בלי עובדים, עם מחסור בחומרי גלם: בעלי המסעדות שנרתמים בשעת מלחמה

בעלי מסעדות במרכז מדווחים על ירידה של 95% בהיקף העבודה, אך מגלים הבנה למצב הכאוטי מאז תחילת הלחימה • רבים מהם מתגייסים להכנת משלוחים למפוני העוטף ולחיילים, ובשיחה עם גלובס מציינים: "אין עכשיו דבר כזה 'מסעדנות'. אחרי זה נעשה בקרת נזקים"

חלוקת מזון של מסעדת בוקריה / צילום: לירן מימון
חלוקת מזון של מסעדת בוקריה / צילום: לירן מימון

המלחמה שהחלה ביום שבת שעבר גבתה קורבנות רבים, הגדילה את תחושת חוסר הביטחון וחוללה חוסר ודאות בעורף האזרחי. אחת מהשפעותיה נוגעת למצב הכלכלי במשק, ולכך שענפים רבים חווים ירידה דרמטית בהכנסות. בין אלה נמנות המסעדות - רובן סגורות כבר למעלה משבוע, ואלו שפתוחות חוות ירידה חדה בכמות הסועדים והמשלוחים.

הכנסת הזמינה את הרשתות החברתיות לדון בטיפול בפייק ניוז. אף אחת לא באה
משרד הכלכלה: מדיניות של אפס סובלנות להפקעת מחירים וניצול מצב

למרות זאת, אף אחד לא מתלונן. להיפך: רבים מרגישים צורך לתרום ולהיות עסוקים בהתנדבות, ובעלי מסעדות מעידים שזהו השיח בכל מקום סביבם.

"כמו הרבה מאוד מסעדנים נרתמנו, ובכל יום אנחנו מוציאים מנות למי שפונה - אם זה בסיסים של צה"ל בצפון או בדרום", אומר רן אלקובי, בעלים ומייסד מסעדת בוקריה בפתח תקווה. "העבודה שלנו ירדה ב־95%, אבל אני לא חושב שיש למישהו מקום להתלונן כרגע. כולם צריכים להיות במקום של התגייסות, ואחרי זה נעשה את בקרת הנזקים.

מזון ממסעדת פרימו שנשלח לחיילים / צילום: אופיר וידבסקי
 מזון ממסעדת פרימו שנשלח לחיילים / צילום: אופיר וידבסקי

"אין דבר כזה עכשיו 'תחום המסעדנות'. הוא לא קיים, כמו כל תחומי הפנאי. בניגוד לקורונה, שבה אנשים היו פנויים להתנחם במשלוחים בבית, עכשיו המינונים נורא נמוכים".

"הרבה יבול הושמד"

אחד הקשיים שבהם נתקלים מסעדנים, בדומה לרשתות מזון וספקיות, קשור למחסור בכוח-אדם, בנוסף למחסור בחומרי גלם. "כוח עבודה מלא נעלם - המון עובדים התגייסו, כל מה שקשור לכוח עבודה זר - התאדה. ערבים ישראלים נעלמו. פלסטינים עם אישורים לא יכולים להיכנס באופן גורף.

"יש סיטואציה של חוסר ודאות, אנשים לא ממהרים לעבוד, ובעלי עסקים משנסים מותניים ויורדים לרצפה. לפני שלושה שבועות פתחנו מקום חדש, שעכשיו סגור. אבל זה הזמן לסתום את הפה, ולעשות מה שאפשר".

"ייקח זמן עד להחלטות על פיצויים בגין ירידה תזרימית" 

"כרגע אין החלטות לגבי פיצויים בגין ירידה תזרימית, והחלטות כאלו צריכות להתקבל בחקיקה, בתקנות או ברגולציה של משרד האוצר. זה ייקח זמן", מסביר עו"ד עמוס רוזנצויג, יועץ מיוחד במשרד ברנע ג'פה לנדה, ולשעבר היועץ המשפטי הראשי של ביטוח לאומי.

ברמה המיידית, קיימים שני אלמנטים. "האחד הוא עסקים שהעובדים שלהם גויסו למילואים, ואז הם יכולים לקבל פיצויים מביטוח לאומי. לצד זה יש מגבלות מסוימות - אי אפשר לפטר עובד שגויס למילואים, למשל.

"הדבר השני, שכרגע עדיין לא ישים, הוא מה שלמדנו בתקופת הקורונה לגבי עובדים בחל"ת. בתקופת הקורונה הנושא הוסדר בתקנות חירום, כך שעובד שיצא לחל"ת קיבל דמי אבטלה מוגבלים בזמן לפי תנאי הזכאות. החיסרון הגדול הוא שהיום אנחנו לא יודעים להגיד מה תהיה התקופה, אז לחלק מהעסקים, כמו מסעדות, קשה לקבל החלטה אם לשחרר לחל"ת, שלא מאפשרת גמישות בהעסקה.

"דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא חלילה אם יש נפגעים. אם עובדים נפגעו באזורי העימות בזמן שהיו בעבודה, בדרך אליה או ממנה, הם יכולים להיות זכאים לפיצוי גם בקצבאות, כלומר הנטל עובד לכתפי הביטוח הלאומי".

באשר למחסור בחומרי הגלם, הוא מציין כי "כל מה שקשור ליבולים מהדרום, כמו פלפלים, אין. מעבר לבעיית הקטיף, הרבה יבול הושמד במלחמה, ולא מעט חקלאים תאילנדים נרצחו. הביקושים לחקלאות הימית גברו מאוד, כי אין יבוא. אין דגים מעזה, ולא ממצרים".

בנצי בן שמחון, בעלים ושותף במסעדת הסוהו בראשון לציון, מעיד שאצלו המחסור בירקות עדיין לא מורגש, לעומת העופות והדגים, אולם הם מצליחים להדביק את הפערים בעיקר משום שההזמנות ירדו משמעותית. "כש־380 אלף חיילים נמצאים במילואים, ברור שתהיה ירידה. אנשים גם לא מזמינים משלוחים כמו תמיד, ההזמנות מתמקדות בצורך קיומי".

גם בן שמחון מציין כי אינו עסוק כעת בהפסדים ובירידה במכירות. "האירועים עצמם היו אינטנסיביים, וכולנו נכנסנו לצער וכאב. קודם כל אנחנו יוצאים מההלם, מנסים ליישר את עצמנו. יש אזעקות בכל שעה, וקשה לתכנן תוכניות עתידיות".

עם זאת, הוא מספר שישנם ספקים שמיהרו להעלות מחירים. "הם מנצלים את המצב", הוא אומר, ומייד מוסיף "אבל קשה לשפוט אנשים. אנחנו לא במקום של להגיד להם, 'מה זה המחיר הזה'. מקבלים מה שמטילים עלינו, מנסים להסתדר עם מה שיש. אנחנו לא נמצאים במצב של מיקוח. וזה נכון לכל מה שקורה מסביב".

נכון לעכשיו, מסעדת הסוהו סגורה ומתמקדת במשלוחים. "לקחנו על עצמנו לדאוג לחיילים שיש סביבנו. ביום שישי דאגנו ליחידת סייבר, בחמישי דאגנו ליחידה שעושה עבודה מטורפת בעזה, ולחיילים של חיל הים. אנחנו דואגים לעזור איפה שאנחנו יכולים".

"מצפים לתשובות"

השיחה עם אופיר וידבסקי, בעלי מסעדת פרימו בחולון שנפתחה לפני חצי שנה, נקטעה לאחר מספר דקות, מכיוון שעל הקו השני הייתה משפחה שביתם נעדרת ואין להם אוכל.

"מהיום השני למלחמה בישלתי את כל האוכל שהיה במסעדה, ויצאתי לחלק אותו לשטח", הוא מספר. "כמעט 2,000 מנות לחיילים, למשפחות שכולות, למשפחות חטופים, לכוחות הביטחון. יום אחרי יום באו מתנדבים בהמוניהם, וחלק מהספקים תרמו גם".

מנות שנשלחו ממסעדת סוהו / צילום: איציק בראל
 מנות שנשלחו ממסעדת סוהו / צילום: איציק בראל

וידבסקי מזכיר שעוד לפני המלחמה, התקופה הייתה מאתגרת מבחינה כלכלית. "זה לא שהכול היה פה חלב ודבש, עם האינפלציה והמחירים. ופתאום הכול התגמד. יש פה טראומה לאומית, ומלחמה שאני רואה אותה כמלחמת קיום, ואני רוצה לתרום במה שאני יכול כרגע.

"אבל בסוף יש פה עסק. אנחנו מצפים שהמדינה תיתן לנו תשובות עם החלטה לגבי כולם. קודם כל צריך לטפל בתושבי הדרום והצפון, ומי שנמצא מחוץ לאזור גוש דן. אבל גם אנחנו כאן, והעובדים שלנו יושבים בבית בחרדות.

"אני לא מעסיק פלסטינים, אבל גם האריתראים שעובדים אצלי באו ועבדו בהתנדבות, ואני מוקיר את זה. הם חיים פה איתנו, וגם הם צריכים ביטחון. אני מקווה ונוטה להאמין שהכסף יגיע לאן שצריך, כדי שגם בעורף יהיה סוג של יציבות, ונחזור להכין אוכל בלי אזעקות באוויר".

וידרבסקי מאמין שבממשלה צריך לגייס את עסקי העורף לעזרה. "תתקצבו אותנו לתת אוכל לנזקקים, לחיילים. בסוף ההנהגה צריכה לעשות סדר. לא יכול להיות שהאזרחים מנהלים את המדינה.

"ההתגייסות האזרחית מדהימה, אבל בסוף כל אחד יתחיל לדאוג לביתו, וצריך סוג של הבנה לאן הולכים. במלחמת העולם השנייה רתמו חברות למען המלחמה, אולי כדאי לעשות את זה גם פה. יש לי כלים וצוות, והמדינה יכולה לרתום אותנו לעזרתה, וכך גם תיתן תעסוקה לאנשים. גם לעורף צריך לדאוג, כדי שנדאג לחזית".

אובדן הכנסות של כ-35 מיליון שקל ביום 

לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi , מוערך כי בכל יום לחימה אובדן ההכנסות בענף בתי קפה ומסעדות מסתכם בכ-35 מיליון שקל, כלומר בעשרת הימים הראשונים של המלחמה מדובר באובדן של כ- 350 מיליון שקל לענף.

נראה כי עיקר הפגיעה היא במסעדות יוקרה ובמקומות שעיקר הפעילות בהם היא מישיבה במקום. לעומת זאת, מקומות המבוססים על משלוחים, כגון פיצריות, נפגעו גם הם אך במידה פחותה.

"ענף בתי הקפה והמסעדות, שגם כך נחשב לאחד הענפים המסוכנים במשק, נפגע משמעותית בשל המלחמה", אמרה תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDi. "חלק מבתי הקפה והמסעדות סגורים בשל מצב, ואלה שפתוחים סובלים מתנועת לקוחות דלה, כשכמובן הציבור ממעט לצאת מהבית, כאשר עיקר הפעילות היא ממשלוחים. ככל שהלחימה תימשך, נראה בתי קפה ומסעדות כורעים תחת הנטל, כשחשוב לציין שבשנה החולפת הענף סובל מהאטה הכלכלית ואי-הוודאות במשק, לצד התייקרות בחומרי הגלם והתחרות החריפה".