גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיא השלילי ששברו השרים בממשלות ישראל האחרונות

אמירה של שר התקשורת יועז הנדל הובילה אותנו למחקר חדש שמראה כיצד צנחה ישראל - בהשוואה לעצמה ובהשוואה לעולם - באורך כהונת השרים במשרדיהם ● "הירידה ביציבות זו תופעה עולמית", אומר עורך המחקר ד"ר אסף שפירא, "אבל בישראל היא קיצונית במיוחד" ● המשרוקית של גלובס

שר התקשורת יועז הנדל, ניסים משעל ואריה אלדד, 103FM, 30.8.22 / צילום: איל יצהר
שר התקשורת יועז הנדל, ניסים משעל ואריה אלדד, 103FM, 30.8.22 / צילום: איל יצהר

שתי ממשלות קבע כיהנו בישראל מאז יצאנו לבחירות בדצמבר 2018, ושתיהן משלו בפועל במשך פחות משנה. לאור זאת, אין צורך להכביר במילים על כך שהשיתוק הפוליטי בו נתונה המדינה מאז מקשה מאוד על משרדי הממשלה ועל השרים שעומדים בראשם להיות אפקטיביים, ולקדם בהצלחה מדיניות חדשה, מהלכים ארוכי-טווח או רפורמות מעמיקות. אלא שבכל הנוגע לבעיה הזאת של רצף כהונת השרים במשרדיהם, המשבר הקיצוני שבו אנחנו נתונים מהווה רק החרפה במציאות שהייתה קיימת עוד קודם לכן. עד כמה התופעה ותיקה? מתברר שהמגמה החלה עוד לפני שבנימין נתניהו כיהן כראש ממשלה בפעם הראשונה.

מי שנגע לאחרונה בנקודה הזאת הוא שר התקשורת יועז הנדל שבראיון שהעניק עוד לפני שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות דיבר על חוסר היציבות הפוליטית. "יציבות היא לא למען יציבות. יציבות היא בסוף כדי שמשרדי ממשלה יצליחו לעבוד", הוא אמר בראיון ב־103FM "…מדינה לא יכולה לתפקד כאשר כל שנה יש מערכת בחירות. עד שנות ה־90 שר היה בממוצע שלוש ומשהו שנים. מאז שנות ה־90 הממוצע הוא שנה ושלושה חודשים. במשרד התקשורת עוד פחות". ההשוואה המעניינת של הנדל שלחה אותנו לארכיון ולמומחים. מה קורה כשבודקים את אורך הכהונה של שרים בשנים האחרונות לעומת העשורים הראשונים של המדינה? ולמה נקב הנדל דווקא בשנים הללו?

הידרדרות חדה

דבריו של השר מבוססים על ניתוח חדש שטרם פורסם שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת ד"ר אסף שפירא. המחקר מצא, בדומה לדבריו של הנדל, שב־30 השנים האחרונות משך קדנציה ממוצע במשרדים המרכזיים בממשלה נחתך בכמעט 50%. הבדיקה סקרה שישה משרדים - חינוך, אוצר, חוץ, ביטחון, פנים ומשפטים - והשוותה בין שתי תקופות, מקום המדינה ועד תחילת שנות ה־90, ומתחילת שנות ה־90 ועד ימינו. הממצאים: אם עד שנות ה־90 כהונה ממוצעת של שר במשרדים הללו עמדה על כ־40 חודשים, או שלוש שנים וארבעה חודשים, הרי שמאז שנות התשעים כהונה כזאת נמשכת רק כ־21 חודשים, שהם שנה ותשעה חודשים. לא בדיוק הנתון שהזכיר הנדל שדיבר על שנה ושלושה חודשים אבל לא מאוד רחוק. אגב, כפי שאפשר לראות המחקר גם כלל לא בדק את משרד התקשורת שאותו הזכיר הנדל, אבל בזה ניגע בהמשך.

 

"משבר הדמוקרטיה"

ואיך נראים הנתונים הללו בהשוואה עולמית? אם ניקח למשל את משרד האוצר נראה שבעשורים הראשונים של המדינה שר במשרד הזה כיהן בממוצע מעל שלוש שנים. שר האוצר הראשון, אליעזר קפלן, כיהן בתפקיד בארבע שנותיה הראשונות של המדינה, ואחריו הגיע לוי אשכול שכיהן בו לא פחות מ־11 שנים. נתון שנשמע כמעט דמיוני בימינו, פרט אולי לתקופת הכהונה הארוכה של ישראל כץ במשרד התחבורה (כעשור). היציבות הזו מיקמה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם, כשרק ניו זילנד, אוסטריה ושוודיה עוקפות אותה באופן משמעותי. לעומת זאת, מתחילת שנות ה־90 ועד היום, קדנציה של שר אוצר נמשכת בממוצע כשנה ועשרה חודשים. רק יוון ואיטליה ממוקמות נמוך יותר בפרק הזמן הזה (גם יפן, אך שם קיימת שיטת ממשל סבוכה יותר).

הידרדרות חדה יותר ניתן לראות במשרד הפנים. משך כהונה ממוצע של שר פנים עד שנות ה־90 עמד על שלוש שנים ושלושה חודשים. מאז, קדנציה ממוצעת נמשכת שנה ושלושה חודשים - מה שמציב את ישראל במקום האחד לפני אחרון. הצניחה הזו עקבית ודי אחידה בכל המשרדים שנבדקו (ראו תרשים), וניתן להעריך שהיא קיימת בשלל המשרדים הממשלתיים.

ומה לגבי משרד התקשורת שאותו הזכיר הנדל? נתונים על כך לא מופיעים כאמור במחקר וגם הנדל לא חזר אלינו עם חישוב שערך בעניין, אז בדקנו בעצמנו. מהקמתו של משרד הדואר (שהפך בהמשך למשרד התקשורת) ב־1952, ועד ל־1990 כיהנו בו 18 שרים, כלומר כהונה ממוצעת של שנתיים וחודשיים לשר. בהשוואה למשרדים שכן נבחנו במחקר, מדובר בתחלופה גבוהה יחסית בשנים אלו. מ־1990 ועד היום אורך הקדנציה התקצר עוד ועומד על ממוצע של שנה ושישה חודשים. הנתון הזה אכן מעט נמוך מהממוצע של שאר המשרדים בעשורים האחרונים, אך בכל זאת גבוה מהמספר שהזכיר הנדל.

כך או כך, האמירה הכללית לגבי חוסר היציבות כאן נותרה נכונה. "זו תופעה עולמית", מסביר ד"ר שפירא. "חלק ממה שמכונה 'משבר הדמוקרטיה', שמתרחש לא רק בשנים האחרונות עם עליית הפופוליזם, אלא משנות ה־90 ואפילו קודם: ירידה באחוזי הצבעה, בהזדהות הפוליטית, בהשתתפות המפלגתית וביציבות השלטונית. אבל בתוך המגמה העולמית הכללית הזאת, ישראל קיצונית במיוחד ברוב המדדים". ובכל זאת, מה מיוחד בשנות ה־90 שהפך אותן לנקודת ההיפוך? ד"ר שפירא מזכיר בהקשר זה את הבחירה הישירה שהחלה ב־1996 ו"שינתה לגמרי את המפה הפוליטית", היחלשות המפלגות הגדולות שנלוותה לה, הפרסונליזציה של הפוליטיקה והמעבר לשיטת הפריימריז. "הפוליטיקה", הוא אומר, "לא נראתה אותו דבר מאז".

לקריאה נוספת:
● מצגת עם ממצאי המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם