גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 שנה לשני האירועים שסללו את הדרך לעידן חדש ומשוכלל בתעשייה הפיננסית

באפריל 1973 נוסדה בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, וחודשיים אחר כך פורסם מודל בלק-שולס, ששוכלל בידי רוברט מרטון והפך למכשיר דומיננטי לניהול סיכונים ● לשני האירועים השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי

בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato
בורסת האופציות Cboe בשיקגו / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato

מנחם ברנר הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטת ניו יורק, דירקטור באשטרום נכסים ויועץ לקוגנום ייעוץ כלכלי.
דן גלאי הוא פרופסור אמריטוס למימון באוניברסיטה העברית, בעלי חברת אופציות טכנולוגיות ודירקטור בבנק אש (בהקמה).
הכותבים היו הראשונים להציע לבורסות בארה"ב את מדד התנודתיות "סיגמא", שהיה המודל ל"מדד הפחד" (VIX).

השנה אנחנו מציינים 50 שנה להיווסדה של בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, באפריל 1973, וגם לפרסום מודל בלק, שולס ומרטון (Black-Scholes-Merton, או B-S-M), המוכר ברבים גם כמודל בלק-שולס. המודל פורסם ביוני 1973, והמאמר של מרטון, שפיתח את המודל בדרך אלטרנטיבית, פורסם זמן קצר לאחר מכן.

ניתוח | הציבור דוהר לפיקדונות בריבית קבועה: באיזה בנק תקבלו הכי הרבה? 
פחד בשווקים: המדד שצופה תנודתיות בוול סטריט מזנק לשיא של 4 חודשים. אלה המשמעויות 

שני אירועים אלו, שקרו באביב 1973, הטביעו את חותמם על העולם הכלכלי-פיננסי ב-50 השנים האחרונות, ויש להם השפעה ייחודית על האקדמיה ועל התעשייה הפיננסית. העדות לכך היא פרס נובל לכלכלה שניתן לשולס ולמרטון ב-1997 (פישר בלק נפטר שנתיים לפני כן), המחקר האקדמי הנרחב בנושא אופציות וניהול סיכונים והשימוש הגלובלי באופציות על נכסים רבים (מניות, איגרות חוב, מט"ח, סחורות ועוד).

קריסתו של "תקן הזהב"

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, המסחר באופציות היה דליל מאוד, והאופציות היו "לפי מידה", כלומר לא סטנדרטיות. יש לזכור שהשווקים הגדולים באותה תקופה, שוק המט"ח ושוק האג"ח, היו שווקים לא תנודתיים, והסיכון היה נמוך יחסית.

 

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו שנים סוערות בשווקים הפיננסיים בארה"ב ובשאר העולם. ב-1970-1973 חל שינוי מהותי בעולם הפיננסי, עם קריסתו של "תקן הזהב", מדיניות שער חליפין קבוע המבוסס על מחיר הזהב, שהייתה נהוגה מאז הסכם ברטון-וודס ב-1944. שערי החליפין נעשו תנודתיים.

שוק המט"ח הפך מסוכן למשתתפים בו, ונוצר הצורך להגן על החשיפה לסיכון זה מצד, לדוגמה, יצואנים ויבואנים. ביקוש זה יצר את שוק נגזרי המט"ח. בשנים אלו האינפלציה גאתה, עקב משבר הנפט, ויחד איתה האי-ודאות האינפלציונית.

גם המדיניות המוניטרית של הפד האמריקאי השתנתה, ומשמירה על שערי ריבית יציבים הם עברו למדיניות של שליטה על כמות הכסף, שהתבטאה בתנודתיות רבה של הריביות על אג"ח ממשלתיות ופרטיות.

חשיפה זו תרמה להשקת נגזרי ריבית מסוגים שונים (חוזי פורוורד, אופציות, חוזי החלף) עבור מגוון שוקי אג"ח (לדוגמה, חוזים עתידיים על אג"ח מגובות-משכנתאות).

באותן שנים שוק המניות היה קטן יחסית לשוקי המט"ח והריביות, ורוב הכסף היה מושקע בקרנות פנסיה וקרנות נאמנות שהבטיחו פיזור סיכון.

לאחר שמחקרים רבים הראו שקרנות מנוהלות אינן "מייצרות" תשואה עודפת, החלו להופיע בתחילת שנות ה-80 קרנות אינדקס (פסיביות), ולאחר מכן, בשנות ה-90, קרנות עוקבות מדד (ETF) שמשכו כספים רבים לשוק המניות.

שוק המניות התרחב מאוד, ותמיד הסיכון בו עולה בהרבה על שוק המט"ח ועל שוק הריביות. החשיפה למניות בתיקי המשקיעים גדלה, ועימה התפתח שוק נגזרים (חוזים עתידיים ואופציות).

ביקוש גובר למכשירים

הסיכון הגובר בהשקעה בשוקי המט"ח, האג"ח והמניות תרם לביקוש הולך וגובר למכשירים פיננסיים, ולאסטרטגיות דינמיות שיכולות לספק הגנה מסיכונים אלו. בגרף המצורף אנו רואים את הגידול העצום בעשר השנים האחרונות. שוק החוזים העתידיים גדל כמעט פי שלושה ושוק האופציות גדל פי שישה.

שוק הנגזרים בכללותו תרם תרומה עצומה להתפתחותם וליעילותם של השווקים הפיננסיים. שוק האופציות היה המקור לחדשנות פיננסית שלא הייתה כמותה בעולם המימון האקדמי והמעשי. שוק האופציות הסחירות, שהחל להתפתח לפני 50 שנה, ושגשג בין השאר בזכות מודל התמחור של B-S-M, הפך להיות המכשיר הדומיננטי בניהול סיכונים.

המודל מספק בסיס תמחור (בנצ'מרק) למגוון מכשירים פיננסיים המונפקים על ידי חברות וממשלות (למשל, אג"ח להמרה או אופציות למנהלים/עובדים). יתרה מכך, "גישת האופציות" התפתחה ויושמה בשטחים שונים במימון ובכלכלה.

לדוגמה, בתחום מימון חברות וקביעת מבנה הון, הערכת סיכוני אשראי, הערכות שווי של אסטרטגיות השקעה (real options), הערכות שווי של חברות לא נסחרות כמו חברות סטארט-אפ ועוד.

ציפיות הסיכון העתידי

תרומה חשובה של האופציות למיניהן היא לעולם האינפורמציה. בעבר, וגם כיום, רוב הציפיות לעתיד נגזרות ממחירי העבר, בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה. החדשנות שנובעת ממודל תמחור האופציות היא שממחירי אופציות ניתן לגזור את ציפיות ציבור המשקיעים לגבי הסיכון העתידי, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה (סת"ג). כלומר, אם משקיע מוכן לשלם 5 דולרים לאופציה שפוקעת בעוד חודש, ומספקת לו ביטוח נגד ירידה במחיר המניה, הרי שהוא צופה שההסתברות לירידה היא נניח 20%.

סטיית התקן הגלומה היא צופה פני עתיד (Forward Looking), ונגזרת ממודל B-S-M. בנק אוף אינגלנד היה הבנק המרכזי הראשון שהשתמש בסת"ג כאינפורמציה חשובה בדיונים המוניטריים כבר ב-1986.

ב-1993 החלה ה-Cboe לפרסם את מדד VIX (המכונה גם "מדד הפחד") שהוא סת"ג של מדד S&P 500 ל-30 יום. ב-2001-2023, הממוצע ארוך-הטווח שלו הוא כ-20, אבל הוא נע בין 10 בתקופות "רגיעה", ללא אירועים מיוחדים (למשל ב-2005-2007, וב-2017), ל-30 בתקופות "סוערות". באירועים כמו המשבר הפיננסי ב-2008 והתפרצות הקורונה במרץ 2020, הגיע ה-VIX גם ל-80 ויותר לזמן קצר.

דוגמאות נוספות לאינפורמציה שניתן להפיק ממחירי אופציות הן חישוב פרמיית הצבעה במקרים שהצבעת בעלי המניות עשויה להשפיע על מחיר המניה (לדוגמה, המקרה של בר סטרנס במרץ 2008).

דוגמה אחרת היא השימוש שעושה רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) בנפח המסחר באופציות, כדי לאתר מסחר המבוסס על מידע פנים. דוגמה מעניינת נצפתה לפני הבחירות האחרונות בארה"ב בנובמבר 2020. החוזים העתידיים על ה-VIX לאוקטובר הגיעו ל-30% ויותר, ואילו אלו של נובמבר ודצמבר היו מתחת ל-30%. כלומר, האי-ודאות הגבוהה לפני הבחירות בנובמבר צפויה הייתה להתפוגג בחלקה אחרי הבחירות.

לסיכום, מודל B-S-M, שהיו לו הרבה הרחבות ומודלים מתחרים רבים, הוא עדיין הדומיננטי בתמחור אופציות. הייתה לו השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי. המודל התפרסם סמוך לפתיחת המסחר באופציות סטנדרטיות ב-Cboe, שעזר מאוד להפצת המודל מעבר לאקדמיה, ופרסום המודל סייע מאוד להתפתחות המסחר באופציות וליצירת אסטרטגיות מסחר מתקדמות.

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?