עו''ד ג'רמי לוסטמן, מנהל השלוחה הישראלית של DLA Piper / צילום: DLA Piper
למעלה מ־80 פירמות עריכת דין אמריקאיות חתמו בשבוע שעבר על מכתב שמבהיר מה הציפיות שלהן מהפקולטות הטובות בארה"ב למשפטים, ונוקט קו תקיף ביחס להתבטאויות, הצקות ופגיעות על רקע גזעני ואנטישמי. במכתב הובהר כי "אין מקום לאנטישמיות, איסלמופוביה, גזענות או כל סוג אחר של אלימות, שנאה או קנאות בסביבת העבודה שלנו ובקהילה שלנו".
אחת החתומות על המכתב, שכלל איום מרומז ביחס לגיוסים עתידיים של סטודנטים מהפקולטות המדוברות, היא DLA Piper, אחת מפירמות עריכת הדין הגדולות בעולם, המעסיקה כמעט 5,000 עורכי דין מ־50 מדינות ברחבי העולם, בהן ישראל.
ג'רמי לוסטמן, מנהל השלוחה של DLA PIPER בישראל, שבת־דודתו נרצחה ב־7 באוקטובר, סיפר לגלובס כי לא הייתה מבחינת הפירמה כל דילמה אם לחתום על המכתב, והיא עומדת על תכנו במלואו. "ברגע שראינו עותק של המכתב, לא הייתה שאלה", סיפר. "זה מביע עמדה נגד שנאה ואנטישמיות, ומבהיר לבתי ספר שמקבלים את מה שקורה בקמפוסים או לא מביעים עמדה ביחס לכך, שאנחנו מרגישים לא טוב לגבי זה".
לדבריו, ההבנה שצריך לנקוט עמדה הייתה ברורה מן ההתחלה, ואף באה לידי ביטוי במכתב אחר של עורכי דין שעליו חתמו אלפים - אך עליית האנטישמיות וריבוי המקרים שבהם הותקפו יהודים - הבהירה שצריך להעלות הילוך.
"בשבוע האחרון כשראינו עלייה באנטישמיות, וזה נראה כמו קבלה של אנטישמיות, כלומר לא רק שיש אנטישמיות - אלא שזה נהיה כזה מיינסטרים במקומות הדמוקרטים ביותר - בקולג'ים ובערים אמריקאיות, ומתעצם לרמות שלא ראינו דורות - הפירמות ראו את זה ואמרו: זה נורא. חייבים להביע עמדה", הסביר לוסטמן. "אני מקווה שיפעלו באופן דומה גם במקומות אחרים".
"לא לאפשר שום שיח של שנאה"
DLA Piper היא FTNUR פירמת עורכי דין ענקית. בין הלקוחות ניתן למנות חברות רבות ומהבולטות בעולם בהן סטארט־אפים חדשניים ויותר ממחצית מ־Fortune 250. בישראל, הפירמה פעילה משנת 2012 ומייעצת לכ־200 לקוחות ישראלים, גופים מוסדיים וחברות פרטיות בנוגע לעסקות בחו"ל בהיקפים של מיליארדי דולרים. במילים אחרות: הסטודנטים האמריקאים רוצים למצוא שם עבודה.
במכתב הבהירו משרדי עורכי הדין מה הקו האדום שלהם, וציינו כי "כמעסיקים שמגייסים סטודנטים מהמוסדות האקדמיים שלכם, אנו פונים אליכם לוודא שהסטודנטים שמקווים להצטרף לפירמות שלנו אחרי שיסיימו את הלימודים, מוכנים להיות חלק פעיל בסביבת עבודה שיש בה אפס סבלנות לכל סוג של אפליה או הטרדה". כאן גם ביקרו הפירמות את הפקולטות והוסיפו בסרקזם שהסבלנות שלהן היא "פחותה בהרבה מהסוג שנראה בחלק מבתי הספר למשפטים".
מאחורי מה שנראה בעיניים ישראליות כנימוס - מסתתר למעשה איום מרומז ביחס למדיניות ההעסקה של סטודנטים ממוסדות שבוחרים להישאר על הגדר בכל הנוגע לאלימות המתהווה בין כותליהן.
"אנחנו שולחים מסר לבתי הספר הבכירים למשפטים בארה"ב שאומר: אנחנו מסתכלים עליהם, בודקים מה הם עושים", הסביר לוסטמן. "זה מסר שאומר שאנחנו בוחנים מה נעשה נגד אנטישמיות בקמפוסים, כי אחרת זה ישפיע על האופן שבו אנחנו מסתכלים על מועמדים מבית הספר שלהם".
לוסטמן הזכיר שבארה"ב ישנן מגבלות משמעותיות בנוגע לשאלות שאפשר לשאול בראיונות עבודה, וציין כי עוד לא ידוע איזה תפקיד ישחקו הפרופילים ברשתות החברתיות של המועמדים. יחד עם זאת, הציפייה שלו ושל הקולגות שלו מהאוניברסיטאות היא ברורה וחד־משמעית: לדאוג שדברים כמו שנראו בשבועות האחרונים - פשוט לא יקרו.
"התקווה שלי זה שהאוניברסיטאות ייקחו את הדברים האלה ברצינות. שום דבר לא ישתנה עד אז", הבהיר. "הצעד הראשון לאוניברסיטאות יהיה לא לאפשר שום שיח של שנאה בקמפוסים. יש קו דק באמריקה בין חופש ביטוי, שהוא מוגן - לבין 'הייט ספיץ', שאינו מוגן. זה דבר אחד לומר שאכפת לנו מעניינים הומניטריים בעזה, ודבר אחר לומר שצריך להרוג יהודים. הצעד השני יהיה ליצור מנגנונים שיוודאו שסטודנטים מרגישים בטוחים בקמפוסים, כך שלא יהיו השלכות ל'הייט ספיץ'".
"לא חותמים ושקטים"
כבר היו מקרים בעבר, גם בישראל, שמשרדי עורכי דין היו הראשונים להוביל קו חברתי מסוים, והקדימו במידה מסוימת את עמיתיהם לשוק. גם כאן התקווה של לוסטמן היא שזה לא ייעצר אצלם - ולא יסתיים בפקולטות למשפטים. "אני מקווה", אמר לוסטמן, "שרואי חשבון יביעו עמדה, וכך גם חברות טכנולוגיה והייעוץ. זה זמן לאחדות ולחלוק ערכים של צדק, ולעמוד ביחד עבור מה שנכון ומה שמוסרי".
הוא מבהיר כי "התקווה היא שיועברו מסרים בקול רם וברור לבתי הספר - אם לא תפעלו להפסיק את שיח השנאה בקמפוסים, אנחנו רושמים את זה לפנינו, וזה ישפיע על המועמדים שנסתכל עליהם ועל החלטות שקשורות לעבודה".
מדבריו של לוסטמן עולה כי לא מוערך חשש לפגיעה כלכלית בפירמה כתוצאה מן הקו הברור שהיא נוקטת. להפך: החברה פירסמה את המכתב באתר שלה ומצהירה לעיני כל את ה"אני מאמין" שלה בימים האלה - בדיוק, אגב כפי שעשתה ביחס לעם האוקראיני לאחר הפלישה הרוסית. "זה לא שאנחנו חותמים ושקטים לגבי זה. אנחנו מאוד פומביים ביחס למכתב".
הוא מדגיש: "זו לא הצהרה פוליטית, זו הצהרה של ערכים אוניברסליים".