אין למל''ג סמכות לקבוע למוסדות, ובעיקר הלא־מתוקצבים, מודל ניהול יחיד / צילום: Shutterstock
הכותב הוא עמית בכיר בפורום קהלת, פרוסור' למשפטים במכללת נתניה
לפני זמן לא רב שימשתי כנשיא מכללה אקדמית גדולה. אולם במקום לעסוק בפיתוח האקדמיה והמצוינות בהוראה ובמחקר, נדרשתי להקדיש לפחות יום אחד בשבוע לעניינים הקשורים לפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הרגולטור על ענייני ההשכלה גבוהה בישראל. במשרדי המל"ג נפגשתי עם ראשי מוסדות להשכלה גבוהה רבים שנדרשים להקדיש זמן ומשאבים מוסדיים רבים כדי להגיש דוחות, למלא טפסים שונים ולעמוד במטלות ובהנחיות השונות של מל"ג הנוגעות כמעט לכל תחומי פעילות המוסד האקדמי בראשו הם עומדים. יעד מרכזי של ההשכלה הגבוהה בישראל הוא להסיר את החסמים הרגולטוריים והבירוקרטיה המיותרת המעכבים את התפתחות האוניברסיטאות והמכללות.
מעורבות רחבה
פעילותה של המל"ג מתמקדת בבחינת הרמה האקדמית במוסד, בעיקר בשלב מתן ההיתר, ההכרה וההסמכה להעניק תואר מוכר. אמנם סעיף 15 לחוק ההשכלה הגבוהה קובע כי "מוסד מוכר הוא בן-חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו" אך זה לא כך בפועל. גם לאחר שמוסד להשכלה גבוהה הוכר בידי המל"ג והוכיח עמידה בכל הדרישות, מעורבות המל"ג בנעשה במוסדות לא מתוקצבים רחבה מאוד ונוגעת לכל תחומי פעילות המוסד, הן ברמה האקדמית הן ברמה המנהלית והתאגידית. יש שורה של הנחיות של מל"ג למוסדות שאינן אוניברסיטאות ציבוריות, בכלל זה הנחיות אקדמיות, תאגידיות ומינהליות שלמעשה כובלות אותם למודל מאוד מסוים, בלי לאפשר להם גמישות, חופש פעולה ואימוץ מודלים אחרים שמקובלים בעולם. הדבר פוגע משמעותית בעצמאות של כל מוסד אקדמי לנהל את ענייניו בדרכו. קשה להצדיק רמת מעורבות כל כך רחבה של הרגולטור, במיוחד כשמדובר במוסדות שאינם מתוקצבים בידי המדינה. היקף כה נרחב של מעורבות הרגולטור ייחודי לישראל, ואינו מקובל במדינות המובילות בתחום ההשכלה הגבוהה שנסקרו במחקר ההשוואתי שערכתי, ארה"ב, אנגליה, קנדה, גרמניה, צרפת, יפן וסינגפור.
לדעתי, אין למל"ג סמכות לקבוע למוסדות, ובעיקר הלא־מתוקצבים, מודל ניהול יחיד, ואל לה לפגוע בעצמאות המוסדית, מלבד קביעת עקרונות בדבר החובה להתאגד בצורה שתבטיח את החופש האקדמי והעצמאות המוסדית. ישנם מודלים שונים בארץ ובעולם המבטיחים רמה אקדמית נאותה. ברור גם שהמל"ג מוסמכת להתערב כאשר יש פגיעה ברמה האקדמית הנאותה, כאשר המוסד אינו מתנהל על פי נורמות מנהל ראיות וכאשר יש ניצול של כספי ציבור שלא למטרות אקדמיות. עם זאת אין להטיל חסמים רגולטוריים מעבר לנדרש ולמקובל במדינות מובילות בתחום השכלה גבוהה. מהם יש ללמוד מדיניות רגולטורית ראויה.
ראשית, יש לצמצם מאוד הפיקוח של מל"ג על מוסדות להשכלה גבוהה לאחר שהוכרו כדין ואין לפגוע בעצמאות המוסדית שלהם אלא במקרים חריגים ביותר.
שנית, המל"ג יפרסם הנחיות מומלצות הן בעניינים אקדמיים הן בעניינים תאגידיים ומינהליים למוסדות מוכרים, הנחיות בעלות אופי כללי שאינו פוגע באוטונומיה המוסדית. יש לאמץ את המודל האנגלי המאפשר למוסדות לדחות את ההמלצות או חלקן ולהסביר מדוע הם עושות כן.
לאפשר גמישות
דבר נוסף שיש ללמוד ממדינות אחרות הוא שאין להטיל מגבלות על התנהלות תאגידית של מוסד שאינו מתוקצב, כולל הרכב חבר הנאמנים ומספר החברים בו, ומשך כהונת נשיא המוסד, ויש לאפשר לו גמישות מירבית בעניינים אלו, כמקובל ברוב המדינות, אלא אם יש חשש ממשי לפגיעה בעצמאות המוסד, לניגוד עניינים וכיוצא בזה.
המל"ג צריכה לפעול לחיזוקם של המוסדות להשכלה גבוהה וקידום המצוינות האקדמית בהם, להסרת חסמים ובירוקרטיה מיותרת ולהגברת התחרות הבריאה בשוק ההשכלה הגבוהה בישראל.