ברק עילם, גיל שוויד, אמנון שעשוע / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר
החברות הנסחרות בוול סטריט מפרסמות בתקופה זו את נתוני התגמולים לבכיריהן, ובהן גם חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות שם. למרות ששנת 2022 הייתה שנה קשה למשקיעים במניות הטכנולוגיה, עם ירידות של עשרות אחוזים, עד אפילו 50% ויותר בחלק מאותן מניות, בכירי החברות המשיכו לקבל אשתקד תגמולים מפליגים.
● הלקוחות נוטשים ועסקת טאואר תקועה: 3 הערות על ההפסד הגדול בתולדות אינטל
● "למכור את המניות בחודש מאי ולצאת?": השאלה שמסעירה את המשקיעים
● משקיעים מתלהבים מתחום החוב הפרטי, ומפספסים את הסיכונים
מדובר בעלות של עשרות מיליוני דולרים לעתים לאותם בכירים. יחד עם זאת, עבור חלקם עיקר התגמול יישאר קרוב לוודאי "על הנייר" בלבד. זאת, משום שרובו הגדול של השכר שקיבלו בכירי ההייטק הישראלים הינו תגמול הוני, שניתן לעיתים (בעיקר כשמדובר באופציות) במחירי מימוש שגבוהים כיום הרבה יותר ממחירי השוק הנוכחיים של מניות החברות.
מנתונים שנאספו על ידי גלובס עולה כי 15 הבכירים בעלי התגמולים הגבוהים ביותר בחברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, קיבלו אשתקד שכר בעלות כוללת של מעל 400 מיליון דולר (כמעט 30 מיליון דולר למנהל, בממוצע).
בראש אלו ניצבים שלושת מייסדי חברת הפינטק פאגאיה - מנהל הטכנולוגיה הראשי אביטל פרדו, המנכ"ל גל קרובינר ומנהל ההכנסות הראשי יהב יולזרי, עם עלות שכר של כ־47-69 מיליון דולר כל אחד. מנכ"ל ומייסד חברת הגיימינג פלייטיקה, רוברט אנטוקול, גם הוא בצמרת כשהוא זוכה לתגמולים גבוהים לאורך השנים וב־2022 הם הסתכמו ב־57.3 מיליון דולר. ובחמישייה המובילה גם פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי המספקת טכנולוגיה לרכב. חתן פרס ישראל הטרי קיבל בשנה שעברה תגמולים בעלות של כ־45 מיליון דולר.
אצל רוב הבכירים ברשימה - בהם מייסדי פאגאיה ושעשוע - רובה המכריע של עלות השכר אשתקד נבע מהתגמול ההוני, כלומר מניות חסומות, מניות מבוססות ביצועים, אופציות וכדומה. אצל שעשוע למשל מדובר על לא פחות מ־98% מעלות התגמול ב־2022. באותה שנה, מובילאיי הונפקה בהצלחה בנאסד"ק, ולשעשוע הוקצו 2.1 מיליון מניות חסומות בשווי כולל של 44 מיליון דולר, אשר יבשילו לאורך תקופה של חמש שנים. מאז ההנפקה עלתה מניית מובילאיי ב־79% ומשקפת לחברה שווי של 30 מיליארד דולר - הישראלית הגדולה במונחי שווי בוול סטריט.
במקרה של בכירי פאגאיה, התגמול ההוני של פרדו הוא בגובה 65.5 מיליון דולר, ושל שותפיו קרובינר ויולזרי הוא כ־43.7 מיליון דולר לכל אחד. עם זאת, מדובר בעיקר על אופציות במחירי מימוש שחלקם רחוקים מאוד מהמחיר הנוכחי של מניית פאגאיה, כך שהם נמצאים הרחק מחוץ לכסף.
מחירי המימוש נעים בין 3 סנט ל־4.28 דולר למניה, לעומת מחיר של כ־87 סנט למניית פאגאיה בנאסד"ק כיום. פאגאיה החלה להיסחר בוול סטריט ביוני 2022 כשהשלימה מיזוג לחברת SPAC לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, זינקה תוך שבועות ספורים לשיא של מעל 20 מיליארד דולר, ובהמשך צנחה עד לשווי נוכחי של כ־610 מיליון דולר.
בניגוד ליתר הבכירים בחברות הישראליות, בולט אנטוקול מפלייטיקה עם תגמול של כ־45 מיליון דולר במזומן, כשהתגמול ההוני מהווה פחות מרבע מכלל עלות השכר שלו ב־2022, שהסתכמה כאמור בכ־57 מיליון דולר. עיקר התגמולים במקרה שלו מקורם בתמריץ לא הוני בסך 29.3 מיליון דולר ובונוס בגובה 13.6 מיליון דולר, בעוד שהתגמול המנייתי הסתכם ב־12.7 מיליון דולר.
ב-2021, השנה שבה פלייטיקה הונפקה לראשונה בארה"ב, אנטוקול קיבל תגמולים בעלות גבוהה יותר, של 63.1 מיליון דולר, וב־2020 עלות התגמולים שלו הייתה 372 מיליון דולר, בעקבות תגמול מנייתי נדיב של 310 מיליון דולר.
עידו גל מריסקיפייד: תגמול רחוק ממימוש
עוד בכיר שעלות התגמול שלו כוללת סכום נכבד בתגמול הוני, אך כזה שרובו רחוק מאוד מאפשרות לממשו, הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הפינטק ריסקיפייד, עידו גל. עלות התגמולים שלו ב־2022 הסתכמה ב־29.4 מיליון דולר, מתוכם 29 מיליון דולר תגמול הוני.
החברה מפרטת בדוח כי מדובר בין היתר בחלק מתגמול הוני רב־שנתי שניתן לגל ב־2021, וזה בנוי כך שחלק משמעותי ממנו ימומש על בסיס ביצועים משמעותיים ובני קיימא. התגמול כולו מחולק ל־10 חלקים, שיבשילו כשהמניה תגיע ליעדים מסוימים, שנעים בין 26.67 דולר ל־106.67 דולר.
ריסקיפייד הונפקה לראשונה בוול סטריט בקיץ 2021 לפי מחיר של 21 דולר למניה, אך כמו רבות מחברות הטכנולוגיה שהגיעו לשוק הציבורי באותה שנה, היא איבדה חלק גדול משוויה וכיום מחיר מנייתה הוא 4.91 דולר (המשקף שווי שוק של 848 מיליון דולר) - כלומר, רחוק ממחירי היעד של התגמול למנכ"ל גל. אסף פלדמן, שותפו של גל להקמת החברה המכהן כמנהל הטכנולוגיה הראשי, קיבל בשנה החולפת תגמולים בעלות כוללת של 8.4 מיליון דולר, כ־95% מהם תגמול הוני.
במקרה של גיל שויד, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט , התגמול ההוני מהווה כמעט את כל התגמול, משום שכבר לפני שנים הוא ויתר על שכר (למעט שכר מינימום הנדרש על פי חוק) ובונוס, ומקבל מדי שנה הקצאות הוניות. ב־2022, התגמול ההוני של שויד הסתכם ב־22.6 מיליון דולר, ירידה לעומת 26.1 מיליון דולר ב־2021. במהלך השנה הוקצו לו חצי מיליון אופציות במחיר מימוש שהיה זהה למחיר השוק ביום ההקצאה, כ־122 דולר, והן יבשילו לאורך 4 שנים.
מדובר במחיר שנכון להיום נמצא "בתוך הכסף". מניית צ'ק פוינט, בניגוד לחלק גדול ממניות הטכנולוגיה, דווקא רשמה תשואה חיובית ב־2022 עם עלייה של כ־8% במחיר המניה.
עוד מתחום הסייבר, אודי מוקדי, המייסד והמנכ"ל הפורש של סייברארק , קיבל תגמולים בעלות של 11.9 מיליון דולר, ויקי פייטלסון, מייסד ומנכ"ל ורוניס, תוגמל בעלות של 9.6 מיליון דולר.
בכיר נוסף עם תגמולים מכובדים ב-2022 הוא מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס, ברק עילם, שקיבל תגמולים בעלות של 24.6 מיליון דולר, מתוכם 21.6 מיליון דולר תגמול הוני.