קיבוץ ניר עם לפני הטבח / צילום: אייל פישר
השבוע אמורה מינהלת תקומה להציג בפני הממשלה את התוכנית האסטרטגית לשיקום עוטף עזה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס. מדובר בתוכנית לחמש שנים קדימה, הממשיכה את פעילותה של המינהלת עד כה ואמורה להציג בפירוט מעמיק יותר את הצעדים שמתכננת המינהלת לבצע עד לשיקומו המלא של חבל הארץ הזה. לידי גלובס הגיעה טיוטה של הצעת המחליטים שתוגש לממשלה בקרוב, המעודכנת לסוף השבוע האחרון, ובה הפירוט האמור. הצעה זו תוצג ככל הנראה השבוע או לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא, והיא עדיין דורשת התייחסות של כלל הגורמים הרלוונטיים - כך שהיא עוד ניתנת לשינוי ולעדכון. מה כוללת הגרסה הנוכחית?
● מתי יחל שיקום עוטף עזה, ולאן יועברו המפונים? השאלות סביב מינהלת תקומה
● חוזה לחמש שנים וחדר אוכל צמוד: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת
● תושבי כפר עזה יגורו ב־53 קראווילות בשפיים, באופן זמני
● משרד האנרגיה מציג: תוכנית לשיקום עוטף עזה ללא תקציב
● הפרויקט החדש של אביב כוכבי וישראל זיו | בלעדי
בתחילת דרכה, מינהלת תקומה יצאה לדרך עם תקציב ראשוני של מיליארד שקל, בהתאם להחלטת הממשלה הראשונה בעניינה. הצעת המחליטים החדשה שתוגש בקרוב לאישור כוללת תקציב גבוה יותר, של 3 מיליארד שקל לשנת 2024 בלבד. המשמעות, על פניו, היא כי תקציבה של המינהלת בכל חמש השנים יהיה 15 מיליארד שקל לפחות. בנוסף, התוכנית כוללת עוד 5 מיליארד שקל "בהרשאה", כלומר תקציב המשוריין מראש ונשמר לפרויקטים ולהתקשרויות שיתבצעו במשך כמה שנים (לדוגמה: סלילת כבישים או הקמת תשתיות אחרות).
הצעת המחליטים קובעת גם לוחות זמנים להמשך עבודת המינהלת. על פי לוחות זמנים אלו, בתוך 45 יום מאישור הצעת המחליטים הנוכחית יפורטו היעדים שבה "ליעדי משנה ולמדדי תפוקה ותוצאה", ובתוך 75 יום "יפורטו כלי פעולה, אמצעי ביצוע וחלוקה תקציבית". המשמעות היא שבהחלטה הנוכחית עדיין לא קיים פירוט מעמיק של הצעדים, אלא רק מעין התוויית דרך להמשך. עבור חלק מתושבי העוטף, בעיקר אלו ששמעו לאחרונה כמה וכמה פעמים כי נבחנת חזרתם ליישובים בעוד פחות מחודש, המשמעות היא המשך חוסר הוודאות לתקופה נוספת. נציין כי כחלק מלוחות הזמנים קבעה המינהלת גם פרק זמן של 120 יום לסיום הכנת תוכנית החומש כולה.
חינוך: הקמת בית ספר עורפי וקידום השכלה גבוה
חזרתם של תושבים ליישובים תתאפשר כמובן רק כאשר בתי הספר והגנים יחזרו לפעול. אלא שבהצעת ההחלטה לא מוזכרים צעדים קונקרטיים בעניין זה ונכתב באופן כללי על "מתן חינוך איכותי, מתקדם ומותאם עבור תושבי החבל, לרבות עידוד חדשנות, מצוינות ומדע".
במועצה האזורית אשכול למשל, קריית החינוך נמצאת פחות מ־4 ק"מ מגדר הגבול, ולכן לא ניתן לשוב אליה נכון להיום. המועצה בוחנת הקמת בית ספר עורפי במתחם בית הספר הישן שבגוש צוחר הרחוק יותר מהגדר, אך לעניין זה קמה התנגדות מצד התושבים. השבוע אמורה לדון בעניין מליאת המועצה האזורית אשכול. הצעת ההחלטה מזכירה גם צעדים "לחיזוק תשתיות להשכלה גבוהה באזור".
דיור ודמוגרפיה: הקלות רגולטוריות וקליטת עולים
הפגיעה ביישובי העוטף מחייבת מענה שניתן כבר כעת, בדמות שיפוץ בתים ומבני ציבור ושיקום וחידוש תשתיות. בהקשר זה עוסקת הצעת ההחלטה החדשה בעיקר על הקלות רגולטוריות כדי לעודד הגירה לחבל והעצמה של האוכלוסייה הקיימת, בין היתר באמצעות הטבות מוניציפליות כמו הנחות בארנונה ומתן מענקים לקליטת תושבים. עוד כוללת ההצעה קידום הרחבות יישוביות והכנת תוכניות חדשות ליישובים, עידוד התחדשות עירונית, הגדלת היצע הדירות באזור, מתן מענקי פיתוח וסבסוד הוצאות הפיתוח עבור הרשויות ועוד.
ההצעה מדברת גם על "גיבוש מדיניות מקלה ומרחיבה בתחום התכנון והמקרקעין" ועל הקמת ועדת תכנון ייעודית לחבל. אולם המהלכים הללו, כאמור, אינם מספקים עדיין את התשובות לתושבי העוטף בשלב זה.
ביטחון: האם כיתות הכוננות יקבלו את הציוד הנדרש?
אחד הכשלים הגדולים של מתקפת ה־7 באוקטובר היה היעדר ציוד מתאים ונשק מספיק לצוותי החוסן היישוביים. ההצעה יורדת במישור הזה לפרטים נרחבים למדי, הן בהקשר לאמצעי הביטחון ההיקפיים ליישוב: דרך היקפית, צירי מילוט ודרכים חקלאיות ביטחוניות, תאורה, גדר חכמה, ביתן ושער חשמלי בכל יישוב ועוד, והן בקשר לכיתות הכוננות עצמן: ציוד מתאים לחברי כיתות הכוננות, תשתיות וציוד לחמ"ל בכל יישוב, גנרטורים, טרקטורוני כיבוי למועצות, רכבים ממוגנים ועוד.
כוח־אדם: מספר המשרות במינהלת יגדל משמעותית
על פי החלטת הממשלה הראשונה, הוקצו למינהלת תקומה 45 משרות כמענה ראשוני, זאת לצד 55 משרות של אנשי העוטף עצמם, אשר מתפקדים בין היתר כ"רכזי תקומה" שתפקידם לקשר בין היישובים לבין המינהלת. כעת דורשת המינהלת תוספת של עוד 20 משרות, כך שתכלול בסך־הכול 65 עובדים. עם זאת, להערכת גורמי המקצוע במינהלת, נראה כי יהיה צורך במספר משרות נוסף. תוספת כזו תיבחן לקראת הגשת תוכנית החומש לאישור הממשלה.
לצד זאת, מבקשת המינהלת להקים "ועדה מקצועית מייעצת לראש המינהלת", שבה יהיו עד 14 חברים. היא תוקם בתוך 60 יום מאישור הצעת המחליטים. הצעת המחליטים קובעת גם הקצאת 20 "משרות פרויקטליות" לצורך פעילות מרכז השליטה אופק חדש, גוף שהוקם על ידי משרד הביטחון לשיקום ולתמיכה ביישובי העוטף. משרד הביטחון יהיה אחראי על גיוס ועל העסקת 20 עובדי המשל"ט, שיעבדו בחוזה מיוחד לפי תקנות שירות המדינה, לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים. כך, בסך־הכול, יועסקו סביב מינהלת תקומה 140 איש.
תשתיות: העוטף יעבור לרכבים חשמליים?
הצעת המחליטים מתייחסת לנושא התשתיות בעוטף בכמה היבטים: ראשית, נדרש שיקום של התשתיות שנפגעו במתקפת חמאס, מהלך שכבר החל לפני כמה שבועות. הצעת המחליטים מתייחסת גם למהלכים המתוכננים בהמשך, ובין היתר מדברת על שדרוג ופיתוח של כבישים מרכזיים בחבל, שדרוג מערך התחבורה הציבורית במרחב, בחינה של הקמת תחנות רכבת כבדה חדשות ועוד.
מבחינת תשתיות תקשורת, מציעה ההחלטה פיתוח של תשתיות סלולר בדור 4 ו־5 וכן תשתיות אינטרנט לסיבים אופטיים. בתחום האנרגיה תקודם תוכנית חומש הכוללת את חיזוק העצמאות האנרגטית של החבל, בין היתר על ידי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, וכן עידוד המעבר לשימוש ברכבים חשמליים בעוטף עזה.
תעסוקה ועסקים: מענקים למי שימשיך לעבוד בעוטף עזה
במינהלת מודעים לכך היבט התעסוקה הוא מהתחומים שבהם הנזק והשפעת המלחמה הם הגדולים ביותר. הצעת המחליטים מדברת על מתן תמריצים כלכליים ו"תמיכה בהון אנושי", ובין היתר מציינת כי ייבחן מתן מענקים לעובדים שימשיכו לעבוד במקום עבודתם המקורי.
ההצעה כוללת התייחסות ספציפית לענף החקלאות ומדברת על "קידום מחקר ופיתוח בתחום, כמנוע צמיחה כלכלי אזורי" ועל עידוד העסקת עובדים בעוטף. עוד היא מתייחסת לענף ההייטק, ומדברת על גיבוש מתווה להשקעות בתשתיות טכנולוגיות, ועל הקמת תשתית טכנולוגית בתחומים כמו האגרוטק והפודטק.
בריאות ורווחה: המיקוד יהיה בשיקום הנפש
הצעת המחליטים משקפת את ההבנה כי נדרש מענה משמעותי לתושבי העוטף בהיבט הנפשי ובהיבטי הטראומה - אם כי גם כאן הצעדים המוזכרים הם בעיקר כלליים ולא מעשיים עדיין.
ההצעה מדברת על "חיזוק הרפואה השיקומית המקומית ויצירת התמחות אזורית בשיקום", וכן על "בניית מערך מתקדם למניעה, לאבחון ולטיפול בפרט ובקהילות, הסובלים מטראומה וחרדה". ההצעה כוללת חיזוק של מרכזי החוסן הפועלים בעוטף ותגבור זמינות ונגישות של רופאים מומחים - תחום שהיה עד כה במחסור חמור באזור. כמו כן, לפי ההצעה, יינתן מענה מורחב לילדים ולצעירים בסיכון, וכן לנפגעי ולנפגעות אלימות, תקיפה מינית וטראומה.
צעדים נוספים: מוזיאון הנצחה וחוק חבל התקומה
ההצעה כוללת עוד כמה צעדים נוספים, ובהם תיעוד והנצחה של אירועי ה־7 באוקטובר, על ידי הקמת מאגר מידע לאומי, הצלה ושימור של מבנים ושל חפצים ואפשרות להקמת מרכזי מורשת ואף מוזיאון.
עוד כוללת ההצעה הקמה של מוקד תיירות מרחבי בחבל, כדי לעודד את תעשיית התיירות בו, גיבוש מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה עם גופים פילנתרופיים עצמאיים, וכן גיבוש הצעת חוק לחבל התקומה, אשר "תעגן את ייחודיות החבל ואת הגדרתו כאזור מיקוד לאומי".