חברת נובוקיור בפתיחת טקס המסחר בנאסד''ק ב-2015 / צילום: Nasdaq OMX
שתי חברות ביומד ישראליות בולטות פרסמו בימים האחרונים את תוצאות הניסויים שערכו, והמחישו שוב עד כמה תגובת המניה בשוק למקרה כזה עשויה להיות קיצונית. תנודה של עשרות אחוזים ביום אחד לכאן או לכאן בעקבות דיווחים שכאלו היא הכלל ולא היוצא מן הכלל בסקטור הפיתוח של תרופות ומכשור רפואי.
● חזירים, אננס ושריפה בבית כלא: הדרך הארוכה של מייסד מדיוונד לאישור המשחה נגד כוויות | ראיון
● הטבת המס נשחקה: כך הפסידו השכירים אלפי שקלים בשנה | ניתוח
● המניה צנחה והתוכניות השאפתניות חזרו למגירה: ברק רוזן ואסי טוכמאייר מחשבים מסלול מחדש | ניתוח
חברת המכשור הרפואי לסרטן נובוקיור דיווחה בשבוע שעבר על הצלחה בניסוי בטיפול בסרטן ריאות. המניה שלה עלתה 68% ביום אחד, זינוק שמשמעותו היא תוספת של לא פחות מ־3.36 מיליארד דולר לשווי החברה, שעומד כעת על כמעט 10 מיליארד דולר.
לעומתה, דיווחה חברת אורמד על כישלון בניסוי קליני בגלולת אינסולין בבליעה, ואיבדה 78% מערכה ביום, השקולים לירידה של 340 מיליון דולר (מעל מיליארד שקל) בשווי החברה שעומד כעת על 88 מיליון דולר.
למי שתוהה מהיכן נובעת תנודתיות כה קיצונית נסביר כי חברות הביומד ברובן תלויות במוצר אחד או שניים, שעליהן מושתת חלום גדול - לפריצת דרך רפואית ומסחרית - ואין להן מקורות הכנסה חלופיים. הסיפור של אורמד יכול להדגים זאת היטב. החברה עובדת על פיתוח המוצר שנכשל השבוע מאז הקמתה בשנת 2006, והוא היה עד עתה המוצר המוביל שלה.
מעולם לא היו לאורמד הכנסות ממכירות, אלא רק מגיוסי הון ומענקים על בסיס התקווה להצלחת המוצר. הכול התכנס לרגע האמת הזה. הצלחה בניסוי זה (ועוד ניסוי נוסף שרץ במקביל) היו יכולים להפוך אותה לחברה מסחרית, או לסדר לה להירכש בפרמיה נאה על מחיר השוק, תרחיש שעליו בנו המשקיעים בחברה.
ומה עכשיו? לאורמד יש עוד מוצרים בצנרת הפיתוח, בהם חיסון בבליעה לקורונה וכן גלולות בבליעה לטיפול במחלת הכבד השומני. כך שלכאורה לא הכל אבוד - כפי שאמנם משתקף בשווי השוק שנשאר לה גם אחרי הירידות. אבל, התוצאות הללו מחזירות אותה שנים אחורה, וגם מערערות את אמון המשקיעים בפלטפורמה הטכנולוגית שלה: שיטה חדשה להחליף תרופות הניתנות בזריקה או עירוי לכאלו הניתנות בבליעה. כמו כן, השוק לא בטוח מהיכן תביא החברה מימון להמשך פיתוח המוצרים הבאים בצנרת שלה, וכמה תישחק המניה בתקופה שבה החברה תנסה לאסוף מימון.
בחודשים הקרובים החברה צפויה לנתח את התוצאות של הניסוי לעומק, כדי לראות האם הן בכל זאת תומכות בפלטפורמה הטכנולוגית, אך כבר הודיעה כי את הפיתוח של המוצר לתחום סוכרת מסוג II, שלטובתו בוצע הניסיון האחרון, היא כרגע מפסיקה.
נובוקיור מציגה את הצד החיובי של הסיפור. היא גם התחילה ממקום אחר: חברה מבוססת שרשמה אשתקד הכנסות של 538 מיליון דולר מן המוצר פורץ הדרך שלה, שדות חשמליים לטיפול בסרטן. נובוקיור חיה את החלום של חברות הביומד, גם מהבחינה שהביאה לשוק טיפול חדש לגמרי לסרטן והאריכה ושיפרה את חיי המטופלים, וגם בזכות ההצלחה המסחרית שלה.
אלא שנובוקיור צמחה רק 1% ב־2022 מול 2021. לכן היא הייתה כה תלויה בהצלחת הניסוי הקליני למוצר החדש. השוק שניסוי זה פותח עבורה, הוא הרבה יותר גדול מן השווקים הקיימים שלה, וזה הדבר העיקרי אליו מגיבה המניה. בנוסף, הצלחת הניסוי מרמזת כי הפלטפורמה הטכנולוגית שלה באמת עובדת, גם בגידולים מוצקים. החברה נמצאת בארבעה ניסויים נוספים בסרטנים מן הסוג הזה, כלומר עוד שווקים פוטנציאליים, כל אחד מהם גדול מהשווקים הנוכחיים של החברה.
חברות ביומד חייבות לעבוד סדרה של ניסויים קליניים כדי להביא את המוצר שלהן לשוק. החברות בעצמן לא יודעות האם המוצר יצליח לעבור את הניסוי, וכל הצלחה מפחיתה מעט את הסיכון שלא ייצא מן המוצר כלום. בהתאם לכך, כל הצלחה בניסוי מעלה את ערך החברה בעיני משקיעים וגם בעיני רוכשים פוטנציאלים.
משקיעי ביומד: חובבי ריגוש ואירועים בינאריים
בין משקיעי הביומד ניתן למצוא שחקנים חובבי אירועים בינאריים המזהים הזדמנות לעליות גדולות וריגוש מהתכווננות לתאריך יעד ספציפי. עם זאת, בשוק הישראלי למוד האכזבות זוכרים לא מעט אירועי קטסטרופה דומים לאלה של אורמד - בניסויים שערכו פוליפיד (שפיתחה תרופה למניעת זיהומים לאחר ניתוחים), ביונדווקס (חיסון אוניברסלי לשפעת), אינטק פארמה (טיפול בפרקינסון), גלמד (כבד שומני), VBL (סרטן), כן פייט (תרופה אנטי דלקתית), אלקוברה (הפרעות קשב וריכוז), ובריינסטורם (לניוון שרירים). כולן חברות שהביאו בשנים האחרונות מוצרים לניסויים קליניים מתקדמים, ונכשלו בניסויים אלה - כישלון שבעקבותיו איבדו המשקיעם את רוב כספי השקעתו בחברות הללו שחלקן לא הצליחו להתאושש מאז.
ותיקי שוק ההון אף יוכלו להיזכר בהתרסקות של פארמוס, שפיתחה תרופה לטיפול בפגיעות ראש, מ־2004. זו הייתה התרסקות מיוחדת במובן שפארמוס שהוביל פרופ' חיים אביב ז"ל, הייתה באותו הזמן מניית העם, שיחת היום של הספרים ונהגי המוניות.
באותו הזמן, שוק ההון הישראלי עדיין לא ידע שגם תרופות עם מנגנון פעולה משכנע וניסויים קודמים מוצלחים, יכולות להיכשל בניסוי באופן מוחלט. אבל זה בדיוק מה שקרה, המשקיעים הקטנים איבדו את כספם, וההלם היה גדול.
עוד סוג של אירוע בינארי בעולמות הביומד הוא אישור תרופה. גם לאחר ניסוי מוצלח, לא תמיד המוצר מאושר. החברות כיאזמה (תרופה למחלת הענקות) ופרוטליקס (מחלת הגושה) הן דוגמאות לחברות שהגישו בקשות לאישור, התבקשו לחזור ולעשות תיקונים, ומנייתן התרסקה.
