שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי
הבעלים של בית ההשקעות האלטרנטיביות מגדלור לא תכננו לסיים את ההרפתקה הבורסאית שלהם לאחר שנתיים בלבד ועם הפסד של כמעט 90% עבור מי שהשקיע במניית החברה. אבל זה מה שקרה לשלומי אלברג ואסף בנאי, שמנסים כעת למחוק את מניותיה מהמסחר ולהפוך אותה שוב לפרטית, לאחר שהותירו חור עמוק בכיסי המשקיעים.
● מלכודות ההשקעה שנחשפו ב-2023 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● מגלגלות בלוף נדל"ני: החברות שכבר רצות מעל התהום
כמאמר הציטוט המפורסם של המשקיע האגדי וורן באפט - "כשמגיע השפל מגלים מי שוחה עירום" - כך עליית הריבית בשנה וחצי האחרונה פגעה קשות בעולם ההשקעות האלטרנטיביות שבו מתמחה מגדלור. אותן השקעות פרחו בשנים הארוכות של ריבית אפסית בהן רדפו משקיעים בעלי הון נזיל אחר תשואות גבוהות. קרנות השקעה אלטרנטיביות הבטיחו להם אפשרות לתשואה גבוהה מהשקעות לא סחירות באפיקי הנדל"ן, אשראי או טכנולוגיה.
אלא שעם הסיכוי מגיע כידוע גם הסיכון, וזה החל להתממש בקצב גובר אחרי שהאינפלציה הרימה ראש. העלאות הריבית ברחבי העולם החזירו למרכז הבמה אפיקי השקעה שנזנחו במשך שנים, כמו פיקדון בנקאי, קרן נאמנות כספית או איגרות חוב ממשלתיות, המציעים כיום ריבית אטרקטיבית למשקיע של 4%-5%, כמעט ללא סיכון. קרנות ההשקעה האלטרנטיביות נראות פתאום הרבה פחות מושכות, וגרוע מכך - מסוכנות הרבה יותר.
את מימוש הסיכון הזה חשו היטב השנה על בשרם משקיעים בקרן הנדל"ן הגשמה, שקרסה כשנגדה עומדות תביעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים או בפלטפורמת ההלוואות החברתיות טריא, שנאלצה לעצור גל פידיונות ולנעול כספי משקיעים (בדומה לקרנות אשראי נוספות שמפעילים גופים מקומיים, בהם קבוצת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות אי.בי.אי).
לאלה ניתן לצרף כאמור גם את משקיעי מגדלור, שהוקמה בשנת 2016 "במטרה להנגיש השקעות אלטרנטיביות במגוון מאפיינים ומוצרי השקעה שונים לציבור בישראל". עם מייסדי ובעלי השליטה בחברה נמנים צמד בעלי השליטה, אלברג ובנאי, בעלי סוכנות הביטוח פרופיט (ראו מסגרת) המחזיקים ב-40% ממניות מגדלור. לצידם, מחזיק מוטי וייס, ממייסדי קרן ההלאוות ויולה קרדיט, ב-20% מהחברה, והוא משמש כיו"ר דירקטוריון. מייסד נוסף הוא רן צדיקריו, שהתפטר לאחרונה מתפקיד מנכ"ל מגדלור.
בשלהי שנת 2021, זמן קצר בטרם החלה הריבית לעלות, הנפיקה מגדלור את מניותיה בבורסה וגייסה 63 מיליון שקל לפי שווי של 313 מיליון שקל (אחרי הכסף). זאת, למרות הכנסות דלות של 17 מיליון שקל ורווח זעום של פחות מ-400 אלף שקל בשנה שקדמה להנפקה.
כאמור, בשבוע שעבר, כשנתיים לאחר אותה הנפקה, הבעלים הודו למעשה בכישלון. אלברג ובנאי, באמצעות סוכנות פרופיט, הגישו הצעת רכש לכלל מניות החברה שאינן ברשותם, תמורת כ-31 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-51 מיליון שקל - נמוך ב-84% מהשווי שבו מכרו לציבור מניות בהנפקה.
מה עושה מגדלור?
באתר החברה נכתב כי "מטרתנו היא להיות הבית להשקעות אלטרנטיביות הגדול, המוביל והשקוף ביותר בישראל". וכי לקוחותיה הם "אלפי משקיעים בישראל, שהשקיעו סכום מצטבר של למעלה ממיליארד שקלים". מדוחות החברה עולה כי מגדלור מנהלת יותר מ-50 קרנות אלטרנטיביות, הפועלות בעיקר בביצוע השקעות במכשירי הון או חוב נדל"ניים, רובם בארה"ב ובאירופה, לצד קרנות גידור וכן שתי קרנות אשראי ציבוריות שגייסו כ-400 מיליון שקל לטובת העמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.
כחברה מובילה להפצת מוצרים פיננסיים ללקוחות פרטיים בישראל, אחראית סוכנות פרופיט של צמד בעלי השליטה לעיקר השיווק וההפצה של קרנות מגדלור - מעל ל-90% על פי הדוחות הכספיים בשנה האחרונה.
בכתבה שיווקית שהתפרסמה על מגדלור ביולי אשתקד פוזרו סיסמאות לפיהן היא מציעה "אלטרנטיבה לשוק ההון", "הפחתת תנודתיות ומיקסום תשואה", "פיזור והקטנת הסיכון" וכן "מנהלים עם ניסיון רב בחברות גדולות במשק, שיודעים לנווט את ההשקעות בצורה בטוחה ולכוון לתשואות גבוהות". אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן החלה הקריסה במניה, כאשר נתוני הדוחות הכספיים האחרונים הצביעו על האטה בעסקיה.
מספר הלקוחות החדשים שהשקיעו בפועל במוצרי החברה עמד אשתקד על 289, לעומת 747 בשנה שלפניה ו-588 ב-2020. הירידה בפעילות משתקפת גם בתוצאות העסקיות. במחצית הראשונה של 2023 ההכנסות מעמלות, דמי ניהול וייזום צללו ב-67% ל-7.6 מיליון שקל והיא עברה להפסד של 2.9 מיליון שקל לעומת רווח של 3.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מה השתבש בדרך?
מקורבים למגדלור מסבירים את הצניחה בביצועים העסקיים ובמחיר המניה בעיקר בעליית הריבית כאמור, לצד השקעות כושלות שגרמו לפגיעה בתשואה וכתוצאה מכך גם ביכולת גיוס ההון שלה למיזמים חדשים. דוחות מגדלור לא חושפים את ביצועי הקרנות שהיא מנהלת, אך שתי קרנות האשראי הציבוריות שגייסו חלק ניכר מהכסף שמנוהל בחברה, מפרסמות את תוצאותיהן באתר רשות ניירות ערך.
מאותם דוחות ניתן ללמוד כי עד היום החזירו שתי הקרנות כשליש מהכסף למשקיעים, כאשר חלק ניכר מהיתרה עלול שלא לחזור בכלל, לנוכח מספר הלוואות גדולות שכשלו. אחת הסיבות לכך היא פיזור ההלוואות שהבטיחה החברה, אך לא קיימה: קרן האשראי הראשונה העמידה הלוואות ל-11 חברות והשנייה ל-5 בלבד (חלקן לאותן חברות).
הקרן הראשונה גייסה 239 מיליון שקל בשנת 2019 ופרעה עד היום כ-20% מהכספים שגייסה (לטענת מגדלור בתוספת ריביות מדובר בהחזר של 46%). החשש הוא שכחצי מהיתרה נמצא בסיכון. מגדלור נאלצה לשערך למטה את שווי הנכסים בכ-6%. התקווה מבחינת המשקיעים היא שבסופו של דבר העניינים יסתדרו איכשהו והם ייצאו עם רווח קטן.
בקרן השנייה המצב בעייתי יותר. מאז שגייסה ב-2021 כ-161 מיליון שקל היא הספיקה להחזיר למשקיעים רק כ-5% מהכספים (כולל הריבית 10%). במקרה שלה ההערכה היא ש-50%-75% מהכספים הנותרים נמצאים בסיכון גבוה. הקרן הזו כבר נאלצה לשערך את הנכסים מטה ביותר מ-20%, הפסד משמעותי על הנייר למשקיעים בה.
רצף הלוואות כושלות
הכישלונות הגדולים של קרנות מגדלור כוללים הלוואה של 36 מיליון שקל שניתנה לרשת מאפיות שיפון, שנקלעה לקשיים ופנתה בחודש מאי האחרון לביהמ"ש בבקשה להקפאת הליכים. מהבקשה עלה כי לרשת, שהקימו האחיות נעמה ימין ושרלי אלון, חובות של 62 מיליון שקל, יותר ממחציתם לקרן אשראי של מגדלור. המקור שהוביל להסתבכות של שיפון, כך עלה מהבקשה, היה עסקה שהושלמה ביולי 2022 לרכישת רשת "האופה מבגדד", אשר נועדה להרחיב את פעילותה. לאחרונה נידונה אפשרות למכירת הרשת שעשויה להציל חלק קטן מאותה הלוואה.
עסקה גדולה אחרת שסיבכה את משקיעי קרנות האשראי של מגדלור, היא הלוואה של 42 מיליון שקל שהועמדה לחברת TCM של בני הזוג גבי ושני בר, שהציעה למאות ישראלים השקעות ב"נכסים דיגיטליים" באתרי מסחר מקוון, ובהן הקמה והשבחת חנויות באמזון ובשופיפיי. את ההלוואה ההיא, העמידה מגדלור בריבית של 13%, אלא שתנאי ההלוואה הופרו בחודש אפריל 2022, לאחר שהחברה של בני הזוג בר לא עמדה בתשלומים והפכה למעשה לחדלת פירעון.
בקרן הראשונה מופיעה גם הלוואה לחברת HAP Investments שהוקמה על ידי ערן פולק, אמיר חסיד וניר אמזל. מדובר בחברת יזמות נדל"ן במנהטן בניו יורק, שמגדלור העמידה לה הלוואה של 14.2 מיליון שקל. החברה קרסה, ומגדלור לא תראה משם כסף בחזרה. חברה אחרת, אקווה מעוף (גידול דגים במתקנים סגורים) לה נתנה מגדלור בשתי הקרנות כ-65 מיליון שקל, חורגת מאמות המידה הפיננסיות שלה במשך יותר משנה, אבל במקרה הזה מאמינים במגדלור שמדובר רק בשיערוך שלילי זמני וששם יהיה בסדר.
תגובת מגדלור
מפרופיט ומגדלור נמסר בתגובה: "פרופיט מאמינה שאם הצעת הרכש תיענה ניתן יהיה להוציא את החברה לדרך חדשה כחברה פרטית במטרה לשפר את מצב המשקיעים והלקוחות. ההצעה הרכש מגיעה לאחר תקופה מאתגרת בשווקים הגלובליים והמקומיים, בדגש על עליית הריבית, הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל והיא משקפת פרמיה של כ-24% על מחיר המניה, נכון ל-29.11.2023.
"שתי קרנות האשראי הן קרנות ציבוריות המפרסמות לציבור דוחות כספיים אחת לחצי שנה. הן ביצעו הערכות שווי להלוואות השונות והפחתות ערך במקרים שחלה הרעה במצב הלווה. נכון ל-30.6.23 בקרן 1 ישנו רווח מצטבר ובקרן 2 הפסד מצטבר. כל משקיע יודע את התשואה המדויקת מיום השקעתו".