בדיקת רקמות להוכחת הורות / צילום: Shutterstock, Dusan Petkovic
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בינואר 2022 הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ כי מדינת ישראל תתיר גם לזוגות חד-מיניים להביא ילדים לעולם בהליך פונדקאות בישראל, אולם עד למועד זה האפשרות היחידה שעמדה בפני זוגות חד-מיניים הייתה לפנות לפונדקאות חו"ל, ויש לצפות כי הפנייה לפונדקאות בחו"ל תמשיך גם בעתיד, עקב מחסור בפונדקאיות בישראל.
● מבצעים בדיקת רקמות באופן פרטי? אלה עשויות להיות ההשלכות
● מתי בית המשפט יכול לכפות בדיקת אבהות על אב טרנסג'נדר?
● מחדל ההפריה באסותא עובר לתרחיש הבלהות: איך ימצאו את ההורים הביולוגיים? | שאלות ותשובות
● מחדל ההפריה של אסותא: תביעות הענק שבדרך והדילמה המשפטית - מי היא אם התינוק? | ניתוח
כאשר הליך פונדקאות בחו"ל מסתיים בלידת ילד בריא, בני הזוג נדרשים לבצע בדיקת רקמות ולהוכיח את הקשר הביולוגי של אחד מהם לילד שנולד, כדי שניתן יהיה להביאו לארץ, להכיר בו כבן הביולוגי של אחד מבני הזוג, וכבן מכוח הורות הסכמית של בן הזוג, וכן ליתן לו מעמד של אזרח ואת כל הזכויות המגיעות לו.
לאחרונה נידונה בבית המשפט לענייני משפחה בקשה מעניינת, שהגישו בני זוג גאים, בנוגע לביצוע בדיקת הרקמות אותם הם נדרשו לבצע ביחס לבת שנולדה להם בהליך פונדקאות בחו"ל. בני הזוג אינם מתנגדים לביצוע בדיקת הרקמות, אולם הם מבקשים מבית המשפט להורות שהבדיקה הגנטית תהיה "עיוורת", כלומר שתילקחנה דגימות משני בני הזוג והילדה, הדגימות תיבדקנה, אולם התוצאה לא תכלול את הפרט בדבר מי מהם בעל הקשר הגנטי לילדה, ובהתאמה יינתן פסק דין אשר יקבע כי לילדה קיימת זיקה גנטית לאחד מבני הזוג, בלי לציין באופן מפורש למי מהם.
הבקשה לבדיקה "עיוורת" כדי שהילדה תתייחס באופן שוויוני להוריה
בני הזוג מנו שורה של נימוקים העומדים מאחורי בקשתם, לרבות חשש מפגיעה בפרטיותם אם מידע זה יחשף בפני בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, אולם הסיבה העיקרית המצדיקה לטענתם היענות לבקשה, היא רצונם למנוע מהילדה את המידע לגבי זהות אביה הביולוגי.
בני הזוג טוענים כי הם רוצים לגדל את הילדה באופן שבו תנהג בצורה שוויונית כלפי שני בני הזוג כהורים בעלי מעמד זהה, ולא תיתן עדיפות לבן הזוג שהוא ההורה הביולוגי. בני הזוג טוענים כי קיימת להם זכות יסוד של אוטונומיה הורית להחליט כיצד הם רוצים לגדל את הילדה, ובחשיפת פרטי ההורה הביולוגי מביניהם, המדינה פוגעת בזכות זאת.
בית המשפט דחה את הבקשה ואת הנימוקים העומדים מאחוריה, וקבע כי אין מקום להסתרת תוצאות הבדיקה ביחס למי מבני הזוג הוא האב הביולוגי. ראשית, בית המשפט לא קיבל את הנחת היסוד של בני הזוג לפיה אם תדע הילדה מי מהם הוא אביה הביולוגי, היא תתייחס אליו באופן שונה לעומת האב הנוסף. "היחסים של הקטינה למי מהוריה נוצרים על-ידי ההורה הבוגר: ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה - כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אינסופית מהקטינה", קבע בית המשפט.
כמו כן, בית המשפט פסק כי כנגד שיקולי בני הזוג ורצונם גוברת זכותה הבסיסית של הילדה לדעת מי הוא אביה הביולוגי. החשיבות של הכרת הקשר הביולוגי בין הורה לילד עולה בשנים האחרונות שוב ושוב בפסיקת בתי המשפט, ולאחרונה ביתר שאת בפרשת החלפת העוברים באסותא.
גם במקרה זה בית המשפט שם דגש על המחקרים הרבים, המראים כי לכל אדם יש צורך נפשי לדעת מי הם הוריו הביולוגיים, אפילו אם מדובר בילד מאומץ שגדל אצל הורים מטיבים שלא החסירו ממנו דבר (הד לטענה זאת ניתן לראות בסיפורו הנוגע ללב של אורן לוי, המתועד בסדרת הדוקו "משפחות" ובסרט הקולנוע "אני לא", שניהם מאת הבמאי תומר היימן).
כמו כן, בית המשפט הפנה לחשיבות הרפואית של הכרת הרקע הגנטי בעידן המודרני.