ג'ושוע האטצ'ינסון, מנכ''ל אמבריי / איור: גיל ג'יבלי
רצף המתקפות של המורדים החות'ים בים האדום, ומעין מצור שנוצר בנתיב השיט שבו עובר כ-12% מהסחר הימי, העלו לתודעה את חשיבות השמירה על חופש השיט. במסגרת זאת, מי שהפכה למקור הידע הבינלאומי על המתרחש היא חברת הביטחון הימי "אמבריי".
● שאלות ותשובות | מי בפנים ומה תהיה תגובת החות'ים? כוח המשימה הבינ"ל יוצא לדרך
● ניתוח גלובס | החיסול בסוריה והמנגנון שמחזק את השלטון באיראן, אך מרסק את כלכלתה
● יואב קרני, פרשנות | התעלומה החדשה בים הערבי: מה איראן והחות'ים רוצים מהודו, שסבלנותה פוקעת
החברה הבריטית, שנוסדה ב-2010, ומקום מושבה ברות'רווס, היא מומחית עולמית למתן שירותים ביטחוניים ולניהול סיכונים ימיים. אמבריי אינה בעלת צי פרטי ביטחוני כמו אוניות מלחמה, אלא היא מספקת מענה ביטחוני, הן בכוחות פיזיים על ספינות והן באמצעים דיגיטליים, כולל מול האיום החות'י.
החברה בולטת בתחומה בשנים האחרונות, אך רצף המתקפות מאז חטיפת אוניית "גלקסי לידר" ב־19 בנובמבר, מיתג אותה בתור החברה שמספקת את המידע המהיר והמדויק ביותר על תקריות בכל המרחב המאוים: החל מהים האדום, דרך מפרץ עדן - ועד האוקיאנוס ההודי. אמבריי מהווה כיום מקור אמין עבור מיטב כלי התקשורת בעולם, באזור הימי הסבוך והמסוכן ביותר.
בראיון מיוחד לגלובס מספר מנכ"ל אמבריי, ג'ושוע האטצ'ינסון, על השפעות מתקפות החות'ים בים האדום על הסחר הימי העולמי, כיצד נפגע הסחר עם ישראל ומה הציפיות לעתיד.
"עד עתה ראינו השפעה קטנה על הסחר העולמי, תוך שחברות גדולות החליטו להפסיק את השימוש בים האדום", אומר האטצ'ינסון. "הרוב ממשיך לעבור". בשבוע שעבר, הודיעה הענקית הדנית מארסק כי היא "נערכת לחזרה" לים האדום. ניסוח מתפתל למדי עבור חברה שכאשר הפסיקה את השימוש בנתיב, הכריזה על כך ברמה המיידית. עם זאת, בעקבות רצף המתקפות האחרון הודיעה החברה שוב כי היא משהה את השיט באזור.
פגיעות כלכליות קשות במצרים ובלבנון
מנגד, חברה גדולה אחרת, הפג-לויד הגרמנית, הודיעה כי היא דבקה בעמדתה שלא לשוט בים האדום. בימים האחרונים נפגעו אוניות MSC יונייטד ומארסק האנגז'ו שהותקפה פעמיים תוך יממה. בד בבד, יש ספינות שמצאו פתרון אחר: הן כותבות במשיב המיקום שלהן "ללא קשר לישראל", במטרה שהחות'ים לא יתקפו אותן.
מבחינת אירופה, ולא רק ישראל, הימנעות ענקיות הספנות מהים האדום ותעלת סואץ היא קריטית. לפי ניתוח S&P גלובל, 14.8% מכל היבוא של מדינות אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה ממדינות אסיה והמפרץ מגיע מהים. מנגד, רק 8.6% מהיבוא לאסיה ולמדינות המפרץ מאירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה הגיע מהים.
המשמעות של אותה הימנעות ממעבר בבאב אל־מנדב ועיקוף דרך כף התקווה הטובה היא תוספת של כ־14 ימים. מבחינת עלויות, כפי שפורסם בגלובס, מחיר מכולת 20 רגל של מארסק מנמל שנחאי לישראל זינק מכ־1,600 דולר לכ־7,600 דולר, ובצים ההתייקרות הייתה מכ־2,200 דולר לכ־4,000 דולר.
בכל הנוגע לנמלים בישראל, אלו נפגעו מאוד - ובפרט נמל אילת. הנמל הדרומי קלט באוקטובר כ־9,000 מכוניות בלבד, לעומת כ-37-47 אלף מכוניות שנקלטות מדי רבעון. כלומר, אותה השפעה הייתה מעצם פרוץ המלחמה, ועוד לא בגלל השפעה חות'ית ניכרת.
כיצד המצב משפיע על הסחר עם ישראל ועם צים?
"אני בטוח שישראל ממשיכה לקבל סחר ימי, אבל הנתיב עשוי להיבחן מחדש", מסביר מנכ"ל אמבריי. "התחזית בנוגע לנושא סבוכה, בהתחשב באיומים הגוברים על מי שסוחרים עם ישראל, מצד איראן, חיזבאללה, חמאס והחות'ים. אני לעולם לא אשתמש במושג מצור משום שמשמעותו כי כל התנועה הימית הפסיקה. קווי מכולות ימשיכו לבחון את תנועת הסחר, אבל המידע הימי מבהיר כי ישראל היא עדיין פתוחה מאוד לסחר".
ישראל רחוקה מלהיות המדינה היחידה שנפגעת ממתקפות החות'ים. בראש ובראשונה ישנה מצרים, שרכיב תעלת סואץ מהווה כ־2% מהתמ"ג שלה. נתונים ברורים על היקף הספינות שהסיטו את נתיביהן לכף התקווה עדיין לא התקבלו, מאז שתשע ענקיות הספנות, שחולשות על כ־75% משוק ההובלות הימיות, הודיעו על הפסקת השימוש בים האדום.
נפגעת נוספת היא לבנון, מדינה שכלכלתה קרסה מזמן. לפי נתוני מינהל המכס בביירות, היקף היצוא החקלאי של לבנון צנח כבר בשנה שעברה בכ־24% לכ־756 מיליון דולר. מנגד, כ־14% מיבוא המזון למדינה (כ־2.67 מיליארד דולר) מגיע מסין, כלומר, בדיוק מהנתיב שכיום נמצא במצב בעייתי בשל החות'ים. לבנון תלויה באותו נתיב גם עבור היצוא, שהיעד המרכזי שלו הוא איחוד האמירויות.
"הפגיעה במדינות המזרח התיכון היא בעיה סבוכה, משום שאנחנו מעריכים שמצרים וערב הסעודית כבר נפגעו", אומר האטצ'ינסון. בצל השפעות הפחתת הפקת הנפט שהובילה ריאד בשיתוף פעולה עם רוסיה במסגרת קרטל אופ"ק+, בנק BNP פאריבה העריך כי כלכלת ערב הסעודית תסיים את שנת 2023 במיתון (-0.3%). עם זאת, מתקפות החות'ים משפיעות לא רק על תנועת המכולות, אלא גם על תנועת הנפט, שמתבצעת בים.
רק בשבוע שעבר, מל"ט איראני תקף את המכלית Chem Pluto, כשהייתה במרחק של כ־400 ק"מ בלבד מהודו. זהו אירוע חמור מאוד לא רק מבחינת ההודים, אלא גם מבחינת הסעודים.
"המידע על ספינות ופעילותן זמין ציבורית"
אחת התופעות המטרידות לאחרונה הן שגם אם נראה כי הקמת הכוח להגנת חופש השיט בים האדום הפחיתה את מתקפות החות'ים, היא בשורה התחתונה לא הפסיקה אותן. "המידע על ספינות ופעילותן זמין ציבורית. לכן, המשימה של הבנה היכן הספינות, ולמי הן קשורות, אינה מסובכת. זו הפעם הראשונה שבקנה מידה גלובלי מופעל טרור ימי מסוג שכזה במטרה לפגוע בספינות".
אם כך, אילו אמצעי ביטחון חדשים ננקטים?
"החברות שבו לשימוש בכוחות ביטחון חמושים", מספר מנכ"ל אמבריי, שמציין כי חברות, בין השאר, גם משתמשות במוצר דיגיטלי של אמבריי בשם "גרדיאן", שמספק בטרם ההפלגה ותוך כדי ניתוח סיכונים, ניטור סכנות בדרך והתראות בזמן אמת. "לבסוף, תיאום עם כוחות הקואליציה הפועלים באזור הוא קריטי. מבצע פרוספריטי גרדיאן יצליח כשייושם באופן מלא".
עד כמה משמעותיים כוחות הקואליציה?
"אנחנו יודעים כי 20 מדינות הצטרפו, אבל רק 12 הוכרזו. כוח המשימה מספק מענים בהגנה אווירית. זה באמת חשוב במרחב פעילות גדול כל כך. עם זאת, אנחנו ממשיכים לראות ספינות נפגעות".
לסיכום, מהן ההתפתחויות שצפויות בקרוב?
"אני חושב שנראה את האיום הימי מתפשט מהים האדום אל האוקיאנוס ההודי, הים הערבי ואל המפרץ הפרסי - תוך שילוב אזור שלם של איום דינמי. אני מאמין שהחות'ים ימשיכו להתעצם, ולכן האיום על ישראל ועל אזרחי תימן יגבר".