הבולען שנפער באיילון / צילום: דוברות נתיבי איילון
עם גילוי הבולען ביום שבת והחשד לקשר אל עבודות הקמת בניין הספירלה הסמוך, עלה החשש שמדובר בבור גדול בהרבה מזה שנראה לעין, אשר עלול לסכן את הסביבה כולה - כולל מסילות הרכבת הסמוכות וחלקים נוספים בכביש. בעקבות זאת, בשעות הלילה הגיעו אל המקום מומחי קרקע, מים והנדסה אזרחית, שבדקו את היקף הבולען. כשהתברר כי השלכות הרוחב אינן משמעותיות, הוחלט לאפשר את תנועת הרכבות ולפתוח את הכביש, למעט נתיב העלייה למחלף השלום.
■ בור קטן שמשתק מדינה שלמה הוא לא הבעיה | דרור מרמור, פרשנות
■ המומחים מנתחים: כך נגרם הבולען שנפער בנתיבי איילון
אל תוך הבולען יצקו בטון, תוך כדי בדיקה כי אין מתחת לקרקע בולענים נוספים, ולהערכת חברת נתיבי איילון, העבודות על הכביש יסתיימו בעוד כ־48 שעות. לבסוף, מה שנראה ביום שבת בערב כאירוע תחבורתי שישתק את המדינה, התכנס לאירוע מצומצם בהרבה, שלמרבה המזל לא כלל נפגעים בנפש. עם זאת, עבור כלל הגורמים המעורבים זוהי רק ההתחלה: הנזק ההיקפי, הכספי והמשפטי עשוי להיות גדול רחב יותר.
המשמעויות המשפטיות
"כעת השאלה הופכת להיות כספית ומשפטית", אמר עו"ד יהודה רוה, מומחה לתשתיות, מייסד משרד עורכי הדין רוה. "האירוע הזה יסתכם בסופו של דבר בסכומים גדולים, הרבה יותר מכמה מיליונים בודדים. זה אחד מעורקי התחבורה הכי עמוסים במדינת ישראל.
"המקרה מעלה שאלות רבות: מי ישלם את הפיצוי, ולמי? האם מישהו נפגע ישירות מחסימת הכביש? האם חוץ מהכשל הטכני יש כשל מצד נתיבי איילון, שסללה בזמנו את הכביש? ומה אחריותה של המדינה?".
עוד הוסיף עו"ד רוה כי הנזק הוא כספי בלבד, אך הבהיר כי אם מישהו היה נפגע, המצב היה יכול להיות גרוע הרבה יותר. "כך או כך, בהחלט יכול להיות שתוגש תובענה ייצוגית נגד סולל בונה, מצד אנשים שנגרם להם נזק כתוצאה מחסימת הכביש, וייתכן שגם למדינה ולנתיבי איילון יש אחריות כאן", ציין. "אם אכן נמסרו התראות לפני כן, כפי שטוענת שרת התחבורה, והעניין לא טופל, הגוף שאליו הגיעו ההתראות יהיה חשוף פי כמה וכמה לתביעות".
הסיבה לכשל: טכנית
כבר בשעות הבוקר הודיעה חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי כי המקור להיווצרות הבולען הוא כשל טכני במסגרת הקמת מגדל הספירלה הסמוך, שאותו היא מקימה עם חברת לוינשטין נתיב מקבוצת לוינשטין. מנגד, בלוינשטין הבהירו כי אין להם קשר לעניין: "לוינשטין נתיב לא שותפה לביצוע עבודות החפירה והדיפון. לוינשטין נתיב תחל בביצוע עבודות בניית המגדל וכן את עבודות הקמת החניון התת-קרקעי בשיתוף סולל בונה, וזאת לאחר השלמת עבודות החפירה והדיפון".
כאשר ביקשנו לקבל פרטים נוספים על מהות הכשל הטכני, ועל הבדיקות שהתבצעו במקום, הפנו אותנו החברות לחברה היזמית, קבוצת עזריאלי (מגדל הספירלה עתיד להיות חלק ממתחם מגדלי עזריאלי). "מבדיקה ראשונית עולה כי מי תהום זרמו לאפיק מתחת לנתיבי איילון", נמסר. "מקור הדליפה אותר ונאטם בעבודה משותפת עם סולל בונה ונתיבי איילון. אנו כמובן ממשיכים בבדיקה מקצועית ומעמיקה.
"מוקדם לקבוע מה היה הגורם או צירוף הנסיבות שהביא להיווצרות הבולען. ככלל נציין כי היקוות מים באתרי בנייה, בפרט בחפירות בעומק רב בגוש דן, אכן מתרחשת מפעם לפעם ומטופלת באופן נקודתי, ללא השלכה סביבתית מעבר לאתר הבנייה".
פנינו בעניין גם לזרוע העבודה במשרד הכלכלה כדי לבדוק אם מתעתדת להיפתח חקירה בעניין, אך נמסר לנו כי טרם ברור הקשר בין העבודות באתר הבנייה להיווצרות הבולען, לכן לא נפתחה חקירה או בדיקה לעת עתה. "מדובר באירוע הקשור לתשתיות, שאירע במרחב הציבורי", צוין, "לכן, הוא קשור בעיקר לרשות המקומית ולמשרד התחבורה".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "נתיבי איילון הם כביש ארצי בין־עירוני בבעלות המדינה. קבלן עזריאלי עבד על־פי היתר בנייה שניתן כחוק, ולא ידוע לנו, נכון לזמן זה, כי בוצעו עבירות הדורשות התייחסות".
מיכאלי: "ממתינים לבירור"
שרת התחבורה מרב מיכאלי הרחיבה בשיחה עם גלובס את התייחסותה לנושא ההתראות שהתקבלו בעבר על היווצרות בולען בנתיבי איילון. לדבריה, "במסגרת הסקת המסקנות נבדוק אם נדרשים צעדי רוחב. כבר באירוע הזה יישמנו את הנהלים החדשים שלנו לגבי אירועים שעלולים להיות אירוע תחבורתי".
"לגבי בדיקת בולענים, צריך לבדוק אם נתיבי איילון התריעו ולמרות זאת לא התחשבו בהם - נדרש פה מסקנות מול רשויות התכנון. נוכל לומר את זה בצורה אחראית יותר אחרי הבירור", הוסיפה השרה.
מי אחראי על היווצרות הבולען, והאם משרד התחבורה מתכוון לנקוט הליכים נגד מי מהאחראים?
"מוקדם מאוד לדעת. עזריאלי האחראים, והם לקחו אחריות והכביש בפיקוח נתיבי איילון. אני מאמינה שעוד יהיה תחקיר. כעת העדיפות העליונה היא לוודא שאין עוד בולענים, שהכביש בטוח שוב לנסיעה ושאנחנו לא נקלעות למשברי פקקים איומים. את כל השאר ייקח זמן לברר ולטפל".
מיכאלי התייחסה לכך שנתיבי איילון הם עורק תנועה ראשי בגוש דן ולאפשרות למצות חלופות אחרות על־מנת להפחית את התלות בנתיבים העמוסים. "אנחנו כל הזמן עובדים על חלופות, והעיקרית שבהן היא לחדד את ההבנה שהחלופות הן הסעת המונים ולהיגמל מכלי הרכב הפרטי. לכן אנחנו מפתחים מסילה רביעית באיילון, אנחנו משקיעים בחשמול של האוטובוסים ומשקיעים בנהגים שיצרו את הרשת של הסעת המונים. מדינת ישראל קטנה וצפופה ולא מתוכננת מראש מספיק טוב".
באשר לשאלה האם משרד התחבורה עורך בדיקות לכבישים ותשתיות כדי למנוע מצבים דומים, ענתה מיכאלי כי מקרה הבולען ייחודי (לעניין הבנייה במקום) אך היא פועלת לקבל תקציבי תחזוקה לכבישים. "אני נאבקת מול משרד האוצר על תקציב אחזקה של כבישים, כי זה אופייני לצורת חשיבה מוטעית של הממסד האוצרי שחושב על חיסכון. כשחוסכים כסף משלמים ריבית דה ריבית. זה לא קשור למקרה הבולען, שהוא לא תוצאה של תחזוקה של הכביש. אבל ככלל צריך להשקיע יותר בתחזוקת כבישים, כך שיהיו לנו פחות בעיות בהמשך".