גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התעלומה הנורבגית: מדוע הפכה הקרונה לאחד המטבעות החלשים בעולם?

הקרונה הנורבגית הפכה בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים בעולם, למרות המצב הכלכלי האיתן של נורבגיה ● כלכלנים שנדרשו להסביר את הבעיה הצביעו על "מלחמות הריבית" הגלובליות שגרמו לפיחות בקרונה, ואפילו על התנודתיות במחירי הגז ששברו שיאים

נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev
נורבגיה / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev

נורבגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם. קרן העושר שלה מחזיקה 1.4% מכל החברות הנסחרות בעולם, ושוויה עומד כעת על 1.4 טריליון דולר. החוב הלאומי של נורבגיה נע סביב 30% בלבד.

לירה בשפל, אינפלציה גואה וחוב תופח, אלו רק חלק מהצרות של כלכלת מצרים
הטלטלה בשוק המט"ח: השקל נחלש מול האירו והדולר  

כמעט כל האנרגיה שלה מיוצרת בזול ובאופן ירוק מסכרים הידרו־אלקטריים והיא היצואנית הגדולה ביותר של נפט וגז באירופה, עם עתודות שמציבות אותה בצמרת העולמית. רמת האבטלה נמוכה, רווחי החברות יציבים והיא דמוקרטיה ליברלית מתקדמת ונקייה משחיתות לפי דירוגים עולמיים.

אז מדוע, תוהים בחודשים האחרונים תושבי נורבגיה וכלכלנים, הפכה הקרונה הנורבגית בשנתיים האחרונות לאחד המטבעות החלשים ביותר בעולם?

מה חוץ מנפט וגז?

ראשית הנתונים. בהשוואה לדולר האמריקאי, איבדה הקרונה הנורבגית יותר מ־20% מערכה במהלך השנתיים האחרונות. בהשוואה לאירו, היא איבדה 13%. מבין עשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם, הוגדרה הקרונה הנורבגית השבוע כ"מטבע החלש ביותר" לשנת 2023 על ידי מדד של סוכנות הידיעות "בלומברג".

תיירים נורבגים היוצאים מגבולות ארצם בקיץ הנוכחי נדהמים לראות כי המטבע שלהם אינו שווה כמו בעבר, והקרונה הנמוכה גם תורמת לאינפלציה של 6.7%, בשל הגדלת עלויות היבוא. כמדינה המסתמכת על יבוא, בעלת כלכלת חזקה ומפותחת, היה ניתן לצפות שהמטבע הנורבגי יהיה חזק יותר.

סוגיית הפיחות בערך הקרונה הפכה בחודשים האחרונים לנושא לדיון בתקשורת הנורבגית ובתקשורת הכלכלית האירופית. פרשנים הזכירו כי הקרונה הנורבגית היא מטבע שבאופן היסטורי הוא "אחד המטבעות הקשים ביותר לסחור בו", כפי שקבעה חוות דעת של "סיטי־בנק" מ־2019, שגם היא ניסתה לבדוק את הקשר בין מדדים כלכליים מקובלים לערך המטבע, ולא מצאה קשר מובהק כמו במדינות אחרות.

הסברים מיידים, כמו השפעה של מחיר הנפט הגלובלי (שעלה בחדות וירד חזרה לרמות עבר) על המטבע המקומי, לא הראו קשר ישיר. כך גם לגבי ההשפעה האפשרית של מדד המניות הנורבגיות המובילות, שלא רשם תשואה או ירידה חדה בשנה האחרונה.

לאור הנתונים העגומים, יש מי שסבורים כי הם משקפים בעיות עומק בכלכלה הנורבגית. באופן ספציפי - העובדה כי המדינה לא הצליחה לייצר מנועי צמיחה אחרים וחדשים מלבד תעשיית הנפט והגז המשגשגת שלה. התפיסה לפיה ימיהם של דלקי המאובנים ספורים, וכי מקור הכנסה זה ייגמר בעוד כמה עשרות שנים, אומרים מומחים, קשורה לפיחות שחל בערך הקרונה.

"(הפיחות) משקף את העובדה שאין לנו יותר מדי מה למכור חוץ מנפט ומגז, שאנחנו תלויים ביבוא ושאנחנו לא מדינה אטרקטיבית יותר להשקעה", כתבה הכלכלנית הראשית של קבוצת הבנקאות הנורבגית "Sparebank".

