גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקוחות שבויים: חברות התקשורת גובות מאות מיליוני שקלים מיותרים על נתבים

בשנים האחרונות מנצלות חברות התקשורת את הרפיון של הרגולטור ומונעות תחרות בשוק הנתבים ● ללקוחות אין אפשרות לרכוש מהן נתבים אלא לשכור בלבד, וגם התקנה עצמית היא מסובכת - שילוב שמגדיל את הכנסותיהן לאורך זמן ● האם שר התקשורת הבא ישנה את התמונה?

מכרה הזהב של שוק הנתבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מכרה הזהב של שוק הנתבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במשחקי החתול והעכבר בין גורמי הרגולציה לחברות התקשורת הייתה תמיד ידן של החברות על העליונה. משרד התקשורת בישראל מתקשה להקדים את החברות ועסוק תמיד בכיבוי שריפות, לעתים אחרי שהשרפה בוערת כבר הרבה שנים.

כך היה בעבר בשוק הסלולר, כשהחברות חגגו על גבם של הצרכנים, וכך קורה עד היום בשוק הטלפוניה הקווית (הרגולציה שתביא להפחתת מחירים תושלם בעוד כשנה), בשוק שירותי הנדידה הבינלאומית, בשוק השיחות הבינלאומיות ועוד. 

האינטרנט בישראל נגיש מאוד, האיכות שלו במצב הרבה פחות טוב
החלטת משרד התקשורת לעבור לסיבים אופטיים טובה לציבור, בזק והוט ייפגעו | ניתוח
כך ישפיע ביטול ההפרדה בין תשתית לספק אינטרנט על הצרכנים | ניתוח

פעמים רבות חברות התקשורת חוזרות למהלכים שעבדו עבורן ומשחזרות אותם בשוק אחר, בשינויים כאלה ואחרים שמאפשרים להן לחמוק מתחת למגבלות הרגולציה. מי זוכר שעד לפני כעשור ניתן היה לקנות שירותי סלולר בישראל רק כחלק מחבילת שירות הכוללת גם מכשיר, עיוות שבוטל רק בעקבות רפורמת הסלולר ו"ניתוק הזיקה" בין המכשיר לשירות - והיה בין הגורמים לירידה העצומה במחירים ולהגברת התחרות.

בנוסף, בעבר חברות הסלולר קיבלו מהמדינה זיכיון לאשר כל מכשיר סלולרי שנכנס לישראל, במסגרת מה שנקרא אז "אישור סוג". זו הייתה דרכו של הרגולטור לסייע לחברות לגרוף מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, שלא יכול היה ליהנות ממגוון של מכשירים ומתחרות, ואיפשר שוק ציוד קצה שנשלט על־ידי המפעילים.

כעת, כששוק הסיבים האופטיים פורץ במלוא כוחו, הבעיה חוזרת על עצמה וביתר שאת. גם כאן, בזק מובילה, מתחרותיה הולכות אחריה - וכולן עובדות בצורה מתוחכמת. לכאורה, השוק פתוח, וכל מי שרוצה לרכוש נתב פרטי - בין אם מדובר בנתב לרשת סיבים או לרשת הנחושת - יכול לכאורה לעשות זאת. למעשה, בפועל הדברים אינם פשוטים, כפי שנראה בהמשך.

יוצאת מן הכלל היא הוט, שכבר עשרות שנים אינה מאפשרת להכניס ציוד קצה לרשת שלה, בטענה כי מדובר ברשת טכנולוגית ייחודית, ולכן רק לה מותר למכור או להשכיר את ציוד הקצה הייחודי. כבר שנים שמשרד התקשורת מבטיח שיטפל בסוגיה, אך עד כה דבר לא קרה.

משנים את המודל

בשוק האינטרנט הקווי החלה בשנים האחרונות פרקטיקה דומה למה שהיה נהוג בשוק הסלולר. במשך שנים, חברות התקשורת הפועלות בתחום שירותי האינטרנט הקווי (בזק, הוט ובהמשך חברות נוספות) סיפקו את שירות האינטרנט עם מודם או נתב (ראוטר) המאפשר להתחבר לשירות.