שתי החברות הצליחו בסופו של דבר לאשר את מוצריהן, אבל זה עלה להן בהרבה זמן וכסף.
תוצאות טובות בניסוי תומכות בגיוס הון
ההצלחות לרוב מובילות לעלייה פחות דרמטית (כך שהמקרה של נובוקיור הוא יוצא דופן). זאת משום שבדרך כלל כאשר ישנו תאריך יעד ברור לפרסום תוצאות ניסוי קליני, המניה מתחילה לטפס כבר כמה חודשים לפני האירוע.
כך, ביום האירוע רוב הערך הגלום בהצלחה כבר מתומחרת. קפיצות כמו אלה של נובוקיור מופיעות כאשר הן מפתיעות את השוק, או משום שלא ידוע בדיוק מתי הן צפויות להתפרסם, או משום שהשוק חושש לגבי התוצאות, והן מפתיעות לטובה.
עוד מאפיין של תוצאות טובות בניסוי הוא "גיוס היום שאחרי". חלק מן החברות מנצלות תוצאות טובות ועליות במניה בעקבותיהן, כדי לגייס מייד הון. זה קרה לאחרונה למשל לחברת אייסקיור, שמנייתה רשמה זינוק של מאות אחוזים בעקבות הצלחה בניסוי קליני במוצר שלה לחיסול בהקפאה של גידולים בשד. בעקבות גיוס ההון, שבוצע בדיסקאונט עמוק על מחיר השוק, מחקה המניה את רוב העליות שרשמה קודם לכן, כך שמנהלי החברה יכולים להיות מרוצים כי יש להם עוד כסף בקופה, שיביאו אותם בתקווה עד אישור שיווק למוצר, אך המשקיעים שנכנסו בשיא, מרוצים הרבה פחות.
כאשר מדובר באישור שיווק, המצב הוא עוד יותר מורכב. אמנם האישור הוא אירוע משמח בהגדרה, אבל עם המעבר לשלב המסחרי, החלום של החברה פוגש את המציאות, ולפעמים ההכנסות לא מזנקות בקצב המצופה. ישנם משקיעים שקונים את המניה לקראת אירוע האישור, ומסתלקים מן המקום מייד לאחר מכן, כדי לא להתמודד עם שלב השיווק.
עולות על רכבת ההרים כפיצוי על מצב השוק
מניות ביומד רבות סבלו מירידות בשנה האחרונה בגלל המצב הכללי של השוק, ואירוע חיובי יכול להיות סיבה טובה להעלות את המניה בחזרה. כך קרה למדיוונד, שעלתה בשבועיים כ־90% בעקבות אישור שיווק למוצר לטיפול בכוויות, שהגיע בעקבות תוצאות ניסוי טובות.
שלוש חברות נוספות עשויות לקבל אישורים השנה: ביוליין (מוצר לטיפול בסרטן), גמידה סל (סרטן) ופרוטליקס (מחלת פברי). גם ננוקס עשויה לקבל השנה אישור למכשיר הרנטגן הרב־מוקדי שלה. בנוסף, כמה חברות מחכות לניסויים משמעותיים, בהן אפיטומי, שמצפה לתוצאות הניסוי בגלולת הרזיה במחצית השניה של 2023, נוירוסנס שצפויה לקבל תוצאות ניסוי רב מרכזי בתקופה ל־ALS (ניוון שרירים), ופרפל ביוטק שאמורה לקבל במחצית השניה של 2023 תוצאות ביניים מניסוי של 2 בתרופה לסרטן. חברות נוספות הן אלפא טאו, ביומיקס ויורוג'ן. כולן הזדמנויות לעלות על רכבת ההרים, אך קחו בחשבון שבלונה פארק הזה, אף אחד לא מבטיח שהרכבת תחזור למקום שממנו יצאה.