גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התעלומה הנורבגית: מדוע הפכה הקרונה לאחד המטבעות החלשים בעולם?

הקרונה הנורבגית הפכה בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים בעולם, למרות המצב הכלכלי האיתן של נורבגיה ● כלכלנים שנדרשו להסביר את הבעיה הצביעו על "מלחמות הריבית" הגלובליות שגרמו לפיחות בקרונה, ואפילו על התנודתיות במחירי הגז ששברו שיאים

נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev
נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev

נורבגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם. קרן העושר שלה מחזיקה 1.4% מכל החברות הנסחרות בעולם, ושוויה עומד כעת על 1.4 טריליון דולר. החוב הלאומי של נורבגיה נע סביב 30% בלבד.

לירה בשפל, אינפלציה גואה וחוב תופח, אלו רק חלק מהצרות של כלכלת מצרים
הטלטלה בשוק המט"ח: השקל נחלש מול האירו והדולר

כמעט כל האנרגיה שלה מיוצרת בזול ובאופן ירוק מסכרים הידרו־אלקטריים והיא היצואנית הגדולה ביותר של נפט וגז באירופה, עם עתודות שמציבות אותה בצמרת העולמית. רמת האבטלה נמוכה, רווחי החברות יציבים והיא דמוקרטיה ליברלית מתקדמת ונקייה משחיתות לפי דירוגים עולמיים.

אז מדוע, תוהים בחודשים האחרונים תושבי נורבגיה וכלכלנים, הפכה הקרונה הנורבגית בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם?

מה חוץ מנפט וגז?

ראשית הנתונים. בהשוואה לדולר האמריקאי, איבדה הקרונה הנורבגית יותר מ־20% מערכה במהלך השנתיים האחרונות. בהשוואה לאירו, היא איבדה 13%. מבין עשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם, הוגדרה הקרונה הנורבגית השבוע כ"מטבע החלש ביותר" לשנת 2023 על ידי מדד של סוכנות הידיעות "בלומברג".

תיירים נורבגים היוצאים מגבולות ארצם בקיץ הנוכחי נדהמים לראות כי המטבע שלהם אינו שווה כמו בעבר, והקרונה הנמוכה גם תורמת לאינפלציה של 6.7%, בשל הגדלת עלויות היבוא. כמדינה המסתמכת על יבוא, בעלת כלכלת חזקה ומפותחת, היה ניתן לצפות שהמטבע הנורבגי יהיה חזק יותר.

סוגיית הפיחות בערך הקרונה הפכה בחודשים האחרונים לנושא לדיון בתקשורת הנורבגית ובתקשורת הכלכלית האירופית. פרשנים הזכירו כי הקרונה הנורבגית היא מטבע שבאופן היסטורי הוא "אחד המטבעות הקשים ביותר לסחור בו", כפי שקבעה חוות דעת של "סיטי־בנק" מ־2019, שגם היא ניסתה לבדוק את הקשר בין מדדים כלכליים מקובלים לערך המטבע, ולא מצאה קשר מובהק כמו במדינות אחרות.

הסברים מיידים, כמו השפעה של מחיר הנפט הגלובלי (שעלה בחדות וירד חזרה לרמות עבר) על המטבע המקומי, לא הראו קשר ישיר. כך גם לגבי ההשפעה האפשרית של מדד המניות הנורבגיות המובילות, שלא רשם תשואה או ירידה חדה בשנה האחרונה.

לאור הנתונים העגומים, יש מי שסבורים כי הם משקפים בעיות עומק בכלכלה הנורבגית. באופן ספציפי - העובדה כי המדינה לא הצליחה לייצר מנועי צמיחה אחרים וחדשים מלבד תעשיית הנפט והגז המשגשגת שלה. התפיסה לפיה ימיהם של דלקי המאובנים ספורים, וכי מקור הכנסה זה ייגמר בעוד כמה עשרות שנים, אומרים מומחים, קשורה לפיחות שחל בערך הקרונה.

"(הפיחות) משקף את העובדה שאין לנו יותר מדי מה למכור חוץ מנפט ומגז, שאנחנו תלויים ביבוא ושאנחנו לא מדינה אטרקטיבית יותר להשקעה", כתבה הכלכלנית הראשית של קבוצת הבנקאות הנורבגית "Sparebank".

לדבריה, הקרונה נסחרה עד כה בערך גבוה מהראוי. "משקיעים נמשכו לביטחון של הקרונה הנורבגית", אמרה (בשל כספי הנפט הרבים הקרונה הנורבגית היא אחד מעשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם). זה קרה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אבל כעת הולך ומסתיים. "כעת הם רואים בנורבגיה פחות מקלט בטוח, ויותר יעד בעייתי להשקעות", אמרה.

בין היתר, אמרה, הדבר נובע ממדיניות מיסוי כבדה של הממשלה ש"חונקת" השקעות זרות. הממשלה הגדילה את מס העושר שהיא מטילה על מיליונרים ומיליארדרים, וכן את המסים על חברות.

אבל לא כולם קונים את ההסבר הזה. לדברי כלכלנים מבנק "נורדאה", שנדרשו לחקור את הבעיה, התשובה לתעלומת הקרונה הנורבגית הנמוכה אינה העתיד של נורבגיה, אלא ההווה. באופן מדויק יותר - התנועות החדות המתרחשות בשנה האחרונה בתחום הריביות של הבנקים המרכזיים באירופה ובמערב, ביחד עם הזעזועים במחירי הנפט והגז ומדיניות מקומית לגבי הכנסות העתק שזורמות מהם.

בסקירה שפורסמה לפני כשבועיים הם מציינים כי הסיבה הראשונה במעלה לקריסה בערך הקרונה, היא למעשה "העלאות הריבית התכופות והמשמעותיות" של שותפי הסחר הגדולים של נורבגיה - ארה"ב והאיחוד האירופי - לעומת העלאות צנועות יותר של הבנק הנורבגי.

לדבריהם, בנק נורבגיה שמר תמיד על דיפרנציאל של כ־2% בריבית מול המטבעות הללו, מה שסייע למטבע להיות אטרקטיבי. כעת, אחרי שהפד העלה את ריבית הבסיס ל־5.25%, וגוש האירו העלה אותה ל־3.75%, ההפרש מול הקרונה הנורבגית הצטמצם לאפס או אפילו גלש לתחום השלילי. "הקרונה הנורבגית הפכה ממטבע עם תשואה־גבוהה למטבע עם תשואה נמוכה… ההפרש מול האירו, למשל, נשחק לגמרי", כתבו.

זו אחת הסיבות, לפי אנליסטים, שנגידת הבנק המרכזי הנורבגי "הקפיצה" בשבוע החולף את ריבית הבסיס ב־0.5% שלמים, ל־3.75%, במקום לעצור או לנקוט בהעלאות מתונות יותר, כמו שעשו האמריקאים והאירופאים. הצעד הנורבגי הקפיץ את ערך הקרונה ב־1.5% ביום אחד.

הבנק המרכזי אופטימי

אבל יש עוד סיבה מרכזית לפיחות שחל בערך הקרונה, פרוזאית יותר ואולי זמנית, מציינים הכלכלנים. מדובר בדינמיקה של שערי החליפין בין הקרונה לדולר ולאירו כתוצאה מעסקי הנפט והגז המשגשגים של המדינה הסקנדינבית. הייצוא נעשה במטבע זר, אבל חברות האנרגיה הפועלות בנורבגיה ומבצעות אותו צריכות לשלם את המסים שלהן בקרונה - כלומר הן רוכשות את המטבע הנורבגי. הבנק המרכזי עצמו מוכר קרונות בהתאם, אבל רק כאשר המס שולם - חצי שנה אחרי המכירה.

בגלל שמחירי הגז והנפט היו בשיא של עשורים בשנה שעברה, אבל מאז ירדו, חברות הגז רוכשות כעת פחות קרונות, בעוד הבנק מוכר כעת הרבה מהן - מה שגורם לפיחות בערך המטבע. "החל מהקיץ", כתבו כלכלני הבנק הנורדי, "מכירות קרונה נמוכות יותר של הבנק המרכזי יגרמו לאיזון מחדש של שוק המט"ח, מה שעשוי לעצור את ההיחלשות של הקרונה". הם גם נוקבים בחודש שבו הקרונה אמורה לשוב ולהתחזק - אוגוסט הקרוב.

למעשה, סוגיות של ערך מטבע הן קריטיות למדינה מייצאת אנרגיה כמו נורבגיה. לכאורה, עליה להימנע בעיקר מייסוף של המטבע שנובע מהיצוא המוצלח של אנרגיה לשווקים זרים במחירים גבוהים (המחלה ההולנדית). זו היתה אחת הסיבות להקמתה של קרן העושר.

כעת, נראה כי התנודתיות בשוק האנרגיה, ביחד עם המדיניות המוניטרית הזהירה של הבנק המרכזי, היתרגמו להגנה עודפת על המטבע.

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3