בתחילה סיפקו החברות את ציוד הקצה כחלק נלווה לשירות במסגרת התעריף ששילם הלקוח, ובהמשך עברו למודלים של חיוב־זיכוי, שבהם הלקוח שילם על ציוד הקצה אך קיבל זיכוי מקביל על השירות, מהלך שמטרתו הייתה להקטין נטישה ולסייע בשימור הלקוחות, אך עדיין שמרה, הלכה למעשה, על אספקת ציוד קצה ללא תשלום למי שמנוי על השירות.

בשנים האחרונות גילו החברות דרך חדשה לייצר רווחים על גב הלקוחות. הראשונה שהחלה בזה הייתה בזק, שבניסיון לפצות על השחיקה בהכנסותיה, יצרה שירות חדש - שירות השכרת נתב. החברה הפסיקה להציע נתב בסיסי הכלול בתשלום עבור שירות האינטרנט, והחלה נתב תמורת תשלום שכירות של 19.90 שקל בחודש.

כדי לתמוך במהלך מיתגה בזק את הנתב שהיא מספקת, החברה קראה לו Be ויצאה בקמפיינים טלוויזיוניים מושקעים. גם נתב ה־Be הראשון וגם נתב ה־Bfiber שהושק אחריו הם נתבי "אמצע" מבחינת המאפיינים הטכניים שלהם, ומציעים סט של מאפיינים סביר, אך ודאי לא מהטובים בשוק.

להוט, סלקום ופרטנר לא לקח זמן רב להגיב, וגם הן מציעות היום נתב תמורת תשלום שכירות חודשי דומה של 20-25 שקל לחודש. למעשה, לא ניתן היום לקבל היום בישראל שירות אינטרנט מלא מאף חברה - ניתן להזמין קו לאינטרנט, מבוסס סיב, קואקס או נחושת, אבל לא ניתן להתחבר לאינטרנט מבלי לשכור מחברות התקשורת גם את הנתב.

צריך לומר שטכנית, חלק מהחברות מאפשרות להתחבר לרשתן גם עם נתב אחר. בחיבור לשירותי אינטרנט מבוססי סיב, הדבר מחייב לרכוש מהן מתאם מיוחד לשם כך. בפועל, מעטים הלקוחות שעושים שימוש באופציה המורכבת הזו, ובהיעדר ציוד קצה המסופק ללא תשלום נוסף על־ידי החברות, נאלצים לשכור מהם את הנתב.

כלומר, מבחינה משפטית החברות מגינות על עצמן וטוענות כי הן לא חוסמות צרכנים מהכנסת נתב שנרכש על־ידם, אבל בפועל כאשר דורשים מלקוח לרכוש מתאם בנפרד (במקרה של בזק מחנות בזק סטור), מעלים אצלו את הספק האם זה יעבוד והאם הביצועים לא ישובשו - ולרוב הוא מעדיף לוותר.

יחסים ארוכי־טווח

כדי לחשב כמה כסף שווה השוק החדש שייצרו החברות נתחיל מעלותו של נתב מהסוג המסופק כיום על־ידי החברות בישראל, שעומדת על 170-250 שקל. יש הטוענים כי המחירים גבוהים יותר, ועומדים על כ־300 שקל לנתב, אך גם המחיר הגבוה יותר אינו משנה באמת את התמונה.

החברות השונות גובות על השירות 200-250 שקל לשנה ללא מע"מ, דהיינו מדובר על החזר השקעה של כשנה או שנה ורבע. מדובר ב"מדפסת כסף" שלאורך השנים מייצרת לחברות בשוק הקווי (ובזק בראשן) מאות מיליוני שקלים על חשבון הציבור, בחסות משרד התקשורת שהעניק להן זיכיון לכך.

לירן אבישר בן חורין - מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: רפי קוץ

החברות אומנם מספקות שירותי תחזוקה על הנתבים, אולם בדרך־כלל מדובר בציוד אמין עם מופע תקלות נמוך. בזק, החברה היחידה שמספקת מידע על כמות הלקוחות, מדווחת על יותר מ־700 אלף לקוחות המשכירים ממנה נתבים, רובם יש להניח מסוג Be הרגיל שהושק לפני כחמש שנים.

לכך יש להוסיף עוד כ־400 אלף לקוחות המשכירים מגברים לשיפור קליטת ה־wifi ופתרונות MESH. בסך־הכול, ההכנסות של בזק משירותי ההשכרה נאמדים בכ־150 מיליון שקל בשנה רק עבור הנתבים, ועל יותר מ־200 מיליון שקל בשנה על כל שירותי השכרת הציוד.

לקוח שהצטרף לשירות לפני כחמש שנים שילם כבר כ־1,200 שקל (כולל מע"מ) על השכרת ציוד, שעלותו כאמור 200-250 שקל - כלומר מדובר ברווח של מאות אחוזים לחברה. באופן מעשי, אותו לקוח יכול להמשיך לעשות שימוש בנתב שנים ארוכות, ולשלם דמי שכירות ללא הגבלת זמן, והנתב לעולם לא יעבור לבעלותו.

כשל שוק מתמשך

באופן לא מפתיע, ולמרות גודלו העצום של שוק ציוד הקצה האינטרנטי, משרד התקשורת לא בחן את השוק ולא התערב בו מעולם. המשרד גילה רפיון מול החברות, ובפועל קבר קבורת חמור את הסוגיה. זו ללא ספק תהיה אחת המטרות המרכזיות של שר התקשורת הבא: לפתוח את השוק לתחרות, ולוודא שכל נתב פרטי יוכל להתחבר לרשת.

העובדה שמדובר בשירות המסופק על־ידי בעל מונופולין (בזק), ושגם לחברות התקשורת האחרות יש כוח משמעותי, יצרה כשל שוק עמוק ומתמשך בשוק האינטרנט הישראלי - שלא יוכל לבוא על פתרונו ללא התערבות רגולטורית.

מה נדרש לעשות? לחייב את חברות התקשורת להציע נתב בסיסי שמאפייניו יקבעו על־ידי הרגולטור, והוא יסופק במסגרת מחיר שירות האינטרנט. במקרה שהחברות ירצו להציע נתבים נוספים, הן יוכלו לעשות זאת, אבל רק במקביל למודל של רכישה עם רווח סביר, בנוסף על מודל ההשכרה.

גם מי שיבחר במודל השכרה לא ישלם דמי שכירות באופן אינסופי, אלא תיקבע תקופת מקסימום שאחריה יעבור הנתב לבעלות הלקוח. פתרון כזה יהיה קל, פשוט והוגן - גם ללקוחות, וגם לחברות.

מבזק נמסר בתגובה: "תשתית האינטרנט של בזק פתוחה, ומאפשרת חיבור של ציוד תואם מכל סוג, גם על־ידי ספקים ויצרנים אחרים. חשוב לציין כי בזק מאפשרת ללקוחותיה השכרת ציוד מתקדם, אחריות ושירות על הציוד וכן אפשרות לשדרוג והחלפה, בגין תקלה או על־מנת להתקדם טכנולוגית לדור חדש, זאת ללא עלות נוספת".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "לאור פניות שהתקבלו במשרד בנושא חיבור או אישור להפעלת 'יחידות ציוד ביתי' המשמש רשתות נייחות, המשרד מתכנן להפיץ בימים הקרובים שימוע בנושא, שבו ייבחן בין היתר האם לאפשר למנוי לרכוש ולחבר עצמאית את הציוד".

מהוט לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צולל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה חיובית בוול סטריט; אפל משיקה דגמי טאבלט חדשים

הנאסד"ק עולה ב-0.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

עימותים אלימים גם באירופה: המחאה נגד ישראל מתרחבת לקמפוסים ביבשת

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"