דבורה מרגובסקי, מיקי אלישע ומרק פיליפס בפאנל השקעות בחשמל ירוק / צילום: שלומי יוסף
היזמים בתחום האנרגיה המתחדשת ניצבים בפני עידן חדש שבו סיכונים חדשים ישפיעו על ייזום הפרויקטים. עלויות הריבית המשתנה, והמהפכות במשק החשמל ישפיעו על כולנו, כך עולה מדברי המומחים בפאנל שהנחה רועי ויינברגר בכנס עידן החשמל הירוק של גלובס, בשיתוף עם דוראל אנרגיה, שמתקיים היום (ד') במרכז הכנסים הרצוג בתל אביב. בפאנל השתתפו דבורה מרגובסקי, מנהלת מערך מימון קבוצת הפניקס; עו"ד מרק פיליפס מפירמת הרצוג פוקס נאמן; ומיקי אלישע, מנהל תחום אנרגיה במקורות.
● כנס אנרגיה | מנכ"ל דוראל: "בעוד מספר שנים 30% מהחשמל בישראל יהיה ירוק. כל התעשייה מגויסת לזה"
● כנס אנרגיה | מנכ"לית e-NERGY: ישראל צפופה - איפה בונים פה 17,000 מגה-וואט סולארי?
אנחנו רואים קמפיין של המדינה שמעודד את הציבור להתקין פאנלים סולאריים ולעורר תודעה בציבור להפיק חשמל ירוק וגם להכניס כסף. מה חשוב ליזמים בתחום הזה לדעת?
מרק: "בענף הזה יש יזמים חדשים ויש יזמים ותיקים. גדולים וקטנים. כשבאים לממן פרויקטים אחת הבעיות היא סיבוך יתר. הפרויקטים מסובכים, אבל כשיזם מתחיל ועושה הסדר פרטני, ואחר כך משנה אותו תוך כדי שליחת מייל ולבסוף בא עם דרישות אחרות לבעל הקרקע וכו'. יש בזה הרבה תסבוכת ולא יודעים איך לחיות עם זה. לדעתי אחד הדברים הכי חשובים הוא: לשמור על זה פשוט. כך כשתבוא לבנק, תציג את הפרויקט, הוא יבין אותו. הדבר השני: תהיו ריאליים. אי אפשר ללכת להבין הכל בבת אחת. תבנו בהתאם את הפרויקטים. לא כל חברה יכולה להקים 1.5 ג'יגה וואט בבת אחת. תכירו במה שאתם מסוגלים לעשות ותעשו את זה".
מה האתגרים מצד המימון של הפרויקטים?
דבורה: "גם כאן צריך לשמור על זה פשוט, וגם לקחת מרווחי ביטחון. אנחנו רואים את זה בשל עליית הריבית. הרבה יזמים נכנסו כשחשבו שהריבית תהיה נמוכה יותר ולא לקחו את זה בחשבון. חלק מהמכרזים מושפעים מתיאבון הסיכון של המממנים להיכנס לפרויקטים שבהם ההון העצמי הצטמצם בשל עליית הריבית. בפרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה לא נדרשים בדרך כלל צורכי מימון מאוד גדולים. היזם צריך להגיע מוכן והגוף המוסדי צריך להבין את התוכנית".
מה הקשיים כיום בהשגת מימון?
מרק: "מימון אנרגיה ירוקה שונה ממימון פרויקטים רגילים כמו סלילת כבישים ואו פסי רכבת. פה המתקנים קטנים יותר ולכן מקימים בדרך כלל פרויקטים בצורה של צבר. לוקחים 15-10 פרויקטים ומממנים את כולם ביחד. זה מסבך את העניין כי צריך לעבור על הרבה יותר חומר. דבר נוסף, בעת סלילת כביש יש בדרך כלל קבלן ומפעיל שלוקחים את הסיכונים. אבל באנרגיה ירוקה אין את זה. יש ספק פאנלים, יש ספקים שונים להקמת השדה ויש גם אינטגרציה. למממן אין גורם אחד שלוקח את הסיכונים מהיזם. בחלק גדול מהזמן היזם נשאר עם הסיכונים. השוק כבר מתחיל להשתכלל ולהגיע למודלים חדשים שהם ייעודיים יותר מהסוג הזה".
את מקורות מכירים מתחום המים, אבל אתם גם שחקן גדול בתחום החשמל. נשמח להתייחסות לאתגרים וצריכת החשמל
מיקי: "מקורות היא הצרכן הגדול במשק של חשמל. אנחנו צורכים 3.5% מהחשמל שמיוצר במדינת ישראל. בשנת 2022 עלות האנרגיה שצרכה מקורות מוערכת בכ-820 מיליון שקל. כמובן, ככל שצריכת המים תעלה במשק, והצריכה צפויה לעלות בכל שנה בכ-3%, אנחנו מעריכים שתהיה עלייה גם בעלויות האנרגיה שבהם תשתמש מקורות. החברה מעודדת שימוש בתחום הסולארי בפתרונות ייצור חשמל. אנחנו מעודדים יזמי אנרגיה ירוקה להתארח. לכן נושא המימון פחות דומיננטי.
"במקורות אנחנו יכולים להבטיח אפשרויות אטרקטיביות ליזם בתחום האנרגיה הירוקה להפחית סיכונים. אם מדברים על מקורות כפלטפורמה, אנחנו חברה בפריסה ארצית עם מתקנים. כל המתקנים פוטנציאלית בשימוש באנרגיה ירוקה ובחשמל, מבחינה סטטוטורית מוסדרים".
דיברו הרבה על הרשת הפקוקה. תוכל לחלוק איתנו מה המצב?
מיקי: "יש אזורים פקוקים ברשת החשמל, אני מניח שעם הסדרת שוק החשמל, העניין הזה ישתנה. יצאנו לאחרונה למכרז גדול במוביל הארצי. שם אנחנו מבקשים לשלב אגירה, כי אנחנו יודעים שזה אמצעי שיכול להתגבר על הבעיות של רשת חשמל בעייתית".
מה התרומה של הפרויקטים האלה למשק?
מרק: "הם מאפשרים לנצל משאבים אחרים לצורך העניין. לפני עשר שנים כל הפרויקטים שלנו היו על גגות של לולי תרנגולות בקיבוצים. מי חשב פעם שאפשר לעשות דברים כאלה על לולים? היום מדברים על דו-שימוש, על מאגרי מים וכו'. על המשאבים האלה אפשר לנצל לבצע שיפור של האקלים, אבל גם ליצור תשואה וחשמל לשימוש. אני חושב שזה משהו שהוא מועיל למשק. אני גם חושב שברגע שיש תשתיות באזורים פחות מרכזיים, אולי זה יעזור לפתח את הפריפריה בתעסוקה וברצון לגור שם".
איך הושפע עולם המימון בתחום?
דבורה: "היו יזמים שהניחו שהריבית תהיה נמוכה ואז נתקלו בעליית הריבית. יש יזמים שהתממנו בריבית משתנה ואז עליית הריבית פגשה אותם ועלולה להביא לדיפולט (חדלות פירעון) בפרויקטים האלה. כשמבצעים מימון פרויקטים סולאריים כדאי לחשוב על גידור הריבית, מה שמבטל את החשיפה לריבית. המחירים שבהם היזמים ייגשו למכרזים, מן הסתם זה יתורגם למחיר החשמל".
אתם מייצרים במקורות חשמל בעצמכם. איך אתם תורמים לישראל בהפחתת הפחמן
מיקי: "מבחינת היקפי הייצור אנחנו כמובן צנועים מול חברת החשמל. אנחנו עושים זאת דרך מתקנים של מקורות והרוב הגדול הם מתקנים של יזמים שמתארחים אצלנו. מקור נוסף לייצור אנרגיה הן טורבינות הידרו-אלקטריות, גם אם לא בהיקפים גדולים. אנחנו עושים עבודה גדולה לזהות אזורים שיש בהם שבירת לחץ בזרימת המים. במקום שצריך לספק לצרכנים לחץ נמוך יותר, הולכת היום לאיבוד הרבה האנרגיה. יש שני פרויקטים לביצוע כזה בסדום והשני באזור מעלה אדומים. שוברים לחץ ומתקינים שם. יש עוד כמה תוכניות לשילוב טורבינות כאלה במערכת המים".
איך משפיע על תעריף המים?
"כל ייצור שאנחנו עושים נכנס לצריכה של מקורות. זה משתרשר לתעריף המים. מבחינתנו לא רק ייצור החשמל גורם להפחתת התעריף. אלה דברים נוספים אנרגטית שעושים, כמו שימוש במודלים לתפעול המערכות שלנו. המערכות מנוטרות ואנחנו מקבלים אינדיקציות גבוהות בחדרי הבקרה. המערכות נותנות עדיפות ליחידות שאיבה ביעילות גבוהה. כך משיגים חסכון והתייעלות גבוהה אצלנו. בשנת 2022 חסכנו כמעט סדר גודל של 7%-8% מעלויות המים. יש נושא הסדרי תפעול. אנחנו צרכן מאוד גדול, ויש מערך של גנרטורים המונעים בדיזל שבמקרה מצוקה, אנחנו מפעילים".
מה תמונת הסיכונים כיום?
דבורה: "ישראל היתה מאופיינת במימון פרויקטלי במעט מאוד סיכונים. לפני עשר שנים היו אפס סיכוני ביקוש. התעסקנו בזיקה לקרקע והיו מעט סיכונים. בהדרגה המימון הפך לסוג של קומודיטי. המוסדיים אוהבים מאוד את המוצר הזה, הוא יחסית בסיכון נמוך. אנחנו לפני שינוי בתחום המימון שהוא דומה למה שרואים בחו"ל. כניסת סיכוני שוק וסיכוני ביקוש. זה יביא לראייה שונה קצת של המימון. פחות יאפשר לממן במח"מים הארוכים שראינו בשנים האחרונות. האי ודאות (של הסיכונים החדשים) מציבה אתגרים למוסדיים ומשנה את התבנית שהכרנו, עם התעריפים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות".
מי השחקנים שעובדים אתכם?
מיקי: "אנחנו כשחקן משתמשים במתח עליון באזורים שונים. כיום אנחנו מזהים פוטנציאל לעשות שילוב של אגירה במתח עליון במתקנים שלנו. אנחנו פונים בעיקר לשוק הזה".
איפה רואים את שוק האנרגיה הירוקה בישראל בעוד 5 שנים?
מרק: "אנחנו נראה פריסה יותר רחבה של אגירה. דיברו על הפסקת החשמל ביוני, הייתי אחד הנפגעים וחשבתי איך אתמודד לפעם הבאה. בארה"ב חברה כמו טסלה, מוכרת קופסה יפה שנכנסת מאחורי המונה ומספקת 24 שעות של חשמל למשק הביתי. בארץ אולי לא נגיע לרמה הביתית, אבל ייתכן שבניינים, קניונים ומפעלים יחשבו שיש יתרון לאגור חשמל אצלם. גם מבחינה כלכלית יוכלו לאגור חשמל בזול ולהשתמש כשהוא יקר. דבר נוסף זה טכנולוגיה, בעוד מספר שנים אולי יהיו זכוכיות לבניינים עם פאנלים שיוכלו לייצר חשמל. יהיו הרבה טכנולוגיות, כמו פאנלים בכבישים או מדרכות. אני חושב שהטכנולוגיה תפתיע אותנו בשנים הקרובות".
מיקי: "בטווח הקצר המיקוד יהיה במתקני ייצור סולארי או אגירה. בטווח הארוך יהיה שימוש במימן וגם אנחנו כחברה מובילה חדשנות, יש לנו יחידה שמטפלת ובודקת טכנולוגיות שיכולות להשתלב בעולם הזה. רואים כבר דברים מאוד יפים בהקשר הזה. אנחנו כבר בהרבה יוזמות עם סטארט-אפים שעובדים יחד איתם. זה העולם שאנחנו הולכים אליו".
דבורה: "האתגרים בתקופה הקרובה הם השילוב של התפתחות הטכנולוגיה והתפתחות השוק, בעצם היכולת של הרגולציה והמדינה להתאים את עצמה למודלים של השוק ליזמים ולצרכנים. לתת למשק ליזום ולקדם את הטכנולוגיות החדשות מבלי שתהיה מגבלה אפקטיבית באמצעות הרשת או הרגולציה".
*** גילוי מלא: האירוע בשיתוף דוראל ובהשתתפות הרצוג פוקס נאמן ומקורות