בית מרקחת / צילום: תמר מצפי
מאנטיביוטיקה, דרך אקמול ועד כדורים נגד חרדה - כל אלה ועשרות תרופות נוספות חסרות במלאים של בתי המרקחת. הפעם כבר לא מדובר במחסור בביצים או בחלב אלא בבעיה שעלולה לפגוע בבריאות הציבור. הדיווחים על המחסור בימים האחרונים מעלים בענף חשש מפני התנפלות של הציבור על הסחורה שנשארה, בניסיון לצבור מלאי ביתי, באופן שיחריף את המחסור בשוק עוד יותר.
● המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל
● הנתון שמבשר את גל הפיטורים הבא בהייטק: הלקוחות הגדולים מקצצים תקציבי מחשוב | ניתוח
כעת, המועצה הלאומית לרוקחות במשרד הבריאות קוראת להקים ועדה שתטפל בנושא - כך עולה ממכתב ששיגר ביום רביעי יו"ר המועצה, פרופ' אמנון הופמן, למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש ולמשנה המנכ"ל ד"ר ספי מנדלביץ.
המכתב, שהגיע לידי גלובס, מהווה למעשה הכרה ראשונה של גורמים ממשלתיים בבעיה, אחרי שבימים האחרונים התנער משרד הבריאות בתגובותיו לתקשורת ממדפי בתי המרקחת המתרוקנים, טען שיש תחליפים גנריים לכל מה שחסר - וגילגל את האחריות לטיפול במחסור אל חברות התרופות.
"להבנתנו, ישנן סיבות שונות התורמות למצבי החוסר", כותב הופמן למנהלי המשרד. "סיבות אלה מערבות גורמים שונים כגון יצרני תרופות, יבואנים, בתי מסחר המפיצים את התרופות, בתי מרקחת, בתי חולים וקופות החולים. אלו אחראיות לחתימת הסכמי רכש, קביעת תנאי האספקה וניהול רמות המלאי והתחליפים. עם זאת, חשוב לזכור שבשורה התחתונה המטופלים עלולים להיפגע ממחסור בתרופות ומפגיעה ברצף הטיפול התרופתי".
הופמן הציע "להקים במסגרת פעילות המועצה ועדה ייעודית שתדון בנושא חוסרים בתרופות בישראל. הוועדה תהיה מורכבת גם מאנשי מקצוע בתחומי לוגיסטיקה, רכש וניהול המלאי". ועדה זו תזמין לדיוניה את כל הגורמים "ותגבש המלצות אשר תוגשנה להנהלת המשרד".
מאחורי הקלעים: המאבק של יצרני התרופות
מכתבו של הופמן עוסק בקשיים הלוגיסטיים, אבל מצניע את אחת הסיבות הסמויות למשבר הנוכחי בענף. מאחורי הקלעים, מתנהל מאבק של חלק מיצרני התרופות ומפיציהן להעלאת מחירי התרופות.
כל התרופות בישראל הן תחת פיקוח ממשלתי שנקבע בוועדה משותפת למשרדי האוצר והבריאות. זוכרים את המחסור בחמאה? ענף הפרמצבטיקה לא שונה: כשבשוק מתלוננים שהמחירים המפוקחים נמוכים ולוחצים להעלאותם - המוצרים נעלמים מהמדפים.
בשיחה עם גלובס אומר יו"ר הסתדרות הרוקחים דוד פפו "כי כרגע אין חשש מהתייקרות, אבל כנראה שחלק מהעניין הוא ניסיון החברות להעלות מחירים. המחירים בארץ זולים, אפילו זולים מאוד. אם ועדת המחירים לא מאשרת לייקר, היבואן או היצרן יפסיק למכור".
מבחינת האוצר, שטרוד כרגע בדרישות התקציביות של חברי הממשלה החדשים וביוקר המחיה המאמיר, העלאת מחירי התרופות היא דבר שמעדיפים להימנע ממנו.
הריכוזיות הגבוהה והקנאביס הרפואי
כמו ענפים אחרים במשק הישראלי, גם שוק התרופות סובל מריכוזיות גבוהה. פפו מסביר כי מעבר למחסור בין־לאומי אובייקטיבי בתרופות, המצב אצלנו קשה יותר: "יש שתי חברות הפצה גדולות בארץ שמרכזות את מרבית הפצת התרופות - סל"א שהיא חברת בת של טבע, וחברת נובולוב.
"נובולוג מפיצה המון תרופות בינלאומיות, כמו פייזר למשל, באופן בלעדי. זאת בעיה כי אין להשיג אותם במקום אחר. כתוצאה משינויים מבניים בענף וכניסת מוצרים חדשים להפצה, שתי החברות פשוט קרסו. אנחנו לא מקבלים את ההזמנות, לא בזמן ולא בכמות. כדי לסבר את האוזן, אם אני מזמין 30 פריטים אני מקבל 4. זה לא פשוט, כי אם בית מרקחת לא מקבל במשך שבועיים זאת דרמה".
מחסור בתרופות הוא לא תופעה חדשה. בענף מספרים על תהליך איטי שנמשך כבר שלוש שנים וחמק מתחת לרדאר. "בחצי שנה האחרונה זה הגיע למצב דרמטי", טוען פפו, ומצביע על גורם נוסף ומפתיע למחסור בתרופות: הקנאביס.
"הכנסת הקנאביס הרפואי להפצה בבתי המרקחת גרמה לקריסה טוטאלית של המערכות, כי התווסף מקטע שדורש הרבה מאוד תשומת לב ורגולציה". לדבריו, "המחסור לא זמני ולא נראה שייפתר בקרוב. הוא התחיל כבר לפני שלוש שנים והחמיר עם הקורונה והמלחמה באוקראינה".
יצרני התרופות מלינים על קשיים בהשגת חומרים הנדרשים לרקיחת המוצרים. בכובעו כבעלים ומנכ"ל משותף של היצרנית אוניפארם, מסביר ד"ר רון תומר, המוכר יותר כנשיא התאחדות התעשיינים, על השיבושים בייצור: "כל שרשראות האספקה נפגעו קשה וכולם חוו בעיה בהשגת חומרי גלם, וגרוע יותר, בהשגת חומרי עזר. מחסור בחומרי מילוי לטבליות או חומרים שממוססים אותם, למשל, פוגע בעשרות מוצרים של חברה מסוימת.
"כל היצרנים באירופה ובארה"ב סובלים ממחסור. עכשיו, אני לא יכול להחליף רכיב אחד באחר. תרופות זה לא סנדוויץ' שאם חסר המיונז אפשר לשים חרדל". תומר סבור שגם הרגולטור לא יצליח לעזור במצבו הנוכחי: "משרד הבריאות לא מתפקד בתחום התרופות כי חסר לו כוח אדם באופן קיצוני".
ישראל מתועדפת נמוך בשוק העולמי
תומר מסביר שנערך מראש עם מלאי של חומרי עזר לשנה, אבל מספר על מקרה שממחיש את המצוקה: "בחודש מאי הזמנתי מהולנד טון של עמילן ספציפי המשמש אצלנו כחומר עזר ב־30 פורמולות שונות. היינו אמורים לקבל את הטון בחודש ספטמבר. ביולי אני מקבל הודעה מהספק שהוא דוחה את האספקה ליוני 2023. אני מתקשר לספק ההולנדי ומתחנן בפניו, אבל הוא לא מצליח להשיג לי.
"שברנו את הראש מה לעשות. במקרה, אני מכיר סוכן כימיקלים לתרופות גדול בהולנד. ביקשתי ממנו שיתקשר לאותו ספק ויזמין את העמילן, בלי לספר שזה מיועד לישראל. הוא הזמין ואמרו לו: 'זה חומר שקשה לספק אותו, יש המון דרישה ויש לנו עיכובים בייצוא, אבל בגלל שאתה הולנדי נדאג לך'. אחרי חודש הוא קיבל שני טון.
"עד היום, כשאתה פונה לסוכן הישראלי, אתה לא מצליח לקבל את החומר הזה. זה לא חלילה כי מישהו אנטישמי או לא אוהב את ישראל, אלא בגלל שעניי עירך קודמים. נוצר מחסור עולמי ואז יש תיעדוף, שבו ישראל היא לא שוק קריטי".
יש להזכיר שבקורונה ישראל הייתה הראשונה בעולם להשיג חיסונים בהיקפים גדולים, אך כעת נראה שהממשלה עושה מעט מאוד כדי לקדם אותנו בתור לתרופות ולחומרי הגלם הנדרשים בארץ.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תפיסת המדיניות שנהוגה בישראל זהה למדינות ה־OECD, כלומר רכש התרופות נמצא באחריות הארגונים הרפואיים והחברות המשווקות. התערבות המדינה נעשית במקרים בהם השוק לא מסדיר את עצמו ויש חשש לבריאות המטופלים.
"מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הנחה את אגף הרוקחות לבצע בדיקה מקיפה עם קופות החולים למיפוי החוסרים בתרופות. במידת הצורך המשרד יפעל בנושא".