אדם וכלבו רצים למקלט באשקלון / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
שלושה שבועות חלפו מאז שהציבור הישראלי שב להתמודד עם שיגורי טילים מרצועת עזה. לצד מערכות הכריזה הפרוסות ברחבי הערים, הטלפונים של כולנו הפכו למקור נוח ויעיל יותר לקבלת התרעות. ואכן, מאז החלה הלחימה, ישראלים רבים מיהרו להוריד את אפליקציית פיקוד העורף. אלא שרבים מהם מדווחים על תקלות, בעיות מיקום ועיכובים משמעותיים בכלי שאמור להתריע בזמן אמת.
● "ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?
● 4,000 שקל בהנחה: יהודה גויס, את הדירה הוא מסבלט למפונים
בין השאר, משתמשים מדווחים על כך שהאפליקציה לא תמיד מתריעה מפני השיגורים, או לחילופין עושה זאת באיחור של מספר דקות קריטיות. אחרים טוענים כי האפליקציה כלל לא מזהה את מיקומם הנוכחי. ברשתות החברתיות אף החלו שמועות כי מדובר בתקלה שמקורה במתקפת סייבר, מה שלא תרם לאמון הישראלים באפליקציה, ובצה"ל ובמשטרת ישראל מיהרו להכחיש.
במקביל, בשבועות האחרונים טעויות אנוש רבות גרמו לפאניקה רבה בציבור ולא תרמו לאמון בפיקוד העורף. לדוגמה, לפני שבועיים הוראה צה"ל לכל אזרחי המדינה להיכנס למקלטים "עד להודעה חדשה". הדיווחים בדיעבד התגלו כלא נכונים, ובמקורם בתקלה. באותם ימים בפיקוד העורף פרסמו כי על האזרחים להכין ציוד שיאפשר שהייה במרחב מוגן למשך 72 שעות ועוררו דאגה רבה, אך מיהרו להבהיר כי מדובר בהנחיות הקיימות גם בשגרה.
עומס של משתמשים והתרעות בו־זמנית
"הבעיות הללו התחילו לאחר השבוע הראשון", אומר עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות בחברת אבטחת המידע צ'ק פוינט. "להערכתנו, מאז תחילת המלחמה כמות המשתמשים באפליקציה גדלה באופן חסר תקדים. המערכת כרגע מתקשה להתמודד עם הכמות הגבוהה של ההודעות שהיא צריכה לשלוח". ואכן, בשגרה האפליקציה שירתה בעיקר את תושבי הדרום, ואילו כעת, לדברי ואנונו, היא משתמשת מיליוני אזרחים במדינה.
אך הבעיה לא טמונה רק במספר המשתמשים שגדל. ואנונו טוען כי גם מספר השיגורים על ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה התרחב באופן משמעותי בהשוואה למבצעים קודמים - מה שמגביר את העומס על האפליקציה. "ההתרעות מגיעות בו־זמנית למספר אזורים שונים ברחבי הארץ, משמע שהאפליקציה שולחת בבת אחת מיליוני התרעות לאזרחים. כך נוצרים צווארי בקבוק באפליקציה, וזה מעכב את שליחת ההתרעות. אלו נקודות הכשל", מסביר ואנונו, וקורא לפיקוד העורף לעדכן את המערכת בהקדם לקראת שאר ימי הלחימה הצפויים.
באשר לטענות על מתקפות סייבר, ואנונו שולל אותן בתכלית: "היו מתקפות מניעת שירות (הפעלת עומס על המערכת בעזרת חשבונות מזויפים ובוטים עד קריסת המערכת, נ"ט) על גורמים אחרים, לנו אין אינדיקציה המוכיחה כי תקפו ספציפית את פיקוד העורף", אומר ואנונו.
"אנחנו נמצאים בספקטרום של שיבושי GPS. למרות שכל המערכת תקינה והמכשיר מוגדר בצורה הנכונה, בשל השיבושים המכשיר חושב שהאזרח נמצא במקום אחר לחלוטין ממה שהוא בפועל. כדי להתמודד עם הבעיה, אנו ממליצים למשתמשים להגדיר באפליקציה באופן ידני את המיקום הרלוונטי".
האפליקציה להתריע לפני הצופרים. זה לא קורה
אפליקציית פיקוד העורף הושקה לראשונה לציבור הרחב בשנת 2016, שנתיים לאחר מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. מטרתה הייתה ברורה: להתריע לציבור בהתאם למיקום הנוכחי שלו, מפני שיגור טילים, ובמקביל למנוע התרעות שווא. בצה"ל ציינו כי האפליקציה נועדה להעביר את המידע בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר הצופרים שיש בשטח, ואף דווח כי בצבא ויתרו על אפשרויות אחרות שהיו על הפרק, שנחשבו לפחות יעילות בהשוואה לאפליקציית פיקוד העורף.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי התייחס לנושא באחת ממסיבות העיתונאים שקיים בימים האחרונים: "בעורף אנחנו ממשיכים לקיים הערכת מצב כל הזמן כדי לאפשר את השגרה בצל המלחמה. אני קורא לכם להמשיך ולהסתכל באתרים, להקפיד על הנחיות פיקוד העורף, אנחנו כמובן נפרסם כל שינוי עדכון ונמשיך להשתפר, להתעדכן ולתקן תקלות שיש לנו באפליקציה".
בפיקוד העורף אומרים שהם מכירים את התקלות, והם פועלים במרץ כדי לפתור אותן. לדברי גורמים המעורים בנושא, הוא נמצא בראש סדר העדיפויות של פיקוד העורף ונדון בכל הערכת מצב שהם עורכים. אולם, בשל רגישות הנושא, בצבא בוחרים שלא לשתף את המאמצים ואת המקור לתקלות באפליקציה.
צה"ל: "הוחלט על שדרוג ועדכון האפליקציה"
דובר צה"ל מסר בתגובה: "יישומון פיקוד העורף הוא אחד מפלטפורמות ההתרעה המשלימות, שמצטרפות למערך התרעה מקיף שפועל בכשירות מלאה. בעקבות דיווחים על עיכובים בקבלת התרעות מבוססות מיקום בקרב חלק מהמשתמשים, נערכה בדיקה מהירה והוחלט על שדרוג ועדכון הפלטפורמה לשיפור יכולות היישומון".
נכון לשלב זה, השדרוג המדובר כבר בוצע בחלקו, כך נודע לגלובס. אולם, יש עוד מספר עדכונים ושינויים שצריך עוד לעשות ויושלמו בימים הקרובים.