דווקא כשחברות תובלה ימית מודיעות שלא יעברו באזור המאוים על ידי החות'ים, מניית צים זינקה בשבוע שעבר בכ־31% לאחר תקופה ארוכה של מגמה שלילית. מתחילת השנה המניה מציגה תשואה שלילית של כ־23%.
● סיכום שנה בגמל: בתי ההשקעות בראש הטבלה, ומי בתחתית
● "סדר כלכלי חדש": בבלקרוק משוכנעים שכללי המשחק למשקיעים ישתנו ב־2024
מה עומד מאחורי העלייה? חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO מסביר זאת במשפט: "צרת רבים חצי נחמה". לדבריו, "גם אחרי העלייה, המניה עדיין במחיר נמוך יחסית. אבל אם עד לפני שבוע ההערכה הייתה שהסיכון מהחות'ים רלוונטי לאוניות ישראליות או כאלה שמובילות מטען לישראל, ההחמרה וההבנה שארבע מתוך חמש החברות הגדולות בעולם מפסיקות את המעבר בתעלת סואץ, הפכו את המשבר הימי לבעיה גלובלית".
המשמעות, לדברי הרצוג, היא שצים כבר לא נמצאת בנחיתות לעומת המתחרות הבינלאומיות שלה. "לצים למעשה כבר אין פרמיית סיכון עודפת שנובעת מהמגבלה של מעקף סביב אפריקה", אומר הרצוג.
"יש כאן שני דברים: בעולם שבו רק היא לא יכולה לעבור בתעלת סואץ והמתחרות שלה כן, המשמעות היא אובדן נתחי שוק כי מטענים יעברו למתחרות. ובנוסף, אם כולם מקיפים את אפריקה, אז כל חברות התובלה הימית יעלו מחירים וזו לא בעיה נקודתית רק של צים. המחירים יעלו אצל כולם ויתגלגלו בסוף לכיס של הצרכנים".
צפויים שיבושי אספקה לעולם?
"ודאי שיש פה בעיה נקודתית בשרשרת האספקה, כי במסלול שבין מיצר באב אל מנדב לתעלת סואץ עוברות כיום 30% מתנועת המכולות העולמית ו־12% מהתנועה הימית של נפט. זה לא שהם לא יגיעו ליעדם אבל הם מתעכבים לפחות בשבועיים-שלושה".
לדברי הרצוג, מי שנפגעות יותר בהיבט האזורי הן מצרים וירדן. "כל חודש שהתעלה סגורה מצרים מפסידה 3 מיליארד שקל של הכנסות מדמי מעבר. בירדן, נמל עקבה הוא המוצא הימי היחיד שלה, והיא למעשה נמצאת במצור ימי מוחלט", הוא מסביר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
