אולפני החדשות של קשת 12, ערוץ 14, רשת 13 וכאן 11 בימי המלחמה / צילום: צילומי מסך
מאז מתקפת הפתע האכזרית של ארגון הטרור חמאס נגד אזרחי המדינה, התחדד תפקידם של גופי התקשורת כמפחיתי חוסר ודאות. בימים הראשונים הם היו מקור המידע העיקרי של רבים, כשלא היה ברור מי מוביל את החזית ההסברתית, ובאולפני החדשות ניסו להוריד את ווליום הפאניקה.
כמו כולם, גם הם לא היו ערוכים מראש לתרחיש כה קיצוני, ומאידך, העובדה שכבר התמודדו בעבר עם שידורים מזירות לחימה ותחת מתקפות טילים, סייעה לתפקודם במערכה הנוכחית. "מתוך כל המערכות שקרסו בישראל, המערכת היחידה שתפקדה כמו שצריך אלו ערוצי הטלוויזיה", אומר גורם בכיר בענף.
למרות זאת, לא מעט דילמות עלו על השולחן, בשאלות כמו לפי מה מכריעים מה לשדר ומה לא, איך לא ליפול לתוך הלוחמה הפסיכולוגית, וגם כיצד מתמודדים כלכלית עם אירוע כה רחב שנמשך זמן כה רב.
● נובמבר הגיע: כך מתכננות החברות הגדולות במשק לקיים את ימי הקניות
● הדילמה של מנהלי השיווק: איך נכון לקדם מותגים בזמן מלחמה
● לסובב את גלגלי המשק: הפתרונות של מנהלי השיווק לפעילות בזמן מלחמה
איך מחליטים מה לשדר?
מאז פרוץ המלחמה, הדילמות האתיות, המוסריות והערכיות של חברות החדשות בערוצים הגדולים מתחדדות כל הזמן. לצד הרצון לספק חדשות אמינות ולתת אותן כהווייתן, חשוב לוודא שלא מייצרים בהלה או פאניקה ולשקול כל דיווח.
בכירים בערוצים מדברים על התמודדות עם שאלות קשות כמו האם משמיעים את קול זעקת התושבים כשלא בטוח מה יכול לעלות בשיחה, והאם יישמע בשידור משהו רגיש או קיצוני. ההחלטה הכמעט גורפת הייתה לתת במה למציאות העגומה בשטח, והייתה לכך משמעות אדירה ביחס לדעת הקהל בנושא. במקרים מסוימים הוחלט להימנע משידור חי, להקליט ולוודא שהתוכן לא רגיש מדי.
גופי החדשות נאלצים לסנן תמידית את המידע שמגיע אליהם ממקורות שונים, בהם גם וואטסאפ, ולהכריע בכל פעם מה ראוי לשידור ומה אסור שישודר - מעין צנזורה עצמית, בלי קשר לצנזורה הצבאית.
גורם בכיר בענף מספר לגלובס כי אם בימי שגרה נוהגים להתווכח עם הצנזורה בניסיון להכריע מה מותר לשדר, בימי המלחמה מקבלים כל גזר דין כדי לא לפגוע בחיי אדם. "על כל פיסת מידע יש שבעה זוגות עיניים, ולכן חשוב להעביר צנזורה כדי לא לסכן את הכוחות", הוא מסביר.
העורכים והמנהלים הבכירים בערוצי החדשות תופסים חלק פעיל יותר בהחלטות האלו ומנהלים דיונים בלתי פוסקים ביחס למדיניות לגבי התכנים. "אנחנו לא מהאו"ם, מאוד ברור איזה צד אנחנו", מציין אחד מהם. המשמעות היא שלעתים שמים בצד חלק מהערכים האבסולוטיים של מקצוע העיתונות.
נקודה נוספת נודעת למתרחש באולפן ולדיווחים מהשטח: לא פעם נשמעו בשידור התבטאויות שחורגות מה"מכובדות" הרגילה, ושלאחר מכן הופצו ותפסו תאוצה ברשתות החברתיות. בין הדמויות המוערכות במיוחד והובלטות במיוחד בז'אנר זה נמצא מגיש חדשות 12, דני קושמרו.
הלוחמה הפסיכולוגית
בערוצי החדשות הבינו שחלה עליהם חובת ההסברה, הן פנים-ישראלית והן כלפי חוץ. בקשת, לדוגמה, מתרגמים כתבות לשפות אחרות ומפיצים ברחבי העולם. יתרה מכך, פעילות הערוצים ברשתות החברתיות מקבלת דגש משמעותי, בשל חשיבות הנושא.
מבחינה פנים-ישראלית, לערוצים ברור כי אסור לשתף פעולה עם הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס או של חיזבאללה, ולכן גם לא שודר נאומו של חסן נסראללה בזמן אמת. במקרים אחרים, דוברי החמאס מוציאים סרטונים ומידע לא מבוסס, כשהם סותרים את עצמם מדי יום.
דוגמה טובה לכך היא שביום השישי הראשון, אחרי שישה ימים של לחימה, יצא סרטון של המחבלים מטפלים בילדים החטופים. באחד מערוצי הטלוויזיה זיהו כי מדובר בסרטון ישן שצולם בכלל בשטח ישראל, ולכן החליטו שלא לשדר אותו, למרות שבתחילת המהדורה הובטח כי ישודר.
אחד הנושאים הבוערים ביותר נוגע לעניין החטופים והחטופות. מצד אחד ישנה חשיבות להראות סימני חיים של חטופים, ומצד שני המסרים שחמאס שותלים בסרטונים נועדו לפלג את העם. כזכור, בכאן 11 החליטו שלא לשדר את סרטון החטופה מיה שם, בניגוד להחלטת ערוצים אחרים. בסרטון שאחריו, של שלוש החטופות, כל הערוצים כבר יישרו קו והחליטו להציג תמונת סטילס בלבד. אחת הסיבות לכך היא שהיה ברור שחמאס שתל מסרים שנועדו לפלג ולעורר סערה בישראל.
מתי חוזרים ל"שגרה"?
בערוצי הטלוויזיה מקיימים באופן קבוע ויומיומי דיונים על התכנים שמתאימים להלך-הרוח. מתחילת המלחמה הם במתכונת גל פתוח של חדשות בלתי פוסקות, אבל הדעות חלוקות ביחס למקום של תכנים שאינם חדשותיים, ומייצרים אסקפיזם.
בקשת משדרים את תוכנית הדגל "ארץ נהדרת" פעם בשבוע (השבוע נרשם רייטינג שיא של 29.1%) ואת תוכנית התחקירים "עובדה" עם אילנה דיין. בשבוע שעבר היו אמורים בערוץ לעלות עם תוכנית מיוחדת ומותאמת של "הכוכב הבא", ולדברי גורם בחברה, השיקול לעשות זאת לא היה כלכלי. "היה רצון להחזיר את החוסן ואת המורל לעם", הוא מסביר. בסופו של דבר נדחה שידור הפרק בשל הטרגדיה של לוחמי גבעתי שנפלו במלחמה, אבל ייתכן כי הוא ישודר בהמשך.
ברשת לא מעוניינים לשדר תוכניות שאינן חדשות או אירוח, אך נמצאים עם היד על הדופק כדי לזהות את הסנטימנט הציבורי. בכאן 11 בחרו כבר בשבוע השני של המלחמה לעלות עם תוכן ייעודי שאינו חדשותי, אך התכנים מותאמים לימי הלחימה. בין היתר מדובר ב"יהיה טוב" עם עמרי אסנהיים, "זהו זה", "מה שתגידו", "זמן אמת", "גואטה בדרך", שי שטרן ועוד. בקרוב אף תעלה תוכנית של "סיירת סטנד-אפ". בנוסף הוציאו בתאגיד קולות קוראים כדי לחזק את היצירה הישראלית.
האם וכמה לקצץ
ערוצי הברודקאסט מפסידים המון כסף בימים האלו, כאשר השידורים הם ארוכים, בעוד דקות הפרסום מעטות. העלויות של כל חברות החדשות עלו בשל הצורך בציוד רב וגיוס כוח-אדם רחב, והמשמעות היא הוצאות גבוהות יותר. גורם בכיר אומר לגלובס כי גם אחרי חזרת חלק מהפרסומות "זה לא קרוב לכסות או להחזיר את מה שקורה במלחמה, ההפסדים נערמים".
למרות שנתוני הרייטינג בקשת הם הגבוהים ביותר בתקופת המלחמה, ובפער ניכר המתחרות, היא הייתה הראשונה שהודיעה על קיצוץ רוחבי של 7% בשכר החודשי (בפועל, כרגע: הפחתת ימי חופשה), לצד קיצוץ ביתר תקציבי החברה.
המצב של רשת יותר מורכב: עוד לפני המלחמה, נתוני הרייטינג לא היו טובים. כעת הודיעו בערוץ על קיצוץ של 10% בשכר העובדים למשך חודשיים, החלטה שתקפה לכל מי ששכרו עומד על יותר מ-10,000 שקל בחודש.
בערוץ 14 לא הודיעו על מהלך כזה, ונכון לעכשיו אפילו לא מאותתים על קושי, שכן המודל העסקי של הערוץ רזה במיוחד.