פאדי קוסגרייב, מייסד WebSummit, צייץ הודעות פרו-פלסטיניות כנגד ישראל / צילום: Shutterstock
לאחר שבוע של פעילות ישראלית נמרצת ולחץ בלתי נפסק של משקיעים, מנכ״לים, עובדים ופעילים - התפטר מתפקידו היזם השנוי במחלוקת פאדי קוסגרייב, מנכ״ל ומייסד כנס הטכנולוגיה ווב סאמיט (Web Summit). ווב סאמיט, שמתקיים בליסבון מדי שנה בחודש נובמבר מאז 2015, הפך לאחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים, לצד CES בלאס וגאס או SXSW באוסטין.
● ביקורת וזעם על פעילת האקלים שצייצה עם שלט "עמדו לצד עזה"
● בדיקה טכנולוגית | כולנו שגרירים: כך תהפכו לפעילי הסברה ברשתות
בשונה מהם, הכנס בליסבון מתמקד בתעשיית התוכנה, כשהוא מכנס מדי שנה את צמרת המשקיעים והיזמים מעמק הסיליקון, ובין הדוברים שהשתתפו בו בעבר גם אילון מאסק, מארק צוקרברג, סטיבן הוקינג, אל גור ובונו, סולן להקת U2 המשמש גם כמשקיע בולט בחברות טכנולוגיה. מאחוריה עומד תאגיד של כנסים, ששיכפל את ההצלחה שלו גם לכנסי-בת בהונג קונג, טורונטו, בנגלור, דאבלין, ולאחרונה גם קטאר - המדינה המארחת של הנהגת החמאס.
מיד עם תחילת ההפצצות בעזה בשבוע הראשון למלחמה, קוסגרייב צייץ כי "פשעי מלחמה הם פשעי מלחמה", כשהוא מבקר את תגובת ישראל ומתעלם לחלוטין מהטבח שביצע החמאס בשבת שעברה, ועורר עליו את חמתם של ישראלים רבים.
זה החל בציוצים ובפוסטים ברשתות החברתיות של משקיעים כמו גיל רענן מקרן סייברסטארטס, אדם פישר מקרן בסמר, וניר סבתו מקרן אנטרי קפיטל, בנוסף ליזמים כמו אדם סינגולדה, אורי גושן, זאב פרבמן ואורן סימניאן, שהודיעו כי יסירו את השתתפותם בכנס, חלקם נועדו להופיע כדוברים מרכזיים. זה המשיך בדיאלוג מתמשך עם קוסגרייב, שתחילה סירה להתנצל, ואף התפאר בכך כי נמכרו יותר כרטיסים מאשר לכל אירוע קודם - דבר שהגביר את עוצמת הסלידה מהאישיות שבעבר כיבדה יזמים ישראלים רבים; וזה נגמר במשיכה של נותנות חסות ומשתתפות רבות־עוצמה כמו אינטל, אמזון, גוגל וסטרייפ, וכן של ידוענים ומשפיענים כמו גיליאן אנדרסן, ג'וזף גורדון-לויט וסקוט גלוואי.
זה היה מאמץ משותף של עשרות משקיעים, יזמים ועובדי חברות - והלחץ בכל אחת מהחברות הבין־לאומיות עלה והגיע לעיתים קרובות עד למעלה ממש. הלחץ בסוף עשה את שלו, וקוסגרייב התפטר מניהול הכנס על־מנת להציל את המעט שנותר. הכנס, ככל הנראה, יתקיים, גם אם במתכונת מצומצמת, אם כי קיומו של כנס-הבת בקטאר מצוי בסימן שאלה. גם ההתפטרות עצמה עומדת תחת סימן שאלה, היות שקוסגרייב הוא בעל מניות יחיד בחברה שעומדת מאחורי ווב סאמיט - לא ברור מי יחליף אותו, וגם אם יעזוב, הוא עדיין יישאר הבעלים והמרוויח היחיד מהמיזם.
אלא שספק אם בכירי ההייטק הישראלי היו נוקפים אצבע בכזו מהירות ויעילות, לולא היו רגילים לעשות זאת גם לפני ה-7 באוקטובר; וספק אם המחאה נגד קוסגרייב הייתה יוצאת לפועל ומשיגה תוצאות, לולא היו חבריה עובדים יחד בעשרת החודשים שקדמו למתקפה, כחלק מהמחאה נגד החקיקה המשפטית.
קבוצת הלחץ שהוקמה אמנם התגבשה בטוויטר ובלינקדאין בלי הרבה הכנה מראש, אך מאחוריה עמדו גורמים שעבדו יחד זה עם זה במשך שנים: קבוצת שותפים בקרנות הון סיכון שהתקיימה קודם לכן להעברה של חברות סטארט-אפ לבחינה משותפת (דיל פלואו), וקבוצה נוספת של יזמי הייטק ופורומים יזמיים, דאגו לחלק ביניהם סמכויות ולהפעיל לחצים על חברות ומשקיעים בכל הדרגים.
יעילות ויצירתיות שעולה על כל מפעל ממשלתי אחר
החרם על ווב סאמיט הוא רק דוגמה אחת לאינספור יוזמות שקמו כאן בשבועיים האחרונים על בסיס קבוצות פעולה, שכבר ידעו היטב לעבוד יחד גם לפני חודש וחודשיים. החמ״ל האזרחי של אחים לנשק, יחד עם מחאת ההייטק וכח קפלן, ידעו להקים בתוך ימים מערך לוגיסטי של פינוי תושבים מישובים מוכי אסון, משלוח ציוד לחיילים וזיהוי נעדרים. כך גם ״פורום חברות הצמיחה״, שכולל את מאנדיי, וויקס, פייבר וווקמי, שהקים מערך הסברה משלו, קבוצה המסייעת למשפחות הנעדרים ומטה דיגיטציה המספק לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה וקבוצות של אזרחים אמצעים טכנולוגים לניהול לוגיסטי וטכנולוגי של הפעילות המאומצת. באחת מהן, למשל, מתנסים עובדי ממשלה לראשונה בתוכנות שמעולם לא עבדו עליהן ושמעו עליהן בעיקר מחבריהם בהייטק.
קבוצות העבודה הללו התקיימו, אמנם, גם לפני המחאה שהחלה בינואר השנה, אך ההתנסות שהייתה להן במסגרתה נתנה להם את ההבנה שיש להן את הכח לעבוד למען מטרה משותפת, שאיננה נוגעת רק לענייני התעשייה. במהלך המחאה, הן טעמו את כוחו של ההישג שלא רק חורג מגבולות התעשייה, אלא גם נוגע לחייהם כאזרחים במדינה, לסביבתם הקרובה, לנושאי חקיקה כמו דת ומדינה, זכויות נשים וחוקה. דרך המחאה, הן השכילו להבין את כוחן גם בהסברה כלפי חוץ. היכולת להביא את אמזון וגוגל להכיר בכך שפאדי קוסגרייב עשה מעשה שלא ייעשה באוקטובר 2023, נבעה גם מהעוצמה שלהן להסביר יחד את המצב בישראל עוד מתחילת תהליכי החקיקה בינואר 2023.
לא מכון היצוא, לא הנספח הכלכלי או שגריר ישראל באירלנד עשו את העבודה. את השריר שפיתחו בכירי ענף ההייטק מאז תחילת השנה, שעורר תחילה גינויים והשמצות מצד רבים בישראל, הם מפעילים כעת למשימות אזרחיות של חילוץ, הצלה, והסברה ביעילות וביצירתיות שעולה על כל מפעל הסברה ממשלתי אחר.