השקעת הענק בגז הישראלי: האם בעלי המניות בשותפות של תשובה יקבלו עוד רבע מיליארד דולר מממשלת אבו דאבי?

עסקת הענק למכירת 50% משותפות הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) לידי בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו-דאבי (ADNOC) תמורת כ-7 מיליארד שקל מתנדנדת. ברויטרס פורסם כי ועדה בלתי תלויה שמינתה ניו-מד לבחינת העסקה המליצה להעלות את התמורה בעסקה ב-10%-12% (תוספת של עד רבע מיליארד דולר). זאת בשל העליה החדה במחירי הנפט והגז ושחיקת השקל מול הדולר מאז הוגשה הצעת הרכישה לפני כחצי שנה. החלטת הוועדה ניתנה על אף שלפי הדיווח לא עמדו לפניה הצעות רכישה נוספות לניו-מד.

● ניו-מד דורשת מאדנוק ומ-BP עוד 250 מיליון דולר עבור המכירה 
● החברה הישראלית הזו איבדה 60% בוול סטריט. אז למה האנליסטים עדיין אופטימיים? 

ניו-מד מחזיקה ב-45% ממאגר הגז הטבעי הגדול בישראל לוויתן. לדברי גורמים במשק האנרגיה, מאחורי הקלעים נמצאת גם סוגיית היתר יצוא הגז מהמאגר שמדאיגה את הרוכשים הפוטנציאליים. אשתקד נרשמה ירידה חדה במכירות המאגר לשוק המקומי - ירידה שהיא בניגוד לרוח מתווה הגז אשר עלולה לסכל את קבלת ההיתר שמתעכבת בינתיים.

לפני כחצי שנה, לקראת סוף מרץ, הדהימה ניו-מד, בניהולו של יוסי אבו, כשדיווחה כי קיבלה "הצעה אינדיקטיבית לא מחייבת" מ-BP ו-ADNOC לרכוש מחצית מהזכויות בניו-מד לפי שווי של כ-14 מיליארד שקל לשותפות כולה. מחיר העסקה המוצעת שיקף באותה עת פרמיה של 65% על מחיר השוק של השותפות.

 יוסי אבו, מנכ״ל NewMed Energy וג׳ון קרי, השליח הנשיאותי המיוחד לענייני אקלים, בכנס באבו דאבי / צילום: דוברות NewMed Energy

שתי חברות האנרגיה הבינלאומיות הציעו לרכוש במזומן את כל יחידות ההשתתפות של ניו-מד המוחזקות בידי הציבור (45%), וכן 5% מיחידות ההשתתפות המוחזקות על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה, כך שלאחר השלמת העסקה יחזיקו BP ו-ADNOC ב-50% מהבעלות בניו-מד (בחלקים שווים ביניהן) וקבוצת דלק ב-50%. אם תושלם העסקה, תהפוך ניו-מד לחברה פרטית.

התשואה הגבוהה בין מדדי הבורסה המקומית

מאחר שמדובר בעסקת מכירה כפויה, שבה למחזיקי יחידות ההשתתפות מהציבור בניו-מד אין דרך להתנגד לה באמצעות הצבעה, הקימה השותפות ועדה בלתי תלויה, בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, המשמש כדח"צ בניו-מד, כדי לבחון את הסוגיות הנוגעות לרכישת יחידות ההשתתפות המוחזקות בידי הציבור. זו החליטה כאמור להמליץ על הגדלת התמורה בסכום של כ-700 מיליון שקל.

מחיר יחידת ההשתתפות של ניו-מד זינק ב-70% מאז הדיווח אודות הצעת הרכישה, ושווי השוק של השותפות עומד כעת על 13.3 מיליארד שקל (לאחר עלייה קלה עקבות הדיווח ברויטרס). העסקה שימשה כזרז חיובי גם למדד ת"א נפט וגז שזינק מתחילת השנה בכמעט 50% והשיא את התשואה הגבוהה (בפער ניכר) בין מדדי הבורסה המקומית. לשם השוואה המדד הבא אחריו בעליות הוא ת"א בנקים, עם עלייה של 16% מתחילת השנה.

ניו-מד מחזיקה כאמור בכ-45% מהשותפות במאגר הגז לוויתן, כאשר ענקית האנרגיה האמריקאית שברון מחזיקה בכ-40% מהמאגר והשותפות רציו ב-15% הנותרים. "עניין מרכזי שמרחף מעל העסקה עד היום הוא היתר היצוא מהמאגר", מתאר גורם במשק האנרגיה. "כדי שחברות בינלאומיות ייכנסו להשקעה בניו-מד, הן מן הסתם רוצות שהשותפות במאגר יקבלו היתר כזה, אחרת לשם מה הן נכנסות לעסקה? היו הערכות שהוא יתקבל ברבעון הראשון של 2023, אך עד היום זה לא קרה. עם זאת, במאגר תמר כן התקבל היתר יצוא. אז זה מחדד את השאלה מדוע האישור ללוויתן מתעכב? זה מלמד להערכתי על קושי מסוים".

גורם אחר בשוק ההון מציין כי השותפות במאגר לוויתן הגישו את הבקשה רשמית לפני שלושה חודשים. מאז לדבריו, היו דיונים בממשלה והוחלט על הקמת צוות למשרדי רה"מ, האוצר והאנרגיה. הגורם מציין "המדינה, ככל שאני מתרשם, רוצה לדאוג שלא תהיה סכנה לביטחון האנרגטי, וזהו שיקול סופר-לגיטימי".

אותו גורם מציין כי להערכתו סוגיית ההיתר אינה במוקד הדיונים בין הוועדה שמינתה ניו-מד ל-BP ו-ADNOC, אבל בהחלט עלולה להשפיע על הרצון של חברות האנרגיה הבינלאומיות להשקיע כאן: "האמירתים למשל לא מכירים את השוק הישראלי, ואין להם ניסיון עם הבירוקרטיה כאן. כשהם רואים מכתב שראש אגף תקציבים מוציא בנושא יצוא הגז, או שהנושא הופך לכלי ניגוח בתקשורת מול ארגונים חוץ ממשלתיים, זה מעלה אצלהם סימני שאלה", הוא אומר.

"רגישות רבה בהמון זירות"

נציין כי לפני למעלה מעשור נקבעה בישראל (ועדת צמח) מסגרת התנאים ליצוא הגז, תוך שמירה על עתודות מספקות למשק, ובהמשך חוקק מתווה הגז. אלה קבעו את המסגרת למכסת היצוא. "ככל הידוע מאגר לוויתן נמצא, על אף הכמויות להן התחייב בחוזים מול מצרים וירדן, בתוך מכסת היצוא שאושרה לו בעבר. אבל כאן מדובר בקבלת היתר יצוא, שיקבע כמה מותר למאגר לוויתן לייצא פר שנה. יש פה רגישות רבה בהמון זירות", אומר הגורם בשוק.

הדוחות הכספיים של ניו-מד מלמדים שהמכירות של הגז הטבעי ממאגר לוויתן בישראל ירדו כאמור משמעותית השנה. במחצית הראשונה של 2023 נמכרו 0.9 BCM (מיליארד רגל מעוקב) גז בישראל - כמחצית מהכמות שנמכרה במחצית המקבילה ב-2023. וזאת מול 4.4 BCM שנמכרו בסיכום המחצית לירדן ומצרים - עלייה של 16% בתוך שנה.

לדבריו, "החשש להערכתי בצד הממשלה והרגולציה הוא שמתן היתר יצוא יצמצם את התחרות על מחיר הגז במשק הישראלי, דבר שימנע הוזלת מחירו כאן".

כלכליות יצוא הגז לאירופה נשחקה

מה יכול להשתנות בתנאי המאקרו של יצוא הגז בשנים הקרובות? הכלכליות של יצוא גז לאירופה נשחקה בחודשים האחרונים כאשר המחיר צנח בכ-80% מהשיא אליו הגיע באוגוסט אשתקד, לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה שיצרה קשיים באספקת הגז הטבעי מרוסיה לאירופה: "הכלכליות של מכירת הגז לאירופה קיימת, אבל ירדה בשנה החולפת", טוען הגורם בשוק.

 אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

עניין נוסף לדבריו הוא "מצרים, שבשנה שעברה רכשה גז מישראל, הנזילה אותו במתקנים שלה ומכרה התוצרת לשוק האירופי, הפסיקה להנזיל בשל הירידה בכלכליות. כיום למצרים יש מחסור פנימי בגז טבעי וענקיות האנרגיה בעולם הודיעו שיחפשו גז טבעי במים הכלכליים שלה. אם ימצאו גז יכול להיות שבתוך 3-4 שנים כל עניין הפקת הגז הטבעי במצרים יתאושש שוב. בראייה של BP ו-ADNOC זה גם יכול להשפיע היום על הכדאיות של יצוא הגז מלוויתן".

מעבר לזה יש, לדברי הגורם שיקולים נוספים אצל ענקיות האנרגיה הללו כשמגיעה המלצה להעלאת מחיר בעסקה שהציעו לניו-מד. "אם הן יסכימו להעלאת המחיר בעסקה, זה עלול לשדר מסר שהן סחיטות במו"מ. אז גם אם הן מאוד רוצות את העסקה, העלאת המחיר - אפילו שהדרישה הגיונית בשל עליית מחיר הדולר והשלכות האינפלציה - עלולה להפוך לבעייתית עבורן עד כדי פיצוץ העסקה".