גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התדמית של ההסתדרות עלתה למשפט. אלו היו התוצאות

שלט שנתלה על מרפסת עם הכיתוב "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות" היה יריית הפתיחה בסאגה משפטית שנמשכה 4 שנים, עם כמות ראיות שלא מביישת תיק פלילי חמור ● כעת, פסק הדין ניתן, חופש הביטוי ניצח, וההסתדרות לא תוכל להמשיך ולטשטש את הביקורת

השלט שנתלש על ידי פקחי העירייה כיוון שהוא ''מהווה פגיעה ברשות הציבור'' / צילום: יונתן סורוצ'קין
השלט שנתלש על ידי פקחי העירייה כיוון שהוא ''מהווה פגיעה ברשות הציבור'' / צילום: יונתן סורוצ'קין

סיפורו של השלט "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות", עליו סופר לראשונה בגלובס בספטמבר 2019, הגיע סוף סוף לסיומו בפסק דין המחזק את חופש הביטוי, למגינת רוחה של ההסתדרות.

על מה הייתה הסערה? עיריית ירושלים הסירה שלט במרפסת פרטית בעיר, שנכתב בו "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות", כפרפרזה לדברי חז"ל במסכת אבות "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (רבנות בהקשר זה היא שררה, א"ג). את השלט תלה במרפסת ביתו הפעיל האנטי־סוציאליסט יונתן סורוצ'קין, המנהל קמפיין ממושך נגד ההסתדרות.

בהקלטות שהגיעו לידי גלובס נשמעים פקחי העירייה מגיעים לביתו של סורוצ'קין בדרישה שיסיר "כמה שיותר מהר" את השלט במרפסתו, כיוון שהוא לא קיבל מהעירייה רישיון לתלות אותו. כשסורוצ'קין הציע לשלם עבור הרישיון, נמסר לו כי הדבר לא אפשרי, שכן השלט "מהווה פגיעה ברגשות הציבור". לבסוף, נטען כי מדובר בהסתה נגד ההסתדרות, ובשל כך עליו להוריד את השלט.

סורוצ'קין המשיך להתעקש שלא להסיר את השלט, והפקחים נכנסו למרפסת בעל כורחו, תלשו את השלט ונתנו לו קנס. סורוצ'קין בחר להישפט, והוא הועמד לדין בגין הצבת שלט ללא רישיון בניגוד לחוק העזר העירוני. הליך הוכחות שלם התנהל בפני השופטת יעל ענתבי שרון, ופסק הדין המזכה מגיע כעת, כארבע שנים לאחר מתן הקנס, והוא מתפרסם כאן לראשונה.

האם שלט ביקורתי על ההסתדרות פוגע בציבור?

נראה כי המשאבים שהושקעו כאן מצד הנאשם, כולל דיון ממושך על קבלת חומרי החקירה, מתאימים יותר בהיקפם לתיק פשע ולא ל"ברירת קנס". ברור לכל בר דעת שהסיפור כאן הוא לא הקנס אלא מאבק על חופש הביטוי, ולא פחות מכך - על התדמית של ההסתדרות.

בסיכומיה, המאשימה שבה וטענה כי סמכותו של ראש העיר שלא ליתן רישיון לשלט הוא כזה ה"עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו". לשיטתה, אלו הן גם נסיבות המקרה הנדון והטעם לפיו הוסר השלט. כלומר, שלט ביקורתי על ההסתדרות פוגע בתקנת הציבור וברגשותיו. לראות ולא להאמין.

בית המשפט החליט כעת כאמור לזכות את הנאשם ולהכשיר את תליית השלט הסורר. במסגרת ההליך התברר כי השלט חרה לכמה חברי הסתדרות שהם פקחים בעיריית ירושלים, שראו בו "שלט הסתה". עורך דינו של סורוצקין, יצחק בם, הציג את הסתירה בין הטענה בדוח הפעולה של הפקח כי השלט התגלה "בסיור שגרתי" לבין עדותו בבית המשפט כי הוא הגיע למקום בעקבות פנייה שהתקבלה במוקד העירייה.

בפסק הדין צוין כי הזכות לחופש ביטוי הוכרה בפסיקה כ"זכות עילאית", "ציפור נפשה של הדמוקרטיה" ולעיתים אף כ"אם החירויות". השופטת ציינה כי לפי הגדרת המונחים "שלט" ו"שילוט" בחוק העזר, מדובר בשלטים שהם בעיקרם בעלי זיקה פרסומית או עסקית. "הביטוי מושא השלט במקרה הנדון הוא ביטוי ציבורי־פוליטי, כפי שהעיד הנאשם וכפי שניתן ללמוד מתוכנו ואיננו חשוד כפרסומי או עסקי".

על כך הוסיפה השופטת וציינה כי "אין עסקינן בשלט שנתלה על לוח מודעות עירוני, בניין ציבורי, או מתקן ממלכתי אחר. מדובר בשלט שנתלה במרפסת ביתו הפרטי של הנאשם. בכך, מתווספת גם ההגנה הניתנת לזכות הקניין".

עו"ד יצחק בם הוכיח במסגרת ההליך, כי בעבר העירייה הודתה בעניין אחר כי שילוט פוליטי על גבי קניין פרטי כלל לא דורש היתר לפי חוק העזר. השופטת ציינה שיש לתת משקל להתנהלות זו של עיריית ירושלים במסגרת התמונה הכוללת, גם אם אין לראות בכך "השתק שיפוטי". עו"ד בם הביא ראיה נוספת לשיטתו ממכתב של המשנה ליועמ"ש של עיריית ירושלים בסוגיה אחרת, בו נכתב כי "מחלקת השילוט בעיריית ירושלים ככלל אינה פועלת כלפי שלטים ללא רישיון שאין בהם פרסום מסחרי או שהמפרסם אותם מוגדר על ידה כעסק".

לאור זאת, נקבע בפסק הדין כי "דרישת רישיון השילוט בעיקרה מיועדת לפרסום מסחרי־ עסקי. אף אם נדרש היתר לתליית מודעה בעלת אופי חברתי־מחאתי פוליטי, התלוי על גבי מבני ציבור או מודעות ציבוריות, אין הדבר חל על גבי הרכוש הפרטי. שתי מסקנות אלו מובילות אפוא למסקנה כי נוכח ההגנה על חופש הביטוי וזכות הקניין, אין לפרש את חוק העזר ככזה המטיל חובת רישוי על השלט דנן. די בכך על מנת לזכות את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו".

השופטת יעל ענתבי שרון כתבה כי למרות הסתירות בהתנהלות פקחי העירייה ולמרות העובדה שהם עצמם חברי הסתדרות, היא "לא סבורה כי במקרה זה עלה בידי הנאשם לבסס טענה עובדתית לפיה האכיפה כנגדו נעוצה הייתה בשיקולים זרים, מניע פסול, או שרירותיות".

לבסוף התייחסה השופטת בפסק דינה לטענה שהשלט "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" מהווה הסתה או פגיעה ברגשות הציבור. פסק הדין אף התרחב לפלפול במקורות היהודיים על לגיטימיות השנאה. השופטת הוסיפה וציינה כי "בעוד שנאת אדם ספציפי אסורה מן התורה ('לא תשנא את אחיך בלבבך', ויקרא י"ט י"ז) ועלולה להביא למעשים קשים ('והוא לא שנא לו מתמול שלשום', דברים יט' ד'), המקורות מתייחסים לשורש ש.נ.א כאשר אינו מופנה לאדם מסוים, כשקול למשמעות של 'עדיף להימנע' או 'עדיף להתרחק'. כך למשל, 'שונא מתנות יחיה' (משלי, פרק ט"ו, פסוק כ"ז), 'על כן שנאתי כל אורח שקר' (תהילים, פרק קיט, פסוק קד) ובארמית בבלי שבת דף לא', 'מה דעלך סני לחברך לא תעביד'. השימוש בביטוי בהקשר של מקורות מהמשנה או הגמרא, מבהיר כי אין הכוונה לפגיעה פיזית באדם או מוסד, אלא כי הכוונה שעדיף להתרחק ממנו".

עוד הוסיפה השופטת וכתבה כי "כאשר הביטוי מתמקד בארגון או בצורת התארגנות כלכלית־פוליטית, להבדיל מביטוי המופגן כלפי קבוצת אוכלוסייה מסוימת, יש ליתן לו את ההגנה הקיימת לחופש הביטוי הפוליטי ולסייגו רק במקרים חריגים וקיצוניים. במקרה הנדון אף אין מדובר בביטוי חריג או קיצוני, שניתן לשייכו לקבוצת הביטויים 'המסיתים'. נראה כי הוא אינו מיועד לשכנע לעשות מעשה, אלא לכל היותר לגבש דעה כנגד אופן ההתארגנות 'ההסתדרותי'".

בשורה התחתונה, בזכות המאבק הפוליטי שהתגלגל לבית המשפט, קיבלנו פסק דין הקובע כי שלטים פרטיים אינם טוענים רישוי ואגרה.

ושוב ההסתדרות עושה ככל העולה על רוחה

אי אפשר לסיים בלי טיפת אקטואליה. בית הדין לעבודה קבע לאחרונה כי שביתת הפתע בת 24 השעות של ההסתדרות הרפואית הייתה לא חוקית. מדובר היה בשביתה שגרמה נזק רב למטופלים, ללא התראה מראש, לא מידתית ואף לא איפשרה למדינה להגיש מבעוד מועד בקשה לצו מניעה. בהמשך ההסתדרות הרפואית ניסתה למרוח את הזמן כדי לעקר מתוכן את הדיון בבית הדין על צו המניעה. עד שניתנה ההחלטה, הנזק הרב כבר נגרם. ומה התוצאה? השופטת אריאלה גילצר־כץ כתבה בסיום החלטתה, "משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות".

כל פעם מחדש אני נדהם מכך שבתי הדין מאפשרים להסתדרות לעשות ככל העולה על רוחה בלי לשאת במחיר כלשהו על התנהלותה. אכן, אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות.

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

החברה הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון