יוקר המחיה | ניתוח

יוקר המחיה משנה את הרגלי הצריכה של הישראלים

אחרי יותר משנה של אינפלציה גואה ו־10 העלאות ריבית, נתונים שהתפרסמו לאחרונה מלמדים כי הצרכנים מתחילים לוותר על שירותי מותרות כמו פנאי ונופש • וגם: הממשלה הקימה עוד ועדה - במה היא שונה מקודמתה?

קניון שבעת הכוכבים. הרגלי הצריכה השתנו בעקבות עליית יוקר המחיה / צילום: יח''צ
קניון שבעת הכוכבים. הרגלי הצריכה השתנו בעקבות עליית יוקר המחיה / צילום: יח''צ

בתחילת השבוע אישרה הממשלה את הקמתה של ועדת שרים ליוקר המחיה. אלא שמסתבר שהרבה חדש אין כאן: ההרכב של הוועדה זהה כמעט לגמרי לקבינט החברתי־כלכלי, שגם בו חברים מספר שרים דומה, ועם אותם שרים בכירים בדיוק, ושטרח להתכנס רק פעם אחת מאז הקמת הממשלה. בנוסף, לא ברור מה יהיה תפקיד הוועדה החדשה, שתלווה את פעילותה של ועדת הריכוזיות שכבר פועלת במשרד האוצר משנת 2013.

עושק האזרחים הוותיקים: המלאכה של הממשלה עוד מרובה | המוניטור
השכר הממוצע הגיע ל-12.7 אלף שקל באפריל. ובכמה הוא קפץ בהייטק?

ובזמן שהממשלה מקימה עוד ועדה, השפעות האינפלציה מחלחלות למשק. לאחר 10 העלאות ריבית רצופות, ההידוק המוניטרי מתחיל לשנות את הרגלי הצריכה של הישראלים. נתונים שפורסמו בשבועות האחרונים מעלים כי הישראלים החלו לצרוך פחות על רקע עליות המחירים המתמשכות. האם כך נראית התקררות של אינפלציה?

הצניחה בהוצאות בכרטיסי אשראי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בחודשים שעברו בין פברואר לאפריל חלה ירידה של 1.3% בהוצאות הישראלים בכרטיסי האשראי (מנוכי עונתיות). באותה תקופה ההוצאה בכרטיסי אשראי על שירותי ביטוח, פנאי, טיסות ואירוח צנחה ב־7.8%. במקביל, בחודשים אלו, חלה עלייה בהוצאה על שירותים חיוניים יותר כמו שירותי רפואה, ודלק וחשמל.

 

ייתכן שכדי לעמוד בקצב ההתייקרויות, הישראלים החלו לקצץ בהוצאות על מותרות כמו פנאי וטיסות. השינוי בצריכה, יש לציין, הוא במחירים קבועים - כלומר בניכוי השינויים במחירים במהלך התקופה שנבדקה.

גם ברשתות השיווק מרגישים האטה

גם מהצד של רשתות השיווק נראים סימנים לצינון הצריכה. למרות עליות המחירים, שאמורים היו להגדיל את הכנסות הרשתות, סך הפדיון שלהן נמצא בירידה בחודשים האחרונים - מה שמעיד על קיטון בסל הקניות של הצרכנים. לפי הלמ"ס, מפברואר ועד אפריל 2023 נרשמה ירידה של 1.6% בסך הפדיון בחישוב שנתי.

בבית ההשקעות לידר אומרים ש"בחודשים האחרונים, מסתמנת ירידה גם בצריכת מוצרים וגם בצריכת שירותים. ההתמתנות בצריכה מושפעת מהשחיקה בשכר הריאלי ומהעלייה החדה בריבית, מה שהעלה את החזרי המשכנתאות". גם בבנק הפועלים מפנים את האצבע לאותם הגורמים: העלייה החדה בריבית ובאינפלציה השוחקת את כוח הקנייה של הציבור.

הצריכה הפרטית יורדת, הצמיחה לנפש נמוכה

כל אלו באים לידי ביטוי גם בנתוני הצריכה הפרטית ברבעון הראשון של השנה, אז רשמה ירידה של 1.7% לעומת הרבעון האחרון של 2022. בנוסף, הצמיחה לנפש בהשוואה לאותו רבעון בקושי עלתה ועומדת על 0.1% בלבד בחישוב שנתי. יש לציין כי מדובר רק באומדן ראשון (מתוך שלושה) של הצמיחה הכלכלית, ומספרים אלו צפויים להתעדכן בהמשך.

בבנק הפועלים מצטטים את נגיד בנק ישראל, שאמר לאחרונה שתמונת המצב של המשק מורכבת. מחד, "התוצר נמצא בשנה וחצי האחרונות מעל מגמתו ללא ירידה של ממש, ושוק העבודה הדוק". מאידך, "ישנם אינדיקטורים מסוימים המעידים על התמתנות בפעילות". מדובר למשל בהתמתנות בשיעור המשרות הפנויות (למרות עלייה ביחס ל־2019), הירידה בצריכה הפרטית, הצמצום בפעילות בשוק הנדל"ן, ירידת יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים, וירידה משמעותית בקצב גיוסי ההון של חברות הייטק.

מנצלים את הריבית ומגדילים השקעות

בזמן שהישראלים מקטינים את הצריכה השוטפת, נראה שהם מנצלים את הריבית הגבוהה כדי להגדיל את ההשקעות.לפי נתוני הלמ"ס, ההשקעות בנכסים קבועים זינקו ב־7.5% לעומת הרבעון האחרון בשנת 2022, וב־8.7% לעומת השנה שעברה. גם הנתונים האלו, בדומה לנתוני הצמיחה, מבוססים על אומדן ראשון מתוך שלושה וצפויים להתעדכן.