גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבי סטפק מגלה: כך השקעתי במשברים קודמים. ולמה הפעם מומלץ לפעול ההפך

יו"ר מיטב ניירות ערך בטור מיוחד: 7 שאלות שכל משקיע פרטי צריך לבחון עם עצמו בבואו להרכיב תיק השקעות שישרת אותו בתקופה המאתגרת בה אנו מצויים ● כיצד נוהגים בהיבטים אלה הגופים המוסדיים בישראל ● וגם התשובות שאני מציע בסוגיות הנדונות ● כתבה שנייה בסדרה

צבי סטפק / צילום: איל יצהר
צבי סטפק / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

איזו השקעה מקומית עדיפה - מניות או איגרות חוב?

התשובה מורכבת שכן בכל אחד מאפיקי ההשקעה הללו רמת סיכוי וסיכון שונה. איגרות החוב הממשלתיות לדוגמה מספקות תשואה גבוהה הן אבסולוטית והן באופן היסטורי, ומהוות תחרות לשוק המניות.

בטווח הקרוב, כל שלושת אפיקי ההשקעה האלו עשויים לעלות, במידה שהמלחמה לא תתרחב ותכניס את המשק למיתון, כאשר הורדת ריבית תסייע לכולם, והאפיק שיוכל ליהנות מכך יותר מאחרים הוא המנייתי. 

הבורסה חושפת: כך עלה היקף גיוסי החוב של המדינה מתחילת המלחמה
"שוק המניות הישראלי הוא הזול ביותר בעולם המערבי": אלה ההזדמנויות להשקעה
מה יעלה בגורלו של השקל לאחר המלחמה?

בשוק האמריקאי - עדיפות לאג"ח קונצרניות או מניות?

על זה יותר פשוט לענות: איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים נסחרות בתשואה שנתית לפדיון של כ־4.5% (גבוהה מהתשואה באיגרת מקבילה של ממשלת ישראל), והמכפיל הממוצע של המניות במדד S&P 500 שעומד על כ־20 הוא גבוה יותר וכמעט כפול מהמכפיל של מדד ת"א 125.

אם כך, על פניו העדיפות בין מניות לבין אג"ח ממשלתיות בארה"ב נוטה לטובת האג"ח. וכשמדובר באג"ח קונצרניות בדירוג גבוה, שבהן ניתן לקבל כ־1.5%-2% יותר מאשר באג"ח ממשלתית, התמונה היא עוד יותר לטובת השקעה באג"ח. אולם, לא צריך לזנוח את האפיק המנייתי.

 

מה היחס בהחזקת מניות בישראל מול מניות בעולם?

הנטייה של משקיעים בכל העולם היא להשקיע במניות של חברות ממדינתם, כאלה המוכרות להם. הנטייה הזו מכונה Home Bias, אך הגלובליזציה, שפע המידע והאנליזה ופלטפורמות המסחר מאפשרות לאנשים הפרטיים להשקיע בכל העולם ב"לחיצת כפתור". גם בישראל גוברת המגמה להשקיע בכל העולם, ובעיקר בקרב המשקיעים המוסדיים. כיום הפרופורציה המקובלת היא של כ־70% עד כ־80% מהרכיב המנייתי בתיק במניות בעולם, בדגש על ארה"ב, אך גם באירופה, יפן וכלכלות מתפתחות, והיתרה בישראל.

היתרון בהשקעה ב"מניות הבית" הוא ברור, אך גם הסיכון בכך מהותי כשמדובר בשוק מניות זעיר במונחים עולמיים, ועוד במדינה שמצויה תחת איומים מתמידים, כפי שמראה המלחמה הנוכחית.

כיצד נוהגים המוסדיים מאז נפתחה המלחמה?

אין עדיין מידע שלם על אופן התגובה של המשקיעים המוסדיים למלחמה, אולם מידע חלקי חושף שהגופים הגדילו החזקות בשוק המניות הישראלי, בין שבאמצעות השקעה ישירה במניות או דרך השקעה בקרנות סל שמתמחות בשוק המקומי, בהיקף של כ־4 מיליארד שקל עד כה, בדגש על מניות הבנקים. הגדלת ההשקעה במניות בישראל מקזזת את הירידה בשיעורי ההחזקה בהן שנבעה מירידת השערים במניות. יש גם מגמה של הגדלת החזקה באג"ח ממשלת ישראל אחרי תקופה ארוכה של צמצום החזקות.

לעומת זאת, שיעור ההחזקה של מוסדיים באג"ח קונצרניות והחשיפה למט"ח נותרו בעינם כמעט.

מה נכון למשקיעים פרטיים לעשות בימים אלה?

לכל אחד מהמשקיעים יש מדיניות השקעות משלו, יכולת כלכלית אחרת, אופק השקעה שונה ולא פחות חשוב, במיוחד בימי משבר - יכולת מנטלית אחרת להתמודד עם מצבי קיצון, ולכן צריך להיזהר מהכללות.

כפי שציינתי בטורים מהעבר, אני עצמי נהגתי להתמודד עם משברים קודמים כמו 2002 בישראל (אינתיפאדה), 2006 (מלחמת לבנון השנייה), 2008 בעולם ובישראל ו־2020 (קורונה) בעולם ובישראל, באופן שאני לא ממליץ למשקיעים כיום - פעלתי כנגד המגמה ובמבחן התוצאה זה עבד יפה. אולם הפעם יש שוני מהותי בשלושה מובנים: האחד, מחירי המניות בישראל הם אכן זולים ככלל אבל לא בדיוק "מציאה"; יש גם תחרות חזקה למניות מצד תשואות טובות באיגרות החוב; ובעיקר יש אי ודאות גדולה כיצד תצא מכך הכלכלה הישראלית - ככל שהמערכה תתארך או אם המלחמה תתרחב גם לגזרת החיזבאללה.

לכן, הזהירות מתחייבת ופעילות נגד המגמה תתאים רק למי שיש לו יכולת מנטלית להתמודד עם אפשרות של הפסדים נוספים ולמי שאופק ההשקעה שלו ארוך מספיק. אחרת, צריך לדבוק באותה מדיניות שאפיינה את המשקיע עד היום.

אילו תרחישים עלולים להוביל למיתון עולמי?

באשר לאפשרות שהמלחמה תתרחב למערכה רב־זירתית שתכלול את איראן והצטרפות של ארה"ב עד כדי חשש למלחמת עולם שלישית - אני חושב שיהיה מוגזם להעריך כך.

אם אם יצטרפו כנגד דמוקרטיות המערב גם סין, רוסיה ואף צפון קוריאה, זה אכן עלול להצית מיתון בכלכלה העולמית בשל פגיעה אפשרית בשרשראות האספקה, ובעיקר לנוכח נסיקה במחירי הנפט עקב קושי להובילו מן המפרץ הפרסי ליעדיו השונים לצד עלייה במחירי התובלה הימית. התפתחויות כאלה יקשו מאוד על המאבק באינפלציה באמצעות כלי הריבית ויפגעו קשה בצריכה הפרטית, בעיקר של אמריקאים ואירופים, כמו גם ברווחיות החברות העסקיות.

איך נראה העתיד הקרוב בכלכלות המובילות בעולם?

נמקד את המבט בשלוש הכלכלות המרכזיות - ארה"ב, סין ואירופה, והחזוי בהן מבחינת הפעילות הכלכלית, האינפלציה והריבית.

המשק האמריקאי - נמצא במצב הטוב ביותר מבין השלוש. הוא מייצג כלכלה דינמית מאוד שגם יודעת להסתגל ולהתאים עצמה לסיטואציות כלכליות שונות ומשתנות כמו לשינויים בריבית. אמנם ניכרים סימני התמתנות בפעילות - שיעור האבטלה עלה בחצי השנה האחרונה מ־3.4% ל־3.9% ועליית השכר התמתנה מאוד, מה שמקטין את הלחצים האינפלציוניים, כפי שהראה מדד המחירים שפורסם בשבוע שעבר. אבל הבנק המרכזי שם עדיין לא משוכנע ביכולתו, ברמת הריבית הנוכחית, להחזיר את "שד" האינפלציה לבקבוק.

המשק האירופי - מצוי במצב בעייתי: מצד אחד האינפלציה גבוהה ברמה של 2.9%, מה שמחייב את הבנק המרכזי לשמור על ריבית גבוהה שעומדת כרגע על 4%, ומן הצד השני שיעור הצמיחה הוא אפסי, ובחלק מהמדינות אף שלילי. הכלכלה האירופית סובלת מהשלכות המלחמה באוקראינה וגם מהסיטואציה שבה מצויה הכלכלה הסינית שגורמת לקיטון ביצוא, במיוחד של גרמניה לסין.

הכלכלה הסינית - נמצאת במצב הבעייתי ביותר. אמנם היא צומחת בשיעור יותר גבוה מהכלכלה האמריקאית, ובוודאי מזו האירופית, אבל סין סובלת ממשבר חמור בנדל"ן וממשבר אשראי הקשור בו, וזה צירוף 'קטלני'. היציאה של סין ממשבר הקורונה הייתה גרועה, והמהלכים של הממשל שם כלפי עסקי הטכנולוגיה ואחרים הרחיקו ממנה משקיעים זרים, שמחפשים ודאות ולא גחמות של שלטון סמכותני וריכוזי מאוד.
ולבסוף, צריך לזכור שיחסי סין־ארה"ב מהווים סיכון גיאופוליטי גדול לשוקי המניות הגלובליים, כשהם משקפים תחרות טכנולוגית אדירה לצד התעצמות צבאית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש