גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התעלומה הנורבגית: מדוע הפכה הקרונה לאחד המטבעות החלשים בעולם?

הקרונה הנורבגית הפכה בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים בעולם, למרות המצב הכלכלי האיתן של נורבגיה ● כלכלנים שנדרשו להסביר את הבעיה הצביעו על "מלחמות הריבית" הגלובליות שגרמו לפיחות בקרונה, ואפילו על התנודתיות במחירי הגז ששברו שיאים

נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev
נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev

נורבגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם. קרן העושר שלה מחזיקה 1.4% מכל החברות הנסחרות בעולם, ושוויה עומד כעת על 1.4 טריליון דולר. החוב הלאומי של נורבגיה נע סביב 30% בלבד.

לירה בשפל, אינפלציה גואה וחוב תופח, אלו רק חלק מהצרות של כלכלת מצרים
הטלטלה בשוק המט"ח: השקל נחלש מול האירו והדולר

כמעט כל האנרגיה שלה מיוצרת בזול ובאופן ירוק מסכרים הידרו־אלקטריים והיא היצואנית הגדולה ביותר של נפט וגז באירופה, עם עתודות שמציבות אותה בצמרת העולמית. רמת האבטלה נמוכה, רווחי החברות יציבים והיא דמוקרטיה ליברלית מתקדמת ונקייה משחיתות לפי דירוגים עולמיים.

אז מדוע, תוהים בחודשים האחרונים תושבי נורבגיה וכלכלנים, הפכה הקרונה הנורבגית בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם?

מה חוץ מנפט וגז?

ראשית הנתונים. בהשוואה לדולר האמריקאי, איבדה הקרונה הנורבגית יותר מ־20% מערכה במהלך השנתיים האחרונות. בהשוואה לאירו, היא איבדה 13%. מבין עשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם, הוגדרה הקרונה הנורבגית השבוע כ"מטבע החלש ביותר" לשנת 2023 על ידי מדד של סוכנות הידיעות "בלומברג".

תיירים נורבגים היוצאים מגבולות ארצם בקיץ הנוכחי נדהמים לראות כי המטבע שלהם אינו שווה כמו בעבר, והקרונה הנמוכה גם תורמת לאינפלציה של 6.7%, בשל הגדלת עלויות היבוא. כמדינה המסתמכת על יבוא, בעלת כלכלת חזקה ומפותחת, היה ניתן לצפות שהמטבע הנורבגי יהיה חזק יותר.

סוגיית הפיחות בערך הקרונה הפכה בחודשים האחרונים לנושא לדיון בתקשורת הנורבגית ובתקשורת הכלכלית האירופית. פרשנים הזכירו כי הקרונה הנורבגית היא מטבע שבאופן היסטורי הוא "אחד המטבעות הקשים ביותר לסחור בו", כפי שקבעה חוות דעת של "סיטי־בנק" מ־2019, שגם היא ניסתה לבדוק את הקשר בין מדדים כלכליים מקובלים לערך המטבע, ולא מצאה קשר מובהק כמו במדינות אחרות.

הסברים מיידים, כמו השפעה של מחיר הנפט הגלובלי (שעלה בחדות וירד חזרה לרמות עבר) על המטבע המקומי, לא הראו קשר ישיר. כך גם לגבי ההשפעה האפשרית של מדד המניות הנורבגיות המובילות, שלא רשם תשואה או ירידה חדה בשנה האחרונה.

לאור הנתונים העגומים, יש מי שסבורים כי הם משקפים בעיות עומק בכלכלה הנורבגית. באופן ספציפי - העובדה כי המדינה לא הצליחה לייצר מנועי צמיחה אחרים וחדשים מלבד תעשיית הנפט והגז המשגשגת שלה. התפיסה לפיה ימיהם של דלקי המאובנים ספורים, וכי מקור הכנסה זה ייגמר בעוד כמה עשרות שנים, אומרים מומחים, קשורה לפיחות שחל בערך הקרונה.

"(הפיחות) משקף את העובדה שאין לנו יותר מדי מה למכור חוץ מנפט ומגז, שאנחנו תלויים ביבוא ושאנחנו לא מדינה אטרקטיבית יותר להשקעה", כתבה הכלכלנית הראשית של קבוצת הבנקאות הנורבגית "Sparebank".

לדבריה, הקרונה נסחרה עד כה בערך גבוה מהראוי. "משקיעים נמשכו לביטחון של הקרונה הנורבגית", אמרה (בשל כספי הנפט הרבים הקרונה הנורבגית היא אחד מעשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם). זה קרה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אבל כעת הולך ומסתיים. "כעת הם רואים בנורבגיה פחות מקלט בטוח, ויותר יעד בעייתי להשקעות", אמרה.

בין היתר, אמרה, הדבר נובע ממדיניות מיסוי כבדה של הממשלה ש"חונקת" השקעות זרות. הממשלה הגדילה את מס העושר שהיא מטילה על מיליונרים ומיליארדרים, וכן את המסים על חברות.

אבל לא כולם קונים את ההסבר הזה. לדברי כלכלנים מבנק "נורדאה", שנדרשו לחקור את הבעיה, התשובה לתעלומת הקרונה הנורבגית הנמוכה אינה העתיד של נורבגיה, אלא ההווה. באופן מדויק יותר - התנועות החדות המתרחשות בשנה האחרונה בתחום הריביות של הבנקים המרכזיים באירופה ובמערב, ביחד עם הזעזועים במחירי הנפט והגז ומדיניות מקומית לגבי הכנסות העתק שזורמות מהם.

בסקירה שפורסמה לפני כשבועיים הם מציינים כי הסיבה הראשונה במעלה לקריסה בערך הקרונה, היא למעשה "העלאות הריבית התכופות והמשמעותיות" של שותפי הסחר הגדולים של נורבגיה - ארה"ב והאיחוד האירופי - לעומת העלאות צנועות יותר של הבנק הנורבגי.

לדבריהם, בנק נורבגיה שמר תמיד על דיפרנציאל של כ־2% בריבית מול המטבעות הללו, מה שסייע למטבע להיות אטרקטיבי. כעת, אחרי שהפד העלה את ריבית הבסיס ל־5.25%, וגוש האירו העלה אותה ל־3.75%, ההפרש מול הקרונה הנורבגית הצטמצם לאפס או אפילו גלש לתחום השלילי. "הקרונה הנורבגית הפכה ממטבע עם תשואה־גבוהה למטבע עם תשואה נמוכה… ההפרש מול האירו, למשל, נשחק לגמרי", כתבו.

זו אחת הסיבות, לפי אנליסטים, שנגידת הבנק המרכזי הנורבגי "הקפיצה" בשבוע החולף את ריבית הבסיס ב־0.5% שלמים, ל־3.75%, במקום לעצור או לנקוט בהעלאות מתונות יותר, כמו שעשו האמריקאים והאירופאים. הצעד הנורבגי הקפיץ את ערך הקרונה ב־1.5% ביום אחד.

הבנק המרכזי אופטימי

אבל יש עוד סיבה מרכזית לפיחות שחל בערך הקרונה, פרוזאית יותר ואולי זמנית, מציינים הכלכלנים. מדובר בדינמיקה של שערי החליפין בין הקרונה לדולר ולאירו כתוצאה מעסקי הנפט והגז המשגשגים של המדינה הסקנדינבית. הייצוא נעשה במטבע זר, אבל חברות האנרגיה הפועלות בנורבגיה ומבצעות אותו צריכות לשלם את המסים שלהן בקרונה - כלומר הן רוכשות את המטבע הנורבגי. הבנק המרכזי עצמו מוכר קרונות בהתאם, אבל רק כאשר המס שולם - חצי שנה אחרי המכירה.

בגלל שמחירי הגז והנפט היו בשיא של עשורים בשנה שעברה, אבל מאז ירדו, חברות הגז רוכשות כעת פחות קרונות, בעוד הבנק מוכר כעת הרבה מהן - מה שגורם לפיחות בערך המטבע. "החל מהקיץ", כתבו כלכלני הבנק הנורדי, "מכירות קרונה נמוכות יותר של הבנק המרכזי יגרמו לאיזון מחדש של שוק המט"ח, מה שעשוי לעצור את ההיחלשות של הקרונה". הם גם נוקבים בחודש שבו הקרונה אמורה לשוב ולהתחזק - אוגוסט הקרוב.

למעשה, סוגיות של ערך מטבע הן קריטיות למדינה מייצאת אנרגיה כמו נורבגיה. לכאורה, עליה להימנע בעיקר מייסוף של המטבע שנובע מהיצוא המוצלח של אנרגיה לשווקים זרים במחירים גבוהים (המחלה ההולנדית). זו היתה אחת הסיבות להקמתה של קרן העושר.

כעת, נראה כי התנודתיות בשוק האנרגיה, ביחד עם המדיניות המוניטרית הזהירה של הבנק המרכזי, היתרגמו להגנה עודפת על המטבע.

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של בנק אוף אמריקה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של בנק אוף אמריקה ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הסוללה נגמרת מהר יותר אחרי שעושים עדכון גרסה באייפון?

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי