עסקים קטנים בצל המלחמה – לחשב מסלול מחדש ועכשיו

 הכתבה מטעם bizi 

המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בעטיה של מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה מהווה אירוע קיצוני בקנה מידה היסטורי שתוצאותיו כבדות מנשוא. בשלב זה המדינה מגייסת את כל משאביה לניהול הלחימה בגזרות השונות ולהשבת הבטחון לאזרחיה.

עיקר תשומת הלב של כולנו מופנית לנעשה בשדה הקרב, אך חשוב להבין כי ניהול המערכה כרוך בהתמודדות עם שורה של אתגרים מורכבים גם בעורף, והמצב החריג והקיצוני שבו אנו מצויים משפיע בצורה משמעותית על קבוצות אוכלוסייה - כך שהן אינן יכולות לנהל שגרת חיים רגילה. אחת האוכלוסיות אשר נאלצות להתמודד, להיערך ולפעול בתנאי חוסר ודאות קיצוני הם העצמאים ובעלי העסקים הקטנים. מדובר על מאות אלפי עצמאים ובעלי חברות אשר ממלאים תפקיד חשוב מאוד בכלכלה ומהווים למעלה ממחצית מהתוצר העסקי של מדינת ישראל. תרומתם של העסקים הקטנים לכלכלת ישראל הינה מכרעת - העסקים הקטנים הם גם הראשונים להיפגע ממצב מתמשך של חוסר ודאות קיצוני, שכן על פי רוב מלאי החמצן שלהם דליל מאוד ומקרים רבים לא קיים כלל. וכך בעקבות הכרזת המלחמה והנחיות פיקוד העורף הנגזרות ממנה, חלק גדול מבעלי העסקים נדרשים לפעול בתוך מציאות עסקית שנראית כמעט בלתי אפשרית בטווח הקצר ואפילו הבינוני, כך אומרים בחברת bizi מקבוצת הפניקס, הנותנת אשראי חוץ בנקאי ופועלת ברישיון ובפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

אל תסתמכו רק על הבנק - אפשר לקבל כרית בטחון נוספת

ב-bizi מסבירים כי בעלי עסקים לא צריכים לסמוך רק על הבנקים (ועל המדינה) כדי לקבל פתרונות מהירים וזמינים לניהול התזרים. המפתח הינו הרחבת האופציות וסל הכלים המאפשרים לעסק לקבל "עזרה ראשונה מיידית" כדי לצלוח את החודשים הקרובים עד להגעת הסיוע הממשלתי. לדבריהם, ישנן חלופות משלימות נוספות שיכולות לספק מענה מיידי בתנאים טובים, כגון מימון מגורם חוץ בנקאי מפוקח, זה גם הזמן לבחון האם קיימות רזרבות כספיות כדי לכסות חלק מההוצאות הבסיסיות של העסק לתקופה הקרובה, האם יש נכסים שנכון לממש או לשעבד, האם ניתן לגייס הון ממשקיעים או לאחד כוחות עם שותפים. זו גם העת לבדוק את הכיסויים הביטוחים של העסק והאם הם מקנים זכאות להחזר נזקים הקשורים למלחמה.

 סער זכריש, מנכ''ל bizi / צילום: bizi

ב-bizi מציינים כי בעקבות המלחמה בעלי עסקים רבים ספגו פגיעה כלכלית משמעותית ומוצאים את עצמם נדרשים לפעול בתוך מציאות עסקית שנראית כמעט בלתי אפשרית בטווח הקצר, כולל בין היתר:

א. ירידה משמעותית בהכנסות - ההשפעה הפסיכולוגית של תחושת אי הוודאות פוגעת בצריכה הפרטית גם של מוצרים וגם של שירותים, כמו תיירות, בידור, מסעדנות, פיננסים, מסחר וכדומה. צריך לקחת בחשבון כי מדובר במגמה אשר עשויה להימשך זמן רב - באופן טבעי אזרחים חוששים מהתמשכות תקופת הלחימה והשלכותיה הכלכליות וכאשר לדאגה הפיזית מתווספת דאגה כלכלית - אנשים נעשים זהירים יותר לגבי מצבם הפיננסי ורבים מצמצמים צריכה באופן מודע הן בחנויות הפיזיות והן באתרי האינטרנט. באופן כללי הם דוחים הוצאות לא הכרחיות, מוותרים על תרבות הפנאי ומבטלים הזמנות. לכך מתווספים עסקים בקו העימות אשר חויבו לסגור את פעילותם כתוצאה מהגבלות פיזיות על פתיחת העסק בעקבות הנחיות פיקוד העורף.

