משרד החקלאות בוחן: הוצאת מוצרי חלב וביצים מפיקוח מחירים

על-פי מסמך שהגיע לידי גלובס, משרד החקלאות פרסם מכרז להכנת עבודה כלכלית שכותרתה "בחינה כלכלית של הוצאת מוצרי חלב וביצים מפיקוח מחירים". 

● יותר מ-7 שקלים לליטר בנזין: מחיר הדלק יעלה השבוע בחדות 
● בגלל עליית מחירי הגרעינים בעולם: הביצים מתייקרות בכ-16% 

על-פי מסד הנתונים של ה-OECD, מחירי מוצרי החלב והביצים בישראל נחשבים יקרים במיוחד (79% יותר) ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, ועל-פי אתר Numbeo, ישראל היא המדינה השישית בעולם ביוקר הביצים באופן ספציפי. שווקים אלה אינם פועלים במסגרת של כלכלת שוק, אלא בתכנון ריכוזי הכולל מכסות ייצור ופיקוח מחירים עבור היצרן והצרכן כאחד. מודל זה נחשב כמעט ייחודי במערב.

על-פי האמור, העבודה נדרשת לסקור את נושא פיקוח המחירים ברמת הצרכן והקמעונאי, תוך עמידה על התועלת בפיקוח מחירים מול בחינת הנטל העודף הכלכלי והשפעת הפיקוח על שרשרת הערך והשחקנים השונים. העבודה מתבקשת לנתח מקרי עבר של הטלת פיקוח מחירים והסרתו ב-5 עד 7 מקרים מהעבר - בייחוד בכל הנוגע לשוק החלב הישראלי.

כך בשנת 2006, הוסר הפיקוח על מחירי הקוטג'. עם זאת, בשל המשך התכנון הריכוזי בשוק החלב ואי-פתיחה ליבוא שפגעו בתחרותיות בתחום, מחירי הקוטג' זינקו והביאו ל"מחאת הקוטג'" בשנת 2011. משרד החקלאות כנראה מעוניין להימנע מכך ולהסיר פיקוח על המחירים כשתנאי התחרות מאפשרים זאת.

בשלב השני, העבודה תבחן את ההשלכות הכלכליות של הוצאת חלב וביצים מפיקוח מחירים: רמת התחרותיות והריכוזיות בשוק, רמת המחירים לצרכן שצפויה לאחר ההוצאה מפיקוח, המגוון שלהם וזמינותם, בשים לב להשפעה על קבוצות הכנסה מעשירונים שונים. ייתכן כי קטע זה רומז למחסורים התכופים במוצרי חלב (חמאה) וביצים, שנגרמים בין היתר מהפיקוח על המחירים, ולכך שצרכנים משכבות חלשות צורכים יותר מוצרי חלב וביצים (ומזון ככלל) כשיעור מהכנסתם, בהשוואה לשכבות אמידות יותר.

העבודה מתבקשת לבחון את התכנון הריכוזי כולו בענפי החלב והביצים

בנוסף, העבודה תבחן את ההשפעה על חוליות השונות בשרשרת השיווק (החקלאי, הסיטונאי, הקמעונאי והצרכן) ואת ההשלכות על היעילות הכלכלית והנטל העודף. כלומר - הבזבוז הכלכלי שעלול להיגרם מכך שהמחירים הנקבעים על-ידי הממשלה אינם מחירי השוק ויוצרים תמריצים בעייתיים עבור היצרנים; ובהתאם, את ההשפעה שתהיה על אלה במקרה של הסרת הפיקוח על המחירים.

בנוסף, תיבחן רמת התחרותיות והריכוזיות בשווקים בעקבות ההסרה מפיקוח על המחירים. זאת, אולי, בשל החשש שהפיקוח דווקא פוגע בתחרות. בעבר פרסמנו בגלובס את המסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העוסקים בפיקוח מחירים, שמצאו כי הפיקוח אינו בהכרח יעיל בהורדת מחירים.

העבודה מתבקשת באופן מפורש לבחון לא רק את נושא הפיקוח על המחירים, אלא גם את התכנון הריכוזי כולו בענפי החלב והביצים. הניתוח שמשרד החקלאות מבקש כולל שני מצבי עולם - מצב של משק מתוכנן ברמת החקלאי מצד אחד; ומצב של שוק חופשי ברמת החקלאי מצד שני.

לגבי שוק הביצים, העבודה נדרשת לקחת בחשבון את ההסכם מחודש יוני הכולל הפחתת מכסי יבוא הדרגתית והליך מדורג לשדרוג הענף ויציאה מתכנון באופן מלא תוך עשור. מסקנה אפשרית מבחינת שאלה זו היא שהתכנון הריכוזי עלול ליצור פחות תחרות וכתוצאה מכך מחירים גבוהים יותר, שתפקיד פיקוח המחירים הוא למתן. ולכן, הסרת הפיקוח על המחירים צריכה ללכת יד ביד עם פירוק התכנון הריכוזי או פתיחה ליבוא.

משרד החקלאות דורש ממי שיעשה בפועל את עבודת המחקר לאסוף ולהעמיד נתונים באופן עצמאי, אך מבטיח סיוע של חטיבת המחקר במשרד החקלאות באספקת נתונים מסוימים: כמויות מכר, שיווק ומחירים.

המחקר מתבקש להתייחס בנפרד לכל אחד מהמוצרים שנמצאים היום תחת פיקוח מחירים. על כל מוצר שיומלץ להוציא מפיקוח, יש להסביר אילו חלופות או צעדים משלימים יש לכך, ועבור המוצרים שעבורם יומלץ לא להוציא מפיקוח - המחקר מתבקש להתייחס באילו תנאי שוק סביר שיהיה ניתן להסיר את הפיקוח על המחירים.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מדובר במכרז לשירותי ייעוץ לתכנון מדיניות, שנועד לנתח ולבחון את ההשלכות וההשפעות הכלכליות של הוצאת מוצרים מפיקוח מחירים. בהתאם לממצאי הניתוח, נקבל החלטות לטווח ארוך".