לדבריה, הקרונה נסחרה עד כה בערך גבוה מהראוי. "משקיעים נמשכו לביטחון של הקרונה הנורבגית", אמרה (בשל כספי הנפט הרבים הקרונה הנורבגית היא אחד מעשרת המטבעות הנסחרים ביותר בעולם). זה קרה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אבל כעת הולך ומסתיים. "כעת הם רואים בנורבגיה פחות מקלט בטוח, ויותר יעד בעייתי להשקעות", אמרה.

 

בין היתר, אמרה, הדבר נובע ממדיניות מיסוי כבדה של הממשלה ש"חונקת" השקעות זרות. הממשלה הגדילה את מס העושר שהיא מטילה על מיליונרים ומיליארדרים, וכן את המסים על חברות.

אבל לא כולם קונים את ההסבר הזה. לדברי כלכלנים מבנק "נורדאה", שנדרשו לחקור את הבעיה, התשובה לתעלומת הקרונה הנורבגית הנמוכה אינה העתיד של נורבגיה, אלא ההווה. באופן מדויק יותר - התנועות החדות המתרחשות בשנה האחרונה בתחום הריביות של הבנקים המרכזיים באירופה ובמערב, ביחד עם הזעזועים במחירי הנפט והגז ומדיניות מקומית לגבי הכנסות העתק שזורמות מהם.

בסקירה שפורסמה לפני כשבועיים הם מציינים כי הסיבה הראשונה במעלה לקריסה בערך הקרונה, היא למעשה "העלאות הריבית התכופות והמשמעותיות" של שותפי הסחר הגדולים של נורבגיה - ארה"ב והאיחוד האירופי - לעומת העלאות צנועות יותר של הבנק הנורבגי.

לדבריהם, בנק נורבגיה שמר תמיד על דיפרנציאל של כ־2% בריבית מול המטבעות הללו, מה שסייע למטבע להיות אטרקטיבי. כעת, אחרי שהפד העלה את ריבית הבסיס ל־5.25%, וגוש האירו העלה אותה ל־3.75%, ההפרש מול הקרונה הנורבגית הצטמצם לאפס או אפילו גלש לתחום השלילי. "הקרונה הנורבגית הפכה ממטבע עם תשואה־גבוהה למטבע עם תשואה נמוכה… ההפרש מול האירו, למשל, נשחק לגמרי", כתבו.

זו אחת הסיבות, לפי אנליסטים, שנגידת הבנק המרכזי הנורבגי "הקפיצה" בשבוע החולף את ריבית הבסיס ב־0.5% שלמים, ל־3.75%, במקום לעצור או לנקוט בהעלאות מתונות יותר, כמו שעשו האמריקאים והאירופאים. הצעד הנורבגי הקפיץ את ערך הקרונה ב־1.5% ביום אחד.

הבנק המרכזי אופטימי

אבל יש עוד סיבה מרכזית לפיחות שחל בערך הקרונה, פרוזאית יותר ואולי זמנית, מציינים הכלכלנים. מדובר בדינמיקה של שערי החליפין בין הקרונה לדולר ולאירו כתוצאה מעסקי הנפט והגז המשגשגים של המדינה הסקנדינבית. הייצוא נעשה במטבע זר, אבל חברות האנרגיה הפועלות בנורבגיה ומבצעות אותו צריכות לשלם את המסים שלהן בקרונה - כלומר הן רוכשות את המטבע הנורבגי. הבנק המרכזי עצמו מוכר קרונות בהתאם, אבל רק כאשר המס שולם - חצי שנה אחרי המכירה.

בגלל שמחירי הגז והנפט היו בשיא של עשורים בשנה שעברה, אבל מאז ירדו, חברות הגז רוכשות כעת פחות קרונות, בעוד הבנק מוכר כעת הרבה מהן - מה שגורם לפיחות בערך המטבע. "החל מהקיץ", כתבו כלכלני הבנק הנורדי, "מכירות קרונה נמוכות יותר של הבנק המרכזי יגרמו לאיזון מחדש של שוק המט"ח, מה שעשוי לעצור את ההיחלשות של הקרונה". הם גם נוקבים בחודש שבו הקרונה אמורה לשוב ולהתחזק - אוגוסט הקרוב.

למעשה, סוגיות של ערך מטבע הן קריטיות למדינה מייצאת אנרגיה כמו נורבגיה. לכאורה, עליה להימנע בעיקר מייסוף של המטבע שנובע מהיצוא המוצלח של אנרגיה לשווקים זרים במחירים גבוהים (המחלה ההולנדית). זו היתה אחת הסיבות להקמתה של קרן העושר.

כעת, נראה כי התנודתיות בשוק האנרגיה, ביחד עם המדיניות המוניטרית הזהירה של הבנק המרכזי, היתרגמו להגנה עודפת על המטבע. 

עוד כתבות

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו