מחאות בצרפת לאחר העלאת גיל הפרישה ללא הצבעה בפרלמנט / צילום: Reuters, STEPHANE MAHE
לישראל אין על מה להתלונן. סוכנויות הדירוג החמירו בשנים האחרונות עם גדולות כקטנות. בדרך-כלל הסיבות הן כלכליות ופיננסיות, אבל אי-שקט פוליטי מזיק למעמדן של ארצות או של אזורים שהיו לפנים מבורכים ביציבות.
● מודי'ס: קיים סיכון משמעותי להשלכות שליליות על כלכלת ישראל
● סיטי בהתייחסות למצב בישראל: "נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר"
● צונאמי של אזהרות כלכליות: מורגן סטנלי בתחזית עגומה לישראל
● קשה להיות מופתעים מצונאמי האזהרות הכלכליות למצב בארץ | פרשנות
קחו למשל את צרפת, שהתקוממות אזרחית שטפה את רחובותיה במשך חודשים; בעצם במשך שנים, עם הפסקה-צורך-קורונה. הצרפתים מחו בהמוניהם נגד נשיא לא פופולרי, נגד מדיניותו הכלכלית, נגד אישיותו ולבסוף נגד רפורמה צנועה שניסה להכניס בתוכניות הפנסיה שלהם (להעלות את גיל הפרישה בשנתיים, שומו שמיים).
מהומות רחוב בצרפת תמיד מעוררות אסוציאציות מהפכניות, אבל המהומות האלה, שכללו התנגשויות עם המשטרה (השנואה על השמאל, אבל די פופולרית בימין), עוררו את הרושם של מדינה היוצאת מכלל שליטה.
סוכנות פיץ' (Fitch) הנמיכה את הדירוג שלה לצרפת עוד בסוף השנה שעברה, וחזרה והנמיכה (ל AA-) בחודש אפריל.
סוכנות S&P הזהירה כי היא תשקול הורדת דירוג, אם חלקו של החוב הציבורי בתוצר המקומי הגולמי לא יפחת (מ-111%) ב-18 החודשים הבאים. ההזהרה הזו דרבנה את ראש הממשלה ואת שר האוצר למהר ולהיפגש את נציגי הסוכנות ולדבר על לבם, או על מוחם.
"אי-שקט סוציו-פוליטי"
סוכנות Scope, המדרגת מדינות וארגונים באירופה, התלבטה בקול רם. מצד אחד היא הזכירה את בעיותיה הפיננסיות של הממשלה לצד בעיותיה הפוליטיות: בהיעדר רוב פרלמנטרי (ממשלת מיעוט התלויה ברצונה הטוב, ובדרך-כלל הלא-כל-כך טוב, של סיעת אופוזיציה קטנה), היא מתקשה להוציא אל הפועל את הרפורמות העומדות במרכז מצעה. אבל מצד שני איך אפשר להתעלם מ"כלכלה מגוונת… פרופיל חוב חיובי וגישה מצוינת לשוק ההון".
הסוכנות השאירה אפוא על כנו את דירוג ה AA, אבל הודיעה כי תפקח עין מחמירה על צרפת בשנה וחצי הבאות.
המעוניינים יוכלו למצוא באתר הרשת של Scope את רשימת הנסיבות אשר ישנו את דעתה על צרפת (scoperatings.com). ישראלים יתעניינו במקום הבולט שהיא נותנת ל"אי-שקט סוציו-פוליטי". הצירוף "סוציו-פוליטי" חוזר ונשנה בדוח של Scope. זה נשמע טוב בצרפתית, וכנראה גם בעברית בת-זמננו.
יש עוד צלילים מוכרים. הדוח על צרפת, אשר פורסם ב-26 במאי, הטעים את ההשפעה השלילית על המדיניות הכלכלית, הנובעת מצד "התפוררות פוליטית רבת-ימים וקיטוב פוליטי".
הבדל חשוב בין צרפת לישראל הוא כמובן מעמדו של הנשיא הביצועי. לנשיא הביצועי אומנם אין צורך ברוב פרלמנטרי כדי לכהן, אבל נחוץ לו רוב כזה כדי לחוקק. כשאין לו רוב, כמעט כל חקיקה מצריכה תמרונים מסובכים. לפחות פעם אחת הוטל ספק בלגיטימיות החוקתית של התמרונים האלה, אבל המקביל הצרפתי של בג"ץ התיר אותם.
מסקנת Scope היא אפוא הערכה "ניטרלית" על "פקטורים של משילות". זו לשון מנומסת להגיד שאיכות המשילות מוטלת בספק גובר, והיא תשפיע על הפיננסים של צרפת וממילא על דעתן של סוכנויות הדירוג.
האופוזיציה מילאה את הרחובות
דוגמה בולטת אחרת לקשר שבין מהומות רחוב מתארכות להפחתת דירוג ניתנה בהונג קונג בשלהי 2019 ובתחילת 2020, בימים האחרונים שלפני הקורונה.
עיר-המדינה בחופי סין נהנתה בימים ההם מדרגה ניכרת של אוטונומיה. לרוע המזל, מתנגדי המשטר עשו שימוש נמהר באוטונומיה הזו, שהיה מנותק לחלוטין מן המציאות הפוליטית, ועלה להם ביוקר בלתי רגיל.
בדרישה מוצדקת בהחלט ליתר דמוקרטיה, כפי שהמשטר הקומוניסטי התחייב להרשות כאשר קיבל לידיו את הונג קונג מבריטניה ב-1997, האופוזיציה מילאה את הרחובות במשך שבעה חודשים. מיליונים הפגינו נגד המשטר ולטובת החירות. בהדרגה, חלקים קטנים אך בולטים של האופוזיציה פנו לאלימות ולוונדליזם.
תמונות מוכרות מן הימים ההם הראו את הקיצונים מתנגשים עם המשטרה, מציתים בתי עסק, כלי רכב, אפילו בנקומטים. פעם אחת הם פרצו אל מליאת הפרלמנט של הונג קונג והבריחו את חבריו.
זו הייתה קריאת תיגר מובהקת על המשטר הקומוניסטי בבייג'ינג. הוא ניצל את הפסקת המחאות שכפתה הקורונה כדי לשים קץ לכל רמז של חירות פוליטית בהונג קונג. מארגני ההפגנות הושלכו לכלא לשנים רבות, או נמלטו בסירות אגוז אל הים הפתוח. ממשלת סין דורשת את הסגרתם מן המדינות שהעניקו להם מקלט.
"היחלשות גדולה של המשילות"
בספטמבר 2019, סוכנות פיץ' הפחיתה את הדירוג ההיסטורי המעולה של הונג קונג מ-AA+ ל-AA, עדיין מעורר קנאה, אבל גם רמז אפשרי לבאות. פיץ' הסבירה כי היא מודאגת מן הסכנה שהונג קונג תאבד את כל סממניה האוטונומיים ותתמזג מיזוג מלא עם סין. או-אז היא ממילא לא תהיה ראויה לדירוג גבוה מזה של סין עצמה.
ההיגיון הזה, יצוק בברזל, התנגש עם ההיגיון של המשטר הקומוניסטי. הוא ראה בהונג קונג פרה חולבת, דלת נוחה אל שוקי הכספים של המערב. הונג קונג זהה לסין תחדל להיות נחוצה.
ממשלת הונג קונג מחתה על החלטת פיץ'. היא טענה בכל התוקף, אשר יישמע מוכר לישראלים, כי "התקריות החברתיות של החודשים האחרונים לא השפיעו על תחרותיותה של הונג קונג".
בתחילת ינואר 2020 סוכנות מודי'ס (Moody’s) הלכה בדרכה של פיץ' והורידה את דירוגה של הונג קונג מ-Aa2 ל-Aa3.
ההסבר שנתנה מודי'ס היה מצריך תרגום פשוט לעברית, אילו מודי'ס הייתה רוצה להסביר עכשיו, או בקרוב, החלטה על הורדת דירוג בישראל:
"היעדר היענות אפקטיבית מצד (הממשלה) לדאגות שתרמו לגל המחאות הנמשך, והאינרציה המאפיינת את הרשות המבצעת ואת הרשות המחוקקת, מעידים על היחלשות גדולה יותר של המוסדות ושל המשילות ממה שמודי'ס העריכה תחילה".
מה פתאום, השיבה הונג קונג, אנחנו חולקים על מודי'ס בתוקף, הבסיס של כלכלת הונג קונג מוסיף להיות יציב.
אבל הממשלה המקומית לא הבינה, או העמידה פנים שאינה מבינה. מודי'ס לא דיברה רק על פיננסים, אלא עוד יותר מזה על חברה ועל פוליטיקה. היא תיארה את הסיבות העומדות ביסוד המחאות כ"עמוקות-שורשים וקשות לפתרון". בקצרה, היא הביעה אי-אמון ביכולתה של ממשלת הונג קונג ליישב אותן.
היא כמובן צדקה. בשנתיים הבאות בייג'ינג הקימה מדינת משטרה לכל דבר בהונג קונג, העתק מושלם של מדינת המשטרה ביבשת.
המפטי-דמפטי
המרחק בין כלכלה לפוליטיקה כידוע אינו גדול. אבל לא לעתים קרובות אנחנו רואים סוכנויות דירוג פוסעות אל תוך הפוליטיקה, ומדרגות בעצם לא את הפיננסים, לא את האשראי, לא את החוב - אלא את החברה ואת התרבות הפוליטית.
כל הבנקאים וכל פקידי האוצר המבריקים ביותר לא יועילו להתמודד עם סוג כזה של התבוננות ושל הערכה. או - כפי שאמר המשורר - "כל אנשי המלך וכל פרשיו / חובשים עכשיו את שבריו / אך לשווא" (המפטי-דמפטי, בתרגום יורם שובל).
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.