מניסיון פוליטי בלבד ועד רקורד מפוקפק: מעמד המגזר הציבורי הולך ונשחק

שורת מינויי המנכ"לים החדשים במשרדי הממשלה מעידה על הפיחות החד במעמד הבכירים. אם בעבר היו שואפים להביא לעמדות המנכ"ל אנשי מקצוע מוכשרים ומנוסים מהמגזר הפרטי, כעת הכישורים המקצועיים תופסים מקום משני ביחס לשאיפה לבחור אנשי אמון מובהקים.

● כפי שנחשף בגלובס: שלומי הייזלר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר
● כפי שנחשף בגלובס: היועמ"שית מתנגדת למינוי אריה דרעי לשר - "חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות"

הגישה הזו תואמת למהלכים דוגמת רפורמת היועמ"שים שיהפכו למשרות אמון של השרים וביטול נבחרת הדירקטורים. לרוב המנכ"לים החדשים, בהם מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, יש ניסיון ניהולי אך למעט משה בר סימן טוב שמיועד לשוב למשרד הבריאות, איש מהם לא עבר במשרד האוצר - כפי שהיו מנכ"לי משרדים רבים בעבר.

בליכוד אומרים כי במדינות רבות נהוג להחליף את הדרג הניהולי הבכיר באנשי אמון. "באנו למשול", הם אומרים, בלי העול של פקידים בכירים בעלי דעה פוליטית שונה.

משרד רה"מ: הסתבך בתקרית לובסטרים

למנכ"ל משרד ראש הממשלה נבחר יוסי שלי, שכיהן בתור מנכ"ל עיריית באר שבע (וחבר מועצת העיר), יו"ר דירקטוריון רשות הדואר, מנכ"ל הרשות ולאחרונה מנכ"ל הליכוד.

לצד הניסיון המקצועי, שלי זכור משני אירועים מפוקפקים. אף שמקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא פעיל ליכוד ותיק, שלי טען בפני ועדת המינויים בשירות הציבורי לקראת מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות הדואר כי אין לו זיקה פוליטית. ב־2012, הוא הודה במסגרת עסקת טיעון בעבירה של הפרת חובה חקוקה, מבלי שהורשע בביצועה. בעקבות כך, נאסר עליו לכהן בתפקיד כלשהו בשירות המדינה במשך שלוש שנים. בשל הפרשה הזו נמנע מינויו ב־2013 למנכ"ל הליכוד, תפקיד שאליו נכנס בכל זאת ב־2022.

 מנכ''ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי / צילום: Senado Federal do Brasil

בתווך, הוא החל ב־2016 לשמש בתור שגריר ישראל בברזיל. גם בתפקיד זה הוא זכור מהסיבות הלא נכונות, עת פרסם ב־2019 בעמוד הטוויטר תמונת ארוחה עם הנשיא דאז ז'איר בולסונרו. בתמונה קושקש בטוש תוכן הצלחות, כנראה במטרה להסתיר לובסטרים.

משרד המשפטים: העוזר שהפך למנכ"ל

ועדת המינויים של נציבות המדינה בראשות פרופ' דניאל הרשקוביץ אישרה למנות את עוזרו הפוליטי של שר המשפטים יריב לוין, איתמר דוננפלד, לתפקיד מנכ"ל המשרד.

אף שזכותו וחובתו של שר לנהל את המשרד בהתאם להשקפת עולמו, ההחלטה לתת את מושכות הניהול במשרד המשפטים בידי עוזר פוליטי ללא השכלה משפטית תפגע בלוין.

 איתמר דוננפלד, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: צילום פרטי

בהיעדר ידע משפטי, קשה לדעת במה צריך לטפל ובאיזו דרך, וכן לקבוע סדרי עדיפויות, חוות דעת משפטיות, ורפורמות נדרשות. מעבר לכך, הקושי הגדול הוא להתנהל נכון מול גורמי המקצוע במשרד, בטח במשרד המשפטים שבו יש לגורמי המקצוע עצמאות כמעט מוחלטת. דוננפלד לא יידע להתעמת ברמה המקצועית מולם. בניגוד לגיא רוטקופף, אמי פלמור וסיגל יעקבי - המנכ"ל החדש ייחשב אאוטסיידר.

משרד התקשורת: לוביסט שתומך בהפרטה

שר התקשורת שלמה קרעי בחר באלעד מלכא, סגן יו"ר הליברלים בליכוד, למנכ"ל משרדו. מלכא הוא מייסד ומנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" שעוסק בפתיחת שווקים לתחרות. בעבר כיהן גם כמנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, וכחבר מועצת העיר ירושלים.

 אלעד מלכא, מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

הוא היה בין מובילי חקיקת חוק התקשורת ב־2017 שאפשרה לערוץ 20 לשדר חדשות. נוסף על כך, עזר לקדם בתפקידו כלוביסט את רפורמת הייבוא, הרפורמה בחקלאות, שבירת מונופול אגד בירושלים, ועוד. בשנה שעברה נכלל ברשימת הצעירים המבטיחים של גלובס.

משרד הפנים: בכיר לשעבר בלשכת רה"מ

שר הפנים אריה דרעי הודיע כי ימנה לתפקיד מנכ"ל המשרד את רונן פרץ, שנחשב למקורבו של נתניהו. ייתכן שההחלטה על המינוי באה על רקע הקשרים ההדוקים בין דרעי לבין נתניהו, שהרי פרץ עצמו כיהן במשך כשנה וחצי כמ"מ מנכ"ל משרדו של נתניהו, בממשלתו הקודמת.

עם זאת, ועל אף שנראה כי לפרץ ישנו ניסיון בניהול משרדים ממשלתיים - כאשר משרד רה"מ הוא כנראה הגדול והמורכב ביותר - במשרד הפנים עצמו, על אגפיו, תוכניותיו ופעולותיו, לפרץ אין ניסיון ממשי. כך, לדוגמה, נדרש מנכ"ל משרד הפנים לקשר הדוק עם אנשי השלטון המקומי, ולא בטוח שבתפקידו כמ"מ משרד רה"מ עשה זאת מספיק.

 רונן פרץ, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: אבי אוחיון-לע''מ

עוד נציין שכהונתו של פרץ במשרד ראש הממשלה הסתיימה לאחר פחות משנה וחצי בתפקיד. נראה כי אחת הסיבות לכך הייתה עתירה שהוגשה נגד מינויו, בטענה שזה נעשה בניגוד להוראות חוק שירות המדינה.

משרד החדשנות: ח"כית ללא קשר ממשי למדע

מינויה של אוסנת מארק לתפקיד מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מהווה שבירת מסורת של מינוי מנכ"לים מקצועיים למשרד המדע - אפילו של הליכוד עצמו.

בממשלה האחרונה שבה הייתה דריסת רגל לליכוד, בין השנים 2015 ל־2020, עת שימש אקוניס כשר, מונה למנכ"ל פרץ וזאן, שאמנם לא היה מדען בהשכלתו אך עסק בהיבטים טכנולוגיים רבים בתפקידו כראש ענף מבצעים במטה פיקוד העורף ולאחר מכן כראש רשות החירום הלאומית. וזאן פרש והוחלף בידי מי שהיה סמנכ"ל המשרד במשך עשור - רן בר, שניהל בין השאר את הקרן הממשלתית להנצחת אילן ואסף רמון והיה שותף לרפורמות ניהוליות בשירות המדינה.

 אוסנת מארק, למנכ''לית משרד החדשנות / צילום: שלומי יוסף

אבל גם לאחר החלפתו של אקוניס נשמרה המסורת: השר לשעבר יזהר שי מינה את שי־לי שפיגלמן, ששימשה בתפקידים בכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל ולאחר מכן הייתה ראש מטה תוכנית "ישראל דיגיטלית". לאחריו, מינתה השרה הקודמת אורית פרקש־הכהן לתפקיד את ד"ר הילה חדד־חמלניק - מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה מהטכניון שגם עבדה בשירות הציבורי ושימשה כסמנכ"לית חדשנות ואסטרטגיה בנתיבי ישראל ולאחר מכן כראש מינהלת פרויקטי תשתיות לאומיות במשרד התחבורה.

מינויה של מארק, המקורבת לנתניהו, הוא מינוי פוליטי מובהק. עיקר נסיונה הוא פוליטי: היא נבחרה למרכז הליכוד, למזכירות הליכוד, הייתה חברת כנסת מטעם הליכוד, ושימשה כראש סיעת הליכוד בארגונים שונים כמו נעמת. תחום ההתמחות שלה הוא המשפטי - היא עורכת דין בעלת משרד אזרחי.

משרד התחבורה: הפארסה של מירי רגב

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה הספיקה כבר לפסול את מינויו של משה בן זקן, מועמדה של שרת התחבורה מירי רגב, למנכ"ל המשרד.

הוועדה דחתה את בקשת רגב למנות את בן זקן לתפקיד שאמון על הוצאתם של כ־30 מיליארדי שקלים מדי שנה. בן זקן הוא איש ליכוד ששימש בעברו כראש המטה של רגב. בשנה שעברה, הוא מונה על ידי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, לתפקיד מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה שבעליה הם ההתאחדות וההסתדרות.

בדיון הפנימי נאמר כי בן זקן לא ניהל פרוייקטים בהיקף המתקרב ולו במעט להיקפים של אלה המתנהלים במשרד התחבורה. בישיבה הייתה גם התייחסות לכך שבן זקן פעיל מוכר ובכיר בליכוד, ואף שאין בכך עילת פסילה - נאמר כי מינוי של אדם ללא כישורי סף ובעל זיקה פוליטית מובהקת, מהווה פגיעה בנורמות הנדרשות למינוי מקצועי כה בכיר. עם זאת, מדובר בהמלצה בלבד של הוועדה שאין בסמכותה לפסול מינויים - ורגב צפויה להביא את המינוי בכל זאת לאישור הממשלה.