ב. מחסור חמור בכוח אדם - נכון להיום, מאות אלפים התגייסו למילואים, אזרחים רבים נאלצים להעתיק את מקום מגוריהם עקב הנחיות פיקוד העורף, והורים רבים לילדים נאלצים להישאר בבתיהם עקב סגירת מערכת החינוך. בנוסף לכל ההשפעות הכלליות הללו, נוכח התוצאות הקשות של מתקפת הטרור הרצחנית והיקף הנפגעים העצום, אזרחים רבים בכל רחבי הארץ צריכים לתמוך בקרובי משפחה ומכרים אשר נפגעו באופן ישיר במתקפת הטרור בדרום ולסייע להם בשעתם הקשה ביותר. כך נוצר מחסור בעובדים ובמנהלים מיומנים ומנוסים, המוביל בהכרח לירידה בתפוקה ולעלויות עבודה גבוהות יותר. חשוב לציין, כי תמיכה ושמירה על תקשורת פתוחה עם עובדים הינה אתגר קריטי, חשוב ומשמעותי לשרידות העסק גם בתקופת המלחמה וגם אחריה כאשר הנסיבות משתנות.

ג. התייקרות חומרי הגלם עקב עליית שער הדולר - תנודות בשער החליפין הן תופעה שכיחה בתקופות מלחמה. ככל שחוסר הוודאות בכלכלה עולה, כך גם התנודתיות בשוקי המטבעות גוברת. הדבר מוביל לשינויים חדים בשערי החליפין, אשר משפיעים על עלות חומרי הגלם המיובאים. אם שער השקל פוחת מול מטבעות גלובליים מרכזיים, עלות ייבוא ​​חומרי הגלם עולה באופן משמעותי, וזאת דווקא בתקופה שבה היכולת להעלות מחירים לצרכן הסופי מוגבלת מאוד ובעלי העסקים נאלצים לספוג חלק ניכר אם לא את כל ההתייקרות בעלויות.

ד. שיבושים בשרשרת האספקה - מלחמה כרוכה בחסימות צירים ונתיבי סחר, סנקציות ופגיעה בתשתיות, מה שמקשה על עסקים לקבל את חומרי הגלם והאספקה ​​שהם תלויים בהם. שיבושים אלו עלולים לגרום להגדלת העלויות ולעיכובים בייצור, המשפיעים על יכולתו של העסק למלא הזמנות ולייצר הכנסות. כבר בשלב זה ישנן לא מעט סחורות אשר אינן יוצאות לכיוון ישראל מתוך חשש לפגיעה בכלי השיט בנתיבי הסחר או בנמלים ולא מעט טיסות תובלה נעצרו. האתגר הזה מאלץ את בעלי העסקים לשקול לגוון את הספקים שלהם ולשמור על רמות מלאי המאפשרות המשכיות עסקית.

לפרטים נוספים על מסגרת אשראי בהתאמה אישית ב-bizi הקליקו כאן>>

האם העסקים הקטנים יכולים להתמודד לבד עם המצב?

בפירוש לא, אומרים ב-bizi, מדובר באירוע לאומי עם השלכות רחבות ורמת חוסר וודאות קיצונית. בדומה להתמודדות עם משבר הקורונה, ברור כי יהיה צורך להעניק תמיכה מדינתית ישירה לעסקים קטנים ובינוניים כדי שלא יקרסו.

צריך לזכור כי בנוסף לאתגרי מצב החירום, עוד טרם פתיחת המלחמה עסקים רבים לקחו הלוואות בריבית לא נמוכה והתמודדו עם עלויות מימון גבוהות, האטה בביקוש בענפים מסוימים, ואתגר תזרימי גובר. כעת יהיה קשה מאוד למחזר את ההלוואות הללו כאשר מחזורי המכירות יורדים, עלויות חומרי הגלם עולות, וקיימים שיבושים בשרשרת האספקה ומחסור בכוח אדם.

ברור שכדי לצלוח את התקופה ממשלת ישראל חייבת להיות שם עם תכנית מקיפה לתמיכה בבעלי העסקים, הכוללת גישה לאשראי ומענקי סיוע משמעותיים עבור העסקים הקטנים, לצד התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח וסיוע של המערכת הבנקאית בהקלות והטבות לאוכלוסיית העצמאים ובעלי העסקים, מדגישים ב-bizi ומוסיפים כי מבחינת בעל העסק הכרחי וחשוב להבין שהמציאות השתנתה באופן שמחייב "לחשב מסלול מחדש" ולהיערך כדי לשמור על העסק עם הראש מעל המים.

מיצוי זכויות - מבקשים ומקבלים עזרה!

ב-bizi מציעים לכל עסק בשלב הראשון והמיידי להתרכז בטווח הזמן של החודשים הקרובים, לכל הפחות עד סוף שנת המס 2023 ולבצע צעדים מהירים כדי להבטיח שהעסק לא יקרוס בגלל התזרים ובמקביל להכין את הקרקע לחזרה לשגרה בעתיד. לצורך כך חובה להכיר ולהיעזר מוקדם ככל האפשר בכל אמצעי הסיוע המוצעים ע"י המדינה וע"י המערכת הבנקאית.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, פרסם משרד האוצר את פרטי המתווה שבכוונתו להביא לאישור הכנסת הכולל קרן הלוואות בערבות המדינה בהיקף 10 מיליארד שקל וכן שורה של הקלות בקרן הלוואות המדינה לעסקים קיימים, דחיית תשלומי ביטוח לאומי לעצמאים, דחיית תשלומי מע"מ, הארכת רישיונות ודחיית אגרות, הקדמת מס הכנסה שלילי, שיפוי מיידי למעסיקים ועצמאים בעד ימי מילואים והקדמת תשלומי המדינה לספקים (רלוונטי לעסקים העובדים עם לקוחות מהגזר הציבורי).

המתווה כולל גם תכנית מענקים לעסקים תוך הפרדה בין עסקים בקו העימות הזכאים להחזר מלא לכלל הנזק העקיף כמו תשלומי שכר, אובדן המחזור וכדומה, ובין עסקים בכלל הארץ הזכאים למענק המשכיות עסקית המציע החזר חלקי של הוצאות קבועות של העסק וכן השתתפות ברכיב השכר ומחושב באופן דיפרנציאלי בהתאם להיקף הירידה בהכנסות העסק. עסקים שחוו ירידה של 25% בחודש בהכנסות ובהסתמך על דיווחי המע"מ יקבלו עד 18% מהתשומות ובנוסף יקבלו מענק על שכר עבודה, שינתן בהדרגה בהתאם לירידה בהכנסות. חשוב להבין כי חישוב היקף הירידה בהכנסות יבוצע על ידי רשות המסים על בסיס השוואת הדיווחים בהכנסות של העסקים לדיווחים מלפני שנה, רשות המסים גם תבחן את ההוצאות הקבועות והתשומות של העסק. המשמעות היא שגם לאחר תהליך האישור בממשלה ובכנסת, ייקח זמן עד שבעלי העסקים יוכלו לממש את זכאותם למענקים. חשוב להכיר את הפתרונות השונים ולפעול בהקדם למיצוי זכאות העסק לסיוע ממשלתי, אומרים ב-bizi.

במקביל, הם מציינים כי בהתאם להנחיות בנק ישראל, הודיעו הבנקים השונים על סדרה של הקלות והטבות ללקוחות העסקיים כולל פתרונות כגון הלוואת גישור (בלון) ללא ריבית לשלושה חודשים בסכומים של עד 100 אלף שקל, אפשרות לדחייה או הקפאת תשלומים של הלוואות קיימות ללא תוספת ריבית, פטור מעמלות עו"ש, הלוואות הון חוזר מהירות לעסקים כולל הקפאת החזרים של הקרן, הגדלת מסגרת משיכת יתר והקפאה של ייזום הליכי גבייה. הוראה נוספת של בנק ישראל נוגעת לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון העו"ש - מכיוון שבעקבות המלחמה, לקוחות רבים עלולים להיקלע לקשיים תזרימים, בבנק ישראל מאפשרים לבנקים לאשר חריגה של עד עשרת אלפים שקל לעסק קטן ועד מאה אלף שקל לעסק גדול, ללא מגבלת זמן. למרות שחריגה ממסגרת אשראי לרוב יקרה משמעותית מנטילת הלוואה, המהלך מציע אמצעי נוסף להקל תזרימית על אנשים שנפגעו ואינם יכולים כעת לקחת הלוואה מהבנק או לעסוק במציאת מקור תזרימי אחר. חשוב להתעדכן באתרי הבנקים ולהיעזר בכלים השונים המאפשרים הקלה תזרימית מהירה יחסית בעלויות סבירות.

ב-bizi מדגישים כי חשוב לזכור את הכלל המנחה לסיוע הממשלתי והבנקאי - אם לא תבקשו - לא תקבלו!

נערכים ליום שאחרי

לאחר ההתארגנות המהירה לצליחת החודשים הקרובים הכרחי להתפנות לעסוק בהערכת המצב להמשך ולבחון אילו שינויים נדרשים על מנת להתאים את העסק למצב החדש. לדוגמה, עסקים שמייצרים מוצרים או מספקים שירותים לאזורים שנפגעו במהלך הלחימה יידרשו לחפש פלח שוק חדש או פריסה גאוגרפית נוספת עד לשיקום הביקוש באזורים שנפגעו, אם ישנם ספקים שמצב הלחימה השבית אותם, גם כאן עולה הצורך לאיתור ספקים חלופיים עד לשיקומם וחזרתם לעבודה.

משברים מאלצים אותנו לעשות סדר, צו השעה מחייב כל בעל עסק לעבור על כל סעיפי ההוצאות בלי יוצא מן הכלל ולבחון כל סעיף האם הוא חיוני והאם ניתן לצמצם - כולל התמודדות עם שאלות קשות כמו הוצאת עובדים לחל"ת, ביטול הזמנות של מלאי, צמצום הוצאות שיווק ופרסום, צמצום הוצאות שכירות ע"י מעבר לחלל קטן יותר או לפנות למשכיר ולבקש הנחה, הקפאה, פריסה או כל הסדר אחר שיקל על נטל התזרים.

הכרחי לבחון גם התאמות במוצרים ובשירותים שיתאימו למצב החדש שנכפה עלינו.

בשורה התחתונה, מסכמים ב-bizi התמודדות עם מלחמה היא אתגר מורכב עבור כולנו, אך עם זאת, על ידי פעולה מהירה, נקיטת הצעדים הנכונים בטווח הקצר, ובניית תכנית עבודה מעודכנת לחודשים הקרובים ניתן להגדיל את הסיכויים לשרוד את התקופה הקשה וליהנות מפירות הצמיחה ביום שאחרי.

לפרטים נוספים על מסגרת אשראי בהתאמה אישית ב-bizi הקליקו כאן>>

*bizi הוקמה ב-2021. מניות החברה נחלקות בין חברת האשראי החוץ בנקאי האמריקאית, BlueVine, חברת הביטוח הפניקס וחברת אורשי. החברה פועלת ברישיון רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון (שמספרו 63565) ומציעה מוצר חדש שהינו היחיד מסוגו בישראל ובבסיסו עומדת תפיסת קווי האשראי המהווים מסגרת אשראי נוספת לעסק.
תהליך החיתום הינו דיגיטלי ומהיר שלוקח לא יותר מ-10 דקות ובסופו, על בסיס אלגוריתם שפותח בחברה, מנותח המצב הפיננסי של הלקוח ומועמד לרשותו קו אשראי, ללא עלות וללא צורך להעמיד בטוחות או להעביר פעילות פיננסית מהחשבון הקיים בבנק.
מרגע הקמת קו האשראי, הלקוח יכול לקחת ולהחזיר כסף מהקו העומד לרשותו, בהתאם לצורך המיידי שלו, ככל שהלקוח מחזיר מההלוואה שלקח, כך קו האשראי הולך ומתמלא עבורו מחדש.
לקוח שקיבל אשראי משלם רק במידה והוא מנצל אותו בפועל ורק עבור הסכום שנוצל מתוך כלל המסגרת.
פעילות החברה הינה דיגיטלית בלבד, ללא סניפים.

**פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה או רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.