למה החברות הגדולות לא מתנפלות על הטבת המס / צילום: Shutterstock
בעוד חודש וחצי יסתיים מבצע "שחרור הרווחים הכלואים 2", שבמסגרתו אפשרה המדינה לחברות לשחרר רווחים שהצטברו אצלן, כדיבידנד, בתשלום מס מופחת. מאז 15 בנובמבר, מועד תחילת המבצע, חילקו חברות דיבידנדים בסך כ-12.7 מיליארד שקל, ושילמו כ-1.35 מיליארד שקל מס.
כבר כיום מדובר בסכום שחצה את הערכת הגבייה של רשות המסים, שצפתה חצי מיליארד עד מיליארד שקל. אולם, גם 12.7 מיליארד שקל מהווים טיפה בים "הרווחים הכלואים". במסגרת פרק בדוח מבקר המדינה לשנת 2020 שהוקדש ל"מיסוי רווחים לא מחולקים", המבקר קובע כי המדינה לא סגרה את פרצת המס שמאפשרת שימוש של בעלי שליטה ב"חברות ארנק" עבור הרווחים הצבורים בחברות - ובעקבות כך מפסידה מס בסכומי עתק. לפי הדוח, בחברות נותרו רווחים הנאמדים במעל 600 מיליארד שקל, נכון ל-2018. זאת, גם לאחר "מהפכת חברות הארנק", שנועדה לשחרר רווחים מהחברות ולצמצם תכנוני מס לא לגיטימיים, ואף שבמבצע חלוקת הדיבידנד בשיעור מס מופחת ב-2017 - חולקו 61 מיליארד שקל דיבידנדים ונגבה מס בהיקף כ-15 מיליארד שקל.
על הרקע הזה, בין השאר, חידשה רשות המסים את מבצע שחרור הרווחים הכלואים במסגרת חוק ההסדרים האחרון, לשנים 2021-2022, ואפשרה לחברות לחלק דיבידנד בשיעורי מס מופחתים עד סוף שנת 2021. אולם, עד כה החברות לא נהרו לנצל את ההטבה.
תכנוני מס יצירתיים
חוק עידוד השקעות הון מעניק לחברות הטבות, בתנאי שרווחיהן לא יחולקו כדיבידנד - והכספים לא יועברו לבעלי השליטה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, המדינה רואה בהם דיבידנד, וממסה אותם.
עם השנים התברר כי החברות נמנעות מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות, במטרה שלא לוותר על פטור המס. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שלא נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".
בפועל, במקום לחלק את הרווחים כדיבידנד, העבירו החברות את הרווחים לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות-האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, ובדרך זו לא שילמו את המס. נוסף על כך, החברות ביצעו תכנוני מס שאפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.
במטרה להתמודד עם המצב, ב-2012 נחקק חוק הרווחים הכלואים, תחת שר האוצר דאז יובל שטייניץ. החוק איפשר לחברות לממש את רווחיהן ולשלם מס חברות בשיעורים מופחתים, תוך התחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. באותה תקופה העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו, ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.
במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה למשך שנה, ולפיה חברה תהיה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת על הכנסה שנצברה עד תום השנה, וטרם שולם עליה מס חברות. לפי אותה הוראה, ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס, אך שיעור המס בכל מקרה לא יפחת מ-6%. בתום המבצע, לאחר שנה, גבתה המדינה מס בהיקף 4.387 מיליארד שקל - סכום הגבוה ב-45% מיעד הגבייה של רשות המסים.
בשנים האחרונות שקלה רשות המסים לחדש את מבצע "שחרור הרווחים הכלואים", בין היתר בניסיון להעשיר את קופת המדינה. לפי הערכות רשות המסים, יותר מ-100 מיליארד שקל "כלואים" בחברות הגדולות במשק ולא מחולקים כדיבידנד, בעיקר כדי להימנע מתשלום מס.
בחוק ההסדרים האחרון תוקן החוק לעידוד השקעות הון (תיקון מספר 74), במטרה לחייב את החברות לחלק את העודפים אשר הופטרו ממס חברות בכל חלוקת דיבידנד. בדומה למבצע שנערך ב-2012, גם הפעם ניתנה לחברות שנה שבמהלכה יוכלו ליהנות מהקלה בשיעור מס החברות אשר יחול בעת חלוקת הרווחים בדרך של "הוראת שעה". שיעור ההטבה נע בטווח של 30%-60% ממס החברות, שאותו היו נדרשות לשלם לולא הוראת השעה.
אלביט ורפאל הצטרפו
חלק מהחברות כבר הספיקו לנצל את ההטבה, וביניהן אלביט מערכות שהודיעה בפברואר כי היא מקדימה תשלום מס בהיקף כרבע מיליארד שקל (80 מיליון דולר), במטרה לנצל את הטבת המס במסגרת המבצע. גם חברת רפאל, הודיעה כי שילמה למדינה "מס רווחים כלואים" בסך 450 מיליון שקל.
