גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים עובדים הרבה, אבל הפריון בקיפאון. ומי שולט בעשירון העליון

עפ"י דוח מכון טאוב, הצמיחה הכלכלית, היצוא והיבוא נמצאים מעל קו הממוצע ארוך-הטווח מאז 1995 ● אך למרות ההתאוששות המהירה מהקורונה בהשוואה למדינות אחרות, הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית נשארו בעיניהן ● ואיך נכנסים לעשירון העליון?

צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים עדיין גדולים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים עדיין גדולים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אחת הבעיות המבניות הקשות של הכלכלה הישראלית היא הפריון הנמוך לשעת עבודה שנובע ממיעוט הון, ובגללו אנחנו עובדים הרבה ומרוויחים מעט ביחס למערב, כך עולה מדוח מצב המדינה לשנת 2022 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. בנוסף עולה מהדוח כי ההתאוששות של ישראל מהקורונה הייתה מרשימה: צמיחה גבוהה, צמצום חובות, יותר תעסוקה ויותר שכר. אבל הפערים המגזריים והמגדריים בישראל עדיין גדולים מאוד, ובמקומות מסוימים רק מתרחבים. פערים גדולים יש גם בין ההייטק הישראלי לכל שאר הכלכלה בישראל, במסגרת "כלכלה דואלית" שאחת מצליחה מאוד והשנייה נשארת יחסית מאחור.

הדוח עוסק גם בשאלה מי מרכיב את העשירון העליון בישראל. כך, בעשירון המרוויח ביותר בישראל יש רוב גדול (73%) של גברים, וחלקם הגדול יהודים-אשכנזים, אך נראה שהשכלה גבוהה מצליחה לצמצם דרמטית את הפערים.

התאוששות מהירה מהקורונה

פרק נתוני המאקרו מראה הישגים מרשימים בהתאוששות ממשבר הקורונה: הצמיחה הכלכלית, היצוא והיבוא נמצאים מעל קו הממוצע ארוך-הטווח מאז 1995, האבטלה ירדה עד אוקטובר 2022 ל-4.3% (ובחודש נובמבר, שלא נכלל במחקר, האבטלה ירדה עוד ל-4.1%), והיחס בין מספר המשרות הפנויות לכמות המובטלים עומד היום על 1.2 משרות למובטל, אפילו יותר מאשר פחות מ-1 טרום המשבר ב-2019.

במהלך המשבר, הוצאות הממשלה האזרחיות גדלו משמעותית כדי לתמוך בנפגעי הקורונה, וגם לאחר סיום המשבר ההוצאות נשארו גבוהות יחסית - 8 מיליארד שקל באוקטובר 2022 יותר מאשר באוקטובר 2019, שזה קצב הוצאה גבוה ב-40% מאוקטובר 2019. מרכז טאוב מסבירים זאת בכך "שמשרדי הממשלה החלו לממש את התקציב של שנת 2022 רק לאחר תקופת הסתגלות של כמה חודשים". לעומת זאת, ההוצאה הצבאית שנשארה ברמה כמעט זהה לזו של 2019.

עם זאת, הצמיחה הכלכלית המהירה והעמידות החזקה של תקבולי המסים (בעיקר עקב הזינוק בענף ההייטק שהתרחש במקביל למשבר) הביאו לרמות גירעון נמוכות בהרבה ממה שציפו. כפי שמנסחים את זה במרכז טאוב: "בעת העברת התקציב חזה האוצר גירעון של 6.7% תוצר לשנת 2021 ו-3.9% לשנת 2022. בפועל בשנת 2021 הסתכם הגירעון ב-4.6% תוצר ואילו בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 נוצר עודף תקציבי של 2.6% תוצר". כלומר, לראשונה זה זמן רב, נרשם עודף של ההכנסות ממסים מעבר להוצאות הממשלה. בכך, על פי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, נסיים את שנת 2022 עם יחס חוב-תוצר של 61.5%, רק מעט מעל היחס של 60% איתו נכנסנו למשבר. זו אחת הסיבות שלמרות המשבר העולמי ועליית שיעורי הריבית, דירוג האשראי של ישראל נשאר יחסית חזק - מה שעוזר לנו להפחית את תשלומי הריבית על החוב הממשלתי.

עובדים הרבה, מייצרים מעט

למרות ביצועים מרשימים בהשוואה למדינות אחרות במהלך משבר הקורונה, הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית נשארו בעיניהן - ובראשן הפריון הנמוך של העובדים בישראל. פריון העבודה מוגדר כתוצר ביחס לשעות העבודה במשק, מה שאומר שבמדד זה - דווקא שעות העבודה המרובות של העובד והעובדת הישראלים (מהגבוהות במערב). כלומר, כמה העובד הישראלי יעיל וכמה הוא מסוגל לייצר בממוצע בשעת עבודה אחת. באופן היסטורי, פריון העבודה הישראלי נחשב נמוך, ובעוד שאנחנו מצמצמים את הפער היחסי - אנחנו רחוקים מלסגור את הפער. בשנת 1999, פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע עמד על 54% מהפריון של מקבילו ההולנדי. עד 2009 הפריון עלה רק ל-55.5% מזה של הולנד, אך ב-2019 הוא כבר זינק ל-63.7%. ב-2020, שנת הקורונה, הפער הצטמצם עוד יותר ל-68.4%, אבל זו כנראה שנה יוצאת דופן, בו ענף ההייטק התבטא באופן יוצא דופן ביחס לענפים אחרים.

מה שמביא לבעיית "הכלכלה הדואלית" בישראל, בה יש את ההייטק מצד אחד וכמעט כל שאר הכלכלה מצד שני. ענף ההייטק בישראל תורם לתוצר הישראלי 50% יותר מאשר חלקו במספר העובדים (כ-10%) בישראל. הוא ענף מוטה-יצוא שמתחרה בשוק הבינלאומי ומגייס השקעות עתק מרחבי העולם. בין ינואר 2004 למאי 2022 מספר שעות העבודה בענפי המשק עם רמה טכנולוגית בינונית-נמוכה לא השתנה, התפוקה שלהם עלתה ב-57%. בענפי הטכנולוגיה הגבוהה, מספר שעות העבודה עלה ב-22%, והתפוקה בלא פחות מ-166%.

על פי מרכז טאוב, "פערי הפריון באים לידי ביטוי גם בפערי שכר גדולים מאוד. בשנת 2012 היה השכר החודשי הממוצע בענפי טכנולוגיית העילית גבוה מזה של שאר השכירים במשק פי 2.3. בשנת 2021 גדל הפער ליחס של 2.8. עלייה זאת חלה עקב הגידול המתון בשכר הריאלי של שאר עובדי המשק ב-21% על פני התקופה, בהשוואה לגידול של 44% בענפי טכנולוגיית העילית". כלומר, הפערים בין ישראל של ההייטק לשאר החברה הישראלית רק הולכים וגדלים.

על פי מרכז טאוב, המקור לפריון הנמוך של רוב העובדים הישראלים, ואולי גם המקור לפער מול ענפי ההייטק, הוא שיעור ההון הנמוך לעובדים: הן ההון הפרטי (מכונות, משרדים, השקעות) והן ההון הציבורי (תחבורה, תקשורת, חשמל) לעובד נמוך מאוד בכל ההשוואות הבינלאומיות. על פי מרכז טאוב, "אילו ההון למועסק בישראל היה עולה לרמתו בשוודיה, בדנמרק או בהולנד היה התוצר לעובד עולה בכ-13%, ובכך גם סוגר כמחצית מהפער של התוצר לשעת עבודה בין ישראל לרוב מדינות ההשוואה".

נשים עובדות יותר, ההייטק יצא מחוזק

בפרק על שוק העבודה, מרכז טאוב אומרים כי "קצב השיקום של שוק העבודה הישראלי בשנת 2022 עלה על מרבית התחזיות, ושיעור דורשי העבודה ירד מתחת לשפל ההיסטורי של 2019 .חזרה לרמת התעסוקה של שנת 2019 תועדה בכל המחוזות כבר בתחילת 2022, ועלייה בשיעורי התעסוקה ניכרה גם בקרב אוכלוסיות שונות". ואכן, שיעור התעסוקה הישראלי שירד מ-79% ל-75% באמצע המשבר, חזר ל-79% בנובמבר 2022. בהשוואה בין טרום המשבר לאחריו, שיעור התעסוקה של גברים חרדים ירד ב-1%, אך זה של נשים חרדיות עלה ב-3% ובכך אלו הגדילו עוד יותר את פערי התעסוקה המגדריים לטובת הנשים החרדיות. בכלל, נשים הגדילו משמעותית את חלקן בשוק התעסוקה: נשים יהודיות לא-חרדיות מועסקות ב-1% יותר, ותעסוקת נשים ערביות עלתה ב-4%. בסך הכל, נשים עלו מ-75% תעסוקה טרום המשבר ל-77% תעסוקה אחריו, וגברים ירדו מ-83% ל-82%.

מבחינת ענפי המשק השונים, ישנם פערים ניכרים בהתווספות המשרות: על פי מרכז טאוב, "עיקר המשרות שהתווספו במשק מאז 2019 היו בענפי הבריאות, הרווחה והסעד (כ-59% מהמשרות שהתווספו במשק) וההייטק (32%) לצד תוספות לא קטנות גם בחינוך (10%) בענפי הבריאות וההייטק ניכר גם הגידול הרב ביותר במשרות ביחס לעצמם (26% ו-19% ,בהתאמה)". לעומת זאת "גידול יחסי צנוע יותר, אם כי משמעותי כשלעצמו, נרשם גם בבינוי (9%) ובנדל"ן (8%).

הענף בו השכר עלה בצורה הניכרת ביותר הוא ההייטק (18%), ועל פי מרכז טאוב - עלייה זו גררה אחריה עליה בשכר בכלל ענפי המשק. נראה שבעוד הפערים בין ענף ההייטק לשאר המשק הולכים וגדלים, התחרות על עובדים מוכשרים מביאה לעליית שכר עבור כולם. נתון זה חשוב במיוחד תחת האינפלציה הנוכחית, ששוחקת את שכר העובדים ברוב העולם - מלבד בישראל, בה עליית השכר ועליית המחירים נעים בצורה דומה מאוד.

מה המאפיינים של האנשים בעשירון העליון בישראל?

בפרק נוסף על מאפייני העשירון העליון בישראל, הנמדד לפי הכנסה למשפחה, וכדי להגיע אליו נדרשים להרוויח מעל כ-50 אלף שקל בחודשה, ממצא הבולט ביותר הוא תרומתה של ההשכלה הגבוהה לסיכויים להגיע גבוה בסולם הכלכלי. מבין העשירון העליון, 74% מחזיקים בתואר אקדמי, ו-41% בתואר שני ומעלה. זאת לעומת 27% בעלי השכלה גבוהה כלשהי בעשירונים 1-8, וכ-8% עם תואר שני ומעלה. תשואה זו להשכלה הגבוהה מתבטאת גם בבחירת המקצועות: 58% מהעשירון העליון מתפרנסים ממקצוע שדורש הכשרה אקדמית, ו-20% מהם הם מנהלים. זאת לעומת 20% בלבד של בעלי מקצוע אקדמי בעשירונים 1-8. בעשירונים אלו, סוג המקצוע הנפוץ ביותר הוא עובדי מכירות ושירותים, שמכיל 22% מהעובדים בעשירונים 1-8.

עם זאת, הגעה לעשירון העליון אינה רק פונקציה של השכלה או מקצוע, אלא לעיתים פשוט של גיל וניסיון. בעוד שרק 3% מהעובדים בני 25-29 משתייכים לעשירון העליון, בגילאי 40-44 מדובר על לא פחות מ-18% מהעובדים. על פי מרכז טאוב, "ככל שהעובד מתבגר, ההסתברות שיעבור את המשוכה וייכנס לעשירוני השכר העליונים גדלה לפחות עד גיל 40-50 .במילים אחרות, הגעה לעשירוני השכר העליונים דורשת זמן בדרך כלל". למעשה, אותו אדם כנראה יגיע למגוון רחב של עשירונים לאורך חייו והתפתחות הקריירה שלו.

לעומת זאת, כאשר מסתכלים בתוך העשירון העליון עצמו, ההשכלה האקדמית ושנות הניסיון מאבדים כמעט את כל כוח ההסבר שלהם. על פי מרכז טאוב, "נראה שתפקידם של הניסיון וההשכלה הפורמלית בניבוי ההתקדמות אל העשירון העליון חשוב הרבה יותר מתפקידם בניבוי השכר בתוך העשירון העליון". כלומר, "ההשכלה והניסיון מסבירים את שכר העובדים רק עד סף השתכרות מסוים".

מבחינת התפלגות המגזרים, ישנה שונות ופערים ניכרים בין העשירון העליון לשאר הציבור. גברים יהודים אשכנזים וגברים יהודים שהוריהם ילדי הארץ או שהוריהם ילידי יבשות שונות מהווים 24% של העשירון העליון, לעומת 15% בעשירונים 1-8. הגברים היהודים האשכנזים, יחד עם הגברים היהודים שהוריהם ילדי הארץ או ילידי יבשות שונות, מדובר על 53% מהעשירון העליון לעומת 24% בעשירונים 1-8. גם גברים מזרחים מיוצגים ביתר בעשירון העליון (15%) לעומת בעשירונים 1-8 (8% בלבד). הפערים המגדריים חזקים במיוחד בעשירון העליון, שמכיל 27% נשים בלבד. הפער גדול במיוחד בקרב לא-יהודים: 6% גברים לא-יהודים בעשירון העליון, לעומת פחות מאחוז נשים לא-יהודיות.

כאשר משלבים נתונים אלו ובודקים את התשואה להשכלה בקרב קבוצות שונות, מרכז טאוב מדווחים כי "השכלה תיכונית ומקצועית, שאין לה משמעות מבחינתם של יהודים לא-מזרחים, מיטיבה עם יהודים מזרחים (ובמידה פחותה עם לא-יהודים). השכלה אקדמית מיטיבה עם כלל הקבוצות, כאשר היהודים המזרחים נהנים מן התשואה הגבוהה ביותר, שאף גדֵלה בתארים מתקדמים לעומת תואר ראשון בלבד. בחלוקה על פי מגדר ניכר כי בעוד גברים נהנים מיתרון בהסתברות להגיע לעשירון העליון, נשים יכולות להדביק את הפער עם צבירת השכלה מספקת. כך יתרונם של הגברים על נשים מצטמצם משמעותית בקרב בעלי תואר ראשון, מתאפס בקרב בעלי תואר שני ומתהפך בקרב בעלי תואר שלישי (שבקרבם ההסתברות שעובדת תגיע לעשירון העליון גבוהה מההסתברות שעובד יגיע אליהם, לפחות בתחילת הקריירה)". נראה, אם כך, שהשכלה גבוהה עדיין טומנת בחובה מקפצה עבור אוכלוסיות חלשות להצליח ולהגיע למדרגות הכנסה גבוהות. עם זאת, יש להיזהר מבלבול בין סיבה למסובב - ייתכן שגורמים חיצוניים שלא התחשבו בהם דוחפים הן לרכישת השכלה אקדמית, והן להכנסה גבוהה במהלך החיים.

עצמאים: עשירים מאוד או עניים מאוד

נקודה אחרונה היא לגבי עצמאים, שנוטים להתכנס לשוליים העליונים או התחתונים של התפלגות ההכנסה - לעומת השכירים שנמצאים יותר במרכז ההתפלגות. כלומר, הבחירה להיות עצמאי טומנת בחובה סיכון נרחב יותר מאשר להיות שכיר. ניתן להגיע להכנסות גבוהות במיוחד או להכנסות נמוכות במיוחד - בהתאם להצלחה או לכישלון העסקי. בקשר לעצמאים יש כמה תופעות מעניינות, כמו הרבה פחות קשר בין ההכנסה להשכלה האקדמית, וחלקם הניכר של לא-יהודים שמצליחים להגיע לעשירון העליון עקב הצלחתם העסקית.

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים