האזהרה של ענקי ההשקעות: "המצב החמור מאז מלחמת העולם השנייה. המלחמה עלולה להוביל למיתון עולמי"

"העניינים הגיאו-פוליטיים האלה רציניים מאוד - ללא ספק החמורים ביותר מאז 1938" אומר ג'יימי דיימון, מנכ"ל הבנק הגדול בעולם, ג'יי פי מורגן, ל"סאנדיי טיימס". דיימון התראיין על רקע המלחמה בישראל וציין כי יחד עם פלישת רוסיה לאוקראינה, מדובר בשני אירועים "די מפחידים ובלתי צפויים" ובמלחמה על "הדבר החשוב ביותר לעתיד העולם - חופש, דמוקרטיה, מזון, אנרגיה, הגירה. אנו מפחיתים מהחשיבות הזו כשאנחנו אומרים לעצמנו 'מה זה יעשה לשוק?' השווקים יהיו בסדר. השווקים יכולים להתמודד עם דברים. השווקים עולים ויורדים - אבל השווקים משתנים". דיימון גם הוסיף כי למלחמה עלולות להיות "השפעות מרחיקות לכת על מחירי האנרגיה, המזון והסחר הבין־לאומי".

● הנתונים שמראים: הפדרל ריזרב יכול לחכות עם הריבית, בינתיים
● "ניהול השקעות? שרלטנות": האיש הכי הקרוב לוורן באפט מדבר

דיימון הוא לא משקיע העל היחיד שהתראיין לכתבה, שכותרתה "מלחמה במזרח התיכון יכולה לעורר מיתון עולמי".

"כשרוסיה פלשה לאוקראינה, אמרנו שדיבידנד השלום הסתיים", הוסיף לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם. "עכשיו, עם חוסר היציבות במזרח התיכון, אנחנו הולכים כמעט לעתיד חדש לגמרי. סיכון גיאופוליטי הוא מרכיב מרכזי בעיצוב כל חיינו. כעת הפחד גובר בכל העולם, ומנגד יש פחות תקווה. הפחד הגובר גורם לירידה בצריכה ובהוצאה נוספת. הפחד מוביל למיתון בטווח הארוך - ואם נמשיך לחוש פחד עולה, ההסתברות למיתון אירופי הולכת ועולה וגם גדלה הסבירות למיתון בארה"ב. נכון לעכשיו, הגיאופוליטיקה משחקת תפקיד גדול יותר במשוואות של כולם".

דיימון גם ציין כי למרות שהאינפלציה "התייצבה מעט", הוא חושש שהיא דווקא עלולה לעלות שוב, ולכן גם הריבית בארה"ב עוד יכולה לעלות: "לא ברור לי שהגורמים ארוכי־הטווח אינם אינפלציוניים. לכן, אני אומר ששיעורי הריבית עשויים לעלות מכאן". הוא חזר על הערכתו שהריבית עלולה לטפס גם ל-6% או 7% והוסיף כי "שיעורי הריבית הנוכחיים גורמים ללחץ על נכסים מסוימים, אבל אם הריבית תעלה בעוד 100 נקודות בסיס (1%), זה יקשה גם על עוד דברים, כמו נדל"ן ואולי גם כמה בנקים. זו הסיבה שוורן באפט אומר שכשהגאות מתגברת רואים מי שוחה בעירום. לא כולם באמת מוכנים לריבית של 6% או 7%, אבל לא הייתי פוסל את האפשרות שהיא תגיע לשם".

"התמריצים לשוק הם גורמים אינפלציוניים מאוד"

פינק פסימי גם הוא, ומעריך שהאינפלציה תישאר "גבוהה יותר למשך זמן רב יותר, וזה ידרוש מהפד' להעלות את הריבית - כנראה עוד הידוק אחד או שניים - וכך, בסופו של דבר, זו תהיה הדרך בה אנחנו נכנסים למיתון".

"אנשים לא לוקחים בחשבון את חוק הפחתת האינפלציה, חוק השבבים וחוק התשתיות, שהם כ-970 מיליארד דולר של סיוע לשווקים", הוסיף פינק. "אלה התמריצים הגדולים ביותר שהיו אי פעם בזמן שאין מגיפה או משבר פיננסי ואלה גורמים אינפלציוניים מאוד -  בין אם זה התמריץ הפיסקאלי או עליות השכר של העובדים". במילים אחרות, צמיחה גבוהה, תמריצים ממשלתיים גבוהים, וכעת שתי מלחמות שעלולות לייצר משברים בין־לאומיים רחבים יותר, מאיימים כולם ועלולים להוביל להמשך אינפלציה. שני המנהלים הללו חוששים שהתקוות בשוק לירידת ריבית, שהובילו לעליות בשוקי העולם - עלולות להתברר כמוקדמות מדי.

בעולם חוששים מאוד מהשלכות המלחמה במזרח התיכון על שוק הנפט. מדינות האזור אחראיות ליותר משליש מאספקת הנפט העולמית. ב-1973, בעקבות מלחמת יום כיפור והסיוע של ארה"ב לישראל, החל חרם הנפט הערבי הגדול שהוביל למיתון עולמי. נכון לעכשיו, מחירי הנפט דווקא יורדים בחודש האחרון, אך לא מן הנמנע שהם ישנו כיוון. חבית נפט גולמית מסוג WTI נסחרת היום (ב') תמורת 81.5 דולרים וחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 85.7 דולרים.