גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם השופט סולברג לא הציע להחריג מינויי ממשלה מעילת הסבירות?

האם השופט נעם סולברג לא תומך בהחרגת מינויי ממשלה מעילת הסבירות? כדאי לקרוא בין השורות ● המשרוקית של גלובס

ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו (טוויטר, 25.6.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו (טוויטר, 25.6.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הקואליציה שמה לה למטרה להעביר את הצמצום של עילת הסבירות לפני היציאה לפגרה בסוף החודש. אילן גבוה בו היא אוהבת להיתלות הוא שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ולדבריה היא מבססת את הצעת החוק שנדונה בימים אלה בוועדת החוקה על "מתווה סולברג".

עם זאת, באופוזיציה טוענים כי החקיקה לא באמת משקפת את עמדתו של סולברג. דוגמה אחת לכך היא ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שצייצה שמתווה סולברג לא קיים, והרחיבה: "מדובר במאמר תאורטי שכתב סולברג, ובו לא כתוב שום דבר על ביטולה או צמצומה של עילת הסבירות, כך שלא תהיה ביקורת שיפוטית על מינויי הממשלה".

הרפורמה המשפטית 2.0: עד כמה דרמטית היוזמה לביטול "עילת הסבירות"?

אז מה באמת סולברג חושב על עילת הסבירות? גם הקואליציה וגם מלינובסקי מפנים למאמר של סולברג שפורסם בכתב־העת "השילוח" בשנת 2020, בהתבסס על נאום שנשא בכנס של העמותה למשפט ציבורי בישראל ב־2019. בקריאה ראשונית אכן ניתן לראות שסולברג לא דיבר מפורשות על מינויי ממשלה. אבל כדאי לקרוא יותר לעומק.

סולברג סוקר במאמרו את האופן בו עילת הסבירות השתנתה מהימים בהם ירשנו אותה מהמשפט האנגלי, ועד להרחבתה על־ידי נשיא העליון לשעבר אהרן ברק בפסק דין "דפי זהב", אותה הוא מכנה "סבירות מהותית".

סולברג עומד על שני קשיים עיקריים עם עילת הסבירות כפי שהתפתחה תחת ברק. הראשון הוא הנמכת הרף מתחת להחלטה "כה בלתי סבירה, עד שלא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה כזאת אי־פעם", כנהוג במשפט האנגלי.

השני הוא הסמכת "בית המשפט להתערב בשיקול־הדעת המינהלי... גם ביחס להיבטים לא־משפטיים של שיקול־הדעת". סולברג טען כי הדבר פוגע בהפרדת הרשויות, והציע להבחין בין החלטות של דרג נבחר, שמשקפות תפיסת עולם - לבין החלטות של הדרג המקצועי, בהן יש יותר מקום להתערבות מצד בית המשפט.

ואם סולברג הציע לא להפעיל את עילת הסבירות על הדרג הנבחר, אז נראה שגם מינויים כלולים בכך. גם ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסכים עם כך: "מלינובסקי צודקת שהוא לא דיבר ספציפית על מינויים, אבל מצד שני, ניתן לפרש את דבריו ככוללים החלטות של דרג נבחר גם בענייני מינויים". אם מחפשים התייחסות יותר ישירה מסולברג לנושא, במאמרו הוא מפנה לסקירה של השופטת דפנה ברק־ארז, בה נמנות פסיקות במסגרתן הופעלה עילת הסבירות על החלטות הדרג הפוליטי, כולל מינויים.

עם זאת, פוקס הוסיף כי אכן "אין דבר כזה 'מתווה סולברג', כיוון שסולברג לא ניסח הצעת חוק ולא הביע תמיכה בשינוי חקיקתי. הוא דיבר על השינויים שצריך לעשות בפסיקה על־ידי בית המשפט… הכרעה של בית המשפט היא תלויית־נסיבות, ותמיד יכול להיות חריג כלשהו. החוק יותר נוקשה".

מח"כ מלינובסקי נמסר בתגובה: "מתווה השופט סולברג הוא למעשה לא מתווה אלא מאמר בו הוא מעלה על הכתב את מחשבותיו לגבי עילת הסבירות. המאמר עצמו נתון לפרשנות, במיוחד לגבי הסוגיה של ביקורת שיפוטית על עניין הסבירות של מינויים פוליטיים.

"למעשה, השופט סולברג לא כתב שחור על גבי לבן שצריך לצמצם את עילת הסבירות בנוגע למינויים, וזה בדיוק מה שאמרתי בוועדת החוקה. מה שהשופט סולברג כתב זה שההחלטות המתקבלות על־ידי דרג נבחר הן על־פי רוב החלטות המשקפות תפיסת עולם. השאלה היא האם מינויים הם חלק מאותו רוב מיוחד, וזהו מוקד הפרשנות שאפשר לייחס לכוונותיו של סולברג. הצעתי שהשופט סולברג יפרוס את משנתו ויבהיר מה הייתה כוונת המשורר, כדי שלא ייעשה שימוש ציני בכתביו".

בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ מלינובסקי מטעים. סולברג אכן לא התייחס מפורשות למינויי הממשלה, אך הציע שלא להשתמש בעילת הסבירות על החלטות הדרג הנבחר, בהן נכללות גם מינויים. בנוסף, הוא גם הפנה במאמרו לסקירה הכוללת החלטות בנושא מינויים.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב