חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רפי קוץ, AP
חברת התרופות האמריקאית Vertex Pharmaceuticals (ורטקס) חצתה בשבוע שעבר רף שווי של 100 מיליארד דולר. בכך, היא התמקמה במקום ה-13 ברשימת חברות התרופות הגדולות בעולם. זו רשימה שרובה מורכבת בעיקר מחברות פארמה ותיקות, כמו איליי לילי , פייזר או ג'ונסון אנד ג'ונסון , כמעט כולן נגזרות כלשהן של גופים שקיימים אפילו מאז המאה ה-19. רק חברות ספורות ברשימה קמו ב-50 השנה האחרונות. אפשר לציין את אמג'ן וגיליאד . הצטרפותה של חברת ביוטק צעירה נוספת לרשימה היא חג לדור הצעיר של החברות, עדות לתחילת העברת המקל בתחום.
● חברת התרופות שמחקה כמעט את כל השווי שלה - ואז זינקה ב־150% ביום אחד
● ראיון|"כל מה שיקרה בסטארט-אפ קטן עליי": היזם שהוביל את מעבר קיבוץ רעים לת"א מסתער על קידום חברת הפסיכדליה שלו
הסיבות לעלייה שרשמה מניית החברה ב-150% בחמש השנים האחרונות, וב-70% מאז 2021, כנגד המגמה בשוק, הן שתי תרופות חדשות. האחת היא Casgevy לאנמיה חרמשית, התרופה הראשונה לעריכה גנטית בטכנולוגיית CRISPR, אותה פיתחה ורטקס יחד עם חברת CRISPR Therapeutics, ועליה כתבנו בהרחבה לפני כמה שבועות.
השנייה היא תרופה לטיפול בכאב שסיימה בהצלחה ניסוי קליני משמעותי בשבוע שעבר. במסגרת הניסוי, החברה הראתה כי היא מפחיתה כאב עצבי אצל חולי סוכרת. זהו סוג כאב שנחשב לקשה לטיפול על־ידי תרופות מסורתיות. ברבעון הבא, צפויה החברה לפרסם תוצאות מניסוי מתקדם יותר בכאב אקוטי, עם אותה התרופה. שוק התרופות האמריקאי מחפש תרופות חדשות נגד כאב כתחליף לאופיואידים הממכרים, אך ללא תופעות לוואי קטלניות. אם התרופה תצליח גם בניסויים הבאים, היא תוכל להתחרות פוטנציאלית על שוק של מיליארדי דולרים, שאמנם הוא תחרותי ומלא במוצרים שרובם גנריים, אך עדיין יש בו צורך לא מסופק.
ורטקס הוקמה ב-1989, וכיום מעסיקה כמה אלפי עובדים, רובם באזור בוסטון. המייסד, ג'ושוע בוגר, עזב את תאגיד התרופות הוותיק מרק , כדי להקים חברה שתנצל את מהפיכת הביוטק לפתח תרופות בצורה אחרת. ההבדל היה בעיקר באופן בו פותחו המולקולות של החברה, לא באמצעות סריקה שיטתית של אלפי מולקולות קיימות, אלא באמצעות הבנת מבנה המולקולה ותכנון מדויק של צורתה. ב-1989, הגישה הזו עדיין הייתה חלום רחוק. מאז, חלה התקדמות משמעותית בתחום.
בוגר היווה שילוב נדיר ומוצלח של איש מדע בעל חזון ואיש שיווק שהצליח לרתום משקיעים ושותפים מתחילת הדרך, וגם את עובדיו. כמו חברת גיליאד, הקרובה אליה בטבלת הענקיות והוקמה בתקופה דומה, וורטקס פרצה עם תרופה לאיידס, שאושרה לשיווק ב-1999, והיא המשיכה להתחדש בתחום הזה בשנים הבאות. שוב כמו גיליאד, היא המשיכה לטיפול בצהבת נגיפית C, שאושר לשיווק ב-2011.
אך הפריצה ורוב הפעילות שלה עד לאחרונה, הגיעו מתרופות למחלה הגנטית הסיסטיק פיברוזיס. ב-2001, היא רכשה את חברת אורורוה ביוסיינסז, שפיתחה תרופה למחלה. תחילה, נראה כי השוק אליו מכוונת התרופה הוא קטן מאוד, והחברה קידמה אותו בשותפות חצי-פילנתרופית עם עמותת חולי ה-CF. העמותה השקיעה מיליוני דולרים בפיתוח התרופה, שאולי אחרת לא היה כדאי לפתח.
במקביל, שינויים ברגולציה ובשוק האמריקאי הפכו את תחום התרופות למחלות נדירות לאטרקטיבי ביותר, והתרופה הפכה להצלחה גדולה של החברה ב-2012. המנכ"ל, בוגר, עזב עוד לפני כן, ב-2009.
וורטקס המשיכה לחדש ולהביא לשוק מוצרים בתחום הסיסטיק פיברוזיס, כשהיא לא שוקטת על השמרים, אלא מפתחת בכל פעם את התרופה שתתחרה בקודמת. בעמותת הסיסטיק פיברוזיס, מצד אחד, עשו תשואה מרשימה על השקעתם במוצר הראשון, אבל גם ביקרו את החברה על המחיר היקר בו מכרה את המוצר.
בינתיים, ניסתה ורטקס להתרחב לתחומים נוספים, ויש לה צנרת עשירה במוצרים, אבל השוק חיכה לראות האם היא יכולה לפרוץ לאינדיקציות נוספות. בחודש האחרון, היא הגיעה ליעד הזה, ונראה כי היא עשויה להגיע אליו שוב. לכן, היא שברה את תקרת הזכוכית של הענקיות.
למרות ההיסטוריה המרשימה, הרי שגם בוורטקס, כמו בכל חברה, לא חסרו שערוריות. ב-2019, הודיעה החברה כי סמנכ"ל התפעול יעזוב בשל "התנהגות אישית שמפרה את תקנות החברה"; ויש גם זווית ישראלית - לפני כמה שבועות, עובד בכיר יחסית של החברה צולם כשהוא עונד על זרועו סרט שעליו סמלים נאציים. העובד, ריצ'רד וייגוד, פוטר מיידית מתפקידו ושמו פורסם לציבור.
שערי צדק מקים חממה עם אריאלי קפיטל
מספר זעום של חברות ביומד, שניתן לספור על אצבעות יד אחת, הוקמו בחודשים שקדמו ל־7 באוקטובר. הגיוני לחשוב שבתוך המלחמה יוקמו פחות חברות, ואלה שכבר קיימות לא יוכלו לגייס כלל, אבל זה לא מדויק. המשקיעים הישראליים פתוחים כעת מאוד לעזור לחברות, מספר קרנות ומיזמים הוקמו דווקא כדי לתמוך בחברות בזמן המלחמה, וכמה קרנות נוספות ממשיכות בתוכניות שלהן למרות המצב. כך, דווקא לחברות שקמות היום, או לחברות צעירות שקמו בשנים האחרונות, ישנן מספר הזדמנויות מעניינות בשוק הרבה פחות תחרותי.
קחו למשל את המיזם אותו חושפים היום ב"גלובס" המרכז הרפואי שערי צדק יחד עם חברת ההשקעות אריאלי קפיטל. מדובר במרכז להצמחת סטארט־אפים בתחום הבריאות, בהשקעה של 50 מיליון שקל בתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים. הקרן הזו מצטרפת לקרנות של מספר בתי חולים אחרים לפיתוח של סטארט אפים בתחום הרפואי, וכן למספר מהלכים תומכי חדשנות שבית החולים יזם בשנים האחרונות: בין היתר, הקמת זרוע החדשנות "מדעית", בראשות היו"ר פרופ' דן טרנר והמנכ"לית ד"ר רננה אופן, וכן מיזם שיתוף מידע רפואי ופיתוח משותף של פתרונות רפואיים עם התעשייה.
החממה החדשה, שתוקם באמצעות "מדעית", תיקרא "שער" (Shaar). יגויסו אליה חברות צעירות יחסית, שיזכו לליווי עסקי ומקצועי, לגישה למידע הרפואי ולמעבדות, וכן לאפשרות לבצע ניסויים קליניים בבית החולים. למיזם יגויסו מומחים מן התחומים הרפואיים ומתחומי החדשנות הרפואית, שילוו וידריכו את המיזמים.
התוכנית הראשונה תושק ברבעון הראשון של 2024, ותפנה לסטארט־אפים ישראליים ובין־לאומיים הנמצאים בשלבי הגיוס סיד לסבב A, ומתמקדים בפיתוח מכשור רפואי, בשילוב בינה מלאכותית (AI) וברפואה מותאמת אישית.
מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' עופר מרין, מסר: "המטרה שלנו היא לצייד יזמים בגישה ישירה למשאבים הרלוונטיים שמצויים כאן בבית החולים. פלטפורמה כזו היא חיונית לחברות צעירות עבור הזנקה והצמחה של פתרונות רפואיים חדשניים".
אריאלי קפיטל נוסדה על־ידי אריק בנטוב ואוון רנוב והינה חברת השקעות אמריקאית, עם משרדים גם בלונדון ובתל אביב. מדובר בקרן הממוקדת בהשקעות אימפקט, ומפעילה מספר מרכזי חדשנות ותוכניות האצה בשותפות עם ממשלות, מוסדות פיננסיים, תאגידים וקרנות.
"אנו גאים לחבור למרכז הרפואי המוביל שערי צדק בפתיחת מרכז שער", מציינים אריק בנטוב ואוון רנוב, מייסדים ומנכ"לים משותפים באריאלי קפיטל. "מערכות הבריאות בעולם מתמודדות עם אתגרים חדשים וצרכים מגוונים, להם נוכל לתת מענה על־ידי קידום פתרונות חדשנות מהמובילים בעולם. עצם הגישה לתשתיות בית החולים תייעל את העבודה מול החברות והיזמים שיגיעו ל'שער'. בנוסף, הגישה לניסויים קליניים בבית החולים וגישה לתהליכי תיקוף תסייע לצמיחתם של המיזמים".
רנוב הוסיף כי הפרויקט החל עוד לפני ה־7 באוקטובר, ולמעשה צמח במשך שנה, ולמרות האירועים הוחלט לא להקפיאו או לבטלו. "מערכות הבריאות בעולם מתמודדות עם אתגרים חדשים וצרכים מגוונים, המקבלים בישראל משמעות יתרה לאחר ה־7 באוקטובר", אמר.
שני אישורי FDA לחברת סופווייב
חברת האסתטיקה הישראלית סופווייב (Sofwave) קיבלה השבוע אישור FDA לשיווק המכשיר שלה, המבוסס על שימוש באנרגיית אולטרה־סאונד לרפואה אסתטית, באופן ספציפי לצורך שיפור מראה העור. כדי לקבל את האישור, ערכה החברה נסיוי קליני ב-46 מטופלים, אשר 93% דיווחו על שיפור במצב, ללא בעיות בטיחות ותופעות לוואי שליליות.
בשבוע שעבר, הודיעה החברה על קבלת אישור FDA לטכנולוגיה לחיטוב ולמיצוק השרירים באמצעות פולסים חשמליים. אישורים אלה מצטרפים לאלה שכבר קיבלה החברה בתחומים נוספים ובהם: טיפול בצלקות אקנה, שיפור מראה צלוליטים לטווח הקצר, שיפור קמטי הפנים והצוואר, הרמת גבות, הרמת רקמות רפויות מתחת לסנטר ומיצוק עור הפנים והצוואר.
בעקבות שני האישורים האחרונים, עלתה מניית החברה במצטבר בשבוע האחרון ב-1.4% והחברה נסחרת לפי שווי של 465 מיליון שקל. בשנה האחרונה, עלתה מניית החברה בכ-53%, בניגוד למגמה הכללית בשוק בכלל ובמדד הביומד של הבורסה הישראלית בפרט.
סופוייב היא חברה צעירה יחסית, אשר החלה לרשום מכירות רק בשנה שעברה. ב-2022, הכנסותיה עמדו על 35 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2023, כבר רשמה הכנסה דומה. ההפסד התפעולי שלה לתשעת החודשים הללו עמד על 7.8 מיליון שקל, וההפסד הנקי דומה.
סופוייב היא בשליטת היו"ר שלה ד"ר שמעון אקהויז (שמחזיק ב-24.98%), אחד ממייסדי החברה ומי שנחשב לאבי תחום הרפואה האסתטית בישראל, ולאחד האחראים על היותה של ישראל מובילה עולמית בתחום הרפואה האסתטית מבוססת האנרגיה (לייזר, IPL וכו'). בעלי מניות משמעותיים בחברה הם הפניקס ומספר חברות הקשורות לעידן עופר.