מטה גיליאד בארה''ב / צילום: Shutterstock
לפני כחודש, השיקה חברת גיליאד (Gilead Sciences) האמריקאית ספר שהיא כינתה "הספר שהכי קשה בעולם לקרוא". הספר נקרא "מהשוליים", וכל הסיפורים בו כתובים בשולי הספר, במקום במרכזו. הם מספרים את הסיפור של "חולי השוליים", החולים באיידס, צהבת נגיפית וגם סרטן, סיפורים על ההדרה שחווים אנשים שהמחלה שלהם מגיעה על רקע או מוחמרת על ידי המצב החברתי שלהם. מטרת הספר? "להעלות את המודעות להדרת חולים ואי שוויון בבריאות בבריטניה", בה פורסם.
● החברה הישראלית שרוצה לשקם פגיעות בחוט השדרה דרך האף
● ניתוח | נתוני ההייטק מציגים יציבות. האם אפשר להתחיל לחגוג את סוף המשבר?
הספר מאיר את גיליאד באור מעניין. מחברת ביוטק צעירה ובועטת במוסכמות, התוקפת בעיקר מחלות זיהומיות חסרות מרפא ומביאה לשוק מוצרים מקוריים שעושים מהפיכות בתחומם, היא הפכה עם השנים לחברה יותר גדולה, יותר שבעה, אשר דווקא זכתה לביקורת על מחירי חלק מן המוצרים שלה.
למרות שהיא עדיין נחשבת חברה חדשנית, נמרצת, בחזית המדע, היא היום ממוקדת לא רק במחלות של אנשי השוליים, אלא גם במחלות מיינסטרימיות "מכובדות" ו-61 מהמוצרים בצנרת שלה הם לסרטן. החברה ביצעה ב-2019 את חילופי ההנהלה המשמעותיים ביותר שלה עד כה, כשבחרה במנכ"ל דניאל או'דיי שהגיע מעולם הפארמה הקלאסי, מחברת רוש.
שוחחנו עם שני בכירים בגיליאד, שסיפרו על תהליך השינוי שעוברת החברה, ברמה המוצרית וברמת התרבות. אנדרו דיקנסון, סמנכ"ל הכספים של החברה: "הצטרפתי לגיליאד שלפני קצת יותר משש שנים, כך שאני למעשה חבר ההנהלה הוותיק ביותר. ניהלתי את חברת Myogen שנרכשה על ידי גיליאד ב-2006, ואחרי תקופה בבנק השקעות, חזרתי לגיליאד. כך שאני מכיר את החברה זמן רב.
"השינוי שעברה החברה הוא עצום"
"בעבר, היא הייתה הרבה יותר קטנה, מרוכזת בתחום האיידס, תחום שהכניס לה הרבה כסף והיא הייתה מובילה בו. המוצרים שפיתחה החברה בתחום הזיהומי, באיידס ואחר כך בצהבת נגיפית, עשו את המהפיכות שלהם בתחום והשווקים שלהם בעצם 'נגמרו', והשוק שאל 'מה הלאה'. מאז שדניאל או'דיי המנכ"ל החדש נכנס לחברה, היא מרוכזת בהתרחבות לתחום הסרטן, אסטרטגיה במסגרתה גם נרכשה חברת קייט הישראלית-אמריקאית. ב-2020 קנינו את אימונומדיקס ב-21 מיליארד דולר".
"השינוי שעברה החברה הוא עצום", אומר דיקנסון. "כשהצטרפתי לחברה היו בה כ-10,000 עובדים והיום אנחנו 17,000. אז אנחנו עדיין קצת קטנים יחסית לחברות הביוטק הענקיות מולן אנחנו מתחרים, אבל יש לנו המון מוצרים יחסית לכמות העובדים, וזה משמר את הייחודיות שלנו - התחושה של כל עובד משמעותי למוצר שעליו הוא עובד ולכן לחברה ולעולם. למזלנו אנחנו חברה עם סיפור מאוד יפה של שינוי פרדיגמה בתחום תרופתי מסוים - איידס - וריפוי חולים ממש. בשביל זה אנשים מגיעים לחברת תרופות, וכשזה מצליח, זה נטמע ב-DNA של החברה".
"אין הרבה הזדמנויות לראות חברה גדולה עוברת שינוי משמעותי כמו שגיליאד עוברת עכשיו", אומר ד"ר פלביוס מרטין, ראש תחום המחקר בחברה. מרטין גדל ברומניה. "תמיד התעניינתי במחקר. את יודעת מי היה דמות מעוררת השראה עבורנו? פרופ' מיכאל סלע, הישראלי שהיה אחד מממציאי הקופקסון. הוא נולד בפולין וגר ברומניה כילד. היה מלהיב לחשוב שמישהו שהתגורר לידנו הצליח בהמשך לפתח תרופה. אולי בזכותו נמשכתי לתחום האימונולוגיה. אחרי שהמשטר הקומוניסטי נפל, סלע הגיע לבקר את בית הספר לרפואה שלמדתי בו, ונתן לי עצת זהב: 'מדע ופיתוח תרופות הולכים יחד', כלומר המחקר צריך לשאוף לפיתוח, והפיתוח תמיד חייב לזכור את השורשים שלו במחקר".