ובכל זאת, הסכום שחולק עד כה - כ-12.7 מיליארד שקל - נמוך משמעותית מהרווחים הכלואים המוערכים. אולם, הנתון אינו מפתיע בהתחשב בעובדה שבמבצע ב-2012 שבו "שוחררו" רווחים בהיקף 60 מיליארד שקל - רוב הגבייה נעשתה ביממה האחרונה. ביום האחרון הצטרפו כ-40 חברות בינוניות וגדולות, כשתוספת המס ביום זה עמדה על 3.172 מיליארד שקל, כ-72% מסך גביית המס בהוראת השעה. בין החברות שחיכו לרגע האחרון היו כי"ל וטבע.
לדברי רו"ח ועו"ד חליל חלילי, דירקטור, מנהל מחלקת תמריצי מס ב-Deloitte ישראל, חברות מנסות לדחות את תשלום המס כמה שאפשר. "משיחות שערכנו עם לקוחות רבים עולה כי רבים מחכים לרגע האחרון לניצול הוראת השעה. בין היתר, על מנת לדחות את תשלום מס החברות המופחת ככל שניתן. בנוסף, הם מחכים לראות מה יעשו חברות גדולות או בורסאיות שצברו סכומים משמעותיים של רווחים כלואים. לקוח מאוד גדול שלנו אמר שהוא רוצה לראות בבורסה הודעות של עוד חברות ציבוריות שהן חילקו רווחים צבורים, ואז הוא גם יעשה את זה. זה סוג של תיאוריית העדר". להערכת חלילי, "כמו בפעם הקודמת, גם הפעם חברות רבות יעשו שימוש בהוראת השעה ברגע האחרון".
ומה צפוי לחברה שלא תצטרף למהלך? חלילי מציין כי עמדת רשות המסים ברורה בנושא, וצפויות מחלוקות מול הרשות על כל מיני תכנוני מס שביצעו חברות. במקרה כזה, הרשות תטען כי מדובר בשימוש ברווחים הכלואים ותדרוש מס.
"תיקון 74 לחוק ערוך בשיטת 'המקל והגזר'", מסביר חלילי. "הגזר - תשלום מס חברות מופחת על הרווחים הכלואים; המקל - על חלוקת דיבידנד שבוצעה החל מיום 15 באוגוסט 2021 וכן על כל פעולה הנחשבת כשימוש ברווחים פטורים (דיבידנד רעיוני), ייוחס חלק יחסי מהדיבידנד גם לרווחים הכלואים. כלומר ישולם מס חברות גם על החלק הפטור, וזאת בניגוד לנוסח החוק לפני התיקון האמור המאפשר לדלג על חלוקת דיבידנד מהרווחים הכלואים, ולייחס אותו רק למקורות האחרים של החברה".
מי שכבר נקלעה למחלוקת עם רשות המסים בנושא, ונדרשה לשלם מס משמעותי, הייתה טבע שחויבה לשלם 350 מיליון שקל מס בהיקף על רווחים כלואים - לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת הרשות בנוגע לשימוש שעשתה ברווחיה. בפסק הדין נקבעו כמה קביעות הרלוונטיות לחברות רבות הנהנות מהטבות מס בחוק עידוד השקעות הון, וביניהן: הטבות מס שהעניק המחוקק הישראלי לחברות ישראליות ייוותרו בישראל ולא יזלגו לחו"ל; וכן, הוצאה של רווחים שקיבלו פטור מותנה ממס לחו"ל, גם אם כחלק מאסטרטגיית השקעה, תפקיע את הפטור ממס בגין רווחים אלה.
חברות חשופות לביקורת
מרגע שתסתיים הוראת השעה, מציין חלילי, חברות רבות יהיו חשופות לשומות מס. "בפסק הדין בעניין טבע נקבע כי גם רכישה או השקעה בחברה זרה, מתן הלוואות לחברות קשורות, ניהול חשבון בנק משותף בקבוצה וכל פעולה אחרת שבעקבותיה יצאו כספים מהחברה שצברה רווחים פטורים, יכולים להיחשב כשימוש ברווחים אלו ובהתאם יחול מס חברות. מעבר לכך, רשות המסים פרסמה עמדה חייבת בדיווח מס' 93/2021 שבמסגרתה הציגה הרשות רשימה (לא סגורה) של מקרים אשר עשויים להיחשב כחלוקת דיבידנד של רווחים כלואים. בהתאם, חברה המבצעת פעולות עסקיות תוך שימוש ברווחים הכלואים, חייבת במקרים מסוימים לתת גילוי במסגרת טופס ייעודי בדוח המס לשנת 2021, דבר שיגדיל את הסיכוי לעריכת ביקורת מס מצד הרשות".
חלילי מסכם כי "רשות המסים מעניקה תשומת־לב מיוחדת לפעולות הנחשבות כשימוש ברווחים הפטורים, כפי שהדבר קיבל ביטוי במסגרת העמדה, שחייבים בדיווח לאור פסק דין טבע שניתן לאחרונה. לפיכך, קיימת חשיבות לנצל את הוראת השעה כדי לנקות שולחן, לשחרר את כל הרווחים הכלואים, לחסוך במס חברות בעת חלוקת דיבידנד בפועל או דיבידנד רעיוני עתידי, ולהימנע מדיונים ארוכים מול רשות המסים בעניין השימוש ברווחים הכלואים".