העבודות על הרכבת הקלה / צילום: Shutterstock
באחד מלילות החמסין החודש, עיריית תל אביב הביאה להפסקת העבודות על הרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול. הרחוב השוקק נראה היום כאילו הומט עליו חורבן, אך ההפוגה מהעבודות מפריעה להתקדמות הפרויקט הקריטי כל-כך למטרופולין כולו.
● כך תתוקצב הרפורמה של רגב: מחירי הנסיעה ברכבת הקלה יעלו
● בכירים באוצר: לא התקיים במשרד אפילו דיון אחד בעקבות הדוח החריג של מודי'ס
● הפחתת ענק של שיכון ובינוי בשדה דב חושפת את השבר בשוק הדיור להשכרה
בוקר למחרת העצירה הזהירו אנשי הפרויקט שכל עיכוב בעבודות מונע את פירוק מובל הניקוז שכבר לא שמיש ואת החלפתו במובל חדש - כאשר זאת חייבת להתבצע בעונה היבשה אחרת תדחה בשנה.
גורמים המעורים בפרויקט טוענים שהעצירה נוצרה בעקבות נראות המרחב הציבורי והנגישות להולכי הרגל והרוכבים, ואילו בעירייה טוענים כי מדובר היה במפגעים בטיחותיים שהובילו לעצירת העבודות. בסופו של דבר, לאחר יותר משבוע הן חודשו, אך מדובר רק בדוגמה אחת.
תלונות התושבים זורמות, פיצויי העסקים לא
ההגעה לשיא העבודות על הרכבת הקלה בעיר, בשעה שטרם נפתח הקו האדום שאמור לתת לתושבים טעימה מהתועלות שיצמחו מסבל העבודות רב השנים, ועל רקע הבחירות המקומיות המתקרבות שבמרכזן עומדות העבודות, מביא להחרפת המתחים בין נת"ע ובין עיריית ת"א.
ואולם, גורמים המעורים בפרויקט טוענים כי מדובר ב"ריב בתוך המשפחה", שכן גם מנכ"ל נת"ע הודה לא פעם שלולא עיריית תל אביב - הפרויקט לא היה קם ונהיה. בשעה שכמעט כל הרשויות לאורך הקווים הקשו, סירבלו ותקעו מקלות בגלגלים, שיתוף הפעולה בין נת"ע ובין עיריית ת"א נותר הדוק. הדבר התאפשר לא רק לנוכח כוונות טובות אלא גם מפאת כוחה היחסי של עיריית ת"א.
עיקר המתחים נובעים מתלונותיהם של תושבים ובעלי עסקים בעיר על הקושי להתנייד בה ועל נראות המרחב הציבורי באתרי העבודות. מצד אחד דרישות עיריית תל אביב לשפר ולשדרג ולהתאים את הסטנדרט לנהוג בעולם המערבי, ומצד שני המצוקה התקציבית בפרויקט שאומדניו כלל לא לקחו בחשבון היבטים אלה.
במשרדי הממשלה ובנת"ע עדיין רואים את הרכבת הקלה מבחינה פרויקטלית, כלומר, כשהמטרה היא להקים מערכת הסעת המונים בלי להתייחס לקשר למרחב הציבורי, איכות המרחב בזמן העבודות וגם הפיצויים הנדרשים לבעלי העסקים.
למעשה, קרן הפיצויים שהוקמה בין עיריית ת"א ומשרד האוצר מעניקה פיצויים לבעלי עסקים רק היכן שמבוצעות עבודות במקטע התת־קרקעי. העירייה ביקשה להרחיב את הפיצוי גם לחלקים העיליים, אך במשרד האוצר לא נענו לבקשתה.
כך, מי שלא יזכו כלל לפיצוי כזה הם בעלי העסקים ברחוב אלנבי. וזהו מוקד נוסף שעומד במחלוקת בין הצדדים. בחברת נת"ע רצו לסגור את המקטע הדרמטי של הרחוב לעבודות בין המלך ג'ורג' למונטיפיורי כבר לפני כשנה, אבל המהלך נעצר כשבעיריית ת"א ביקשו לראות לפני כן את הקו האדום נפתח ופועל בצורה סדירה. הסיבה הלא־רשמית הנוספת הייתה הניסיון להתמודד עם לחצים של תושבים חזקים ברחוב יהודה הלוי שאליו חלק מתנועת האוטובוסים אמורה הייתה להיות מוסטת.
בסופו של דבר, למרות שהקו האדום טרם נפתח, בעירייה מאפשרים את תחילת העבודות ב־11.8. זאת לנוכח לוחות הזמנים הקריטיים שדחייה בהם תוביל לדחייה בפתיחת הקו הסגול המתוכננת ל־2027.
מאות אוטובוסים יוסטו לרוטשילד ובן ציון
סגירת המקטע ברחוב אלנבי תבוצע למרות העיכובים. היא תהווה את השיא במספר הרחובות הסגורים לעבודות, וביחס לכך שעדיין אין כל שירות של הרשת שנבנית. מאות אוטובוסים עוברים בציר אלנבי מדי יום והם יוסטו לרחובות בן ציון ורוטשילד ברובם.
עוד מתחים נרשמים בקונפליקט בין הצדדים סביב הרחובות ארלוזרוב ובן־יהודה. באחד ממקטעי רחוב בן יהודה העבודות על השלב הראשון בפרויקט המכונה "אינפרא 1", שכולל את הסטת התשתיות ופינוי הקרקע כבר הסתיימו, וזכיין השלב השני הכולל את הנחת המסילות ומערכות הרכבת המכונה "אינפרא 2" צפוי להכנס רק בעוד מספר חודשים לעבודות - על כן מדובר באתר עבודות שלא נעשות בו עבודות בנתיים.
ברחוב ארלוזרוב בעיר הסיפור שונה, שם בחלק מהמקטעים נראה לחלק מהעוברים ברחוב שלא מבוצעות עבודות. העניין נעוץ בבעית יסוד בבנית תשתיות במדינה. גופים שונים אחראים על תשתיות שונות ואין ביניהם סנכרון וגרוע מכך - אין גם אף מבוגר אחראי.
בראיון לגלובס לפני כחצי שנה אמר ראש עיריית ת"א חולדאי כי חברת חשמל לא מותאמת לקצב העבודות ונגרמים כך עיכובים בעבודות. במהלך העבודות התגלו גם קווי חשמל שלא היו ידועים קודם לכן וצריך היה לשנות את התכנון בכל פעם. מעבר לחברת חשמל, יש גם גופים נוספים: חברות המים, הגז, התקשורת ורשויות מדינה שונות - כל אלו לא מותאמים לקצב ביצוע הפרויקט. כך נוצרים פערים משמעותיים והימתחות מיותרת של העבודות. חוק התשתיות הלאומיות שעבר במסגרת חוק ההסדרים אמור למנוע מצבים כאלו, אך יחלפו עוד שנים עד שהוא ייושם בפועל.
העבודות המבוצעות יביאו כאמור להקמתה של רשת רכבות קלות שתסייע להתגבר על משבר התחבורה ותצעיד את תל אביב ואת יתר הרשויות קדימה. הקו האדום צפוי להתחיל לפעול בחודש אוגוסט הקרוב ועיריית ת"א היא העירייה היחידה שנערכה לפתיחתו מבחינת התאמת המרחב הציבורי סביב התחנות.
הקו הסגול יחבר את החלקים המזרחיים של מטרופולין תל אביב (יהוד־מונוסון, אור יהודה וגבעת שמואל), דרך רמת גן וגבעתיים ועד למרכז תל אביב. במסגרת העבודות על הקו שאמור להיפתח בשנת 2027, מבוצעות העבודות בשוק התקווה, אלנבי, בן יהודה, ארלוזרוב ונוספים.
הקו הירוק יחבר בין חולון וראשל"צ בדרום דרך ת"א ועד הרצליה בצפון ואמור להיפתח ב־2028. במסגרת הקו מבוצעות עבודות ברחובות אינשטיין, ראול ולנברג, אבן גבירול שבו הרכבת תכנס למקטע תת־קרקעי.
תגובות
מנת"ע נמסר בתגובה: "עבודות הקווים הירוק והסגול המתבצעות בלב התוואי האורבני של תל אביב, כוללות פעולה הנדסית רחבת היקף ומורכבת, הגורמת לא פעם למטרדים ופגיעה במרקם החיים היום יומי. בנסיבות אלה, מתקיים בין עיריית ת"א יפו וחברת נת"ע שיתוף פעולה הדוק וחיובי, הכולל הבנות והסכמות בין הצדדים, בין השאר בכל הנוגע להפוגה באתרי עבודה מסוימים, על מנת להסדיר סוגיות הקשורות לעבודות".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה מודעת לאתגרים הרבים שמייצרות העבודות בתוואי הרכבות עצמן וברחובות הסמוכים, ופועלת בשיתוף נת"ע על מנת להקל על התושבים והעסקים, בין היתר, ע"י נראות ותחזוקת אתרי העבודות, הפרדה בין הולכי רגל לרוכבים, שילוט והכוונה בולטים, אכיפה מוגברת של סדר ובטיחות, הסדרי חניה, ניתוב משאיות, פעילות קהילתית לתושבים ולעסקים ועוד.
נדגיש כי העירייה בקשר תמידי עם חברת נת"ע ומחדדת מולם נהלים. במקרים בהם מתגלות בעיות בטיחותיות, כמו שקרה באבן גבירול, אנו מתריעים בפניי החברה, ובמקרה שהבעיה אינה נפתרת מיידית, אנו נאלצים לעצור את העבודות עד להסדרת הבטיחות באתרים".