גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקוחות שבויים: חברות התקשורת גובות מאות מיליוני שקלים מיותרים על נתבים

בשנים האחרונות מנצלות חברות התקשורת את הרפיון של הרגולטור ומונעות תחרות בשוק הנתבים ● ללקוחות אין אפשרות לרכוש מהן נתבים אלא לשכור בלבד, וגם התקנה עצמית היא מסובכת - שילוב שמגדיל את הכנסותיהן לאורך זמן ● האם שר התקשורת הבא ישנה את התמונה?

מכרה הזהב של שוק הנתבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מכרה הזהב של שוק הנתבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במשחקי החתול והעכבר בין גורמי הרגולציה לחברות התקשורת הייתה תמיד ידן של החברות על העליונה. משרד התקשורת בישראל מתקשה להקדים את החברות ועסוק תמיד בכיבוי שריפות, לעתים אחרי שהשרפה בוערת כבר הרבה שנים.

כך היה בעבר בשוק הסלולר, כשהחברות חגגו על גבם של הצרכנים, וכך קורה עד היום בשוק הטלפוניה הקווית (הרגולציה שתביא להפחתת מחירים תושלם בעוד כשנה), בשוק שירותי הנדידה הבינלאומית, בשוק השיחות הבינלאומיות ועוד.

האינטרנט בישראל נגיש מאוד, האיכות שלו במצב הרבה פחות טוב
החלטת משרד התקשורת לעבור לסיבים אופטיים טובה לציבור, בזק והוט ייפגעו | ניתוח
כך ישפיע ביטול ההפרדה בין תשתית לספק אינטרנט על הצרכנים | ניתוח

פעמים רבות חברות התקשורת חוזרות למהלכים שעבדו עבורן ומשחזרות אותם בשוק אחר, בשינויים כאלה ואחרים שמאפשרים להן לחמוק מתחת למגבלות הרגולציה. מי זוכר שעד לפני כעשור ניתן היה לקנות שירותי סלולר בישראל רק כחלק מחבילת שירות הכוללת גם מכשיר, עיוות שבוטל רק בעקבות רפורמת הסלולר ו"ניתוק הזיקה" בין המכשיר לשירות - והיה בין הגורמים לירידה העצומה במחירים ולהגברת התחרות.

בנוסף, בעבר חברות הסלולר קיבלו מהמדינה זיכיון לאשר כל מכשיר סלולרי שנכנס לישראל, במסגרת מה שנקרא אז "אישור סוג". זו הייתה דרכו של הרגולטור לסייע לחברות לגרוף מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, שלא יכול היה ליהנות ממגוון של מכשירים ומתחרות, ואיפשר שוק ציוד קצה שנשלט על־ידי המפעילים.

כעת, כששוק הסיבים האופטיים פורץ במלוא כוחו, הבעיה חוזרת על עצמה וביתר שאת. גם כאן, בזק מובילה, מתחרותיה הולכות אחריה - וכולן עובדות בצורה מתוחכמת. לכאורה, השוק פתוח, וכל מי שרוצה לרכוש נתב פרטי - בין אם מדובר בנתב לרשת סיבים או לרשת הנחושת - יכול לכאורה לעשות זאת. למעשה, בפועל הדברים אינם פשוטים, כפי שנראה בהמשך.

יוצאת מן הכלל היא הוט, שכבר עשרות שנים אינה מאפשרת להכניס ציוד קצה לרשת שלה, בטענה כי מדובר ברשת טכנולוגית ייחודית, ולכן רק לה מותר למכור או להשכיר את ציוד הקצה הייחודי. כבר שנים שמשרד התקשורת מבטיח שיטפל בסוגיה, אך עד כה דבר לא קרה.

משנים את המודל

בשוק האינטרנט הקווי החלה בשנים האחרונות פרקטיקה דומה למה שהיה נהוג בשוק הסלולר. במשך שנים, חברות התקשורת הפועלות בתחום שירותי האינטרנט הקווי (בזק, הוט ובהמשך חברות נוספות) סיפקו את שירות האינטרנט עם מודם או נתב (ראוטר) המאפשר להתחבר לשירות.

בתחילה סיפקו החברות את ציוד הקצה כחלק נלווה לשירות במסגרת התעריף ששילם הלקוח, ובהמשך עברו למודלים של חיוב־זיכוי, שבהם הלקוח שילם על ציוד הקצה אך קיבל זיכוי מקביל על השירות, מהלך שמטרתו הייתה להקטין נטישה ולסייע בשימור הלקוחות, אך עדיין שמרה, הלכה למעשה, על אספקת ציוד קצה ללא תשלום למי שמנוי על השירות.

בשנים האחרונות גילו החברות דרך חדשה לייצר רווחים על גב הלקוחות. הראשונה שהחלה בזה הייתה בזק, שבניסיון לפצות על השחיקה בהכנסותיה, יצרה שירות חדש - שירות השכרת נתב. החברה הפסיקה להציע נתב בסיסי הכלול בתשלום עבור שירות האינטרנט, והחלה נתב תמורת תשלום שכירות של 19.90 שקל בחודש.

כדי לתמוך במהלך מיתגה בזק את הנתב שהיא מספקת, החברה קראה לו Be ויצאה בקמפיינים טלוויזיוניים מושקעים. גם נתב ה־Be הראשון וגם נתב ה־Bfiber שהושק אחריו הם נתבי "אמצע" מבחינת המאפיינים הטכניים שלהם, ומציעים סט של מאפיינים סביר, אך ודאי לא מהטובים בשוק.

להוט, סלקום ופרטנר לא לקח זמן רב להגיב, וגם הן מציעות היום נתב תמורת תשלום שכירות חודשי דומה של 20-25 שקל לחודש. למעשה, לא ניתן היום לקבל היום בישראל שירות אינטרנט מלא מאף חברה - ניתן להזמין קו לאינטרנט, מבוסס סיב, קואקס או נחושת, אבל לא ניתן להתחבר לאינטרנט מבלי לשכור מחברות התקשורת גם את הנתב.

צריך לומר שטכנית, חלק מהחברות מאפשרות להתחבר לרשתן גם עם נתב אחר. בחיבור לשירותי אינטרנט מבוססי סיב, הדבר מחייב לרכוש מהן מתאם מיוחד לשם כך. בפועל, מעטים הלקוחות שעושים שימוש באופציה המורכבת הזו, ובהיעדר ציוד קצה המסופק ללא תשלום נוסף על־ידי החברות, נאלצים לשכור מהם את הנתב.

כלומר, מבחינה משפטית החברות מגינות על עצמן וטוענות כי הן לא חוסמות צרכנים מהכנסת נתב שנרכש על־ידם, אבל בפועל כאשר דורשים מלקוח לרכוש מתאם בנפרד (במקרה של בזק מחנות בזק סטור), מעלים אצלו את הספק האם זה יעבוד והאם הביצועים לא ישובשו - ולרוב הוא מעדיף לוותר.

יחסים ארוכי־טווח

כדי לחשב כמה כסף שווה השוק החדש שייצרו החברות נתחיל מעלותו של נתב מהסוג המסופק כיום על־ידי החברות בישראל, שעומדת על 170-250 שקל. יש הטוענים כי המחירים גבוהים יותר, ועומדים על כ־300 שקל לנתב, אך גם המחיר הגבוה יותר אינו משנה באמת את התמונה.

החברות השונות גובות על השירות 200-250 שקל לשנה ללא מע"מ, דהיינו מדובר על החזר השקעה של כשנה או שנה ורבע. מדובר ב"מדפסת כסף" שלאורך השנים מייצרת לחברות בשוק הקווי (ובזק בראשן) מאות מיליוני שקלים על חשבון הציבור, בחסות משרד התקשורת שהעניק להן זיכיון לכך.

לירן אבישר בן חורין - מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: רפי קוץ

החברות אומנם מספקות שירותי תחזוקה על הנתבים, אולם בדרך־כלל מדובר בציוד אמין עם מופע תקלות נמוך. בזק, החברה היחידה שמספקת מידע על כמות הלקוחות, מדווחת על יותר מ־700 אלף לקוחות המשכירים ממנה נתבים, רובם יש להניח מסוג Be הרגיל שהושק לפני כחמש שנים.

לכך יש להוסיף עוד כ־400 אלף לקוחות המשכירים מגברים לשיפור קליטת ה־wifi ופתרונות MESH. בסך־הכול, ההכנסות של בזק משירותי ההשכרה נאמדים בכ־150 מיליון שקל בשנה רק עבור הנתבים, ועל יותר מ־200 מיליון שקל בשנה על כל שירותי השכרת הציוד.

לקוח שהצטרף לשירות לפני כחמש שנים שילם כבר כ־1,200 שקל (כולל מע"מ) על השכרת ציוד, שעלותו כאמור 200-250 שקל - כלומר מדובר ברווח של מאות אחוזים לחברה. באופן מעשי, אותו לקוח יכול להמשיך לעשות שימוש בנתב שנים ארוכות, ולשלם דמי שכירות ללא הגבלת זמן, והנתב לעולם לא יעבור לבעלותו.

כשל שוק מתמשך

באופן לא מפתיע, ולמרות גודלו העצום של שוק ציוד הקצה האינטרנטי, משרד התקשורת לא בחן את השוק ולא התערב בו מעולם. המשרד גילה רפיון מול החברות, ובפועל קבר קבורת חמור את הסוגיה. זו ללא ספק תהיה אחת המטרות המרכזיות של שר התקשורת הבא: לפתוח את השוק לתחרות, ולוודא שכל נתב פרטי יוכל להתחבר לרשת.

העובדה שמדובר בשירות המסופק על־ידי בעל מונופולין (בזק), ושגם לחברות התקשורת האחרות יש כוח משמעותי, יצרה כשל שוק עמוק ומתמשך בשוק האינטרנט הישראלי - שלא יוכל לבוא על פתרונו ללא התערבות רגולטורית.

מה נדרש לעשות? לחייב את חברות התקשורת להציע נתב בסיסי שמאפייניו יקבעו על־ידי הרגולטור, והוא יסופק במסגרת מחיר שירות האינטרנט. במקרה שהחברות ירצו להציע נתבים נוספים, הן יוכלו לעשות זאת, אבל רק במקביל למודל של רכישה עם רווח סביר, בנוסף על מודל ההשכרה.

גם מי שיבחר במודל השכרה לא ישלם דמי שכירות באופן אינסופי, אלא תיקבע תקופת מקסימום שאחריה יעבור הנתב לבעלות הלקוח. פתרון כזה יהיה קל, פשוט והוגן - גם ללקוחות, וגם לחברות.

מבזק נמסר בתגובה: "תשתית האינטרנט של בזק פתוחה, ומאפשרת חיבור של ציוד תואם מכל סוג, גם על־ידי ספקים ויצרנים אחרים. חשוב לציין כי בזק מאפשרת ללקוחותיה השכרת ציוד מתקדם, אחריות ושירות על הציוד וכן אפשרות לשדרוג והחלפה, בגין תקלה או על־מנת להתקדם טכנולוגית לדור חדש, זאת ללא עלות נוספת".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "לאור פניות שהתקבלו במשרד בנושא חיבור או אישור להפעלת 'יחידות ציוד ביתי' המשמש רשתות נייחות, המשרד מתכנן להפיץ בימים הקרובים שימוע בנושא, שבו ייבחן בין היתר האם לאפשר למנוי לרכוש ולחבר עצמאית את הציוד".

מהוט לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר