גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים עובדים הרבה, אבל הפריון בקיפאון. ומי שולט בעשירון העליון

עפ"י דוח מכון טאוב, הצמיחה הכלכלית, היצוא והיבוא נמצאים מעל קו הממוצע ארוך-הטווח מאז 1995 ● אך למרות ההתאוששות המהירה מהקורונה בהשוואה למדינות אחרות, הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית נשארו בעיניהן ● ואיך נכנסים לעשירון העליון?

צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים עדיין גדולים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים עדיין גדולים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אחת הבעיות המבניות הקשות של הכלכלה הישראלית היא הפריון הנמוך לשעת עבודה שנובע ממיעוט הון, ובגללו אנחנו עובדים הרבה ומרוויחים מעט ביחס למערב, כך עולה מדוח מצב המדינה לשנת 2022 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. בנוסף עולה מהדוח כי ההתאוששות של ישראל מהקורונה הייתה מרשימה: צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים בישראל עדיין גדולים מאוד, ובמקומות מסוימים רק מתרחבים. פערים גדולים יש גם בין ההייטק הישראלי לכל שאר הכלכלה בישראל, במסגרת "כלכלה דואלית" שאחת מצליחה מאוד והשנייה נשארת יחסית מאחור.

הדוח עוסק גם בשאלה מי מרכיב את העשירון העליון בישראל. כך, בעשירון המרוויח ביותר בישראל יש רוב גדול (73%) של גברים, וחלקם הגדול יהודים-אשכנזים, אך נראה שהשכלה גבוהה מצליחה לצמצם דרמטית את הפערים.

התאוששות מהירה מהקורונה

פרק נתוני המאקרו מראה הישגים מרשימים בהתאוששות ממשבר הקורונה: הצמיחה הכלכלית, היצוא והיבוא נמצאים מעל קו הממוצע ארוך-הטווח מאז 1995, האבטלה ירדה עד אוקטובר 2022 ל-4.3% (ובחודש נובמבר, שלא נכלל במחקר, האבטלה ירדה עוד ל-4.1%), והיחס בין מספר המשרות הפנויות לכמות המובטלים עומד היום על 1.2 משרות למובטל, אפילו יותר מאשר פחות מ-1 טרום המשבר ב-2019.

במהלך המשבר, הוצאות הממשלה האזרחיות גדלו משמעותית כדי לתמוך בנפגעי הקורונה, וגם לאחר סיום המשבר ההוצאות נשארו גבוהות יחסית - 8 מיליארד שקל באוקטובר 2022 יותר מאשר באוקטובר 2019, שזה קצב הוצאה גבוה ב-40% מאוקטובר 2019. מרכז טאוב מסבירים זאת בכך "שמשרדי הממשלה החלו לממש את התקציב של שנת 2022 רק לאחר תקופת הסתגלות של כמה חודשים". לעומת זאת, ההוצאה הצבאית שנשארה ברמה כמעט זהה לזו של 2019.

עם זאת, הצמיחה הכלכלית המהירה והעמידות החזקה של תקבולי המסים (בעיקר עקב הזינוק בענף ההייטק שהתרחש במקביל למשבר) הביאו לרמות גירעון נמוכות בהרבה ממה שציפו. כפי שמנסחים את זה במרכז טאוב: "בעת העברת התקציב חזה האוצר גירעון של 6.7% תוצר לשנת 2021 ו-3.9% לשנת 2022. בפועל בשנת 2021 הסתכם הגירעון ב-4.6% תוצר ואילו בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 נוצר עודף תקציבי של 2.6% תוצר". כלומר, לראשונה זה זמן רב, נרשם עודף של ההכנסות ממסים מעבר להוצאות הממשלה. בכך, על פי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, נסיים את שנת 2022 עם יחס חוב-תוצר של 61.5%, רק מעט מעל היחס של 60% איתו נכנסנו למשבר. זו אחת הסיבות שלמרות המשבר העולמי ועליית שיעורי הריבית, דירוג האשראי של ישראל נשאר יחסית חזק - מה שעוזר לנו להפחית את תשלומי הריבית על החוב הממשלתי.