דיקנסון: "לפני הכניסה של דן לחברה, היינו קצת מפוזרים בעולם. כדי לנהל את ההתרחבות הבאנו אנשים שתפקידם לעזור להנהלה להעצים את הסניפים המקומיים, ושל העובדים בכל העולם. בנוסף גם נפתחנו יותר לסביבה. יש לנו דיאלוג הרבה יותר פתוח עם חברות אחרות, עם האקדמיה.
"החברה עברה תהליך של הורדת החלטות למטה. בעבר הייתה לנו מנהיגות שהורכבה ממדענים, שגם כיוונו את הפן העסקי של החברה. הם היו מקבלים החלטות כקבוצה קטנה יחסית, כפי שמתאים לחברה קטנה יותר, ואז דחפו את ההחלטות למטה בצורה מאוד חזקה. היום ההחלטות מתקבלות בוועדת פורטפוליו הרבה יותר גדולה, והחלטות שרלוונטיות לצוות מסוים מתקבלות בצוות ככל האפשר. הדיון לגבי ניהול הפורטפוליו, תיעדוף המוצרים, מתקבל מתוך שיח הרבה יותר פתוח ורחב. מה שלא השתנה הוא שלאנשי המדע יש את המילה הארונה".
"הרעיון של ריפוי מושך אנשים שמתאימים לתרבות הארגונית שלנו"
גיליאד הצליחה בריפוי לא רק בתחום האיידס אלא גם בתחום ה-HCV. אלא שכמעט מיד לאחר שהמוצר הושק, מצד אחד הגיעה תחרות ומן הצד השני, נשמעו טענות על המחיר שגובה החברה עבור הטיפול החד-פעמי של החברה.
מרטין: "כאיש פיתוח עסקי לימדו אותי שאסור להגיד 'ריפוי'. חששו מהבטחות יתר. גיליאד החזירה את הרעיון של ריפוי לקדמת הבמה. היום אנחנו מעזים לדבר על ריפוי גם בתחום הסרטן".
חטפתם המון ביקורת על המחיר של המוצר, זה לא שוחק קצת את ההתלהבות לאורך זמן? ואת הרצון ליצור מוצרים מרפאים, לעומת טיפולים כרוניים שעולים אולי פחות פר מנה אך למשך שנים רבות קדימה?
דיקינסון: "לא כלפי פנים. אנחנו יודעים שעשינו משהו מדעי מדהים, וגאים בו כמו ביום הראשון אחרי פרסום התוצאות. יש מתחרים? מצויין. הרמנו את הרף בתחום. האנליסטים אומרים שגמרנו לעצמנו את השוק? יופי. יהיה לנו שוק חדש. ומנין הביטחון בכך? אם שאלת על התרבות שלנו, אז זו אחת התשובות - הרעיון של ריפוי מושך אלינו אנשים שמתאימים לתרבות הארגונית שלנו, והם יביאו לנו את המוצרים הבאים".
הביקורת, הוא אומר, לא הייתה כולה מוצדקת, אבל היום גיליאד הפנימה בצורה חזקה יותר את סוגיית הנגישות. "אנחנו שותפים היום בפרוייקט של ה-WHO שמשחרר את הפטנטים שלנו עבור מדינות עניות במיוחד והיינו חברת הפארמה הראשונה בגודל שלנו שהצטרפה למיזם הזה. אנחנו מוכרים במדינות הללו במחירים נמוכים מאוד, ללא ערך לנו, על ידי שותפים שאנחנו אימנו, כדי להביא את המוצרים למעל 150 מדינות שאינן מפותחות".
הוא מוסיף כי: "אחרי שלכאורה 'גמרנו' לעצמנו את שוק האיידס, היום אנחנו שוב רוצים לצמוח בתחום האיידס, עם המוצר שלנו למניעת איידס, שניתן פעם בשישה חודשים, ויכול לדעתנו ממש לסיים את המגפה הזו, ממש כמו סוג של חיסון. אנחנו מתלהבים מאוד מהרעיון לסיים את המגפה שהביאה אותנו עד הלום".
מרטין: "נדרשו לנו 12 שנים להצליח לעבור את המעטפת, הקפסיד שעוטף את הוירוס. בעבר, מול מכשול כזה חברות התרופות היו מרימות ידיים, אבל היום הטרנד הוא להגיד: אנחנו נתקוף דווקא את המוצרים שהם Undruggble, את המקומות בהם אנחנו יודעים מה המטרה, מה המנגנון אולי, אבל לא יודעים איך להגיע אליו או להפעיל אותו, ושם נמצאות הרבה הזדמנויות לפריצת דרך".
המגפה תסתיים אך ורק אם תהיה נגישות יוצאת דופן לתרופה.
מרטין: "נכון, אנחנו בהחלט לוקחים זאת בחשבון, והשאלה היא פחות מה יהיה המחיר של המוצר, אלא כמה אנשים יסכימו לקחת אותה, כי זו זריקה והתרופות הקיימות הן בבליעה. אנחנו עובדים במקביל על תרופות בבליעה שניתן לקחת פעם בשבוע ואולי בהמשך גם פעם בחודש, כדי להגיע לאותה התוצאה עם כלים מרובים, כדי לוודא שכמה שיותר אנשים מוצאים אצלנו את הפתרון".
"ימים מוקדמים לעריכה גנטית בסרטן"
היום פעילות הסרטן שלה עומדת על שלוש רגליים: מוצרי ה-CAR-T על בסיס קייט, אחד התחומים המרוכבים ביותר מדעית ולוגיסטית בתחום הסרטן, מוצרי ה-Conjugate, המורכבים משילוב של נוגדן ותרופה, ומוצרי ה-Bi Specific, חלבונים שיכולים להיקשר לשתי מטרות בו זמנית. ההתלהבות מתעוררת גם לגבי כל אחד מן התחומים הללו בנפרד, וגם לגבי האופציה לשלב אותם עם מוצרי אימונותרפיה, שהנציגה הבולטת שלהם היא קייטרודה של חברת מרק. קייטרודה לבדה עוזרת מאוד לחולים מסוימים, אבל ישנם חולים שהמחלה שלהם חוזרת אחרי הטיפול בה או שאינם מגיבים אליה כלל. התפיסה היא כי שילוב של מוצרים ממשפחה זו עם מוצרים אחרים, יפתחו את הדלת לאפקטיביות של התרופה גם עבור קהלים שלא מצליחים להרוויח ממנה היום.
דיקנסון: "בתחום ה-CAR-T עברנו את המיליארד דולר, ואנחנו עושים יחד עם החברות האחרות בתחום, מהפכה בתחום סרטן הדם. זה קרה יחסית לאט. השוק הופתע שלא ראה זינוק מיידי בהכנסות כמו במקרים בהם משיקים תרופה המבוססת על גלולה לבליעה או זריקה פשוטה, וכבר חשבו שאולי זה לא יקרה. לקח למוצר הזה הרבה זמן לתפוס כי הוא דורש תיאום בין כמה גורמים כדי להפיק את התאים של המטופל, לבצע להם עריכה גנטית ולהזיק אותם בחזרה למטופל. תהליכי הייצור היום הרבה יותר יעילים, מתח הרווחים מן המוצר גבוה מכפי שהיה, אבל אלה עדיין ימים מוקדמים לקטגוריית המוצר הזו. היא נמצאת היום במקום שבו היו תרופות הביוטק המובילות, הנוגדנים מבוססי החלבון כמו יומירה או ארביטוקס, לפני 20-30 שנה.
"אנחנו אגב ציפינו להשקה איטית כזו. אלה האנליסטים שלפני חמש שנים, בעת ההשקה, לא היו ריאליסטים. היום אנחנו מאמינים שאפשר להגיע לשוק של 2-3 מיליארד דולר למוצרים בתחום הזה עבור ההתוויות שכבר אושרו, ומאמינים כי הוא יאושר להתוויות נוספות, כך השוק יגדל עוד יותר. וזה ממש כמו ציפינו".
מרטין: "היום זהו המוצר המותאם אישית האולטימטיבי. העתיד של התחום הזה הוא שהמוצר יהיה אלוגנאי, כלומר או שנוכל להכין את התאים מראש, גרסה אוניברסלית של המוצר, ולא להפיק אותם מכל חולה ספציפי. אפשרות אחרת היא שניתן לחולה איזו שהיא זריקה שתגרום לתהליך העריכה הגנטית לקרות בתוך הגוף שלו. אבל זה יקח עוד עשורים".
כרגע המוצר מתאים לסרטן הדם והתקווה הייתה שיתאים גם לגידולים מוצקים.
"אנחנו רואים אצל חברות אחרות, קטנות יותר, שפנו לתחום הזה, שה-CAR-T יכול להשיג תוצאות בגידולים מוצקים, אבל בינתיים רק תגובה חלקית. גם זה מסע של עוד עשורים".