פוליטיקה | פרשנות

הפוליטיקאים למדו: למה להילחם בקבוצות כוח כשאפשר לפזר הבטחות

שר האוצר ליברמן מפזר שוב ושוב את המנטרה שהמצב פה בעצם מצוין • יאיר לפיד ובני גנץ בעיקר מפזרים התחייבויות מעורפלות להפחתת יוקר המחיה • וגם מהצד השני של המפה, בנימין נתניהו כבר לא טורח להציע פתרונות כלכליים אמיתיים

מסיבת העיתונאים להצגת הרפורמה בחקלאות / צילום: דוברות משרד האוצר
מסיבת העיתונאים להצגת הרפורמה בחקלאות / צילום: דוברות משרד האוצר

לא כדאי לפתח תקוות וציפיות לקראת העתיד. השיח הכלכלי־פוליטי ברשתות החברתיות ובתקשורת בימים ובשבועות האחרונים כל־כך רדוד ומניפולטיבי, שהוא בעיקר משכנע אותנו שאולי מוטב לחזור לדבר רק על האיומים מול איראן. הפחתת מכסים? צמצום רגולציה? הגדלת תחרות? למה להילחם בקבוצות כוח כשאפשר פשוט להציע לכולם חלומות ורודים, וכשאף פעם אין זמן לתוכניות כלכליות רציניות. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
הצעדים שהממשלה הבאה צריכה לעשות כדי שמחירי המזון יתחילו לרדת | ניתוח גלובס
מכסים על פירות וירקות בוטלו, אבל זה לא מספיק כדי לעודד תחרות | בדיקת גלובס

לא בכדי הצעד הכלכלי הכי משמעותי של שר האוצר אביגדור ליברמן בחודשים האחרונים היה הפחתה של המס על הדלק, מהלך שמייצר אוטומטית ירידה זהה בהכנסות של המדינה מהצד השני (וגם לא מועיל כמובן לעומס בכבישים ולניסיון המוצהר להעביר אותנו לתחבורה ציבורית).

אותו שר אוצר גם מפזר שוב ושוב את המנטרה שהמצב פה בעצם מצוין, "כי ברחבי העולם המחירים עלו פי כמה וכמה לעומת ישראל הקטנה". זאת, בזמן שכל מי שחי פה יודע שמראש התחלנו את ההשוואות המחמיאות הללו מנקודה גבוהה משמעותית של מחירים. כל מי שחוזר מגיחה קצרה לחו"ל רואה שם בסופרמרקטים מחירים נמוכים בעשרות אחוזים על אינספור מוצרים, גם במדינות שסובלות כרגע מאינפלציה דו־ספרתית.

אבל ליברמן לפחות מנסה, בשעה שיו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, בעיקר מפזרים התחייבויות מעורפלות להפחתת יוקר המחיה. שניהם חוטאים בהבטחת המשוואה האנומלית החביבה על פוליטיקאים שטומנת בחובה גם הגדלת שירותים לציבור וגם צמצום הנטל על האזרחים משלמי המיסים.

גם מהצד השני של המפה, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו כבר לא טורח להציע פתרונות כלכליים אמיתיים. נתניהו, שנכווה ברותחין אחרי הצעדים שנקט כשר אוצר לפני כמעט 20 שנה, בוחר במדיניות ברורה של "הפרד ומשול". לכל מגזר הוא מבטיח להגדיל את הפרוסה: לחקלאים הוא יבטל את הרפורמה בחקלאות, לבעלי משכנתאות הוא יקפיא את התשלומים העתידיים, למשפחות צעירות הוא יממן חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש - מבלי לטרוח להסביר איך עושים את זה בלי להגדיל את עוגת התקציב.

ואם ביל קלינטון דהר לפני 30 שנה לבחירות בארה"ב עם הסיסמה "זה הכלכלה, טמבל", בישראל הפוליטיקאים מניחים שאנחנו הטמבלים - ואפשר פשוט לבלבל אותנו עם סיסמאות כלכליות חלולות. הדר מוכתר? היא לא שונה בהרבה משאר המועמדים לכנסת.