עובדים הרבה, מייצרים מעט

למרות ביצועים מרשימים בהשוואה למדינות אחרות במהלך משבר הקורונה, הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית נשארו בעיניהן - ובראשן הפריון הנמוך של העובדים בישראל. פריון העבודה מוגדר כתוצר ביחס לשעות העבודה במשק, מה שאומר שבמדד זה - דווקא שעות העבודה המרובות של העובד והעובדת הישראלים (מהגבוהות במערב). כלומר, כמה העובד הישראלי יעיל וכמה הוא מסוגל לייצר בממוצע בשעת עבודה אחת. באופן היסטורי, פריון העבודה הישראלי נחשב נמוך, ובעוד שאנחנו מצמצמים את הפער היחסי - אנחנו רחוקים מלסגור את הפער. בשנת 1999, פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע עמד על 54% מהפריון של מקבילו ההולנדי. עד 2009 הפריון עלה רק ל-55.5% מזה של הולנד, אך ב-2019 הוא כבר זינק ל-63.7%. ב-2020, שנת הקורונה, הפער הצטמצם עוד יותר ל-68.4%, אבל זו כנראה שנה יוצאת דופן, בו ענף ההייטק התבטא באופן יוצא דופן ביחס לענפים אחרים.

מה שמביא לבעיית "הכלכלה הדואלית" בישראל, בה יש את ההייטק מצד אחד וכמעט כל שאר הכלכלה מצד שני. ענף ההייטק בישראל תורם לתוצר הישראלי 50% יותר מאשר חלקו במספר העובדים (כ-10%) בישראל. הוא ענף מוטה-יצוא שמתחרה בשוק הבינלאומי ומגייס השקעות עתק מרחבי העולם. בין ינואר 2004 למאי 2022 מספר שעות העבודה בענפי המשק עם רמה טכנולוגית בינונית-נמוכה לא השתנה, התפוקה שלהם עלתה ב-57%. בענפי הטכנולוגיה הגבוהה, מספר שעות העבודה עלה ב-22%, והתפוקה בלא פחות מ-166%.

על פי מרכז טאוב, "פערי הפריון באים לידי ביטוי גם בפערי שכר גדולים מאוד. בשנת 2012 היה השכר החודשי הממוצע בענפי טכנולוגיית העילית גבוה מזה של שאר השכירים במשק פי 2.3. בשנת 2021 גדל הפער ליחס של 2.8. עלייה זאת חלה עקב הגידול המתון בשכר הריאלי של שאר עובדי המשק ב-21% על פני התקופה, בהשוואה לגידול של 44% בענפי טכנולוגיית העילית". כלומר, הפערים בין ישראל של ההייטק לשאר החברה הישראלית רק הולכים וגדלים.

על פי מרכז טאוב, המקור לפריון הנמוך של רוב העובדים הישראלים, ואולי גם המקור לפער מול ענפי ההייטק, הוא שיעור ההון הנמוך לעובדים: הן ההון הפרטי (מכונות, משרדים, השקעות) והן ההון הציבורי (תחבורה, תקשורת, חשמל) לעובד נמוך מאוד בכל ההשוואות הבינלאומיות. על פי מרכז טאוב, "אילו ההון למועסק בישראל היה עולה לרמתו בשוודיה, בדנמרק או בהולנד היה התוצר לעובד עולה בכ-13%, ובכך גם סוגר כמחצית מהפער של התוצר לשעת עבודה בין ישראל לרוב מדינות ההשוואה".

נשים עובדות יותר, ההייטק יצא מחוזק

בפרק על שוק העבודה, מרכז טאוב אומרים כי "קצב השיקום של שוק העבודה הישראלי בשנת 2022 עלה על מרבית התחזיות, ושיעור דורשי העבודה ירד מתחת לשפל ההיסטורי של 2019 .חזרה לרמת התעסוקה של שנת 2019 תועדה בכל המחוזות כבר בתחילת 2022, ועלייה בשיעורי התעסוקה ניכרה גם בקרב אוכלוסיות שונות". ואכן, שיעור התעסוקה הישראלי שירד מ-79% ל-75% באמצע המשבר, חזר ל-79% בנובמבר 2022. בהשוואה בין טרום המשבר לאחריו, שיעור התעסוקה של גברים חרדים ירד ב-1%, אך זה של נשים חרדיות עלה ב-3% ובכך אלו הגדילו עוד יותר את פערי התעסוקה המגדריים לטובת הנשים החרדיות. בכלל, נשים הגדילו משמעותית את חלקן בשוק התעסוקה: נשים יהודיות לא-חרדיות מועסקות ב-1% יותר, ותעסוקת נשים ערביות עלתה ב-4%. בסך הכל, נשים עלו מ-75% תעסוקה טרום המשבר ל-77% תעסוקה אחריו, וגברים ירדו מ-83% ל-82%.

מבחינת ענפי המשק השונים, ישנם פערים ניכרים בהתווספות המשרות: על פי מרכז טאוב, "עיקר המשרות שהתווספו במשק מאז 2019 היו בענפי הבריאות, הרווחה והסעד (כ-59% מהמשרות שהתווספו במשק) וההייטק (32%) לצד תוספות לא קטנות גם בחינוך (10%) בענפי הבריאות וההייטק ניכר גם הגידול הרב ביותר במשרות ביחס לעצמם (26% ו-19% ,בהתאמה)". לעומת זאת "גידול יחסי צנוע יותר, אם כי משמעותי כשלעצמו, נרשם גם בבינוי (9%) ובנדל"ן (8%).

הענף בו השכר עלה בצורה הניכרת ביותר הוא ההייטק (18%), ועל פי מרכז טאוב - עלייה זו גררה אחריה עליה בשכר בכלל ענפי המשק. נראה שבעוד הפערים בין ענף ההייטק לשאר המשק הולכים וגדלים, התחרות על עובדים מוכשרים מביאה לעליית שכר עבור כולם. נתון זה חשוב במיוחד תחת האינפלציה הנוכחית, ששוחקת את שכר העובדים ברוב העולם - מלבד בישראל, בה עליית השכר ועליית המחירים נעים בצורה דומה מאוד.

מה המאפיינים של האנשים בעשירון העליון בישראל?

בפרק נוסף על מאפייני העשירון העליון בישראל, הנמדד לפי הכנסה למשפחה, וכדי להגיע אליו נדרשים להרוויח מעל כ-50 אלף שקל בחודשה, ממצא הבולט ביותר הוא תרומתה של ההשכלה הגבוהה לסיכויים להגיע גבוה בסולם הכלכלי. מבין העשירון העליון, 74% מחזיקים בתואר אקדמי, ו-41% בתואר שני ומעלה. זאת לעומת 27% בעלי השכלה גבוהה כלשהי בעשירונים 1-8, וכ-8% עם תואר שני ומעלה. תשואה זו להשכלה הגבוהה מתבטאת גם בבחירת המקצועות: 58% מהעשירון העליון מתפרנסים ממקצוע שדורש הכשרה אקדמית, ו-20% מהם הם מנהלים. זאת לעומת 20% בלבד של בעלי מקצוע אקדמי בעשירונים 1-8. בעשירונים אלו, סוג המקצוע הנפוץ ביותר הוא עובדי מכירות ושירותים, שמכיל 22% מהעובדים בעשירונים 1-8.

עם זאת, הגעה לעשירון העליון אינה רק פונקציה של השכלה או מקצוע, אלא לעיתים פשוט של גיל וניסיון. בעוד שרק 3% מהעובדים בני 25-29 משתייכים לעשירון העליון, בגילאי 40-44 מדובר על לא פחות מ-18% מהעובדים. על פי מרכז טאוב, "ככל שהעובד מתבגר, ההסתברות שיעבור את המשוכה וייכנס לעשירוני השכר העליונים גדלה לפחות עד גיל 40-50 .במילים אחרות, הגעה לעשירוני השכר העליונים דורשת זמן בדרך כלל". למעשה, אותו אדם כנראה יגיע למגוון רחב של עשירונים לאורך חייו והתפתחות הקריירה שלו.

