מהגרים בלמפדוזה / צילום: ap, Valeria Ferraro
משבר הגירה חריף מתרחש בימים האחרונים באי האיטלקי למפדוזה. סירה אחר סירה נוחתים באי - שנמצא במרכז הים התיכון מדרום לסיציליה - מאות כלי שיט עמוסים במבקשי מקלט ומהגרים לא-חוקיים מאפריקה, ששטים מחופי טוניסיה. ביניהם יש מבקשי מקלט, נשים וילדים, אך גם מהגרים העושים זאת בשל הדחק הכלכלי בארצות מוצאם.
האי התיירותי כבר היה בעבר יעד להגירה, בשל המרחק הקצר יחסית של השיט - אבל המספרים הנוכחיים שוברים שיאים - יותר מ-3,000 בני אדם ביום אחד בשבוע שעבר, יותר מ-12 אלף בני אדם בשבוע החולף.
הרשויות האיטלקיות לא עומדות בקצב ההגעה, ומתקשות לפנות את מבקשי המקלט והמהגרים הלא - חוקיים ליבשת באמצעות מעבורות, כפי שנעשה בעבר. המספרים גדולים מדי. מדובר ביותר בני אדם מאשר אוכלוסיית האי, שערוך לקבלת כ-400 מהגרים בלבד בזמן נתון.
● ניתוח | הכלכלה מקרטעת, האירו צולל מול הדולר: המשבר של אירופה
● ישראל נגד שגריר גרמניה: הדיון בעליון שהוליד תקרית דיפלומטית חריגה
רוב המהגרים, לפי הדיווחים, מגיעים מחוף השנהב, גינאה, קמרון, בורקינה פאסו, מאלי ומדינות אחרות באפריקה שמדרום לסהרה. בין היתר, חוקים חדשים נגד שהייה שלהם בטוניסיה מעודדים רבים לנסות לברוח מהמדינה לאיחוד. תמונות מלמפדוזה מציגות את הדוחק ואת הקושי של ארגוני הצלה מקומיים ושל הרשויות לטפל בכמות כה גדולה של בני אדם, ורבים ישנים בצידי הדרכים או מחוץ למחנות הקליטה.
סגן ראש הממשלה האיטלקי, מתיאו סלביני, העומד בראש מפלגת הימין המתנגדת להגירה "הלגה", הגדיר את מה שקורה בלמפדוזה כ"הכרזת מלחמה על החברה האיטלקית". "זו פלישה... מדובר במותה של אירופה", אמר הפוליטיקאי האיטלקי.
כלי התקשורת מגרמניה ועד לצרפת, מדינות יעד של רבים מהמהגרים הלא - חוקיים, מדווחים על הנעשה בלמפדוזה מדי יום.
מה שחריג באירוע הנוכחי אינו רק המספרים הגבוהים, אלא שמדובר בשיא גל ההגירה המשמעותי ביותר תחת שלטונה של ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני ("אחיי איטליה").
מלוני נבחרה בין היתר בשנה שעברה על מצע של התנגדות לתופעה והבטחות לשים לה סוף. במקום זאת, מספר הכניסות הלא - חוקיות לאיטליה כבר עבר רף של 130 אלף עד כה השנה, יותר מפי שניים מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
הפוטנציאל הנפיץ של ההגירה הוכח בשטח
לפי נתוני "פרונטקס" (סוכנות שמירת הגבולות של האיחוד האירופי), קרוב ל-520 אלף בקשות מקלט הוגשו בחצי הראשון של השנה באיחוד, ומספר הנכנסים הלא - חוקיים לגוש צפוי להיות הגבוה ביותר מאז גל ההגירה של סתיו 2015 - יותר ממיליון בני אדם.
במשבר הפליטים אז, מדינות רבות באירופה פתחו את הגבולות לפליטים מסוריה ומאסיה שהגיעו דרך טורקיה, ואף השעו את אמנת דבלין, המחייבת את המדינה הראשונה באיחוד האירופי שבה הגיש אדם בקשת מקלט להיות אחראית לו.
כעת, אחרי שהפוטנציאל הנפיץ של ההגירה הלא-חוקית הוכח בשטח, ואף תרם להתחזקות חסרת-תקדים של הימין הקיצוני באירופה, אף ממשלה ביבשת לא שוקלת מהלך דומה. לאיש באירופה אין כעת תיאבון לקבל בזרועות פתוחות מבקשי מקלט ומהגרים.
המצב הנפיץ הוא הסיבה שמלוני טסה בתחילת השבוע ללמפדוזה, כשהיא מלווה בנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, כדי לבקש לגבש תגובה אירופית מאוחדת. מלוני נמצאת בקרב פנים - איטלקי מול סלביני, והיא אמרה כי גישתה - לשתף פעולה עם בריסל במקום להשתלח בה - למעשה מביאה את האיחוד האירופי כולו לאמץ עמדות איטלקיות בנוגע לצורך "להילחם במבריחים ובתשתיות הכניסה הלא - חוקית" באירופה.
"חלוקה מחדש של מבקשי מקלט בקרב מדינות אירופה היא לא הפתרון", אמרה מלוני במהלך הביקור בלמפדוזה, אלא רק "מאבק מרוכז בסוגיה חיצונית לאיחוד, הכוללת הפסקת האפשרות למהגרים לשוט לאיחוד האירופי".
פון דר ליין הביעה תמיכה. "רק האיחוד יקבע מי ייכנס אליו, לא המבריחים", אמרה. היא הבטיחה "מאבק משולב" כדי לסייע לאיטליה.
אבל בריסל אינה יכולה לעשות הרבה. פשרה בנוגע למדיניות פליטים אחודה לגוש, שכללה התחייבות לחלק את הטיפול בהם בין מדינות אירופה (בניגוד לאמנת דבלין), ואפילו להטיל קנסות של יותר מ־35 אלף אירו על כל מדינה שתסרב לקבל את המכסה שהוקצתה לה - "פוצצה" לפני כשלושה חודשים על ידי מדינות מזרח אירופה. "פרונטקס" אינו יכול למנוע מהפליטים להיכנס, רק לתעד את כניסתם ולחלץ אותם במקרה הצורך.
הצעד האירופי החשוב ביותר עשוי להיות הסכם עם תוניסיה, שיעביר למעשה מיליארדים למדינה תמורת מאבק בהגירה הלא־חוקית. פון דר־ליין ומלוני ביקרו במדינה הצפון-אפריקאית בקיץ האחרון, ואף חתמו על מזכר הבנות בנושא, אבל הכסף עדיין לא עבר, ויש מי שרואים בהתפתחויות האחרונות ניסיון תוניסאי "להגדיל את הסכום" שהמדינה תקבל מהאיחוד האירופי. טורקיה נקטה מדיניות דומה בעבר, ואנקרה חתמה על הסכם בשווי יותר מעשרה מיליארד אירו עם האיחוד האירופי כדי "להיאבק" בהגירה הלא־חוקית מהחופים במערב המדינה.
שורת צעדי חירום של ממשלת איטליה
בינתיים, המשבר הנוכחי דווקא חושף את הסדקים בסולידריות האירופית. רוב המהגרים למעשה מגיעים לאיטליה מכוונה לעבור למדינות עשירות יותר בצפון היבשת, שבהן כבר יש קהילות מהגרים מבוססות, כמו צרפת וגרמניה. פריז הודיעה בתגובה למשבר בלמפדוזה כי תגביר את הפטרולים בגבולותיה כדי למנוע מפליטים שהגיעו לאיטליה להיכנס אליה, ולהחזיר אותם למדינה מתוקף אמנת דבלין אם אכן יתפסו. "צרפת עושה מספיק כדי להתמודד עם בעיית ההגירה הלא־חוקית", אמר שר הפנים הצרפתי. גם גרמניה הודיעה על השעיית קבלת מבקשי מקלט מאיטליה, אך חזרה בה לאחר ביקורת ציבורית.
הממשלה האיטלקית הנוכחית התחייבה כעת להחריף את המאבק בהגירה הלא־חוקית. היא הודיעה השבוע על שורת צעדי חירום, הכוללים את האפשרות לשמור במעצר את הפליטים למשך שנה וחצי, עד שתוכרע בקשת המקלט שלהם, וכן גירוש מהיר לאחר מכן במדת הצורך לארצות המוצא. לצורך כך יוקמו מחנות קליטה "באזורים לא־עירוניים", מסרה הממשלה. בינתיים, הדיווחים ממחנות קליטה למהגרים מדווחים כי מאות נמלטים מהם, בין אם בשל העלמת עין מצד הרשויות או משום שכוח האדם האיטלקי והתשתיות אינם מספיקים. ביחד עם הנתונים החדשים לגבי הזינוק במספר הכניסות לאיחוד האירופי,, התמונות מלמפדוזה משיבות את ההגירה הלא־חוקית לראש סדר היום הפוליטי באירופה. "המשבר לא יכול להיפתר רק בגבולות איטליה", הזהירה מלוני לפני שיצאה לוועידת האו"ם בניו יורק בתחילת השבוע.