מי נחשב לבעל השליטה? השאלה הגדולה שתוכרע על ידי שר המשפטים החדש

הליכי חקיקה רבים בתחום הכלכלי החלו בשנה החולפת. חלקם נמצאים בשלבים שונים, ועוברים כעת לטיפול שר המשפטים יריב לוין, שיחליט אם לקדם אותם הלאה. בין הצעות החוק המרכזיות שגיבשה מחלקת יעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) בראשה עומד מאיר לוין, וקודמו על ידי השר הקודם גדעון סער: הסדרת הממשל התאגידי בחברות ללא גרעין שליטה והקלה על חייבים בהוצאה לפועל. גורמים המעורים בנושא מעריכים שהחקיקה תקודם גם בממשלה הנוכחית.

אולם, השאלה שעולה היא האם השר לוין יתעדף את קידום חוקים אלה, ברקע כוונתו קודם כל לבצע מהפכה במערכת המשפט, המכונה "רפורמת המשילות", ונוגעת להחלשת כוחו של בית המשפט העליון והחלפת פוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים.

תיקון לחוק החברות: הסוף ל"שלטון המנהלים"?

אחד המהלכים שהחלו בממשלה הקודמת הוא תיקון לחוק החברות לקביעת כללים חדשים בחברות ללא גרעין שליטה. גדעון סער, שר המשפטים הקודם, העלה את ההצעה בוועדת שרים לחקיקה, אך זו לא הגיעה לכנסת. במשרד המשפטים רואים חשיבות רבה בתיקון החקיקה עבור שוק ההון, ומתכננים לעלות אותו בפני השר לוין.

התופעה של חברות ללא גרעין שליטה התרחבה בשנים האחרונות בשוק ההון. היום 15.6% מהחברות הנסחרות בבורסה בת"א הן ללא גרעין שליטה, בהן: פז, שופרסל, דסק"ש, ישראכרט, בנק הפועלים ועוד.

הבעיה בחוק הקיים: העלייה במספר חברות ללא גרעין שליטה הציפה שאלות לגבי הכוח שמוענק להנהלה והיכולת של בעלי המניות לפקח על עבודתם. יש מי שמכנים את התופעה כ"שלטון המנהלים". על כן, הסיבה לתיקון החוק היא היעדר פיקוח על החברה, ומי ששולט אלו המנהלים שלא סופגים את תוצאות ההחלטות שלה, לא מושקעים בחברה והאינטרסים שלהם לא חופפים תמיד את אלו של בעלי המניות. אחת הדוגמאות להתנהלות חברה ללא גרעין שליטה היא שופרסל, שסבלה מחוסר יציבות ניהולית. החברה הובילה מהלכים בניגוד לעמדת הגופים המוסדיים המחזיקים בחלק משמעותי בה.

החידוש המוצע: הצעת החוק כוללת חידושים המקובלים בעולם בתחום הממשל התאגידי. המרכזי שבהם הוא תיקון ההגדרה ל"בעל שליטה". על פי ההצעה, אדם יוגדר כבעל שליטה אם הוא מחזיק ב־25% מנכסי החברה או יותר. זאת, בשונה מהחוק הקיים הקובע כי מי מחזיק ב־50% הוא בעל השליטה.

חידוש נוסף הוא דרישה לרוב של דירקטורים בלתי תלויים וללא זיקה לחברה או להנהלה. במקום, תוקם ועדת מינוי דירקטוריון שתאתר מועמדים ותציע אותם לבעלי המניות. כמו כן, הדירקטוריון יעמוד לבחירה כל שנה. חידוש זה קיים במדינות רבות בעולם, וכשבעלי המניות לא מרוצים - הם לא מאשרים את המינוי.

עו"ד אברמי וול, שותף וראש המחלקה העסקית במשרד פישר (FBC) ומומחה בשוק ההון המלווה דירקטוריונים של חברות רבות ללא גרעין שליטה, אומר כי יש דברים שהם נכונים וראויים בתיקון, אך "האתגר האמיתי הוא ניהולי ולא משפטי. האתגר הוא של אימוץ תרבות שונה. בחברה עם בעל שליטה, האתגר של הדירקטוריון הוא שמירת העצמאות מול בעל השליטה. בחברה ללא שולט, האתגר הוא עבודת בדירקטוריון בהרמוניה. דירקטוריון דומה לתזמורת - בלי מנצח התזמורת תפיק מוזיקה צורמת. לא סתם אנחנו שומעים ממשקיעים מוסדיים מחברות שחדלו להיות עם בעל שליטה געגועים לימים בהם היה שולט".

 עו''ד אברמי וול, שותף וראש המחלקה העסקית, פישר (FBC) / צילום: אופיר אייב

בנוגע לדרישה לוועדת איתור, אומר עו"ד וול: "זה מהלך חיובי. הדירקטוריון יוכל לבחור את החברים ולוודא את התאמתם לדירקטוריון. בעבר, אופן המינוי היה שכל משקיע גדול מציע מועמד ללא הסתכלות הוליסטית, וגם דירקטורים אלו היו מתחלפים לעיתים אחת לשנה. למועמד שנבחר בידי ועדת איתור תהיה מחויבות רבה יותר להיות שחקן קבוצתי".

חוק ההוצאה לפועל: הקלה משמעותית על החייבים

כאמור, חקיקה נוספת שתעלה על שולחנו של השר לוין נוגעת לציבור החייבים בישראל. במאי 2022 עברו בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק שנועדו להפחית את ריבית הפיגורים באופן דרמטי - כך שהריבית על חובות תופחת משמעותית עד ל־65%. זינוק הריבית במשק בחודשים האחרונים הופכת את הרפורמה לרלוונטית יותר מתמיד, כש־1.8 מיליון תיקים מתנהלים בימים אלו בהוצאה לפועל.

הבעיה בחוק הקיים: עד היום, מי שצבר חוב בחברת סלולר למשל, נדרש לשלם ריבית בסיס, אליה התווספה ריבית פיגורים של 6.5%. כך שהחייבים, גם אלו שביצעו הסדר חוב ושילמו את החובות, נדרשו לשלם ריבית אסטרונומית של למעלה מ־10% על חובותיהם.

החידוש המוצע: לפי הצעות החוק, מנגנון הריבית יופרד מדמי הפיגורים, כך שמי שישלם את החוב עם הריבית, לא יידרש לשלם גם את דמי הפיגורים הגבוהים. המשמעות המעשית היא הפחתה של 65% בגובה החוב למי שמשלם את החוב והריבית. המנגנון יפריד בין פיצוי על נזק שנגרם לחייב (ריבית הבסיס), לבין רכיב הפיגורים שנועד לתמרץ את אותו לשלם.