בירה גולדסטאר, מהמותגים של טמפו / צילום: און הנר
קצרים היו ימיו של המס שהוטל על משקאות ממותקים בישראל ("מס הסוכר"). והנה, דווקא לאחר שבוטל בידי הממשלה בחודש שעבר, צפויות שלוש היצרניות והמשווקות הגדולות בענף המשקאות הקלים להעלות מחירים, לאחר שהודיעו על כך בשבועות האחרונים.
● הקמפיין כבר באוויר: מיזם הסטרימינג של קשת מתקרב. איך ייראה השוק?
● כיכר העיר העכשווית: כך הפכו המרכזים השכונתיים למוקדי משיכה
● היום שאחרי ביטול מס הסוכר: האם המחירים יירדו ויחזרו לקדמותם?
אחרונה להודיע על ייקור מוצריה הייתה טמפו, שהודיעה לקמעונאים כי בכוונתה לייקר בעד 7% את מחיריה. בצעד דומה נקטו מוקדם יותר החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה־קולה ישראל) ויפאורה. השלוש חולשות יחד ככל הידוע על יותר מ־90% מהפעילות בשוק המשקאות המקומי, כשהגדולה בהן, החברה המרכזית, חולשת על מעל 40% ממנו.
עליית המחירים הרוחבית הנוכחית בוצעה לכאורה בניגוד לציפייה, ולפיה הפחתת המיסוי תוביל להתייצבות ואולי אף להורדת מחירים. ההערכות בענף הן שהיצרניות מבקשות לפצות על הפגיעה ברווחיותן אשתקד, בעקבות הטלת "מס הסוכר", כמו גם על ההתייקרות של חומרי הגלם שמגדילה את הוצאותיהן התפעוליות.
פרופ' דיויד גילה, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים, העריך השבוע בראיון לתקשורת כי חברות המשקאות "כנראה חיכו להזדמנות של הורדת המס כדי להעלות מחירים 'מתחת לרדאר'".
הצצה לתוצאותיהן הכספיות של טמפו ויפאורה מלמדת על הרווחיות הגבוהה המאפיינת את תחום ייצור המשקאות, עוד לפני העלאת המחירים הנוכחית, ולמרות המס שפגע אשתקד בשורת ההכנסות והרווח של החברות. מדובר בשיעור רווח גולמי שנע סביב 40% ממחזור המכירות - הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות מפעילות תעשייתית בתחום המזון.
נזכיר כי "מס הסוכר" הוטל בתחילת 2022 על משקאות ממותקים במטרה להפחית את צריכתם. ביטולו בסוף מרץ 2023 דווח על־ידי שלוש חברות ציבוריות - טמפו (הנסחרת באמצעות אג"ח בלבד); קרור , בעלת השליטה ביפאורה (70%); וכרמל קורפ , המחזיקה ביתרת מניות יפאורה, המשווקת מגוון רחב של מותגי משקאות, ובהם ספרינג, שוופס, תפוזינה, RC קולה והמים המינרליים "עין גדי".
קרור העריכה לאחרונה כי ביטול המס "ישפיע לטובה על מכירות יפאורה ותוצאותיה". טמפו, המייצרת משקאות קלים לצד בירות ומשקאות אלכוהוליים, ציינה כי בשלב זה אינה יכולה להעריך את ההשפעות של ביטול המס.
גורם בכיר בענף מציין כי "לאחר שתוצאות החברות ב־2022 הושפעו לרעה מ'מס הסוכר', ביטולו אמור להשפיע לטובה על התוצאות הכספיות בהמשך. אם הייתה מחשבה שהאוכלוסיות החלשות שנפגעו מהטלת המס צפויות כעת להרוויח מביטולו, נראה שזה לא המצב".
עלויות ההובלה וחומרי הגלם גדלו
כמו תחומים רבים נוספים במשק הישראלי, גם ענף המשקאות הקלים מתאפיין בריכוזיות. ולמרות שפעילותן של שלוש החברות הגדולות בו אינה נחשבת למורכבת מבחינה טכנולוגית, הן מצליחות כאמור לייצר רווחיות גבוהה גם בשנים קשות יחסית, כמו בתקופה שלאחר פרוץ משבר הקורונה, וכאמור גם בשנה שבה הוחל "מס הסוכר".
הענף מתחלק לשני תחומים עיקריים - השוק "החם", הגדול יותר, שבו משקאות נמכרים בעיקר באמצעות רשתות הקמעונאות; והשוק "הקר" שבו לקוחות רוכשים משקאות בפאבים, מסעדות, בתי מלון וכדומה. על־פי חברת המידע העסקי סטורנקסט, אשתקד נרשמה ירידה דו־ספרתיות של מעל ל־15% בהיקף המכירות של משקאות קלים ומוגזים בשוק החם. להערכת טמפו, הסיבה לכך הייתה "עליית המס על משקאות ממותקים והחלת חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים".
מדוחותיה הכספיים של טמפו, הנשלטת בידי יו"ר החברה ז'ק בר (60%) ומבשלת הבירה ההולנדית הייניקן, עולה כי החברה הצליחה להתגבר על רוע גזרת המס, הודות להגברת משקלם של הבירות והמשקאות החריפים בתמהיל המכירות שלה, תוך הזנקת הרווחיות שלהם.
כתוצאה מכך רשמה טמפו עלייה של 7% בהכנסותיה ב־2022 ל־1.8 מיליארד שקל. אלה מתחלקות לארבעה תחומים: משקאות לא אלכוהוליים (כגון פפסי קולה); משקאות אלכוהוליים קלים (בירה גולדסטאר ואחרות); יבוא משקאות אלכוהוליים חריפים לרבות וודקה וטקילה; ויקב ברקן שמייצר יינות.
הצמיחה בהכנסות טמפו נבעה, לפי הסברי ההנהלה, בעיקר מגידול בכמויות שמכרה בכל אחד מהתחומים, כאשר שיעור הרווחיות הגולמית של החברה נשחק קלות ל־34%. עלייה בהוצאות התפעוליות, בעיקר בתחומי המשקאות הלא אלכוהוליים, שנבעה מגידול בעלויות האריזה, ההובלה וחומרי הגלם ומעליית מחירי התוצרת הקנויה, הובילה לשחיקה של 6% ברווח התפעולי, שעמד על 163 מיליון שקל בסיכום השנה. בשורה התחתונה הרווח הנקי של טמפו ירד ב־10% אשתקד ל־113 מיליון שקל.
ניתוח התחומים מלמד כי טמפו הסתייעה בתחום המשקאות האלכוהוליים עתיר הרווחיות כדי לצלוח את שנת "מס הסוכר", עם פגיעה קטנה ככל הניתן ברווחיותה. ההכנסות ממכירת בירות עלו ב־4% ל־358 מיליון שקל, ובמשקאות החריפים הן טיפסו ב־5% ל־348 מיליון שקל, כאשר הרווחיות התפעולית בשני מגזרים אלה עלתה הרבה יותר.
בתחום הבירות הרווחיות התפעולית צמחה ב־7% ל־73 מיליון שקל, ובמשקאות החריפים זינקה ב־28% ל־56 מיליון שקל. יקב ברקן, שמוגדר כתחום פעילות בפני עצמו, הצטיין במיוחד: הכנסותיו עלו ב־13% ל־195 מיליון שקל, והרווחיות שלו זינקה ב־14% ל־40 מיליון שקל. כל אלה צמצמו כאמור את פגיעת "מס הסוכר" בפלח המשקאות הקלים, שם ההכנסות עלו ב־6% ל־902 מיליון שקל, אך הרווחיות נשחקה ב־15% ל־88 מיליון שקל. בעקבות התוצאות החזקות זכה בעל השליטה, ז'ק בר, לתגמולים בעלות חריגה של 6.8 מיליון שקל אשתקד, רובה במענק.
ליפאורה אין אלכוהול שיאזן את הפגיעה
יפאורה, שלה אין פעילות ישירה בתחום האלכוהול, רשמה הרעה משמעותית יותר בתוצאות הכספיות. החברה שבשליטת רוני גת ושלמה רודב, אשר פועלת בתחום המשקאות הקלים והמיצים, רשמה ירידה חדה של 14% בהכנסות אשתקד ל־855 מיליון שקל, בשל השפעת המס.
שיעור הרווחיות הגולמית התכווץ מ־47% מההכנסות ב־2021 ל־43% אשתקד, בעיקר עקב התייקרות מרבית חומרי הגלם. ההוצאות התפעוליות ירדו בשיעור נמוך יותר מהפגיעה בהכנסות, בין היתר בשל עלות החזקת הרכבים שנותרה כמעט ללא שינוי, וכך הרווח התפעולי של יפאורה נחתך ב־44% והסתכם ב־91 מיליון שקל. בשורה התחתונה נפל הרווח הנקי ב־42%, ל־74 מיליון שקל בסיכום השנה.