אושר מינויו של אמסלם לשר במשרד המשפטים. אלו תחומי האחריות שלו

מינויו שך דודי אמסלם אושר ברוב של 37 חברי כנסת מול 25 מתנגדים • בין תחומי אחריותו נמצאים היחידה מאבק בגזענות, מועצת שמאי מקרקעין ורשות החברות הממשלתיות - שעוברת ממשרד האוצר

דודי אמסלם, מה תחום הסמכות של המינוי החדש? / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דודי אמסלם, מה תחום הסמכות של המינוי החדש? / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה הבוקר (ג') את מינויו של חבר הכנסת דודי אמסלם מהליכוד לשר נוסף במשרד המשפטים. המינוי אושר ברוב של 37 חברי כנסת שהצביעו בעד, מול 25 שהתנגדו. אמסלם ישמש גם כשר לשיתוף-פעולה אזורי וכשר המקשר בין הממשלה והכנסת. 

בזמן שחיכיתם לגלנט: שר חדש נולד בליכוד, ויש לו תוכנית מסודרת בנוגע למינויים פוליטיים 

אמסלם סירב להצטרף לשר בממשלה כאשר לא קיבל את תיק המשפטים שהלך ליריב לוין. כעת אושר מינויו כשר הנוסף במשרד המשפטים, אך מרבית הסמכויות המשמעותיות הן עדיין בידיו של לוין.

אמסלם יהיה אחראי על היחידה הממשלתית לתיאום ומאבק בגזענות, המחלקה לרישוי נוטריונים, מועצת שמאי מקרקעין, מחלקת חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, מחלקת רישוי מתווכים, יחידת הצהרות דת העדות הנוצריות, אגף שומת מקרקעין ומחלקת תרגום אמנות בינלאומיות.

היחידה לתיאום המאבק בגזענות הוקמה כחלק מהמלצות הוועדה בראשה עמדה עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים דאז. היחידה נוסדה על-מנת להיות הגורם שיתאם ויוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי. בין מטרותיה של היחידה נמנים דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על-ידי משרדי הממשלה השונים ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית ואפליה בשירות הציבורי.

אגף שומת מקרקעין: יחידה מקצועית עצמאית

אגף שומת מקרקעין הוא יחידה מקצועית עצמאית. בראש האגף עומד השמאי הממשלתי הראשי, והוא עוסק בעריכה של שומות לנכסי מקרקעין, שלמדינה או למוסדותיה עניין בהם, בבקרה על שומות אלו ובהנחייתם של השמאים המועסקים מטעם האגף במשרדי הממשלה השונים.

אמסלם יקבל לאחריותו גם את האחריות המיניסטריאלית על רשות החברות הממשלתיות, שתועבר אליו ממשרד האוצר. הוא יהיה זה שיחתום על מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות. הרשות כבר הייתה כפופה לאמסלם בעבר כאשר שימש כשר הדיגיטל בשנים 2020-2021, משרד שהוקם עבורו ונסגר שנה לאחר מכן עם התפרקות הממשלה. הוא קיבל גם אז את הסמכות על רשות החברות ופעל במרץ כדי לשנות מהיסוד את הליך המינויים למאות דירקטורים יושבי-ראש ב-70 חברות ממשלתיות.

בינתיים קיים קיפאון במינוי דירקטורים. נבחרת הדירקטורים כוללת כ-1,400 אנשי ניהול בכירים שעברו תהליך סינון ארוך, ולבסוף התקבלו לסגל העדכני שפורסם לפני כמעט שנה. אך עד שהנבחרת גובשה, ממשלת בנט-לפיד התפרקה, והמינויים הוקפאו בגלל הבחירות. בחברות הממשלתיות המתינו להשבעת ממשלה חדשה שתאייש את החוסרים, אך התנגדות הממשלה לנבחרת גוררת בלימה של מינויים חדשים כבר חודשים רבים.

רשות החברות אחראית על 70 חברות המעסיקות כ-55 אלף עובדים, עם שווי נכסים של כ-222 מיליארד שקל והכנסות של כ-75 מיליארד שקל. אי-מינוי דירקטורים פוגע בתפקוד החברות. כיום יש כ-280 מקומות פנויים, ו-39 חברות ללא יו"ר. חברת החשמל, חברת דירה להשכיר ללא יו"ר.