גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חושבים שיזמות שמורה רק לגאונים יוצאי דופן? מחקר מראה שזה דווקא משהו שאפשר ללמוד. הנה כמה דרכים

ביל גייטס, מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס לא למדו באקדמיה ● אלא שמחקרים מראים כי רוב היזמים דווקא כן ● האם זה אומר שהם חבים לה את ההצלחה שלהם? לא בטוח ● אבל בניגוד למה שחושבים, מתברר שיש לא מעט דרכים ללמוד יזמות ולהשתפר בה

הפקולטה לניהול. על יזמים גאונים ולמידה / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. על יזמים גאונים ולמידה / צילום: Shutterstock

אנו חייבים חלק ניכר מאיכות החיים שלנו ליזמים כמו ג'יימס דייסון (שואבי אבק), ריצ'רד ברנסון (טיסות לואו־קוסט), אלישע אוטיס (מעליות), סנדי לרנר (סיסקו), ביל גייטס (מיקרוסופט), אניטה רודיק (בודי שופ), פול בוטצ'יט (Gmail), קן קוטרגי (סוני פלייסטיישן) ועוד רבים אחרים. אלא שלמרות ההשפעה הכה מכרעת של יזמות בעולמנו, מתברר שיזמים הם עדיין אחוז קטן יחסית באוכלוסייה, ואחוזי ההצלחה של המיזמים שלהם עדיין נמוך יחסית.

האם יש מה לעשות כדי להגדיל את שיעורם באוכלוסייה? אחת השאלות שעולות בהקשר זה האם יזמות היא דבר שאפשר ללמוד, ואם כן, אז כיצד. כדי לענות על כך ראשית חשוב לנפץ כאן שני מיתוסים. הראשון הוא שיזמים מובילים לא למדו באוניברסיטה - הנחה שנשענת על שמות גדולים כמו ביל גייטס, מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס, שכידוע לא השלימו את לימודיהם האקדמיים. אלא שבמציאות המחקר מראה כי רובם המכריע של יזמים ויזמות אכן בעלי השכלה אקדמית. כלומר גייטס, צוקרברג וג'ובס הם כנראה מקרים שאינם מעידים על הכלל.

המיתוס השני אומר שיזמות כלל אי אפשר ללמוד. גם כאן המחקר מראה שיזמי פעם שנייה מצליחים יותר מיזמי פעם ראשונה (גם אם נכשלו בפעם הראשונה), כלומר יש כאן תהליך מוכח של למידה ושיפור. עם זאת, המחקר מראה שלא בכל המקרים קורסים ליזמות מעלים את סיכויי ההצלחה של מיזם או את הנטייה לעסוק ביזמות.

שילוב של כמה כיווני למידה

מכאן שלימוד בהכרח משפיע לחיוב על יכולתנו היזמית. כיצד כדאי לעשות זאת? התשובה האמיתית היא שעוד אין נוסחה מוכחת או פתרון בית ספר כפי שיש בתחומי דעת אחרים כמו טיסה או הנדסה. המחקר מראה שהקמת מיזם חדש דורשת ידע מארבעה סוגים: ידע כללי במנהל עסקים, למשל ניהול תזרים מזומנים; ידע ספציפי לתחום המיזם, כמו בנקאות; ידע יישומי, למשל תכנות; וידע בהקמת סטארט־אפים. את שלושת סוגי הידע הראשונים ניתן לרכוש באופנים רבים, ואילו את האחרון קשה יותר.

בשנים האחרונות נלמד רבות על תהליכים יזמיים ופותחו כלים המסייעים לצוות בדרכו, אך הקמה מוצלחת של סטארט־אפ נשארה עדיין עניין מורכב וסבוך הדורש מומחיות מסוימת.

אחד המודלים לפיתוח מומחיות כזו הוא זה של דרייפוס ודרייפוס משנת 1986, המדבר על חמישה שלבי התפתחות: טירון (Novice), שמכיר את הכללים הפשוטים, למשל את תנועות הכלים על לוח שחמט; מתקדם (Advanced Beginner), שיכול גם לשלב בין הכללים, למשל זיהוי כוונות היריב בעת משחק; מסוגל (Competent), שמתכנן מהלכים יזומים, כמו התקפה; בקי (Proficient), שיכול להפעיל שיקול דעת ולחבר בין הכללים בתנאים משתנים; ומומחה (Expert), שכבר לא נדרש להישען על חוקים כדי לקבל החלטות ויכול להתבסס רק על הידע והניסיון שלו.

כדי לעבור מרמה לרמה יש לשלב כמה סגנונות למידה: פורמלית (הרצאות), התנסותית (סדנאות), למידה מחוברת מציאות (יישומיות) וחניכה (עבודה עם מנטורים). כל זאת בסביבת התפתחות המותאמת לעולם היזמות: נגישות למומחי תוכן, מאגרי מידע רלוונטיים, סימולטורים, גישה למורים ומנחים מקצועיים בתחום וכדומה.

ד''ר אייל בנימין / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

גם ChatGPT יכול לסייע

עם כל אלה, בחירת מסלול הלמידה המדויק לכל אחד תלויה באדם, באינטרס שלו ובעיקר בפונקציה שהוא ממלא.

אם מדובר בארגון, המעוניין להקנות או לחזק את היכולת היזמית של עובדיו, הוא יידרש לחבר את תהליך ההכשרה לפעילות החדשנות הארגונית ולהקצות משאבים לטובת ההתנסות בהקמת מיזמים פנים־ארגוניים בתצורה של יחידת חדשנות, אינקובטור פנים ארגוני וכדומה.

יזם המעוניין להוביל הקמת סטארט־אפ טכנולוגי יידרש ללמידה שונה מזו של ארגונים, שכן יצטרך ידע כמו גיוס הון, פעילות בשוק חופשי ועוד. חלק גדול מכך יוכל יזם כזה לאמץ באמצעות בניית צוות שמביא איתו את הידע החסר. ידע כזה ניתן לרכוש גם בקורסים מקוונים או במידה מסוימת גם באמצעות ChatGPT, השתלבות בתוכניות יזמות וכמובן עבודה עם מומחים בתעשייה.

מה בנוגע ללמידת יזמות במוסדות האקדמיים? זו הפכה בשנים האחרנות לקלה ונגישה יותר. במרבית המקרים יהיה זה קורס מובנה, המקדיש זמן לתרגול, הפנמה ומשוב, שלעתים חסר בלמידה עצמית. בחלק מן המוסדות האקדמיים נוצר סביב מערך לימודי היזמות אקוסיסטם תומך ומעשיר בדמות מועדני יזמות, תחרויות סטארט־אפים, האקתונים המלווים בעבודה עם מנטורים, תוכניות תמיכה לסטודנטים ובוגרים וכן גופי השקעה אוניברסיטאיים.

כולנו יכולים לשפר מאוד את היכולת היזמית שלנו. צריך רק לבחור את המקום והמסלול המתאימים לנו.

לקריאה נוספת

ספרו של פרופ' לויד שפסקי:
https://www.amazon.com/Entrepreneurs-Made-Born-Secrets-Successful/dp/0070570256

המאמר המקורי של דרייפוס ודרייפוס הוא מ-1986. תקציר מעודכן של המודל מ-2004:
https://www.bumc.bu.edu/facdev-medicine/files/2012/03/Dreyfus-skill-level.pdf

תיאור יישומי של התפיסה:
https://alaxon.co.il/article/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d

עוד כתבות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס של אל על הוא רק טריילר: הפחד מהפרטה יעלה לנו הון גם במחיר הטיסות

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא