מדפי משקאות קלים בסופר / צילום: Shutterstock, defotoberg
מס הסוכר שהוטל בינואר 2022, בוטל במרץ 2023, חזר שוב לשולחן לפני שבוע ואז נגנז עד הפעם הבאה - הוא מופת של הסחת דעת. מדובר בוויכוח נהדר, כזה שמצליח לערבב סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות, אבל זהו נתיב שולי וזניח שמסיט אותנו מהמטרה. די דומה לצריכת סוכר. משהו שנותן אשליה של סיפוק ואנרגיה, ומשאיר נזק ארוך טווח. לא שלא נכון לנהל דיון בשאלה אם מדובר במס מוצדק או לא (אני לגמרי בעדו), אלא בגלל שזה אפילו לא זנב שמכשכש בפיל הענק שעדיין תקוע בחדר של כולנו.
● ראיון| המומחה שמעריך: אחת הבעיות הביטחוניות של ישראל תיפתר בקרוב
● שר האוצר מקדם: החברות הביטחוניות יספקו נשק "חינם" ולא ישלמו דיבידנד למדינה
● המילואים מכבידים על המעסיקים: "המדינה יכולה לעזור יותר עם מימון ההפרשות הסוציאליות"
שיהיו מספיק נבונים לא לגעת בסוכר
מזה חודשיים וחצי כל ישראלי מבין וזועק שצריך פה שידוד מערכות כללי, טלטול של כל המערכת הציבורית, ובסוף אנחנו מתעסקים במס על סוכר. המלחמה הכואבת בחוץ תעלה לנו לפחות 200 מיליארד שקל, סדר גודל של 100 אלף שקל מכיס של כל משפחה, ואנחנו מבזבזים זמן בוויכוח על מס שיניב, לפי התחזיות האופטימיות של האוצר, 660 מיליון שקל בשנה - קצת יותר מפרומיל (0.15%) מהמסים שאנחנו משלמים למדינה.
ואם נגיד שהמס נועד בעיקר לחנך אותנו, למטרה נעלה של אורח חיים בריא? ברצינות, זה סוגר לכם את הפינה של "חינוך" הישראלים? ברור שהנזק מצריכת הסוכר אדיר, שהעובדה שישראל מובילה בעולם המערבי בשיעור קטיעות גפיים בשל נזקי הסוכרת עצובה במיוחד, אבל מגיע לנו לקבל מהמדינה חינוך משמעותי בהרבה מאי־צריכת סוכר בקולה. אם כבר, כשהמדינה חובשת את כובע המחנך גם במדיניות המס, שתתכבד ותדאג לתמריצים להפחתת סוכר ושאר מזיקים בשורה של מוצרים נוספים על המדף. או בעצם, אם המדינה נזכרה שתפקידה גם לחנך, שתתחיל מהתחלה - תמריצים ראויים למורים ושיפור הציונים של תלמידי ישראל. אם נהיה שוב אור לגויים בהשכלת ילדינו, הם יהיו מספיק נבונים לא לגעת בסוכר, בלי קשר לגובה המס.
אנשי האוצר הבטיחו לציבור הישראלי שינוי גדול פי כמה. כולנו הבנו שבשלה העת לרפורמת ענק, כולל במערכת המס הישראלית, שמלאה חורים והטבות שמעניקים למשל לבעלי הון על חשבון אנשים שמתפרנסים מעבודה. בחודש הבא תעלה תקרת הפטור ממס למי שמשכיר דירה מ־5,471 שקל לכ־5,700 שקל בחודש. למה? ככה. כי כל ניסיון לעצור את עדכון התקרה, ובטח לביטולה, נתקל בפוליטיקאים עם יותר מדי חברים שנהנים מהפטור הישן.
תקראו לילד בשמו, שיהיה ברור מי מרוויח ומי מפסיד
ואין הוכחה טובה יותר לשיטת הטלאי על טלאי במערכת המיסוי שלנו מהפטור בקרנות ההשתלמות. עזבו רגע את הוויכוח אם הוא מוצדק או לא. זוהי הטבה שמסתכמת בכ־8 מיליארד שקל בשנה ולמעלה מ־80% ממנה מגיעים לעשירונים תשיעי ועשירי. אנחנו מדברים על קרנות שהוקמו לממן השתלמות. כשמן כן הן: הטבה מפליגה שנועדה לעודד עובדים לעשות הפסקה מהשגרה השוחקת, כדי ללכת ללמוד ולחזור חכמים יותר לעבודה. זה נכון בעיקר למורים, שיוכלו לצאת לשבתון מדי 7 שנים, בעזרת כסף שייחסך בפטור ממס במשך 6 שנות עבודה.
נכון להיום, ועשרות שנים אחורה, אין שום קשר בין אפיק החיסכון הזה להשתלמות כלשהי. רוצים לתת הטבות לחוסכים לטווח בינוני? בכיף. אבל תקראו לילד בשמו, ושיהיה ברור מי מרוויח ומי מפסיד כשפורסים כך את העוגה. בדצמבר 2020, במסגרת האג'נדה הכלכלית־חברתית שהגישו שורה של כלכלנים לממשלה החדשה ("פרויקט מאה הימים"), ציינו פרופ' מנו טרכטנברג ואיתמר פופליקר מאוניברסיטת ת"א ומוסד שמואל נאמן בטכניון כי "לא רק שאבד הכלח על ההיגיון הכלכלי של הפטור בקרנות ההשתלמות, אלא שהוא פוגע בהוגנות האופקית - בשל העובדה כי שני שלישים של העובדים לא נהנים ממנו, וגם בהוגנות האנכית - שהרי הוא מגביר את אי השוויון".
ובכל זאת, כשהשבוע העזו באוצר להרהר בקול על צמצום ההטבות, וכשברור שבקרוב מאוד נצטרך לשלם הרבה יותר מסים ולקבל הרבה פחות שירותים ציבוריים, השאלות של הוגנות ושל חלוקה נכונה וראויה בכלל לא עלו. החלומות הגדולים על רפורמה ועל ישראל חדשה בעקבות המלחמה באים כבר עכשיו עם כוכבית חשובה - בתנאי שזה לא ייפגע בי ובחברים שלי.
כוכבי השבוע
מצוין: כשלדנה עזריאלי שווה להפסיד
דנה עזריאלי יכלה לחייך השבוע. כישלון הזרוע האינטרנטית של קבוצת עזריאלי הוכיח בין השאר שהעסקים "האמיתיים" שלה על דרך בטוחה. מה זה הפסד של 300 מיליון שקל, כשביד השנייה היא מחזיקה בקלפים יקרים וחשובים לה פי כמה? אין בשורה טובה יותר לעזריאלי מכך שישראלים מעדיפים למשש בידיים את הסחורה שהם רוצים לקנות ב"קופסאות המסחר הסגורות" הקרובות לביתם. היא אפילו לא צריכה יותר לתחזק כגיבוי וכגידור השקעה באתר אינטרנטי, "עזריאלי קום", ששרף לה כסף רבעון אחרי רבעון.
למעשה, אם האתר המקוון היה פורח, ומשאיר אותנו לקנות בעיקר מהכורסה, עזריאלי הייתה צריכה להיות מודאגת פי כמה. במקום זה, האתר נסגר, ועזריאלי נשארה עם 21 קניונים שהניבו לה רק ברבעון השלישי הכנסות משכירות של 252 מיליון שקל. אלה רשומים אצלה בדו"חות בשווי של 15.5 מיליארד שקל, ועוד עשרות אלפי מ"ר חדשים נמצאים כבר בבנייה.
בלתי מספיק: הטעות של כחלון
מי שפחות חייך השבוע הוא משה כחלון. דווקא כשמערכת הפוליטית עושה סימנים של ריסטרט, ולא מעט אנשים שכחו את הגחמות הפופוליסטיות בימיו כשר אוצר (הגרלות לדירות מסובסדות, הטבות "נטו כחלון" ועוד), הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בפרשת יונט קרדיט ועל חשד כי השר לשעבר, ששימש כיו"ר החברה למתן אשראי, ביצע עבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים.
כחלון לא חשוד בגניבה, אלא בכך שעצם עין כשידע כי בעלי השליטה העבירו כספים במרמה מהחברה הציבורית לפרטית, בעשרות מיליוני שקלים. הרי בשביל זה הביאו אותו - להיות עלה תאנה לחברה שהתנוססו מעליה הרבה סימני שאלה. קרוב לוודאי שגם הוא ידע זאת, אבל הוא לא הצליח לסרב למשרה מפנקת כל כך (8.3 מיליון שקל לשנה, שקוצצו בסוף). חמדנות ופזיזות הן תכונות שניכרות בפוליטיקאים, אבל בוודאי לא מתאימות לאלה שאנחנו רוצים פה אחרי המלחמה.