לעומת זאת, כאשר מסתכלים בתוך העשירון העליון עצמו, ההשכלה האקדמית ושנות הניסיון מאבדים כמעט את כל כוח ההסבר שלהם. על פי מרכז טאוב, "נראה שתפקידם של הניסיון וההשכלה הפורמלית בניבוי ההתקדמות אל העשירון העליון חשוב הרבה יותר מתפקידם בניבוי השכר בתוך העשירון העליון". כלומר, "ההשכלה והניסיון מסבירים את שכר העובדים רק עד סף השתכרות מסוים".

מבחינת התפלגות המגזרים, ישנה שונות ופערים ניכרים בין העשירון העליון לשאר הציבור. גברים יהודים אשכנזים וגברים יהודים שהוריהם ילדי הארץ או שהוריהם ילידי יבשות שונות מהווים 24% של העשירון העליון, לעומת 15% בעשירונים 1-8. הגברים היהודים האשכנזים, יחד עם הגברים היהודים שהוריהם ילדי הארץ או ילידי יבשות שונות, מדובר על 53% מהעשירון העליון לעומת 24% בעשירונים 1-8. גם גברים מזרחים מיוצגים ביתר בעשירון העליון (15%) לעומת בעשירונים 1-8 (8% בלבד). הפערים המגדריים חזקים במיוחד בעשירון העליון, שמכיל 27% נשים בלבד. הפער גדול במיוחד בקרב לא-יהודים: 6% גברים לא-יהודים בעשירון העליון, לעומת פחות מאחוז נשים לא-יהודיות.

כאשר משלבים נתונים אלו ובודקים את התשואה להשכלה בקרב קבוצות שונות, מרכז טאוב מדווחים כי "השכלה תיכונית ומקצועית, שאין לה משמעות מבחינתם של יהודים לא-מזרחים, מיטיבה עם יהודים מזרחים (ובמידה פחותה עם לא-יהודים). השכלה אקדמית מיטיבה עם כלל הקבוצות, כאשר היהודים המזרחים נהנים מן התשואה הגבוהה ביותר, שאף גדֵלה בתארים מתקדמים לעומת תואר ראשון בלבד. בחלוקה על פי מגדר ניכר כי בעוד גברים נהנים מיתרון בהסתברות להגיע לעשירון העליון, נשים יכולות להדביק את הפער עם צבירת השכלה מספקת. כך יתרונם של הגברים על נשים מצטמצם משמעותית בקרב בעלי תואר ראשון, מתאפס בקרב בעלי תואר שני ומתהפך בקרב בעלי תואר שלישי (שבקרבם ההסתברות שעובדת תגיע לעשירון העליון גבוהה מההסתברות שעובד יגיע אליהם, לפחות בתחילת הקריירה)". נראה, אם כך, שהשכלה גבוהה עדיין טומנת בחובה מקפצה עבור אוכלוסיות חלשות להצליח ולהגיע למדרגות הכנסה גבוהות. עם זאת, יש להיזהר מבלבול בין סיבה למסובב - ייתכן שגורמים חיצוניים שלא התחשבו בהם דוחפים הן לרכישת השכלה אקדמית, והן להכנסה גבוהה במהלך החיים.

עצמאים: עשירים מאוד או עניים מאוד

נקודה אחרונה היא לגבי עצמאים, שנוטים להתכנס לשוליים העליונים או התחתונים של התפלגות ההכנסה - לעומת השכירים שנמצאים יותר במרכז ההתפלגות. כלומר, הבחירה להיות עצמאי טומנת בחובה סיכון נרחב יותר מאשר להיות שכיר. ניתן להגיע להכנסות גבוהות במיוחד או להכנסות נמוכות במיוחד - בהתאם להצלחה או לכישלון העסקי. בקשר לעצמאים יש כמה תופעות מעניינות, כמו הרבה פחות קשר בין ההכנסה להשכלה האקדמית, וחלקם הניכר של לא-יהודים שמצליחים להגיע לעשירון העליון עקב הצלחתם העסקית.

עוד כתבות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות