גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חובות קטנים שתופחים ומתגלגלים להוצאה לפועל: האם זהו המודל הכלכלי של כביש 6?

משתמשים רבים בכביש האגרה מתלוננים על חובות שתפחו משקלים בודדים לאלפים, והתחום כבר הגיע למקום השני בשיעור התיקים בהוצאה לפועל ● יש התולים זאת באופי הסכם הזכייניות מול המדינה, שמביא אותן להסתמך לא רק על אגרה, אלא גם על "ניפוח" שלה בריביות ● חברת כביש חוצה צפון: "לחברה אין אינטרס כלכלי לפתיחת הליכי גבייה, ממליצים להירשם כמנויים"; חברת דרך ארץ: "פועלים עפ"י חוק ותנאי הזיכיון"

כביש 6 / צילום: אייל פישר
כביש 6 / צילום: אייל פישר

"משום מקום הגיע אליי שליח עם עיקול הוצאה לפועל בגין חוב לכביש 6, על סך של 780 שקל. מבירור שנעשה עלה שמדובר בשתי נסיעות, עם סך כולל של 66 שקל, מחודש מאי 2022", מספרת נוסעת בכביש בקבוצת הפייסבוק "נפגעי כביש 6 חוצה צפון".

בכנסת רוצים להגביר אכיפה על קורקינטים חשמליים. האם זה יצליח?
הכסף לא עבר, וההבטחה לשיפור השירות באוטובוסים נותרה על הנייר
מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים

לטענתה, "לא התקשרו אליי, מעולם לא קיבלתי חשבונית, וגם לא ידעתי שאני עולה על כביש אגרה. איך זה הגיוני שככה חוב תופח? ניסיתי לדבר עם כביש 6, שלטענתם, ברגע שהתיק עובר לטיפול עורך דין, הם לא יכולים לעשות כלום. דיברתי גם עם משרד עורכי דין, שאישר לי שנשלחו אליי שלושה מכתבים שלא התקבלו".

נוסעת אחרת בכביש התלוננה כי הגיעה אליה הודעה שלפיה נפתח לה תיק בהוצאה לפועל בגין חוב של למעלה מ-600 שקל, משנת 2021, שמעולם לא קיבלה עליו הודעה. נוסע אחר כתב שחשבונו עוקל על חוב בסך 1,200 שקל, שהתחיל מחשבונית של 20 שקל שמעולם לא הגיעה אליו.

אלה הן רק דוגמאות בודדות מבין עשרות תלונות של נוסעים מזדמנים בכביש על חובות שתפחו משקלים בודדים לאלפי שקלים בהוצאה לפועל, בין היתר בגין חשבוניות שמעולם לא הגיעו ליעדן. לגלובס הגיעה עדות לחוב שתפח מ-8 שקלים ל-1,200 שקל, כאשר החשבונית המקורית דווקא שולמה, רק באיחור.

למה זה קורה? ברמה הכלכלית, החוב מזנק בשל שילוב של ריביות ודמי פיגורים, שכונו עד לאחרונה "ריביות פיגורים", שהאמירו בפרקי זמן קצרים (ואמורות להתכווץ עכשיו לפחות חלקית, בשל הרפורמה בריביות ההוצאה לפועל שעליה דיווחנו בגלובס לאחרונה), וכן בשל שכר-טרחת עורכי דין.

מרגע שתיק נפתח בהוצאה לפועל, הנושה, במקרה שלנו הזכייניות בכביש 6, מעביר את הטיפול בחוב למשרד עורכי דין, שגובה כסף עבור הטיפול - על חשבון החייב. שכר-טרחה שכזה נע לרוב סביב מאות שקלים, אף אם במקרים רבים מדובר בטמפלט קבוע שמוגש להוצאה לפועל, ואינו מצריך עבודה רבה מדי מצד המשרד המטפל.

באדיבות כביש 6 חוצה צפון

איך קורה שהחובות מסתבכים ככה?

ברמת המדיניות, נראה שניתן לחשוב על כל מיני גורמים שמביאים לכך שדווקא נסיעה בכביש אגרה, משאב ציבורי שההכרעות העקרוניות לגביו מסורות בידי המדינה, מובילה לסבך כלכלי בהרבה משקי בית בישראל.

הגורם הראשון נוגע לעובדה שהכביש מחולק לשתי זכייניות - חברת דרך ארץ, שמפעילה את המקטע המרכזי בכביש, בין מחלף עין תות בצפון עד מחלף שוקת בדרום; וחברת חוצה צפון, שפועלת במקטע הצפוני של הכביש, מיקנעם ועד מחלף סומך. נוסעים רבים מתבלבלים ומשלמים רק על מקטע אחד שנסעו בו, ולא על מקטע נוסף שמפעילה זכיינית אחרת, כששתי הזכייניות פועלות באמצעות מערכות גבייה נפרדות.

הגורם השני קשור לאופן שבו הנהג הנוסע מגלה מלכתחילה שהוא צריך לשלם. החשבוניות בכביש 6 נשלחות בדואר, לכתובת הרשומה במשרד הפנים. לשם גם מגיעות ההתראות על חובות והודעות על פתיחת תיק בהוצאה לפועל. בין שהסיבה היא מהימנותו של הדואר או הקושי להתאים שינוי כתובת במשרד הפנים סמוך למעברי דירה, רבים מעידים על כך שהחשבוניות המקוריות כלל לא נשלחו אליהם - דבר שניתן היה לפתור הרבה לפני שהחוב נופח.

זאת, בין היתר, בשים לב לכך שגורמים במדינה כבר העירו על כך שראוי להתחיל ליידע על חובות באמצעים טכנולוגיים שמישים יותר, כמו הודעות סמס. למיטב הידיעה אף ישנם מגעים בין זכייניות כביש 6 לאפליקציות תשלום, ביחס לאפשרות שתתקבל התראה על נסיעה בכביש למי שמחזיק באפליקציה, שאף יוכל לשלם אותה באמצעותה.

הנושא קיבל ביטוי בשורה של דיונים בכנסת שהובילה חברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה. דוח שהכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתה לפני שנתיים, הצביע על כך שכ-60% מהנוסעים שפנו לוועדת ערר על חובותיהם במקטע המרכזי טענו כי לא קיבלו את הודעת החיוב בדואר, וכ-40% טענו כך במקטע הצפוני. מרבית העררים נסגרו בפשרה.

מכל מקום, ברבים מהמקרים החובות הקטנים כן מתגלגלים לתיקי הוצאה לפועל. לפי דוח פעילות רשות האכיפה והגבייה, בשנת 2019 שיעור תיקי האגרה שנפתחו בהוצאה לפועל עמד על 10.3% (כמעט 31 אלף תיקים), בשנת 2022 שיעור תיקים אלה קפץ ל-21.4% (61.8 אלף תיקים), והוא נמצא במקום השני.

שופט העליון נעם סולברג בחר לאחרונה שלא להתערב בנושא הגבייה בכבישי האגרה, במסגרת בקשת רשות ערעור שהובאה לשולחנו, אך רמז כי בנסיבות אחרות מאלה של התיק הקונקרטי אולי היה מקום לקיים דיון בכך.

התמריצים של החברות, ואלה של עורכי הדין

והגורם השלישי - שהוא אולי לב-ליבו של הסיפור - נוגע למערך התמריצים שדוחף את זכייניות כביש 6 ואת עורכי הדין שמייצגים אותן, למהר ולפתוח תיקים בהוצאה לפועל, גם כאשר מדובר בסכומים פעוטים למדי - של שקלים בודדים. פתיחת התיק לבדה עולה יותר מהחוב, אז למה לעשות את זה?

התשובה היא כנראה שלחברות, שפועלות מכוח מכרז ממשלתי, אין שום תמריץ לעדכן באופן אפקטיבי את החייבים ולעודד אותם לשלם, ומן העבר האחר, לעורכי הדין יש תמריץ משמעותי לפתוח תיקים בהוצאה לפועל, שכן שכר-הטרחה שיקבלו גבוה ביחס לעבודה שנדרשת מהם.

גם החברות מתומרצות, בסופו של יום, שלא להסתפק בכספי החשבוניות. הסכומים שהן גובות בסוף מן החייבים המשלמים כוללים ריביות משמעותיות למדי, שוב, ללא מאמצי גבייה כבדים מדי מצידן.

המדינה משאירה את אחריות הגבייה לזכיינית

ההסכם של החברות מול המדינה הוא בשיטת BOT, שבמסגרתו הזכיינית מממנת את הקמת הכביש ומתחזקת אותו במשך 30 שנה.

הדוח שחיברו בכנסת ציין כי בהסכם שנחתם בין הממשלה ובין חברת חוצה ישראל הממשלתית, המהווה רגולטור על זכייניות הכביש, נקבע כי הזכיין יהיה רשאי לגבות אגרה מהנוסעים בכביש, כדי שיוכל להחזיר את השקעתו במימון הפרויקט, ואף להפיק רווחים מהפעלתו.

המנגנון כולל פיצוי לזכיין במקרה שההכנסות מאגרה, בהתבסס על היקפי נסיעות בכביש, יהיו מתחת לתחזית, וכן הזכיין ישלם למדינה במקרה שההכנסות יעלו על התחזית. המדינה רואה בכל רכב שנוסע על הכביש כאילו שילם את מלוא האגרה, והאחריות על הגבייה מוטלת על הזכיינית.

גורמים המעורים בנושא טוענים כי המודל הכלכלי של החברות מבוסס לא רק על תשלומי אגרה, אלא גם על ניפוחם בריבית. זה מיטיב עם החברות, וזה מיטיב עם עורכי הדין. מנגד נטען כי משלוח ההודעות והפעלת מנגנון הגבייה עולים יותר מסכום האגרה, ולכן עדיף להן שכל הנוסעים יהיו מנויים וישלמו אוטומטית, מאשר להפעיל את מנגנון הגבייה, ועיקר ההתנפחות היא כתוצאה משכר-טרחת עורך דין, שלא נקבע על ידיהן.

בכל אופן, במקטע המרכזי פועלת כאמור חברת דרך ארץ, שהזיכיון שלה להפעלת הכביש אמור היה להסתיים בשנת 2029, אך הוארך בשלוש שנים בתמורה להרחבת הכביש במקטע קסם-עין תות, והקמת מחלף.

במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, שם פועלים כבר זמן רב כדי לייצר פתרונות חקיקתיים אפקטיביים לטיפול בחובות, ניצלו את הארכת הזיכיון כדי להביא לשינוי של מנגנון הגבייה ולהפחתה של הריבית, אך ההצלחה הייתה חלקית בלבד.

מה שהושג הוא מעין פשרה, שכתוצאה ממנה, בחובות שנמוכים מ-450 שקל, ומשולמים בתוך פחות מ-21 יום ממועד מתן האזהרה, החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחת עורך הדין, כלומר לא ייתווספו לחוב שלו מאות השקלים הנוספים, והמיותרים. הדבר עדיין יותיר נהגים רבים במערכת האכיפה והגבייה, אבל זו התחלה.

"לזכיין אין אינטרס כלכלי לפתיחת הליכי גבייה"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הוחלט שהתיקון המבוצע בחוק בנוגע לריביות ודמי הפיגורים כהגדרתם לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, שמוביל אגף החשב הכללי, יחול גם על כבישי האגרה, ובהתאם לכך ייגבו החובות. יוער כי קיים אחוז נמוך של חייבים, אשר מקבלים התראות חוזרות ונשנות ואינם משלמים, ולכן חובותיהם גדלים בהתאם.

"עם הארכת הזיכיון מול זכיינית הקטע המרכזי, תוקנו הליכי הגבייה נוכח השינויים שחלו מאז מועד תחילת הזיכיון, ובהתאם הוחלט בין השאר כי בתיקי הוצאה לפועל שהחייב ישלם בהם את חובו תוך פחות מ-21 ימים ממועד מתן האזהרה לחייב, החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחה א', ובלבד שהאמור יחול על תיקי הוצאה לפועל שגובה החוב בהם (לא כולל אגרה ושכר-טרחה) נמוך מ-450 שקל".

גם ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "התקיימו דיונים בין משרדי הממשלה, שכללו את החשב הכללי, משרד התחבורה ומשרד המשפטים, בנושא גביית חובות בכבישי אגרה", ונקבע כי בתיקים שישולמו תוך פחות מ-21 ימים החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחה כאשר גובה החוב נמוך מ-450 שקל.

מחברת דרך ארץ נמסר כי "אנו פועלים על-פי חוק כבישי אגרה והסכם הזיכיון".

מחברת כביש 6 חוצה צפון נמסר בתגובה: "הזכיין מפעיל הליכי גבייה מול הנהגים שלא שילמו את חובם, בהתאם לחוק ולהסכם הזיכיון שנחתם מול המדינה. לזכיין אין אינטרס כלכלי לפתיחת הליכי גבייה, ועל כן אנו ממליצים להירשם כמנוי, חינם, ולהימנע מהליכי גבייה. ניתן לבדוק באתר האינטרנט, בהקשת תעודת זהות ומספר רכב, האם יש חשבוניות שלא שולמו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?