גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המבקר: עיריית כפר סבא נתנה לעובדיה הנחה 20% בארנונה שלא כדין

מבקר המדינה בחן את מדיניות הארנונה ברשויות המקומיות ומצא כי הרשויות מעניקות הנחות ארנונה שלא כדין, לא גובות חובות בגובה של מיליארדי שקלים ומבקשות מדי שנה להעלות את התעריף על חשבון התושבים

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov
ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

במשך שנים נתנה עיריית כפר סבא לעובדי עירייה ותיקים הנחה של 20% בארנונה, בניגוד לחוק ולפסיקת בג"ץ. בין שהנים 2019-2021 הסתכמה ההנחה בכ-100 אלף שקל - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בפרק הנוגע לארנונה בדוח הביקורת ברשויות המקומיות המתפרסם היום (ג'). "מדובר בהנחה הניתנת שלא בהתאם להוראות הדין. המשך פעולה זו עלול לגרום להפסד הכנסה ולפגיעה בשוויון בחלוקת הנטל בין התושבים", כתב המבקר בדוח.

הרבה תוכניות, מעט דירות: האם זו הסיבה לעומס האדיר בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות?
מעל מאה אלף איש זכו בתוכנית מחיר למשתכן. אלה הערים המובילות

עוד עולה מהדוח כי עיריות כפר סבא ונוף הגליל והמועצה המקומית קריית טבעון נתנו הנחות משולבות, המשקללות כמה הנחות המגיעות למחזיקים בנכס אחד, שלא בהתאם לקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה.

בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את נושא הארנונה ברשויות המקומיות, תוך התמקדות בשש רשויות מקומיות: עיריות אשדוד, כפר סבא ונוף הגליל, המועצות המקומיות קריית טבעון וריינה והמועצה האזורית עמק יזרעאל. בביקורת הועלו ליקויים ועיוותים רבים בהטלת הארנונה, בשיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, בהגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, בגביית הארנונה ובטיפול בחובות ומתן הנחות.

הציבור חייב לרשויות כ-31.7 מיליארד שקל

מהביקורת עולה כי הרשויות המקומיות לא גובות את חובות הארנונה באופן יעיל. נכון לסוף שנת 2020 עמדו חובות הארנונה של תושבים ועסקים לכלל הרשויות המקומיות על כ-31.7 מיליארד שקל, לעומת כ-29 מיליארד שקל בשנת 2016. מתוך חובות אלה, כ-21.6 מיליארד שקל הם חובות שהרשויות בספק אם יצליחו לגבות (חובות מסופקים). כלומר, כמעט 70% מחובות הארנונה של הציבור לרשויות המקומיות נתפסים כחובות שלא ניתן לגבות אותם.

המבקר ציין בדוח כי "הצגת יתרות חובות מסופקים בסכומים גדולים עלולה לשמש תמריץ להתחמקות מתשלום הארנונה, והיא פוגעת - ולו למראית-עין - בשוויון בין התושבים. כמו כן, היא עלולה לפגוע בהכנסות הרשות המקומית ובשירותים שביכולתה להעניק לתושביה, ומעידה על אוזלת-היד של הרשות המקומית בגביית חובות ארנונה".

המבקר אף מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו מחקו חובות ארנונה בהיקף של יותר
מ-186 מיליון שקל בשנים 2018-2020, שנגרעו מפוטנציאל הגבייה שלהן והקטינו את יתרת החייבים שלהן לכ-792 מיליון שקל בסך-הכול. "גבייה של חובות אלה, ולו של חלק מהם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות, המסתכם בסוף שנת 2020 בכ-3.1 מיליארד שקל", כותב המבקר.

לבחון מחדש את שיטת תעריפי הארנונה

עוד מתייחס המבקר בדוח לעליית תעריפי הארנונה מדי שנה - תעריפי הארנונה שהרשויות המקומיות מטילות מתעדכנים מדי שנה על-פי נוסחת עדכון קבועה, לפיה 50% מהעדכון מסתמך על מדד השכר הציבורי, ו-50% נוספים מתבססים על מדד המחירים לצרכן. כל חריגה מהנוסחה טעונה אישור של שרי האוצר והפנים.

המבקר מצא כי הרשויות המקומיות מתייחסות לבקשה לאישור חריג כנורמה, ושנה אחר שנה מעל 100 רשויות מקומיות הגישו בקשות להעלות את תעריפי הארנונה מעל התעריף הקבוע ונוסחת העדכון.

המבקר מצא כי בכל אחת מהשנים 2018-2023 הגישו בממוצע כ-36% מהרשויות המקומיות בישראל בקשות לאישור חריג. בשנתיים 2020-2022, בין 78 ל-102 רשויות הגישו בקשות להעלאה חריגה של תעריף הארנונה שלהן. מטבע הדברים, כל אישור עלייה חריגה שכזו נופל על כתפי התושבים, שנאלצים לשלם תשלומי ארנונה גבוהים יותר.

משרד הפנים מסר למבקר כי לא ניתן להסיק מסקנות ממספר הבקשות שהגישו הרשויות לאישור חריג, שכן בקשה לשינוי צו הארנונה עשויה לכלול שינוי אחד עד עשרות רבות של שינויים, והשרים דוחים רבות מהבקשות במלואן או בחלקן.

ואולם, המבקר מציין בדוח כי המספר הגדול של הבקשות לאישור חריג להעלאת תעריפי הארנונה מעבר למנגנוני ההצמדה שנקבעו בחוק, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד. "השימוש כאמור הופך את החריג לכלל", כותב המבקר.

כבר בשנת 2001 התייחס משרד מבקר המדינה לבעיה וציין בדוח ביקורת שערך כי "מצב שבו נדרש אישור חריג לארנונה ברשויות רבות מאוד, מעיד על הצורך לבחון מחדש את השיטה לקביעת תעריפי הארנונה".

בית המשפט העליון התייחס אף הוא לנושא, בפסק דין משנת 2010, והמליץ כי "הגיעה העת להסדרה כוללת של נושא תעריפי הארנונה באופן ארצי, הוגן ושוויוני, תחת הסדרה מקומית לא שוויונית וכטלאי על גבי טלאי".

ואולם עד כה, שיטת חישוב ועדכון תעריפי הארנונה לא השתנתה.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מסר בתגובה לדוח המבקר: "יש לעצור את עושק הארנונה ולא לאפשר אישורים חריגים בשנת 2024. יש למנוע הכבדה נוספת על יוקר המחיה. דוח מבקר המדינה בנושא הארנונה חוזר על נתונים שהציג איגוד לשכות המסחר בשנים האחרונות, לפיהם משרדי האוצר והפנים מאפשרים לעשרות רשויות מקומיות אישורים חריגים להעלות את מס הארנונה. זאת מעבר להתייקרות השנתית האוטומטית והשערורייתית של הארנונה".

מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה לדוח: "העירייה נהגה בהתאם להחלטה היסטורית משנת 1997, שקבעה כי על מנכ"ל משרד הפנים להוציא חוזר, המורה שלא להעניק הטבות בארנונה לעובדים חדשים בלבד. מדובר על שני עובדים ותיקים בני 67 שקיבלו הנחה, ובעקבות הערת המבקר היא הופסקה מיד".

עוד כתבות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מניית הבורסה משלימה זינוק של כ-15% ביומיים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

מסקירת הלמ"ס המסכמת את עסקאות הנדל"ן ב-2025 עולה כי ירושלים ותל אביב הובילו את כמות העסקאות שבוצעה בארץ בשנה שעברה, והן גם ריכזו לתוכן כרבע מכלל היצע הדירות בישראל, תוך שירושלים רושמת מיני-מהפך, כשבדצמבר עקפה את תל אביב בכמות הדירות החדשות הלא מכורות בה

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם