אילוסטרציה: shutterstock
טכנולוגיית עריכה גנטית פורצת דרך עומדת בפני רגע דרמטי: עד יום שישי הקרוב, 8.12, צפוי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאשר לשיווק את התרופה הראשונה שנעשה בה שימוש בטכנולוגיית CRISPR. מדובר בטיפול חד־פעמי לריפוי אנמיה חרמשית, שתג המחיר שלו, לפי הערכות בשוק, עשוי להגיע ל־2 מיליון דולר ואף יותר.
● קריאה של המוח וטיפול עם אווטארים: הטכנולוגיות החדשות לטיפול בפוסט־טראומה
● חזית המדע | היא הייתה דוקטורנטית מבטיחה לכלכלה ונרצחה בטבח. עכשיו האוניברסיטה תמשיך את המחקר שלה
בשבוע שעבר אושר המוצר לשיווק על ידי הרגולטור הבריטי בשתי התוויות: אנמיה חרמשית והמחלה הגנטית בטא תלסמיה. אישור אירופי צפוי גם הוא בקרוב בשתי ההתוויות. אישור FDA להתוויה הנוספת צפוי להתקבל במרץ 2024.
התרופה פותחה על ידי וורטקס האמריקאית ו־CRISPR Therapeutics השווייצרית־אמריקאית, שבין מקימיה פרופ' עמנואל שרפנטייה, אחת הזוכות בפרס נובל עבור גילוי מנגנון CRISPR. אך כפי שקורה לעתים קרובות, מוצר מהפכני מבוסס על יותר מהמצאה פורצת דרך אחת.
הפטנט שהתרופה לא יכולה בלעדיו
ואכן, התרופה החדשה, Casgevy שמה, כוללת גם פטנט שבפיתוחו היה שותף ד"ר איל הנדל, היום חוקר באוניברסיטת בר־אילן. הנדל הוא החוקר הראשון שחתום על מאמר שנכתב בזמן שפעל במעבדתו של פרופ' מתיו פורתאוס באוניברסיטת סטנפורד. המאמר חשף שיטה להגן על ה־RNA, חלק בלתי נפרד ממנגנון CRISPR, מפני עיכולו המהיר על ידי אנזימים שונים בגוף. התרופה החדשה משתמשת בפיתוח הזה ולמעשה אינה יכולה לפעול בלעדיו.
הפטנט מוסחר ונמצא בידי חברת Graphite Bio שהקים פורתאוס. וורטקס יכולה כעת לרכוש את הזכויות לו או לחכות לראות אם גרפיט תתבע אותה, ואז אולי תידרש לשלם פיצויים. אם אחד מהדברים הללו יקרה, ייכנס לא מעט כסף לכיס של גרפיט, ומשם לסטנפורד, וגם להנדל. וזו רק ההתחלה. על פניו, הטכנולוגיה הזאת יכולה לשמש ואף נחוצה בתרופות CRISPR נוספות.
"אני נוסע לקמפוס באופניים כל יום, לא לכסף אני מחכה", אומר הנדל. "אבל לחשוב שהפטנט שלנו איפשר תרופה שכבר ריפאה עשרות אנשים, וכנראה תגיע למאות אלפים נוספים, אם לא יותר, זה מה שבאמת מלהיב אותי. הרי אפשר לעבור קריירה שלמה כמדען בתחום הביו־רפואי, ולא להגיע לזה".
איך בדיוק פועלת התרופה Casgevy?
"כשמדברים על עריכה גנטית, בדרך כלל אנשים מדמיינים פונקציית 'חפש־החלף', ולפחות במקרה של Casgevy, זה לא עובד בדיוק ככה. באנמיה חרמשית יש מוטציה בגן בטא גלובין, שמוביל ליצור של המוגלובין ובמקרה של אנמיה חרמשית, מייצר המוגלובין תקול שיוצר כדוריות דם פגומות. התוצאה של התקלה היא קושי בהעברת חמצן בגוף, וצורה משונה, חרמשית, של כדוריות הדם האדומות, שגורמת להן להידבק לדפנות כלי הדם, לגרום נזק לרקמות או אפילו שבץ, וגם להתקפים דלקתיים חריפים.
"לכל אחד מאיתנו, בין אם בריא ובין אם חולה באנמיה חרמשית, יש "גן גיבוי", שמייצר המוגלובין רק כשאנחנו עוברים, ואחרי הלידה הוא מושתק. מה שהתרופה עושה הוא להסיר את מקטע הדנ"א שיש לו תפקיד להשתיק את ביטוי הגן המייצר את ההמוגלובין העוברי. ואז הגן הזה נכנס לפעולה, ומייצר כדוריות דם בריאות אצל האדם החולה".
את השינוי הזה עושים לתאי גזע שנשאבים מגופו של החולה, ולאחר השינוי מוזרקים בעירוי בחזרה לגופו. ושם הם מתמיינים בין היתר לכדוריות דם אדומות תקינות.
זה קצת דומה לטיפול בסרטן בשיטת CAR-T.
"ההבדל הוא שהם עובדים בשיטה של הוספת מקטע גנטי לתאי T באופן לא ספציפי באמצעות וירוסים, ואנחנו מחסירים מקטע באמצעות מנגנון CRISPR, ולכן אנחנו נחשבים לעריכה גנטית".
להביא לריפוי בטיפול אחד
בניסויים באנמיה חרמשית שנערכו ב־29 חולים, אצל 28 נעלמו ההתקפים הדלקתיים. עדיין אין הוכחה שגם יתר התופעות המאפיינות את המחלה ייפסקו, אך הנדל אופטימי. "הנחת היסוד היא שמדובר בריפוי מלא בפעם אחת". לפי הערכות, בארה"ב לבדה ישנם כ־100 אלף חולים, מהם כ־20 אלף יתאימו לטיפול.
וורטקס תצטרך לעקוב אחרי החולים מהניסוי במשך 15 שנה נוספות, כדי לוודא שהריפוי אכן מלא ואין תופעות לוואי. "החשש הוא ממחיקה לא־ספציפית של גנים שלא התכוונו לפגוע בהם והיווצרות של מחלות אחרות בעקבות זאת", אומר הנדל. "עד היום ראינו שינויים לא-ספציפיים מאוד נדירים שעל פי הגנטיקה הידועה לנו אינם מסוכנים, אבל אנחנו ממשיכים לעקוב. כל תרופה חדשה וכל סוג של עריכה באמצעות CRISPR יצטרכו לעבור בדיקה כזו מחדש".
אילו אתגרים עדיין עומדים בפני הטיפול?
"הטיפול הוא נגזרת קלה יותר של הטיפול הקיים בתחום הזה, שהוא השתלת מח עצם. גם כאן, כדי שתאי הגזע ששיפרנו יפעלו בתוך הגוף, צריך קודם כול לפגוע במערכת הקיימת, וזה תהליך לא פשוט למטופל, אבל הפיך תוך כמה שבועות. בניגוד להשתלת מח עצם, כאן משתילים את התאים של המטופל עצמו, ולכן לא צפויות תופעות חיסוניות שעלולות להימשך כל החיים".
אתגר נוסף צפוי להיות האתגר התקציבי. לחברות הביטוח בארה"ב והמבטחים הממשלתיים במקומות אחרים יהיה קשה לעכל תג מחיר של 2 מיליון דולר ומעלה בבת אחת, גם אם מדובר בטיפול חד-פעמי. זאת ועוד, דרושה תשתית לוגיסטית לביצוע הטיפול, הכרוך באיסוף ובהשתלה של התאים.
המתחרה תשחרר את הפטנט?
תשובת ה־FDA כאמור צפויה השבוע, אבל לדברי הנדל "קהילת החוקרים חושבת שיש סיכוי גבוה מאוד לקבל את האישור".
בינתיים, מתמודדת וורטקס עם סוגיית פטנט הרבה יותר גדולה מזו שיש לה מול גרפיט וההמצאה של הנדל. "גם הפטנט הבסיסי של CRISPR לא בדיוק בידיים שלה. הוא נרשם על ידי מכון ברוד וניתן ברישיון בלעדי לחברת Editas, מתחרה של וורטקס וקריספר ת'רפיוטיקס, אבל אם אדיטס תחסום אותה מלהגיע לשוק עם תרופה שיכולה לעזור לחולים, זה ייראה גרוע מאוד מבחינה ציבורית. אדיטס היא חברה שכרגע לא מרוויחה כסף ויש לה פה הזדמנות להכנסות משמעותיות, אבל גם אם היא תנקוב מחיר שוורטקס תתקשה לעמוד בו והתרופה תתעכב זה ייראה לא טוב. בקיצור, יהיה מעניין".