הילה חימי, אסתר ברק-לנדס ושחר בוצר בפאנל בהנחיית אסף גלעד, בכנס ESG / צילום: שלומי יוסף
מה חברות ישראליות צריכות לעשות כדי להתבלט מעל חברות גלובליות בתחום הקיימות? על שאלה זו ואחרות ניסו לענות היום (ד') אסתר ברק-לנדס, שותפה מנהלת ב-FLORA Ventures; הילה חימי, מנכ"לית דיסקונט קפיטל; ושחר בוצר, שותף מייסד ב-Good Company; שהשתתפו בפאנל בהנחיית אסף גלעד, כותב וערוך הייטק בגלובס, בכנס ה-ESG של גלובס ובנק דיסקונט שנערך במרכז הכנסים הרצוג.
● מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "לישראל יש פוטנציאל להפוך למעצמת קיימות ולהוביל בדיוק כמו בסייבר" | כנס ESG
● מנכ"ל שיבא: "הרופאים שלנו לא רק רוצים לטפל בחולים, אלא לעשות אימפקט עולמי" | כנס ESG
● מנכ"ל דיסקונט, אורי לוין: "לא מספיק להיות מנהל שמוביל את החברה שלו להישגים, צריך מנהיגות ערכית" | כנס ESG
"אם מסתכלים על הצמיחה בהשקעות ה-ESG, רואים עלייה מאוד משמעותית בהיקפי ההשקעות בתחום, מספר שקרוב ל-60 מיליארד דולר ב-2022, וזה לא הגיע רק מקרנות ייעודיות, אלא מתעשיית ההון סיכון בכללותה", אמרה חימי. "קשה לי לחשוב כיום על קרן שאין לה לפחות 10%-20% חברות ESG בפורטפוליו".
האם כדי להמשיך ולקדם את התחום קרנות צריכות לבצע הקצאות מסוימות להשקעה ב-ESG? על כך אמרה חימי כי "התחלנו קצת כמו אפליה מתקנת. אמרנו שנתחיל עם ESG בתיק שלנו, גם אם זה יהיה קצת פחות טוב, והיום זה לא המצב. זה חלק מהתיק שלנו, וזה חלק חשוב".
חימי הוסיפה כי ״המהות שלנו כארגון היא מהות כלכלית, אנחנו בוחנים את ההשקעות בחברות מבוססות ערכי ESG בדיוק כמו השקעות אחרות, אנחנו לא נותנים הקלות לחברות שעשות טוב לעולם, אלא מכניסים את זה כפרמטר בבדיקה שלנו. אם נסתכל על מה שקורה בשטח עם אותן חברות, חלק מהמדדים בעולם מראים שהחברות האלה אפילו משיאות יותר רווח״.
על השאלה מה חברות ישראליות צריכות לעשות כדי להתבלט מעל חברות אחרות בזירה הגלובלית בתחום הקיימות, ענתה ברק-לנדס כי "שרשרת הערך מתחילה באדם שמשלם ביטוח, ואז זה הולך הלאה לחברות ביטוח שמשקיעות בקרנות שמשקיעות בחברות.
"בואו נלך צעד למעלה. מדינת ישראל וכלל אזרחיה צריכים לחיות באווירת ESG. למדינה הזאת גם יש מנהיגות שנבחרה על-ידי 65% מהציבור וצריכה להתנהל לפי כללים מאוד ברורים, אבל לצערי המדינה רחוקה מזה, כי דיקטטורה וחוסר דמוקרטיה זה רחוק מה-ESG, וזה חבל, כי המדינה צריכה להתנהג כמו שהיא דורשת מהחברות שבה. אנחנו רואים חוסר גיוון טוטלי בממשלה ובמשרדים שלה, ואני חושבת שהממשלה הזאת לא הבינה מה זה אומר לגבי היום שאחרי".
"הסתכלו עלינו כמו על יצורים שהגיעו מהחלל"
"כמישהו שעוסק בתחום הזה מ-2014, להיות בחדר עם מובילי המשק בכנס שנוצר ביוזמה של גלובס ודיסקונט, זה מאוד מרגש", אמר בוצר. "ב-2014 הסתכלו עלינו כמו על יצורים שהגיעו מהחלל כי עסקנו בנושא, אז יפה שהגענו למצב הזה, ועדיין זה לא מספיק".
חימי: "אני מסכימה עם שחר שזה מאוד מרגש לראות מה עברה התעשייה בעשור האחרון. אנחנו מסתכלים על תחום ה-ESG מאז 2016, רצינו לראות חברות כאלה בתוך הפרוטפוליו שלנו. התחלנו בהשקעה בקרנות ייעודיות ומה שקרה בחמש השנים האחרונות זה שהבנו שהחברות הללו צריכות לשבת בתוך הפרוטפוליו שלנו כחלק ממה שאנחנו עושים. שליש מהחברות אצלנו בטכנולוגיה הן מה שנקרא - Tech For Good.
"אני מאמינה שבעוד מספר שנים מדינת ישראל תהיה מובילה גם בתחום הזה. הדור הצעיר של היזמים מבין שזה מה שקורה ושזה מעניין את המשקיעים בעולם. מדברים הרבה על תפקיד של ממשלות ובארץ אין דחיפה מספיק גדולה של הממשלה בתחום, במקום זה היזמים והמשקיעים דוחפים את השינוי מהשטח".
לדברי בוצר, "אנחנו זיהינו מספר דברים שקורים. תאגידים גדולים מציבים לעצמם יעדים כתוצאה מרגולציה, משינוי דעת הקהל - למשל מעבר הכסף לידיהם של אנשים צעירים שחושבים אחרת. הדרך היחידה לעמוד ביעדים היא טכנולוגיה - טכנולוגיה משנה את העולם. יש לנו מעל 30 שותפויות עם תאגידים בינלאומיים, אנחנו כל הזמן לומדים את הבעיות ומחפשים יזמים באופן פרו-אקטיבי כדי לפתור את הבעיות".
על השאלה מה לדעתו הוא מבין שהמשקיעים האחרים לא הבינו, השיב בוצר כי "זה נכון שישראל באופן מסורתי - לא רק בתחום האקלים אלא גם בסייבר ובפינטק - נכנסה אחרונה, אבל אנחנו יודעים להשלים את הפער מאוד מהר. יש עוד הרבה קרנות, וגם הקרנות המובילות בישראל מתחילות להסתכל על עולם הקיימות, ואני מאמין שעוד כמה שנים נהיה בטופ שלוש אומות בתחום הזה. אז אני לא חושב שאני מבין משהו שאחרים לא מבינים, פשוט הבנו את זה מהר יותר".
"משקיעים לא מקלים על חברות שמגיעות עם ייעוד סביבתי וחברתי"
לקראת סיום הפאנל, ברק-לנדס התייחסה לפרשת ההונאה שנחשפה לאחרונה בסטארט-אפ ג'ונקו - חברה שמציעה שילוב של אוכלוסיות מוחלשות בהייטק באמצעות כלים של בינה מלאכותית: "קראנו בעיתונים על החברה הזאת, זאת חברה שעילית רז הקימה. אנחנו לא השקענו בג'ונקו, אבל רואים איך הדירקטוריון דרש ממנה להתפטר, כי משהו לא התנהל כשורה. אז אצלנו ראש הממשלה לא מתפטר והוא מנהל את עצמו ואת המדינה ואת הממשלה ואת המשפט שלו".
מה השוק הפרטי יכול ללמוד מהשוק הציבורי על התנהלות מול הונאות? "צריך לזכור שאם מישהו מחליט לרמות באופן אקטיבי ועובד בזה מאוד קשה, הוא עלול להצליח", מזהירה חימי. "זו תהיה טעות לקחת מקרה פרטי ובעקבותיו להשליך על סטארטאפים את אותן דרישות של המגזר הציבורי. עם זאת יש פרמטרים חשובים כמו סמנכ"ל כספים ומול מי עובדים ובעיקר שקיפות מול הבורד והמשקיעים".
צובר התייחס לשאלה עד כמה המשקיעים קלים עם ידם על ההדק כשמדובר בחברה שמוכרת מוצר עם ערך חברתי או סביבתי, כמו ג'ונקו: "משקיעים - בטח בישראל אבל בכל העולם - לא מקלים על חברות שמגיעות עם ייעוד סביבתי וחברתי. אם כבר אז להפך. במיוחד בישראל, עושים בדיקת נאותות יותר ארוכה וקפדנית, וחושדים שאולי יש משהו".
עם זאת, בוצר התייחס לנטייה, לדבריו, ל-FOMO של תעשיית ההון סיכון המקומית. לדבריו, יש לתעשייה זו נטייה ללכת אחרי טרנדים. "היה את השלב של סייבר ואז בלוקצ'יין ועכשיו בינה מלאכותית יוצרת. כל הקרנות מחפשות להשקיע בדבר הבא, וזה יכול לקרות גם עם אקלים-טק. אנחנו ועובדים הפוך, בעינינו הטכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה, אנחנו משקיעים המון זמן להבין את השוק את התאגידים ואת הדינמיקות, ורק אז הולכים לחפש את ההשקעה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט