תיק השקעות / איור: Shutterstock
קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחויבות לדווח מדי חודש על התשואה וסך הנכסים שלהן, והנתונים מפורסמים על ידי רשות שוק ההון לציבור הרחב. כך גם בכל הקשור לקרנות נאמנות - המכשיר הפופולרי שבאמצעותו נחשף הציבור הרחב להשקעות בבורסה.
● האירועים שהכניסו את שוק המט"ח לסחרור והגופים הספקולטיביים שחוגגים
● ההייטקיסטים מעבירים את הפנסיה שלהם למעקב אחר מדדי וול סטריט ומרוויחים
● הראלי בוול סטריט מבוסס כולו על כמה מניות כוכבות - ואת חלק מהמשקיעים זה מדאיג
● בורסות הקריפטו על המוקד, אז למה משקיעי הביטקוין אדישים?
לעומתן, בתחום ניהול תיקי ההשקעות, בעלי התיקים לבדם חשופים לנתונים, לרווחים וגם להפסדים שהציגו החברות המנהלות עבורם את ההשקעות. השבוע פרסמה רשות ני"ע מידע על תעשיית ניהול התיקים בישראל - על העדפות ההשקעה של הציבור ושל מי שבוחר עבורו היכן כדאי לשים את הכסף, וכן חשפה את היקף ההכנסות של מנהלי התיקים, שעמדו אשתקד על כ-1.1 מיליארד שקל.
נכון לסוף שנת 2022, עולה מדוח הרשות, חלשו חברות ניהול תיקים על השקעות בשווי כולל של כ-314 מיליארד שקל (ירידה של כ-11% תוך שנה) עבור כ-91.5 אלף לקוחות, ביניהם לקוחות פרטיים, תאגידים, עמותות, מוסדות אקדמיים ועוד. 80% מהכספים הללו מנוהלים בידי 20 חברות מובילות.
מתוך סכום זה, 192 מיליארד שקל (61%) שייכים ללקוחות פרטיים ולחברות, והיתר מנוהלים עבור הגופים המוסדיים הפועלים בשוק ההון. המשמעות היא שגודלו הממוצע של תיק ההשקעות של הישראלים שאינם גופים מוסדיים עומד על 2.2 מיליון שקל.
הנתונים של רשות ני"ע נותנים גם מושג כיצד נראה תיק ההשקעות של הישראלים בשנה שעברה. בתיקים הקטנים, שבהם מנוהלים עד חצי מיליון שקל, מעל שני שלישים מהפעילות (68%) נעשים דרך קרנות נאמנות הנסחרות בבורסה בישראל. לעומת זאת, ככל שהתיק גדול יותר, מנהלי התיקים מפנים את הלקוחות למוצרים אחרים, דוגמת איגרות חוב קונצרניות (34% מפעילויות הקנייה והמכירה בתיקים) ואלה של ממשלת ישראל (35% מהפעילות), וכן למניות ולקרנות סל מנייתיות מחוץ לבורסה בתל אביב. כך שחלקן של קרנות הנאמנות הנסחרות בישראל יורד בהדרגה, עד ל-22% בתיקים שגודלם עולה על 5 מיליון שקל.
כאשר פורטים את תיק ההשקעות של הישראלים למוצרי השקעה ספציפיים, מתגלה שמדובר בתיק סולידי מאוד. 73% מבין 50 המוצרים שהיו המועדפים לרכישה בתיקים המנוהלים בשנה שעברה מגיעים מ-26 סדרות אג"ח של ממשלת ישראל, בהיקף כולל של כ-45 מיליארד שקל.
יחד עם ארבע סדרות מק"מים (מלווה קצר מועד) של ממשלת ישראל, בהיקף של 3 מיליארד שקל, מדובר על יותר משלושה רבעים מהתיק שמושקעים במוצרים ממשלתיים מתוך התיק המבוקש, לעומת פחות מ-20% המושקעים בחברות ציבוריות - אג"ח קונצרניות ומניות בישראל, ו-4% בלבד שהושקעו אשתקד במניות ובאג"ח בחו"ל.
ברשות מציינים כי 4.5 מיליארד שקל הושקעו בשש מניות בלבד, אך לא ניתן לפרט באילו מניות, כדי שלא לעבור על חוק הייעוץ. נוסף על כך, בשלוש קרנות כספיות, שהפכו ללהיט של השנה האחרונה מכיוון שהן נזילות ומציעות ריבית גבוהה במקצת מריבית בנק ישראל, נרכשו נכסים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל. אותם 50 מוצרים היוו אגב יותר מ-36% מהפעילות החדשה בשנה שעברה, למרות שסך המוצרים שמכילים התיקים עמד על יותר מ-5,800.
ההעדפה של הישראלים לפנות לאפיק האג"ח הממשלתיות תואמת כמובן את התשואות שעלו בשנה החולפת בעקבות העלאת הריבית, לאחר שנים ארוכות שבהן איגרות החוב הניבו תשואה אפסית. ככל שהריבית עלתה, עלו הריביות הן באג"ח הממשלתיות והן באג"ח הקונצרניות, ובשוק צופים כי עוד לא מאוחר לקפוץ על העגלה, וכי סביבת הריבית שעתידה להישאר גבוהה גם ברבעונים הקרובים מאפשרת להשיג תשואות שנתיות של 5%-7% גם לארבע השנים הקרובות ואולי אף מעבר לכך.
כמובן שמאז חלפו יותר מחמישה חודשים, שהצריכו כמה שינויים בתיק המנוהל. כך למשל, בבית ההשקעות מיטב ציינו כי במיטב ניהול תיקים ההתאמות שנעשו מתחילת השנה כללו הגדלת חשיפה למניות בחו"ל על חשבון שוק המניות בישראל, וכן הגדלת החזקה באג"ח בחו"ל על חשבון קרנות אג"ח בישראל.
הסיבה לכך היא ביצועי החסר של הבורסה בתל אביב אל מול בורסות מקבילות בעולם והתחזקות הדולר מול השקל, בעקבות ההפיכה שמובילה הממשלה בחקיקה המשפטית. כך, בעוד שמדד S&P 500 למשל זינק ביותר מ-11% מתחילת השנה, מדד ת"א-125 רשם עד עתה תשואה שלילית מינורית ב-2023, למרות פתיחת חודש חיובית ביוני. הדולר התחזק במקביל ביותר מ-4% מתחילת השנה.
74% מהלקוחות עם תיק של עד 1.5 מיליון שקל
הדוח של הרשות מצא כי 74% מהלקוחות הם בעלי תיק ששוויו עד 1.5 מיליון שקל. מדובר בעלייה לעומת שיעור של 71.6% בשנת 2021. "שוק מנהלי התיקים מאופיין ביציבות, הן במספר החברות המנהלות והן בשווי הנכסים המנוהל על ידיהן. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הלקוחות הפונים לקבלת שירות זה", מסבירה ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע, שעומדת מאחורי הדוח.
מגמה מעניינת שעולה מהנתונים שפרסמה רשות ני"ע היא כי בשנת 2022 חל גידול של 15% במספר התיקים המשתייכים לקטגוריית התיקים הקטנים (כאמור עד 0.5 מיליון שקל), ומספרם עמד על 32.2 אלף. מנגד חל קיטון של 856 תיקים (13%) במספר התיקים הגדולים (מעל 5 מיליון שקל).
בהחלט ייתכן כי הגידול במספר התיקים הקטנים נובע מרצון של עוד ועוד ישראלים שהצליחו לחסוך מאות אלפי שקלים להימנע משחיקת הכסף בשל האינפלציה הגבוהה, ובשוק מאתגר כמו זה שאפיין את מרבית 2022 הם מעדיפים ניהול מקצועי של התיק. ברשות ני"ע מסבירים עוד כי למעבר בין הקטגוריות יכולות להיות סיבות מגוונות. זאת בין היתר בעקבות פדיונות מתיקים גדולים והשקעת הכספים בהשקעות אלטרנטיביות למשל.
"מעמד הביניים" משלם יותר דמי ניהול
ומהי העלות של ניהול התיקים? סך ההכנסות שגבו הגופים המנהלים בדמי ניהול ישירים עמד אשתקד על כ-752 מיליון שקל, אשר היוו יותר מ-65% מהכנסות החברות לניהול תיקים. גם כאן, כמו בכל העולם הפיננסי, באופן כללי הגודל קובע, וככל שהתיק גדול יותר דמי הניהול יורדים. עם זאת, מי שמשלמים את דמי הניהול הגבוהים יותר הם "מעמד הביניים" של התיק, כלומר אלו שמנהלים בין חצי מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל, והם משלמים 0.65% מהתיק לשנה.
הלקוחות הקטנים (פחות מחצי מיליון שקל) כמו גם אלו המנהלים בין 1.5 ל־5 מיליון שקל משלמים דמי ניהול של 0.58% בממוצע, ואילו הלקוחות הגדולים (מעל 5 מיליון שקל) משלמים 0.36% בממוצע מהתיק לשנה, כלומר כמעט 40% פחות מאשר הלקוחות עם התיקים הקטנים.
29% הנוספים מההכנסות שגובות החברות המנהלות מלקוחותיהן (כ-400 מיליון שקל ב-2022) הן הכנסות לתאגיד הקשור, כלומר עוברות לתאגיד הקשור לחברה בשל עמלות קנייה ומכירה בגין פעולות שמנהל התיקים ביצע בתיק הלקוח, ואינן מגיעות למנהל התיקים. מי שנהנים מחלק גדול מהעמלות שמשלם הציבור בגין ניהול התיק הם הבנקים, מאחר שהציבור ממשיך להעדיף לנהל את ניירות הערך שלו אצלם. 92% מהתיקים המנוהלים נשמרים בבנקים, המשמשים כמשמורנים (Custodians) לניירות הערך.