמישי שמח". במסגרת ההטבה, בחודשים יולי-אוגוסט, הסתיימה העבודה, שהתקיימה ממילא מהבית, בתום ארבע שעות בלבד. "בימים אלה אנחנו בוחנים את ההשלכות ואת התפוקות ובוחנים אם נוכל לעשות זאת גם בהמשך", אומרת קליינר.

בחברת הפינטק וריפון ישראל, שחזרה לעבודה מלאה במשרדים, נותנים למנהלים אפשרות למתן הקלות. "בהגדרה אנחנו עובדים חמישה ימים מהמשרד, אבל לא במודל קשוח", אומרת אורנית ברנדס, סמנכ"לית משאבי האנוש. "עובד יכול להגיד 'היום אני מהבית'. בגיוסים לתפקידי פיתוח זה עולה הרבה בראיונות, ואין לנו ברירה, אלא להתגמש לפעמים. אנחנו לא יכולים לחזור במאה אחוז למודל של לפני הקורונה". בוריפון ממתיקים את החזרה בשלל אירועי רווחה, ולא רק שם. חברות רבות מנסות למשוך את העובדים למשרד עם שגרת ארוחות בוקר חדשה ופינוקים.

אלא שלצד הגזר והפיתויים, יש גם את שיטת המקל וההרתעה. "אנחנו עובדים בצורה היברידית", מספר דן (שם בדוי) מסוכנות ביטוח בארץ, בשיחה עם גלובס. "לפני כשבועיים כינסו אותנו והודיעו שאפשר לעקוב אחרי העבודה שלנו מהבית, לראות מתי יש השהיה בעבודה, לא רק תזוזת עכבר אלא גם פעילות מקלדת. אמרו שגם אם אנחנו יוצאים לכמה דקות לקחת את הילדים מבית ספר, חובה לדווח. לי זה נראה כמו מלחמת התשה רק כי רוצים שנחזור". עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה במשרד יגאל ארנון־תדמור לוי, מבהירה כי "חייבים לקבל את הסכמת העובדים לשימוש בתוכנה כזו, והיא צריכה להיות מאוד מפורשת". בחברה עצמה אומרים כי הם מאפשרים לעובדים יום או שניים בעבודה מהבית, בהתאם למהות ואופי התפקיד וכי היא נעזרת "גם באינדיקציות על חיבורים מרחוק למערכות החברה, ללא פירוט הפעולות המתבצעות בהתחברות".