גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך יושפעו המשקיעים בבורסת ת"א מהרפורמה שנכנסה לתוקף

רפורמת המדדים הגדולה של הבורסה נכנסה לתוקף עם סיום המסחר ● נזילות תהפוך לפרמטר מרכזי בקביעת משקל מניה במדד, וחברה בעלת סחירות גבוהה תוכל להרוויח מכך ● עוד במרוויחים: משקיעים מהציבור וקרנות הסל ● פחות ייהנו ממנה: חברות דלות סחירות ובעלי שליטה

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר
בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

עם סיום המסחר בת"א היום, נכנסה לתוקפה הרפורמה שמובילה הבורסה במטרה להשביח את מתודולוגיית המדדים שלה. הרפורמה נועדה ליישר קו עם מתודולוגיות גלובליות בתחום של ניהול מדדי מניות, תוך דגש על נזילות משופרת ומזעור תחלופה במדדים לשם שיפור כושר העקיבה אחריהם.

כל השוק חיכה לשמוע מתי הריבית תתחיל לרדת. זה מה שענה יו"ר הפד 
ניתוח | אוקטובר מר לגמל ולפנסיה: זה המסלול היחיד שהחוסכים הרוויחו בו 

בבורסה רשומות למסחר מאות חברות קטנות ובינוניות, שמי שהשקיע בהן סובל בשנים האחרונות מבעיה של נזילות וסחירות. ככל שהנזילות והסחירות של מניה גדולות יותר, היא מושכת יותר משקיעים פוטנציאליים ומיטיבה עם ציבור המשקיעים שלה. מנגד, מחזורי מסחר דלילים מונעים ממשקיעים להיחשף למניה, למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי.

עד עתה, פרמטרים של סחירות ונזילות במניה היו זניחים במתודולוגיה של מדדי הבורסה, כשרפורמה קודמת מ-2017 ביכרה גידול בהחזקות הציבור על פניהן. אלא שבפועל, החזקות של גופים מוסדיים, שנספרו כהחזקות ציבור, הפכו לגורם מרכזי להיעדר הנזילות בשוק המניות של ת"א.

גלובס עושה סדר ברפורמה החדשה במדדים, שתגרום לתזוזה של מאות מיליוני שקלים בין החברות השונות.

 

כיצד נקבע משקל המניה?

יש להבין כי הרפורמה שנכנסת כעת לתוקף לא משנה את מתודולוגיית הכניסה למדד כזה או אחר. הפרמטר המהותי לכניסה למדד ת"א 35 לדוגמה או ת"א 125 הוא שווי השוק של החברה, ואת זה לא משנה הבורסה.

כדי להיכנס למדדים הסקטוריאליים, למשל פיננסים או נדל"ן, על המניה להיכלל במאגר "רימון". היכללות במאגר זה דורשת שהמניה תהיה בין 300 המניות בעלות חציון המחזור היומי הגבוה ביותר (מחושב על פי מחזור המסחר במניה בחצי השנה שלפני המועד הקובע לעדכון הרכב המדדים) או בין 300 מניות בעלות חציון מהירות המחזור הגבוה ביותר (חציון מחזורי המסחר מחולק בכמות המניות הרשומות).

לאחר כניסתה למדד ייקבע משקל המניה. כיום נוסחת חישוב משקל במדד מתבססת על שלושה פרמטרים - מחיר המניה, ממ"מ (הון רשום למדד) ומדרגת אחוז החזקות הציבור, ועליה יתווסף מעתה פרמטר הסחירות, כך שחברה בעלת סחירות רבה במניותיה, תקבל משקל גבוה יותר במדד, בעוד שמניה בעלת סחירות דלה תזכה בו למשקל נמוך יותר.

"נזילות של נייר היא קריטית ליכולת של עוקבי המדדים לעקוב אחרי המדד כמו שצריך", אומר יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר ומדדים בבורסה. "ככל שנייר פחות נזיל, טעות העקיבה גדולה יותר, ולכן חשוב שיהיה קשר ישיר בין הנזילות למשקל במדדים".

מה ההשפעה על המניות עצמן?

לכניסה או ליציאה ממדדי הבורסה יש השפעה עצומה על המסחר במניות החברות ועל שוויין. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שקרנות סל וקרנות מחקות, שהן מוצרי השקעה פסיביים, מחויבות לרכוש את מניות החברות הנכללות במדדים בהתאם למשקלן.

נוסף על כך, ככל שמניה נכנסת למדד מרכזי יותר, כך עוקבות אחריה יותר קרנות. ולבסוף, הימצאות של מניה במדדים הבולטים תורמת לבולטות של החברות אל מול המשקיעים, ובכך מאפשרת להן להגדיל את מחזורי מסחר, משפרת את המוניטין שלהן, ובזכות זאת עשויה לסייע להן לגייס הון וחוב ביתר קלות, ביחס לחברות שאינן נכללות במדדים המובילים.

"אם ניקח שתי חברות בעלות שווי שוק זהה, עם אותו הון צף (מספר המניות הנגישות לציבור), כשאחת נזילה יותר והשנייה פחות, יכולים להיווצר הבדלים גדולים במשקל במדד", מסביר פגוט. "אחרי מדד ת"א 125, ת"א 90 ות"א 35 עוקבות כיום קרנות סל וקרנות מחקות בהיקף של 28 מיליארד שקל, כך שכל אחוז במדד שווה 220 מיליון שקל בביקושים. לכך יש להוסיף ביקושים של קרנות אקטיביות ונגזרים - זה המון כסף, כך שיש פה תמריץ משמעותי לחברות להגדיל הון צף וגם לטפל בנזילות".

מי ירוויח מהרפורמה?

המרוויחים הגדולים הם ציבור מחזיקי המדדים שהרפורמה הזו תוכננה עבורם. בנוסף הרפורמה מיטיבה כאמור עם חברות סחירות יחסית, עם קרנות הסל והקרנות המחקות הנדרשות לעקוב באופן איכותי אחר המדדים, וכן עם משקיעים זרים, שכפי שראינו מאז פרוץ המלחמה לא מהססים למכור סחורה מהרגע להרגע. כל אלו ייהנו ממדדים יציבים יותר ונזילים יותר.

ביטול עדכוני הפרמטרים החודשיים של המדדים ומעבר לעדכון הרכבם באופן רבעוני, לצד הקטנה חדה במסלולים המהירים לכניסה למדד (ראו בהמשך), עשויים להקטין בטווח הקצר את הכנסות הבורסה ממסחר, אולם בטווח הארוך הגדלת הצבירה במדדים כפועל יוצא מהגברת האמון של הציבור במדדים, תביא לגידול בהכנסות הבורסה.

מי יהיו המפסידים?

חברות אשר לא ידאגו לשפר את הנזילות ביחס לחברות אחרות, ימצאו עצמן עם משקל חסר במדדים ואף נפלטות מהם. פרמטר הנזילות שקבעה הבורסה הוא יחסי ולכן כל חברה נמדדת אל מול חברה אחרת, תוך שקלול הנזילות ביחס לשווי השוק. בבורסה מאמינים כי הרפורמה גם תפתח את שוק ההנפקות הראשוניות לשחקנים נוספים, מעבר למספר הגופים המצומצם שנוהג להשתתף בהן.

ומה לגבי בעלי שליטה והחזקות ציבור?

"מבחינת בעלי עניין ובעלי שליטה, רכישת מניות נוספות על ידם תפגע בהון הצף של החברות וגם בנזילות המסחר, כי ככל שהם יחזיקו בשיעור גדול יותר של מניות, תהיה פחות נזילות והמשקל של החברה במדד ייפגע. כך שהאינטרס שלהם לאורך זמן הוא למכור", אומר פגוט. נזכיר כי גם ברפורמה הקודמת במדדים בעלי השליטה נאלצו למכור מניות, מאחר שאז ניתן משקל גדול לפרמטר של החזקות הציבור, מה שהתפרש כפגיעה בהם.

באשר להחזקות הציבור, כחלק מהרפורמה יבוטלו מעתה המדרגות לפיהן נקבע שיעור ההחזקה של הציבור, והבורסה תעבור לשיטה של החזקות ציבור רציפה כמקובל בכל חברות המדדים הגלובליות. נכון להיום אם בחברה מסוימת החזקות הציבור עמדו על 34.9% היא הייתה מסווגת למדרגה של 35%, אבל אם הייתה 35.1% - המדרגה הייתה קופצת ל-45% והחברה הייתה מקבלת משקל גבוה מזה שמגיע לה במדד. מעתה היא תקבל בדיוק את שיעור ההחזקה בה (בעיגול של 1% כלפי מעלה).

אילו שינויים נוספים כלולים ברפורמה?

בבורסה החליטו בין היתר על שינוי בתקרות המשקל שמהווה כל מניה במדד. כך לדוגמה בת"א בנייה תעלה התקרה מ-5% ל-10%, וזאת כדי לחסוך קושי במעקב אחרי מניות קטנות ולמנוע התנפחות שלהן שתפגע במסחר תקין. בנוסף, המדדים יעברו כאמור מעדכון פרמטרים חודשי ועדכון הרכבם באופן חצי שנתי (באוגוסט ופברואר) לעדכון פרמטרים רבעוני ועדכון הרכבים חצי שנתי (בנובמבר ובמאי), במטרה למנוע פעולות סרק של קנייה ומכירה מדי חודש.

עוד הוחלט על צמצום המסלול המהיר לכניסה למדדים, והותרת רק מסלול מהיר למדד ת"א 125, שבמסגרתו רק 100 המניות הגדולות בבורסה יהיו זכאיות להיכלל במסלול זה, וכן מסלול מהיר למדד טק עלית. הפחתת המסלולים המהירים נועדה להקטין תחלופה מרובה במדדים שנוצרת בתקופה של ריבוי הנפקות.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך