בדנמרק כבר נערכים: תסריט הבלהות של אירופה

"מסדרון סובאלקי" (Suvalki) הוא שטח לא־רחב ומיושב בדלילות בין ליטא לפולין - הקו הקצר ביותר בין המובלעת הרוסית קלינינגרד (שבין שתי המדינות ולחוף הים הבלטי) לבלארוס, בעלת בריתה של רוסיה. האזור משמש להתקפות על רוסיה וממנה עוד מימי המלחמות הנפוליאוניות, אך בשנה האחרונה הפך השם לשגור בתקשורת האירופית: זו הפרצה שדרכה עשויים כוחות רוסיים להתקדם בזריזות משני הצדדים, כדי לבודד יבשתית את המדינות הבלטיות במקרה של פלישה רוסית. "המקום המסוכן ביותר באירופה", הגדירו אותו כלי התקשורת בחודשים האחרונים.

בצד הליטאי של מרובע־הגבולות, התושבים כבר נערכים עם ציוד חירום, הוראות כיצד לשבש את שלטי הדרכים, לאן לפנות את הקשישים והילדים וכיצד להילחם. בצד הפולני, הממשלה שיגרה בחודש האחרון אלפי חיילים נוספים לאזור, במיוחד על רקע ההגירה הכפויה של כוח וגנר לבלארוס. "זו פינה קטנה של אירופה שידועה לאסטרטגים צבאיים, אך פחות למקבלי ההחלטות", כתב השבועון "פוריין פוליסי" אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, במאמר שקרא למערב לרכז מאמצים ו"להגן על נקודה רגישה" זו. גבעות נמוכות, שטחים חקלאיים, יערות למחסה ומיעוט דרכים ראשיות - שטח קלאסי למתקפת טנקים זריזה.

המסדרון הפך לשם שגור משום שהוא משקף תסריט שבעבר נראה מופרך - התפשטות המלחמה באוקראינה לשטח נאט"ו, וספציפית למדינות הבלטיות. אחרי הכל - אסטוניה, ליטא ולטביה - היו חלק מהגוש הסובייטי עד לפני שלושה עשורים, והצטרפו לברית הצבאית הצפון-אטלנטית לפני פחות משני עשורים, בד־בבד עם הצטרפותן לאיחוד האירופי.

מהלכים אלו עדיין נחשבים על ידי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לטעות היסטורית. את נכונותו לנסות ולתקן "טעויות היסטורית שכאלה" באמצעים צבאיים כבר הוכיח באוקראינה בפברואר 2022 למרות אזהרות חריפות. "אם למדנו משהו (מהמלחמה באוקראינה), הרי זה שיש לגבש מענה ליכולות הרוסיות הצבאיות הממשיות, ולא להסתמך על הצהרת הכוונות של הקרמלין", נכתב במגזין המוערך. העובדה כי יש מאות אלפי מי שמזהים את עצמם כרוסים-אתנים במדינות הבלטיות, וכי מתנהלים קרבות על השימוש בשפה הרוסית, מזכירה גם היא את הנעשה באוקראינה.

המלחמה בה פתחה רוסיה באוקראינה, הראשונה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, יצרה מציאות חדשה ביבשת. הרבה מאוד כסף (100 מיליארד דולר זרמו למדינה בדמות חימוש, סיוע כספי וביטחוני וערבויות כספיות, לפי הערכות); הרבה מאוד הרוגים (100 אלף חיילים בצד הרוסי, 70,000 חיילים ואזרחים בצד האוקראיני); ושינוי טקטוני בארכיטקטורת הביטחון האירופית, שיחלחל עשורים קדימה.

 אוקראינה

המצב כיום: המלחמה באוקראינה עדיין מוגבלת לגבולות המדינה
התרחיש: המלחמה מתרחבת בשל פלישה רוסית למדינות הבלטיות, תקרית בים השחור או שימוש בגרעין
מדינות: רוסיה, אוקראינה, המדינות הבלטיות ומדינות נאט"ו

המדינות הבלטיות הן אחד המוקדים האירופיים שבהם השלכות המלחמה מורגשות בצורה החדה ביותר. בעקבות הסכנה כי יהפכו ליעד הבא, הן עומדות במרכז מאמצי נאט"ו בשנה האחרונה להציג חזית אחידה ולחזק את הכוח המוצב בהן. לא סתם פסגת נאט"ו השנתית התקיימה בקיץ האחרון בוילנה בירת ליטא. זה גם לא מקרה שהברית מקיימת תרגילי הגנה רחבי-היקף במדינות הללו, הראשון שבהם חודש בלבד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. גם גרמניה שיגרה למדינות הבלטיות כלים מתקדמים ליירוט טילים, וביחד עם מדינות אחרות, הבטיחה לעבות את הכוחות המוצבים בהן. מדובר בגדודים בודדים, המוצבים באופן זמני, אך המסר הוא שהברית הצבאית תגן עליהן במקרה של התקפה רוסית, רצון לחזק את החוליה החלשה.

 נשיא אוקראינה זלנסקי. נאט''ו מעדיפה שרוסיה תקיז דם אצלו / צילום: Associated Press

בדנמרק כבר נערכים

להתמקדות בבלטיות יש השלכות גם מעבר להן. בדנמרק, למשל, נמל אסביירג שבמערב המדינה - עד כה נמל מנומנם יחסית ששימש לדיג ולתעשיית טורבינות הרוח הצומחת - עובר בימים אלו שדרוג משמעותי. לפי הדיווחים, הנמל ישודרג בעלות של עשרות מיליוני אירו, כדי לשמש לנחיתה מסיבית של כוחות אמריקאיים במקרה של עימות, ולשליחתם בזריזות הרבה ביותר האפשרית מזרחה.

ארה"ב מצדה, מוצאת במדינות הבלטיות את השותף האסטרטגי והאנטי-רוסי שהייתה רוצה למצוא גם מערבה יותר ביבשת. וושינגטון הבטיחה להושיט לשלוש המדינות הבלטיות הקטנות סיוע ביטחוני בהיקף של 350 מיליון דולר בשנה (לכולן יחד) בשנים הקרובות, וייתכן כי הסכום ייגדל. המדינות הללו גם מובילות בתחום ההוצאות הביטחוניות באיחוד האירופי (שחלק מהמדינות בו חברות בנאט"ו) - והבטיחו להעלות אותן ל־3%, הרבה יותר מ-2% הנדרשים.

החשש מהנעשה באזור הבלטי הוא גם הרקע הנכון להבנת הצטרפותה הזריזה של פינלנד, ולפי ההערכות בקרוב מאוד גם של שבדיה, לברית נאט"ו. עם הצטרפות פינלנד, תהיה למדינות הללו חברת נאט"ו שכנה, החולקת עמן את מרחב הים הבלטי. השאלה אם בידוד המדינות הבלטיות בכלל אפשרי מצד רוסיה, בהתחשב בכך שרוב הים הבלטי הפך לשטח בחסות נאט"ו, נעשית מורכבת יותר. "התמונה כולה השתנתה", אמר לניו יורק טיימס בחודש שעבר המפקד הדני של כוחות נאט"ו בליטא (כ־2,500 חיילים ממדינות שונות), "קלינינגרד היא עכשיו בעיה בשביל רוסיה, ופחות בשביל נאט"ו".

 נשיא רוסיה פוטין. המערב מוגבל בהבנה שלו / צילום: Associated Press, Ekaterina Chesnokova

מכון המחקר "המועצה האטלנטית", שמושבו בוושינגטון, סבור שהסיכון למלחמה באזור לא ממש ירד, ומצביע על אזור הגבולות כרגיש במיוחד. במאמר שחיבר השגריר האמריקאי לשעבר למרכז אירופה, עמית במכון, הוא מפציר בממשל ביידן ובצמרת נאט"ו לקיים תרגילים צבאיים בפרוזדור סובאלקי באופן ספציפי, "כדי להדגים שנאט"ו אינה חוששת מעימות עם רוסיה".

הכדור בידיים של מוסקבה

נכון לעכשיו, לפי רוב המומחים, נראה כי השאלה אם העימות עם רוסיה יתרחב לנאט"ו תלויה בעיקר במוסקבה. לברית המערבית עצמה אין שום אינטרס מיידי להיכנס, לראשונה בתולדותיה, לקונפליקט עם רוסיה - שעלול להסלים במהירות למלחמה כוללת. בתחילת החודש, למשל, פורסמו טענות לפיהן מל"טים מתאבדים רוסיים שכוונו לנמל אוקראיני על גבול רומניה בים השחור התפוצצו דווקא בשטח רומניה. לכאורה, הדבר מהווה התקפה על חברת נאט"ו וגורר את הפעלת סעיף 5 להגנה קולקטיבית של הברית, אבל מטה נאט"ו מיהר להבהיר כי אין עדויות - וניסה להנמיך את הלהבות. כך פעלה נאט"ו גם כאשר שברי טיל מיירט אוקראיני נחתו בפולין, והיה חשש כי מדובר בהתקפה רוסית. מקרים אלו משקפים את הרוח השלטת בנאט"ו, המנסה להימנע מעימות ישיר ומעדיפה להמשיך ולהקיז דם וכוח רוסי על אדמת אוקראינה בלבד.

השאלה אם רוסיה תבחר להרחיב את העימות בתואנה כלשהי נדונה באופן קבוע על רקע העובדה שמדינות המערב עוסקות בחימוש בלתי פוסק של אוקראינה. הרוסים הזהירו בעבר כי הם עשויים לראות בכך התערבות ישירה. חברות נאט"ו נזהרות שלא לעשות זאת כחלק מהברית, אלא במסגרת לאומית בלבד, אך ברור כי היא מתאמת את הסיוע. המודיעין שזורם מצבאות מערביים; יצוא מטוסי קרב הצפוי בשנה הבאה, אחרי המכירה התקדימית של טנקים; ומכירת טילים ארוכי-טווח, שעשויים לפגוע בשטח רוסי - כל אלו עשויים להפוך לטענות למעורבות של הברית, ולגלישה למלחמה רחבה בהרבה.

"זה נראה לא הגיוני או לפחות לא חכם אסטרטגית לפוטין", נכתב ב"פוריין פוליסי", "אבל היכולת של המערב להבין את ההיגיון והרציונל של פוטין ושל תהליך קבלת ההחלטות שלו ללא ספק סובלת מחוסר דמיון, חוסר במידע איכותי - או שניהם".

כרגע, מה שמתווה את המדיניות של נאט"ו מול רוסיה הוא עדיין ההסכם ביניהן מ-1997. זהו הסכם המונע מנאט"ו, למשל, להציב כוחות קבע במדינות הבלטיות או אפילו בפולין, אלא מסתפק ב"כוחות זמניים", הצריכים להתחלף כל זמן מה. לצד זאת, בסדרת התבטאויות מצד בכירי נאט"ו ובמילים ברורות מצד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הברית שבה ומבהירה כי "תילחם על כל קילומטר משטחה". כלומר שמלחמה נגד ליטא או מדינה אחרת החברה בה, תהיה הכרזת מלחמה על נאט"ו.

הסלמה באיומי הגרעין

מסדרון סובאלקי אינו חבית חומר הנפץ היחידה. בשבועות האחרונים גבר המתח דווקא בים השחור, זירת התקפות מל"טים וטילים בלתי פוסקות מהצד הרוסי על אוקראינה, בניסיון לשבש יצוא דגנים ולשתק כלכלית את המסחר של המדינה. האדמירל ג'יימס סטרווידיס, שכיהן כראש כוחות נאט"ו באירופה מ-2009 ועד 2013, הזהיר שהעימותים האחרונים בים השחור - כולל שיתוק יצוא החיטה ואפילו השתלטות על ספינות טורקיות (טורקיה חברה בברית נאט"ו) כדי "לבדוק" את תכולתן - "עשויה לחייב את מדינות נאט"ו להתערב".

תסריט אחר שעשוי להיות רלוונטי ולהתבטא בגלישת המלחמה לזירות חדשות הוא מקרה שימוש בנשק גרעיני. בין אם יהיה מדובר בשימוש טקטי באזור הלחימה, או באופן נרחב יותר, אפילו באמצעות ניסויים גרעינייים לשליחת מסר מרתיע. רוסיה, לפי הדיווחים האחרונים ממשרד החוץ הרוסי, שוקלת גם לעזוב באופן חד-צדדי את האמנה נגד פיתוח טילים, ולסייע למדינות כמו איראן בתחום.

הרטוריקה הרוסית בתחום האיום בגרעין הסלימה בהדרגה, עד שהגיעה לרמות שלא נרשמו בעבר. "המערב צריך תזכורת קבועה לגבי האיום של מלחמה גרעינית" אמר שר החוץ סרגיי לברוב בתחילת ספטמבר, בעוד הנשיא לשעבר דמטרי מדבדב, כיום סגן ראש מועצת הביטחון הרוסית, כבר חצה את הרוביקון הרטורי, ואיים בתסריטים שונים מפני נפילת טילים גרעיניים על ברלין ועל מערב אירופה.

הרוסים הבהירו כי מבחינתם, כל שינוי בסטטוס-קוו בתחום יכול להיות עילה ל"תגובה הולמת". כך לגבי הצבת כוחות נאט"ו או מערכות נשק חדשות על אדמת המצטרפות החדשות לברית - פינלנד ושבדיה; כך לגבי הצבה מחדש של פצצות-אטום בטייסות האמריקאיות בבריטניה (ארה"ב כבר מחזיקה ארסנל גרעיני בגרמניה, הולנד ובלגיה). הרוסים, מצדם, כבר העבירו טילים גרעיניים לבלארוס, ו"יצאו מהארון" בנוגע להצבת טילים גרעיניים בקלינינגרד. שנה וחצי לתוך מלחמת אוקראינה, העימות עדיין לא גלש מעבר לגבולות המדינה, אבל הסיכונים למה שיקרה אם הוא אכן ייצא משליטה - גברו משמעותית.